כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הטרמילר

    טירמלתי*
    טיילתי עם תרמיל.

    לצאת כמוני לטירמול בגיל 53 פירושו לצאת ללא אגו ותבנית, לפי תוכנית כללית המגדירה נקודות יציאה וחזרה במפה ובזמן, אם בכלל.

    עזבתי כל מה שידעתי. פשוט קמתי, טירמלתי וחזרתי וכמו נולדתי מחדש. צאו לטרמל בעולם תרבותי אחר ומצאתם שלווה גדולה.



    המונח 'טרמילר' חדש. עניינו לכידת האגו וקשירתו באופן שלא יפריע. לא יבלוט בתנועה קדימה, הלאה.

    פיתוח עברי למונח "מוצ'ילר", מהמילה הספרדית "מוצ'ילה", בעברית תרמיל.

    מכאן, מוצ'ילר פירושו 'תרמילאי' ומעתה, גם 'טרמילר'. המונח בכל הטייה הומצא על ידי והזכויות שמורות לי.

    לתפיסתי, הנווד עם תרמיל ומקל, או המוצ'ילר, כפי שהוכר עד מחצית המאה הקודמת שינה דמותו ואינו עוד.

    במקומו, קיים תרמילאי מודרני שהתפתח ב-70 שנה לדמות אחרת במהות.

    סביבתו השתנתה. לינה במערות ואבוסים, ופונדקי דרכים וכנסיות נעלמה מעולמו החדש.

    כיום, טרמילרים מטרמלים כטיילים מצויידים היטב לטראק בשטח, אך לנים בהוסטלים ברמת מלונות סבירים ובמחירים, שעדיין מתאימים למטייל צעיר שאמצעיו דלים, המטייל בתקציב נמוך.

    טרמילר או טרמילרית, בוגרים כבני 45 ומעלה, המטיילים עם תרמיל לאורך זמן, כשיכולים כלכלית גם אחרת. הם יוצאים למסע ונעים בו כבודד/ה בלתי תלוי/ה.

    כל היתר נוצר...

    0

    מסע חיי - פוסט 65 - נטישה

    174 תגובות   יום חמישי, 25/3/10, 08:22

     

    בין מאות תרמילאים על רצפת מתכת צבועה ירוק, יושב שעון אל המוצ'ילות שלי ושל אחרים בביטוי מדויק למועקה הכרוכה בפרידה מפאבלו, אחרי שבועיים מלאי חוויות משותפות.  

    עם מריו לא התחברתי למרות שבעה ימי ריו וגראנדג'י. לא הייתה לנו שפה משותפת ולא חלקנו חוויות ותחושות מלבד מבטים וחיוכים. לא היו ביננו שיחות נפש כמו עם פאבלו שראיתי בו ובדמותו כבני ולמדתי הרבה מכך.

    עצוב 'לחתוך' הפעם כפי שכבר קרה לי פעמיים במסע הזה. נראה שלא אוכל ללמוד לחבור 'לימי' חברות שטח.

    אני נותן יותר. אפילו טוטאלי מידי ולכן קשה לי.

    נראה שאין כאן עניין של גיל ונסיון חיים, אלא של רגישות יתר. כזה אני.  

    החבר'ה שלי יושבים על הרצפה. מחמיאים על 'זרימה וקוליות' משבחרתי לקום עמם מוקדם בבקר, לארוז בצ'יק 'ולעוף' יחד למעבורת היוצאת, כהחלטה ספונטנית.

    עבורי היוותה כנחמה פורתא כי למרות הפרידה לא הייתי לבד.  

    צחוקם של בני החבורה ברקע התחושה הקשה שלי, ריכך אותה והקל עליי את משך ההפלגה.

    קשה לחתוך.

    פאבלו נשאר עם מריו לעוד יממה או שתיים באי. הוא יופתע כשיחזור משחיית השחר לומר שלום. לא אהיה כאן. אתמול אמרתי לו שיתכן ואמשיך מיד בבקר, אבל הוא לא ממש האמין. גם הוא לא ידע מה לעשות ומה לומר, בעצם איך כי קשה מאד להיפרד.  

    נראה היה שקינא במידה מסוימת משיש לי חבורה לזרום יחד. כמו החלפת סירה בשיט ארוך.

    באחת ביטלתי לו אותה.

    סיפרתי לו שהם ממשיכים לריו ומשם לבוליביה ואני, החלטתי סופית להמשיך ולנסוע לשדה התעופה בריו, למצוא שם דיל טוב לארגנטינה. אלא, אם אמצא במקרה טיסה זולה למפלי האיגוואסו, אז אשהה שם יומיים ואמשיך דרומה עד לקרחונים.  

    ישבתי מביט בחבורה הנחמדה מצד אחד, וביפיפייה אפרו ברזילאית שרקדה עימי סמבה ובוסה נובה על הבמה בכיכר העיר, זו המנמנמת עכשיו לצידי. אפילו 'היי' לא אמרה לי כשהתיישבה גם היא, תופסת מקום להניח בו ישבן ונרדמה במעבורת עמוסה.   

    איציק ביקש ממני לבוא עמם. להיות עם החבורה.  

    "היית בריו נכון?! אז אני לא אסע עם החבר'ה לריו. מה כבר יקרה?! -, הקרנבל עבר, ובא לי יותר על חוויות בפנטאנאל. הדלקת אותי על בעלי חיים, על מגורים בלודג' בשמורה וזה אחל'ה רעיון" הוא אומר לשכנע אותי וממשיך בתכניתו הספונטנית, "אני ואתה נצא לשמורה בפנטאנאל, הם יהיו בריו עד שימאס להם יומיים שלושה. ניפגש כולנו שוב בבוליביה. אחר כך, רד אתה לארגנטינה, יש לי אחל'ה כתובות בשבילך ברוסריו. אחל'ה מקום, הוסטל של אחל'ה גבר"... 

    הודתי לו. הסברתי שיש לי יעדים מאתגרים בארגנטינה. אני חייב לצאת לקרחונים בדרום, לעשות טרק, חייב לשבת בין פינגווינים בפונטו טומבו וחייב לתפוס את לוויתן האורקה, צד על החוף כלבי ים, חייב. המרחקים שם אדירים כשל יבשת שלמה ולי נותרו שלושה שבועות עד שאהיה סבא ואני חייב להיות בברית.  

    "תעשו חיים אני ממשיך" סיכמתי. 

    "סבא?-, אתה סבא? תגיד אתה עובד עליי?"

    "לא" עניתי... 

    "חכה. אני מתקשר לאבא שלי ואתה, משכנע אותו לבוא עכשיו לריו, לפגוש אותי ולהיות אתנו חודש, חודש לפחות!" אמר איציק נסער.

    הוא מתכוון למה שאמר ומצלצל...

    "אבא... אהלן. מה קורה?"...  

    אני מקשיב איך הוא מעדכן את אביו איפה היה ומתאר את איליה גראנדג'י, ומספר על ימי השיט שלנו יחד על מפרשית ענק, ועל לילות הריקודים וסיאסטות. על החוף ועל רגעים, אלה שהוא שט במעבורת עם החבורה...,

    והנה הוא מגיע למטרת השיחה...,

    "שמע אבא, אני רוצה שתבוא אליי ותהיה איתי חודש"...

    מקשיב לו לרגע ואומר,

    "אבא שמע, אל תבלבל את המוח,  אני מבלה כמה ימים עם אחל'ה בן אדם בגילך!-, יחד עם חבורה שלמה של חבר'ה בגילי וכולנו נהנים לאללה. עכשיו שמע, לאיש קוראים רפאל והוא מבוגר ממך בשש שנים הבנת?!  שש שנים וזורם ואחל'ה..., ויש לו בן בגילי אבא,

    בן בגילי והוא קרא לבן שיבוא אליו לארגנטינה לטייל אתו! אתה הבנת את זה אבא?...,

    וכששמעתי את זה, החלטתי לקרוא לך ואני מתכוון שתבוא מיד! 

    יש דילים עכשיו, אחרי הקרנבל ואתה יכול לטוס לריו בפחות מאלף דולר הלוך חזור.

    בוא, תביא אתך אלף דולר לבזבז ותחיה כמו מיליונר שמעת?!"... 

    אבא שלו כנראה בהלם.

    אני יושב מחויך מביט באיציק הרציני המקשיב לאביו. משה, מחדש את קשירת השיער כמזרקה ומביט במתח, מצפה לשמוע את התפתחות השיחה ופתאום הוא מתפרץ, ומסיים לסדר את הסרט על השיער ואומר,

    "אם הוא בא, אני מביא את אבא שלי. אין. בית  דין לא יעזור לו לאבא העצלן שלי! הוא יצא עכשיו לפנסיה מהצבא. אין לו תירוצים ואמא שלי תיתן לו. בטוח תיתן לו לנסוע"...       

    איציק מפסיק את אבא שלו ואומר, "שמע אבא, שמע אותו ושאל אותו הכל" ומגיש לי את הטלפון, "דבר עם אבא שלי שכנע אותו בחיית רפאל"... 

    חבורת הישראלים העבירה כבר מסר בין התרמילאים ועיניים רבות נעוצות בי, לפתע ראיתי עשרות ישראלים על המעבורת, ואלה מספרים לאחרים על ההתרחשות הטלפונית...  

    היפיפייה האפרו ברזילאית פוקחת עיניים, מסיימת שנת ישרים ושומעת גם היא הסבר מאחד התרמילאים על השיחה המוזרה. על איציק המנסה לשדל את אביו לבוא, 'לזרום איתו כמוצ'ילר כמו זה' ומצביע עליי.

    גם היא שותפה לשאר הסקרנים, צופה בדרמה המתפתחת על סיפונה הירוק של המעבורת השטה לאנגרה. 

    "שלום אבא של איציק.

    הבן שלך גבר נחמד וכיף להיות אתו.

    מה שלומך?" פתחתי את שיחת הטלפון...,

    "כן? מה אתה אומר?-, נעים לשמוע..., מה הוא רוצה ממני?!

    ותגיד, אתה באמת מוצ'ילר?" 

    "מוצ'ילר?! כן, בעצם כן. אני מטייל כבר יותר מחודשיים ממכסיקו, אמריקה המרכזית והדרומית. שמע, הבן רצה שאספר לך שכדאי. אתה באמת צריך לשמוע שכדאי לך?-, הלוואי והבן שלי היה מבקש ממני לטייל אתו כמו שהבן שלך מבקש ממך בכנות ומכל הלב".

    "כן הוא מתוק"

    "נו..."

    "נו מה?-, באמת אתה חושב שפשוט לקום ולנסוע?"

    "כן" 

    "בחייך, יש דברים..."

    "ואם חס וחלילה תהיה חולה בדלקת ריאות חודש בבית חולים יחכו 'הדברים'?"

    "נו כן, אני עצמאי אתה מבין אותי!?"

    "לא. לא מבין. אבל זה עניין שלך. אני שומע שיש לך שותפות בייבוא צעצועים עם עוד שלושה"...

    "כן... אחד נסע לחו"ל עם אשתו והילדים" 

    "נו...ואתה מסתדר"

    "ברוך השם אתה יודע אין מי שאין לו מחליף".

    "נו?"

    "מה נו?"

    "הבן שלך קורא לך לחודש, לזה אתה תחליף!

    שמעת? יש לך עוד שני שותפים...

    השלישי חוזר עוד שבוע שבועיים, מה קרה?

    עלה על מטוס וצא כבר.

    קח אתך תרמיל קטן עם 2 ג'ינס 8 טריקו 8 תחתונים, בגד ים, כלי רחצה ומגבת, מעיל, כפכפים, לך עשה זריקות, קח נעליים גבוהות וצא כבר, אתה מגוחך"

    "אתה יודע מה..., תן לי לחשוב יום יומיים"

    "קח את הבן שלך. התברכת" 

    מסרתי את הטלפון לאיציק שסיים את השיחה בניגוב עיניים ובליעת רוק.

    מאוכזב, השתתק לכמה דקות תוך שהוציא מסטיק מנטה והציע גם לי, אומר "תודה".  

    "ניסית, תרגיש טוב. צלצל אליו בערב ותלחץ קצת אולי יבוא. אבל אל תיקח אותו לפנטאנאל, עכשיו מלא יתושים והוא עדיין לא מחוסן, קח אותו לבוליביה, אחרי שבועיים תחזור לפנטאנאל"...

    "הוא לא יבוא אבאל'ה אין, אין עליך אין" אמר טופח בידו על הרגל שלי השלוחה קדימה

    ומנגח קלות בראשו על כתפי הימנית...

    חיבקתי אותו חזק. 

    צפירתה העמוקה של המעבורת הקימה את גדודי הנוסעים שנעמדו נמתחים, אוספים עצמם לקראת הירידה להמשך המסע. היפיפייה משמאלי ליטפה לאיציק את הראש, נישקה אותי בלחי וברכה בשפתה מחייכת לעצמה.  

    ריצת אמוק של מוצ'ילרית עמוסה, שיטחה אותה אל רצפת המתכת וחבריה, עצרו ריצתם לרגע, יוצרים חסימה ביציאה מהנמל הקטן לשטח הפתוח.  

    איציק ואני התחבקנו ואחריו עם כל החבר'ה.

    גם דנית, הצעירה מראשון לציון שרקדה עם חברה שלה אתנו בלילות, עזבה את חברתה, ויצאה להרפתקאה עם צעיר אמריקאי המתגלגל ביבשת כבר שנתיים וחי מעבודות יד. גם היא חיבקה אותי אומרת,

    "מה זה נהניתי איתך ואל תדאג לי, אהיה בסדר הוא חמוד ואחל'ה"...  

    נפרדתי מהם זורם קדימה בזרם האדם. בלונדינית צנומה הופיעה מולי, מציעה כרטיס ביקור עם צילום של מיני וואן, ובספרדית מזמינה אותי לבוא 'יש לה הסעות לכל מקום'.מה לעשות?!-, גם ללא סומבררו אני נראה דרום אמריקאי ובוודאי כשאני חובש אותו. הלכתי אחריה אל מגרש החניה החולי, עשרות וואנים ומיניבוסים חונים בו, וסוכנים כמותה מנסים למלא הסעות לכל היעדים המרכזיים דרומה, צפונה ומזרחה.

    עליתי אחרון על הוואן לריו.  

    לרגע, ניצלתי הזדמנות פז וביקשתי מיושבי הוואן לשמור לי על התרמילים. רצתי לשירותים באחת הפעמים הבודדות בהן אני לא לבד עמוס ציוד כשאין מי שישמור עליו, מה שחייב אותי לא פעם להשתין עם תרמיל 80 ליטר על הגב בנוסף לתרמיל 20 ליטר על החזה. כן, ישנן מגבלות למוצ'ילר בודד.        

    ***   

    נמל התעופה בריו לא שונה מאחרים בגודלו רק פחות נעים, פחות מואר, כבד משהו. בשיטתיות ניגשתי לכל החברות ומצאתי טיסה בלילה לפני חצות.

    גם פגשתי את רונה מתרשמת מכרזה הקוראת לבלות באחד החופים הלבנים של ברזיל.

    "היי,  שלום, מה קורה?... רונה נכון?"

    "היי, אתה כאן?! אני חוזרת לארץ"

    "כן?! -, אני יורד לארגנטינה"

    "איך היה לך בריו... היית עד עכשיו כאן?"

    "לא, בכלל לא. הייתי באיליה גראנדג'י"

    "יו... שמעתי על האי הקסום הזה, אני מקנאה"...

    "את צעירה עוד הרבה חופשות מחכות לך".  

    "מתי הטיסה שלך, כי שלי לפני חצות ואני הולך לאכול את באה?"

    "לא, אני לא יכולה. עוד חצי שעה אני עולה לטיסה דרך מדריד, שם יש לי הרבה שעות לחכות"

    "אוקיי, אז נסיעה טובה. אשלח לך במייל את כל הצילומים מהפאבלה גם את סרט הוידיאו" אמרתי נפרד לשלום. 

    אחת הדילמות שיש לי באולמות הנוסעים בהם אני נאלץ מפעם לפעם להמתין, זה איפה לשבת?!

    כאן אין לי בעיה כי בקומה התחתונה, קומת מסעדות וחנויות וסצנה של מסעדות בעלות אופי מזון שונה.

    אחת יפנית אחרת סינית..., אחרת, 'סנדביץ בר' איטלקי, ואחרת 'סנדביץ בר ברזילאי' ועוד בתי קפה איטלקי ואחר. לא משעמם.  

    קניתי ארוחת גורמה של תפוח אדמה אפוי ועליו שרימפס ברוטב משהו, משהו עם בירה טובה ובלי קפה.

    שבע וטוב לב, פניתי אל מתחם התקשורת.  

    מסכי מחשב וטלפונים, מקום מרכזי עם התרחשות מפוקחת על ידי מנהלת אתר תקשורת. מולה קבוצת כורסאות. התיישבתי נינוח מקיים עמה קשר עין, הופך אותה למשגיחה עליי ועל הציוד שלי תחת רגליי בהמשך, כורסא כמו מיטת שינה ונרדמתי לי בכיף.  

    איכשהו, עברו 11 שעות בשדה.

    טסתי לארגנטינה בכרטיס מבצע מדהים של 'לאפה' בעלות של  290 דולר ריו- בואנוס- סאו פאולו סגור לתאריך 22 מרץ, משאיר לי 3 ימים בסאו פאולו למחטף הלוך חזור לאיגוואסו, אם לא אגיע לשם הפוך בדרך היבשה, באוטובוס צפונה דרך האיגוואסו לסאו פאולו...   

    בכיסי כרטיס חזרה לארץ סגור ליום 25 במרץ סאו פאולו –שיקאגו. שיקאגו-טורונטו-תל אביב עם 12 שעות המתנה בשיקאגו מהבוקר עד הערב וכשעה איסוף בטורונטו, ביום המשוער לבואו של נכדי הראשון לעולם.

    מדויק?!-, כי ממילא לא מתוכנן כי אהיה נוכח בלידה...     

    מוקדש במזל טוב ובאהבה לתומר נכדי הבכור בן ה-3.

    אמנם הקדמת ונולדת ב-19 למרץ, אבל הקוראים עוד לא יודעים... :))    

    פוסט קודם (64)                                                                                                                   הבא (66) 

    דרג את התוכן:

      תגובות (171)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/4/10 21:38:

      צטט: ענף 2010-04-13 19:52:05

      צלצל בבקשה לאבא שלי שיסע

      גם קצת ....לאיזה חודש

      שגם לי יהיה חופש.

       

      תןת'טלפון :)

      הי יהודה. תודה רבה

       

        13/4/10 19:52:

      צלצל בבקשה לאבא שלי שיסע

      גם קצת ....לאיזה חודש

      שגם לי יהיה חופש.

       

      תודות למככבים כולם :) 

      צטט: yow 2010-04-06 15:51:13

      וואו... ממש ריגשת אותי, הרגשתי כאילו אני הבחור הזה, כל כך מכירה את ההרגשה הזו מקרוב.

       

      אני מתה לטוס עם אבא להודו, אולי יום אחד זה יקרה, כשהוא יצא לפנסיה ולי יהיה מספיק כסף ופחות מחויבויות

      תודה לך. את מתוקה ממש.

      דברו על זה, תכננו יחד וזה יקרה מהר מאד. למה לחכות ?! קדימה !

      בבקשה ?!

       

      וואו... ממש ריגשת אותי, הרגשתי כאילו אני הבחור הזה, כל כך מכירה את ההרגשה הזו מקרוב.

       

      אני מתה לטוס עם אבא להודו, אולי יום אחד זה יקרה, כשהוא יצא לפנסיה ולי יהיה מספיק כסף ופחות מחויבויות

      צטט: שקל תשעים 2010-04-03 21:01:23


      כתוב מעולה ומרתק טרימלר יקר(:*

      וואו אתה כאן ?! יופי. התקדמנו כבר עוד שני פוסטים בוא לבקר. תודה וחג שמח :)

       

      צטט: איריתוש 2010-04-03 19:25:20

      איזה יופי דרור!

      כרגיל תענוג לקרוא את חוויותיך מהמסע המופלא,

      אכן לגיל אין שום משמעות... "הכל בראש"...

      גם אני ביקרתי את בתי שהיתה תרמילאית בברזיל לפני שנתיים

      וטיילתי איתה ועם כל החבר'ה בגילה והיה פשוט מקסים.

      אני  הולכת להמשיך לקרוא...חיוך

      אירית

       

       

      אירית יקרה, איפה את ? דאגנו שנעלמת בדרך :))

      להתראות בהמשך. חג שמח

      דרור

        3/4/10 21:01:

      כתוב מעולה ומרתק טרימלר יקר(:*
        3/4/10 19:25:

      איזה יופי דרור!

      כרגיל תענוג לקרוא את חוויותיך מהמסע המופלא,

      אכן לגיל אין שום משמעות... "הכל בראש"...

      גם אני ביקרתי את בתי שהיתה תרמילאית בברזיל לפני שנתיים

      וטיילתי איתה ועם כל החבר'ה בגילה והיה פשוט מקסים.

      אני  הולכת להמשיך לקרוא...חיוך

      אירית

       

      צטט: אור נגוהות 2010-04-01 01:16:37

      גם אם קצרה בזמן בימים אלה....חייבת להכנס לבית הקפה שלך..ונהנית כמו תמיד...

      תודה דרור וחג שמח:)

      הרבה כבוד :) תודה רבה רבה וחג שמח

       

        1/4/10 01:16:

      גם אם קצרה בזמן בימים אלה....חייבת להכנס לבית הקפה שלך..ונהנית כמו תמיד...

      תודה דרור וחג שמח:)

      צטט: ליאורה בן יצחק 2010-03-31 17:47:08


      כתמיד, אתה סוחף אותי סבא דרור .

      חג שמח!

       

      תודה ליאורה. חג שמח

      צטט: יולי 157 2010-03-31 10:39:04

      התחברתי בעיקר לסיפור על איציק, שמפנטז על אבא לצידו..

      יש כל כך הרבה הורים שמפספסים את העיקר בחיים, משועבדים לעבודות ולחובות שהם יוצרים לעצמם.

      הכתיבה שלך בהקשר הזה, היתה חדה ונוגעת... לטעמי.

      וכמו בשאר הפעמים שאני כן כאן, אז נוסטלגיית המוצי'לריות במיטבה, היכרויות, פרידות, תכנונים ספונטניים, כן להשתין עם המוצ'ילה על הגב, לעזוב רגע עם מישהו את הציוד?? כל מיני קטנות כאלה, ממיטב הפולקולור של התרמילאים.

      חג שמח דרור, והרבה מזל טוב.

       

      תודה גדולה. אין מה שיכול לשמח יותר כותב מסע טירמול, מתגובת תרמילאית כזו.

      חג שמח. אני חש מבורך שאת במסע הזה.

      צטט: לחישת הלב 2010-03-31 09:54:01


      סיפורך מרתק ומרגש.
      מודה שהכותרת קצת הפחידה
      אותי "נטישה"...
      ההמשך מדהים,
      מרגש אותי לראות אב המטייל עם בנו,
      ולא טיול שגרתי, אתה הרי רחוק משגרתי,
       ויש בך את כל המרכיבים לאדם האוהב
      ויודע להעריך את החיים....
      כהרגלך כתיבה משובחת וקולחת.
      הכובשת את הקורא...
      תודה על רגעים מרגשים  שהבאת אלי.
      בוקר נהדר ליום קסום.

       

      וואו. תודה רבה לך. מועדים לשמחה

      צטט: liopard 2010-03-31 05:06:03


      מזל טוב לנכד

      תודה רבה גבר. ההזמנה עומדת על כנה :)

       

      צטט: דסיקה 2010-03-30 19:18:45


      חזרתי לקרוא ולהגיב.

      אז ככה, ההתחלה היתה מאויימת, ההמשך מרגש והסוף הפי אנד.

      מזל טוב לנכדך , כן ירבו.

      התמונה מדהימה, אתה דומה יותר למקסיקני מאשר לישראלי, כך שאתה משתלב עם הנוף.

      חג שמח.

       

      גדולה :))

      תודה רבה דסי. אולי אני מקסינדיאניקראיינישראלי...

      בן שבט יהודה...

      גולה בבלי שעבר כברת דרך קווקזית לאוקראיינה

      וממנה לארץ ישראל (1884).

      אולי ובגלל זה.... :)) 

       

       

      צטט: אילנה ינובסקי 2010-03-30 18:07:56

      אהבתי את סצנת הפרידה כי היא עשירה בהתרחשויות ומלווה אותן בגעגועים הנוצרים בעטיה.

      נצבט לי הלב 

       

      אני אוהב את התגובה הזו שלך במיוחד. ממש כך. תודה לך אילנה.

       

       

      צטט: יולנטה 2010-03-30 16:30:07

      היי דרור

      התמונות מקסימות כמו תמיד

      והכתוב פשוט כייף לקרוא

      המשך חג שמח

      יולי

       

      היי יולי, תודה רבה לך. בואי שוב

      צטט: המון חרמון- הסוויטה. 2010-03-30 13:35:47


      לא רע דרור, לא רע!

      אתה נוחר ומנהלת אתר התקשורת,

      שומרת...

      לא רע!


      אני יודע בדיוק,

      למה בפעם הבאה, אני חייב לנסוע איתך.

       

      בני

       

      בס"ד :))

      הלוואי...

      דרור

       

      צטט: הדרור מספרת-סיפורים 2010-03-30 12:29:56

      *

      המסע הזה...

      מעבר לטיול בין נופים ואנשים

      הוא בעיקר מסע פנימה, אל תוך עצמך.

       

      צירוף המילים

      הנכד שלי

      מרגש.

       

      מזל-טוב לסבא ולנכד.

      המסע הזה הוא חיצוני בעולמות לא מוכרים בו אני פוגש מיני מינים זני זנים ואת עצמי באור שונה

      אבל גם אותך ואחרים. זהו מסע בעקר אל מה שנעלם מעיננו של כולנו. זהו מסע משותף הממוקד במפוזר...

       

      את מרגשת בהבחנה הדקיקה הזו. אני מודה לך על ברכתך

      וזוכר שתכנסי אחרי החג לקפה. הבית צבוע :))

       

      צטט: נסים גבאי 2010-03-30 11:28:30


      חג שמח

      כנראה שלעולם לא אוכל ליהנות אישית (אפילו מחלק) מחוויותיך

      כי טרם מצאתי זמן פנוי, בארצנו הקטנטונת, לעשות את כל מה שאני עושה ורוצה לעשות.

      אבל תמיד כיף לראות ולשמוע מטיילים כמוך...

      תודה רבה.

       

      אבל למה לחשוב כך בכלל, תשאיר פתוח :)

      אין רע בללמוד על העולם השונה משלך כדי להיטיב עם עצמך ועמך.

      מה שלא תעשה כאן בעירך ובארצך לא מוריד כהוא זה מתמורה

      לאדם המסייר בעולם לא מוכר.

      חלק מהזמן שישבת בבית, יכול היה להיות סיור בעולם תרבותי אחר.

      זמן פנוי יש למפנים אותו.

      זו לא עמדת חלוקה במסלול התקדמות.

      מה שלא תעשה בעצמך לא יקרה.

       

      אבל אני מניח שזה ידוע לך רק לא ממוקד.

       

      מועדים לשמחה, תצליח

       

      צטט: הטרמילר 2010-04-01 00:12:32

      צטט: OCN 2010-03-30 11:04:35


      איזה יופי איזה כייף תמונות מדהימות

       

      אשמח אם תקרא את הפוסטים המצחיקים שלי ותראה תמונות אחרות אבל יפות

      חג שמח

      אוסי

       

       

      תודה רבה.

      אכן יש לך פוסטים אחרים, שונים ומשונים :)) אנ רואה קורא ומגיב בכייף כשקוראים לי . לעיתים גם כשלא.

      חג שמח אוסי

      דרור

       

       

      צטט: שושי פולטין 2010-03-30 10:21:11

       

      ומזל טוב (אם כי קצת באיחור) לנכד 

       


       

      תודה רבה.

      נחמדה ההשקעה הזו ממך. נהנה מאד מהאופן בו את רואה את עשייתך.

      מרתק.

      הלוואי ויהיו עוד הרבה כמוך בתחום החינוך.

      צטט: raquelle 2010-03-30 08:43:19

      תודה ששלחת לי שוב את הפוסט.

      ביקרתי קראתי, כיכבתי, אך לא

      הגיבותי.

      אז ראשית, ברכות מזל טוב לנכדך

      ושנית, כרגיל הקנאה "אוכלת"

      למקרא תיאוריך המדהימים.

      כנראה בטעות :) בכל זאת תודה רבה לך. אל תקנאי למרות החיוך שזה עושה. פשוט עשי.

       

      צטט: ורד אדום 2010-03-30 07:56:40


      ואוו

      נהנתי מאד  בקריאת הפוסט

      מזל טוב

      האביב הביא איתו חיים

       

      חג שמח לך ולבני משפחתך  

       

      משמח תודה רבה וחג שמח בהחלט :)

      צטט: rata.joy 2010-03-30 07:25:29


      וואו , מזל טוב איש:-)

       

      "אלף פרצופים לא ישגעו אותי". תודה רבה :)

        31/3/10 17:47:


      כתמיד, אתה סוחף אותי סבא דרור .

      חג שמח!

        31/3/10 10:39:

      התחברתי בעיקר לסיפור על איציק, שמפנטז על אבא לצידו..

      יש כל כך הרבה הורים שמפספסים את העיקר בחיים, משועבדים לעבודות ולחובות שהם יוצרים לעצמם.

      הכתיבה שלך בהקשר הזה, היתה חדה ונוגעת..לטעמי.

      וכמו בשאר הפעמים שאני כן כאן, אז נוסטלגיית המוצי'לריות במיטבה,היכרויות, פרידות, תכנונים ספונטניים, כן להשתין עם המןצ'ילה על הגב, לעזוב רגע עם מישהו את הציוד?? כל מיני קטנות כאלה, ממיטב הפולקולור של התרמילאים.חג שמח דרור, והרבה מזל טוב.

        31/3/10 09:54:

      סיפורך מרתק ומרגש.
      מודה שהכותרת קצת הפחידה
      אותי "נטישה" ההמשך מדהים,
      מארגש אותי לראות אב המטייל עם בנו,
      ולא טיול שגרתי, אתה הרי רחוק משגרתי,
       ויש בך את כל המרכיבים לאדם האוהב
      ויודע להעריך את החיים....
      כהרגלך כתיבה משובחת וקולחת.
      הכובשת את הקורא...
      תודה על רגעים מרגשים  שהבאת אלי.
      בוקר נהדר ליום קסום.
       
       
        31/3/10 05:06:

      מזל טוב לנכד
        30/3/10 19:18:


      חזרתי לקרוא ולהגיב.

      אז ככה, ההתחלה היתה מאויימת, ההמשך מרגש והסוף הפי אנד.

      מזל טוב לנכדך , כן ירבו.

      התמונה מדהימה, אתה דומה יותר למקסיקני מאשר לישראלי, כך שאתה משתלב עם הנוף.

      חג שמח.

       

        30/3/10 18:07:

      אהבתי את סצנת הפרידה כי היא עשירה בהתרחשויות ומלווה אותן בגעגועים הנוצרים בעטיה.

      נצבט לי הלב 

        30/3/10 16:30:

       

       

      היי דרור


      התמונות מקסימות כמו תמיד

      והכתוב פשוט כייף לקרוא

       

       

      המשך חג שמח

      יולי


      לא רע דרור, לא רע!

      אתה נוחר ומנהלת אתר התקשורת,

      שומרת...

      לא רע!


      אני יודע בדיוק,

      למה בפעם הבאה, אני חייב לנסוע איתך.

       

      בני

      *

      המסע הזה...

      מעבר לטיול בין נופים ואנשים

      הוא בעיקר מסע פנימה, אל תוך עצמך.

       

      צירוף המילים

      הנכד שלי

      מרגש.

       

      מזל-טוב לסבא ולנכד.

        30/3/10 11:28:


      חג שמח

      כנראה שלעולם לא אוכל ליהנות אישית (אפילו מחלק) מחוויותיך

      כי טרם מצאתי זמן פנוי, בארצנו הקטנטונת, לעשות את כל מה שאני עושה ורוצה לעשות.

      אבל תמיד כיף לראות ולשמוע מטיילים כמוך...

        30/3/10 11:04:


      איזה יופי איזה כייף תמונות מדהימות

       

      אשמח אם תקרא את הפוסטים המצחיקים שלי ותראה תמונות אחרות אבל יפות

      חג שמח

      אוסי

       

        30/3/10 10:21:

       


      ומזל טוב (אם כי קצת באיחור) לנכד 

       

       

       


        30/3/10 08:43:

      תודה ששלחת לי שוב את הפוסט.

      ביקרתי קראתי, כיכבתי, אך לא

      הגיבותי.

      אז ראשית, ברכות מזל טוב לנכדך

      ושנית, כרגיל הקנאה "אוכלת"

      למקרא תיאוריך המדהימים.

        30/3/10 07:56:


      ואוו

      נהנתי מאד  בקריאת הפוסט

      מזל טוב

      האביב הביא איתו חיים

       

      חג שמח לך ולבני משפחתך  


      וואו , מזל טוב איש:-)
        29/3/10 05:14:

      צטט: ruthy 2010-03-29 05:07:12

      צטט: הטרמילר 2010-03-28 15:53:09

      צטט: ruthy 2010-03-25 09:56:34


      נגע לליבי מאד סיפור השכנוע של הבן את אביו.

      הורים לא יודעים איזו תקופה מדהימה,שלא חוזרת!

      היא טיול עם הבנים/בנות האישיים.

      הקירבה והחוויות המשותפות הן נכס! לכל החיים!

       

      חג אביב שמח!

      חג פסח שמח!

       

      תודה. אכן מי ששפר עליו גורלו ומזלו שיחק לטייל עם מי מילדיו הבוגרים שיחק אותה בשיא !

      חג שמח רותי ואני מאחל לך המון חברה עוטפת שם :))

       

      כאן אין חברה עוטפת...

      הטיול שעשית שונה מהחוויות העירוניות כאן.

      הקהילה עובדת,כל אחד נמצא בדלת אמותיו,

      הגילאים אינם תואמים במיוחד-זו לא מגבלה...אבל בכל זאת.

      הברכה שלך אכן קלעה!

      חג שמח!

      ומשום כך אני שמח. תהני ככל שיהיה. חב"ד עושה את זה אם אינני טועה. עוטף :)

       

        29/3/10 05:13:

      צטט: d.double you 2010-03-29 04:57:35


      כרגיל נהניתי לקרוא*

       

      תודה רבה רבה. חג שמח צבעוני ויצירתי 

        29/3/10 05:11:

      צטט: Lola Bar 2010-03-28 22:00:37


      פוסט עצוב, בלו כזה באווירת פרידה.

      השיחה של איציק עם אביו שברה קצת את הקרח והחיוכים שבו לפנים.

       

      חג שמח איש יקר, לך ולכל יקירייך.

      לולה

       

      לולה,

      בסוף, הכל טוב ומשמח :) תודה רבה חג שמח ופורח לך וליקיריך

       

        29/3/10 05:07:

      צטט: הטרמילר 2010-03-28 15:53:09

      צטט: ruthy 2010-03-25 09:56:34


      נגע לליבי מאד סיפור השכנוע של הבן את אביו.

      הורים לא יודעים איזו תקופה מדהימה,שלא חוזרת!

      היא טיול עם הבנים/בנות האישיים.

      הקירבה והחוויות המשותפות הן נכס! לכל החיים!

       

      חג אביב שמח!

      חג פסח שמח!

       

      תודה. אכן מי ששפר עליו גורלו ומזלו שיחק לטייל עם מי מילדיו הבוגרים שיחק אותה בשיא !

      חג שמח רותי ואני מאחל לך המון חברה עוטפת שם :))

       

      כאן אין חברה עוטפת...

      הטיול שעשית שונה מהחוויות העירוניות כאן.

      הקהילה עובדת,כל אחד נמצא בדלת אמותיו,

      הגילאים אינם תואמים במיוחד-זו לא מגבלה...אבל בכל זאת.

      הברכה שלך אכן קלעה!

      חג שמח!

        29/3/10 04:57:

      כרגיל נהניתי לקרוא*
        28/3/10 22:00:


      פוסט עצוב, בלו כזה באווירת פרידה.

      השיחה של איציק עם אביו שברה קצת את הקרח והחיוכים שבו לפנים.

       

       

       

      חג שמח איש יקר, לך ולכל יקירייך.

      לולה

       

       

       

        28/3/10 21:50:

      צטט: sf20jan 2010-03-28 15:48:33

       

      בכל פעם שאני נכנסת לפוסטים שלך,

      אני מצרה על כך כי אני אישה..

      הייתי רוצה לטייל בדרך הזו.

      זו בדיוק הדרך לחוש את המקום, האנשים ותרבותם..

      אולי הבן שלי יזמין אותי לטייל אתו ובטוח שאקפוץ על ההזדמנות...

       

       חג פסח שמח

      תודה רבה. חס וחלילה שלא תצרי על היותך אשה.

      את יכולה לנוע בחופשיות מלאה כאשה בכל הלטיניות שלא יהיה לך ספק.

      אם את רוצה את אף פעם לא לבד.

      אבל לחוות חווית טיול עם הבן בהזמנתו זו חוויה מדהימה.

      חג שמח ופורח

        28/3/10 21:47:

      צטט: שרה קונפורטי 2010-03-28 05:12:48


      כל הכבוד לך,

       

      תודה לך

      חג פסח קסום,

      שמח ומאושר  

       

       לך לבניך, ולבני ביתך 

       

        חג של תקווה, חום ואהבה  

       

       חג החופש, גאולה וחירות,   

       

      חג של פריחה ושל אביב,   

       

       חג של התחלות חדשות,  

       

       הנאות קטנות ומתוקות,  

       

        חג מנוחה,   

       

       והמון הפתעות טובות,   

       

       


      שרה קונפורטי

       

      www.sarakonforty.com

       

      וואו. תודה רבה לך. חג שמח והכל עובר גם עלך...

      :))

      בהצלחה במכירות החג. יופי של יצירות יש לך. כבוד

       

        28/3/10 21:45:

      צטט: *lev* 2010-03-27 22:18:22


      יש לי מלא דברים להגיד ולשאול,

      מאיפה בא "רפאל"?

      זה שמו של הטרמילר בסיפור...

      האבא הגיע בסוף?

      לא שאני יודע אולי מאוחר יותר. דרכינו נפרדו בתום השיט לחופי ברזיל.

      אתה מחשיב את עצמך לרגיש יתר?

      כן

      "נראה שאין כאן עניין של גיל ונסיון חיים, אלא של רגישות יתר. כזה אני".

      היתי מורידה "יתר" משאירה רגיש. שזה אחלה! רגישות = תכונה חיוביות!

      לא מכחיש ולא מתבייש כמו גם לא הולך עם נס בחוצות אשקלון :))

      אמממ מה עוד?

      בזמנך...

      יש עוד. לא זוכרת. יש עוד מלא שאלות בקנה.

      חופשי

      פסח טוב דרור (רפאל?)

      נסי,

      רפאל (דרור?)

       

       

        28/3/10 21:42:

      צטט: יהודית ש 2010-03-27 14:15:38

      דרור קודם כל

      חלק מהקוראים

      כן יודעים שנכדך

      הגיח לעולם

      מספר ימים קודם

      למה שחשבת.........

      והרי כתבת את זה

      באחד הפרקים

      הראשונים ...........

       

      דבר נוסף,

      את מה נטשת

      והרי המשכת

      את המסע

      כמו שרצית

      לטייל, לראות

      את הפינגווינים

      את דרום ארגנטינה

      את ארץ האש

      שכל כך הרבה

      אנשים היו רוצים

      להיות שם גם כן..........

       

      בכל זאת נטשתי את כל הטוב הזה סביבי...

       

       

      חג שמח

      לך ולכל בני משפחתך

       

      תודה רבה גם לך ולמשפחתך

      וכמובן לא לשכוח

      מזל טוב ליום ההולדת

      של נכדך הבכור.... 

       

      תודה רבה נשמה טובה :)

       

       

        28/3/10 21:40:

      צטט: נומיקן 2010-03-27 13:46:11


      מז"ט, תוכל לקחת את הנכד שלך לחניכת מוצ'ילר בעוד כמה שנים.

      תודה. הלוואי בינתיים אני מתכנן לו ולאביו ודודו ובת דודתו הקיץ,

      לימודי שיט בקטמרן. אולי יהיה סקיפר צעיר ויקח אותי סביב העולם :)

       

        28/3/10 21:38:

      צטט: אהרון... 2010-03-27 13:17:18


      פוסט מהנה לקריאה - כרגיל.

       

      חג שמח לך, לתומר ולשאר בני משפחתך.

       

      אחלה לי אהרון. הרבה תודה ידידי. וחג שמח לכם

        28/3/10 21:37:

      צטט: עליזהלה 2010-03-27 11:40:54

      עוד עשרים שנה תומר יכתוב על

      הברזילאית / סינית / קוריאנית / אסקימוסית שלו ...

      כאן , ואיך הוא שיכנע אותה

      להזמין את סבא לטייל איתם חודש....

      חג שמח יקירי 

      אני מאחל לתומר לכתוב הרבה יותר מוקדם ולצמוח מהכתיבה גם

      ואני מת לחשוב איך אסקימוסית שלו,

      מזמינה אותי, לבוא לטייל איתם חודש. אני אהיה בן למעלה משבעים ואחד

      ונראה שיהי לי קר מאד באלסקה-לנד 

      חג שמח חברתי הטובה והמוכשרת המצלמת כפי שכותבת לפחות...

      :) חיבוק

       

        28/3/10 21:33:

      צטט: s*hef 2010-03-27 10:38:18


      ממממממ

      רפאל????!???

      ואני חשבתי שקוראים לך דרור...

      ;-)

      ועכשיו אנחנו כן יודעים שהנכד הקדים בשבוע

      מה שאומר שהגעת בול לברית!

      נכון?

      ;-)

      אגב, האבא של ההוא בא בסוף?

      דרור זה נכון ורפאל, האיש בסיפור זה גם נכון.

      נכון :) הגעתי לברית בדיוק !

      אני לא יודע אם בא. מקווה שכן עבור שניהם.  

      חג שמח שפשפ, חג שמח מואר ופורח 

       

        28/3/10 21:28:

      צטט: לומפומפיר 2010-03-27 10:23:59


      דרור,

      הפעם - ברשותך - כאיציק, אני מתחבר לאיציק.

      גם אם אביו לא הגיע לבסוף לטייל איתו,

      וגם אם הוא השתכנע מאוחר יותר וכן הצטרף אל בנו לטיול -

      כך או כך נוצר כאן חיבור חדש וחזק בין אב לבנו,

      ואם זו תרומת הטיול של איציק לשניהם, זכו שניהם.

       

      המציאות היא שאינני יודע. נוכל לקוות שאמנם הגיע אל בנו. אחרת פספס.

      אולי עבור האב זו תהיה מזכרת נחמדה ההזמנה הזו אך אם לא נסע...

      הוא עלול למצוא עצמו במבוכה רבה מול בן מוקיע... שנים.

       

      תודה שהגעת ידידי

      חג שמח 

       

        28/3/10 21:25:

      צטט: NadlanMonitin 2010-03-27 10:22:49

      רק עתה התחלתי לקרוא את הפוסטים.

      בינתיים אאחל לך אחי, גדול ממני בשנה, וגם לבני משפחתך חג שמח, חג החרות, וחג האביב וכל זה מסמל את הקשר לחופש ולדרור שחווית במסע בדרום אמריקה.

       

      :) ברוך הבא. איחוליי שתהנה מהמסע אתנו. תודה רבה לך, חג שמח ופורח ותיזהר עם האופנוע הגדול הזה. 

        28/3/10 21:23:

      צטט: נסים גבאי 2010-03-27 10:07:20


      חג שמח

       

      ניסים , שלום לך הרבה זמן שלא היית כאן. העבודה שלך ממלאת את זמנך מה?! לא נורא

      בטח אתה נהנה. חג שמח וכל טוב. תודה על הביקור

        28/3/10 21:22:

      צטט: יוסי נבו 2010-03-27 09:58:40


      מזל טוב(קצת באיחור) סבא מגניב שכמוך!

       

      אם אלה האיחורים שלך אני שמח. לא ממש איחרת כי אני מחכה לטיסה :))...

      תודה רבה יוסי. חג שמח והרבה אור.

       

        28/3/10 21:21:

      צטט: מילה נוגעת - רחלי 2010-03-27 01:35:58

      סבא מדהים אתה , הרבה נחת מהחיים .

      לנכד  מזל טוב .

      תודה רבה רחלי, גם לך כמובן נחת והרבה. חג שמח
        28/3/10 21:19:

      צטט: r i n a 2010-03-27 00:22:45

      מרגש דרור

      מאד...

      אני מאחלת לעצמי להיות מוזמנת לטיול שכזה עם אחד מילדיי בעתיד

       

      יום הולדת שמח ומאושר לנכד

      שככל שקוראת, מבינה יותר

      את משמעותו העצומה בחייך

      מאחלת שתזכה לעוד הרבה טיולים גם איתו

      אכן את בהחלט בתוך המסע המיוחד שלנו. תודה רבה לך

      ולוואי ותזכי לתענוג הזה לחווי של ממש שמעטים זוכים לה.

      חג שמח לכם רינה, רק טוב.

        28/3/10 21:18:

      צטט: Rivka 2010-03-27 00:08:55


      מרגש, דרור...

      ואני תוהה למי כיוונת בכותרת "נטישה"

      לאביו או לעצמך.

       .

      חג שמח, איש יפה!

       .

      (אשוב).

      את תוהה נכון וטוב לך לתהות כך עד שתקבלי אולי תשובה בהמשך המסע.

      חג שמח מוכשרת ויפה. תודה רבה ובהחלט,

      שובי שוב :)

       

        28/3/10 21:16:

      צטט: אליקו 1 2010-03-26 14:26:05


      הרקדנית הבריזילאית שהזכרת באמת יפה, דרור. מרגישים מסיפוריך שהפקת את המקסימום מטיול זה וחזרת עם כוחות רעננים.

      חג שמח ידידי

      אחת היפות בתבל. האמן לי :)

      אני מפיק את המקסימום ידידי אליקו, לא סיימתי ולא אסיים :))

      אמנם חזרתי, והתיישבתי לכתוב אבל אני במסע

      ואמשיך אותו...

      תודה רבה ידידי וחג שמח 

       

        28/3/10 21:14:

      צטט: *מרוית באהבה.* 2010-03-26 13:50:59

      התגעגעתי.נשיקה

      לאחר העדרות של זמן מה.

      הנה אני פה שוב לך מגיבה באהבה.

      כמו תמיד כתבת מקסים ומרגש.

      שבת שלום מלאה בחיוכים ואהבה יקירי.

       

       

      יפה שחזרת אחרי הפקת הבר מצווה במזל טוב.

      תודה רבה וחג שמח לכם

        28/3/10 21:13:

      צטט: יצירתית 2010-03-26 13:48:52

      כמו תמיד כייף לקרוא את הסיפורים שלך...

      חג חירות שמח!

       

      אני מאד שמח שכך. תודה רבה וחג שמח ופורח של יצירה ואור 

        28/3/10 21:12:

      צטט: רחל נפרסטק 2010-03-26 08:12:03

      * על כתיבה מרתקת.

      ומזל טוב!!!

      :) תודה רחל. הכוכב שלך

      נקרא לי כמו היה אוסקר :))....

       

        28/3/10 21:07:

      צטט: דסיקה 2010-03-26 07:29:24


      *אשוב לקרוא ולהגיב בהרחבה.

      שבת שלום.

      תודה רבה דסי

      חג שמח

       

        28/3/10 21:06:

      צטט: o historia 2010-03-26 00:08:57


      mazal tov le tomer

       תודה רבה לך ידידי

      achshav ani iodea

       

      mazal tov la tiur shel a tarmileishan

      אוקיי... בטח כיוונת לברכה טובה

       

      ve chag sameach

      lecha ve le kol a mishpacha

       

      חג חרות שמח ואביב פורח  

       

       

        28/3/10 21:03:

      צטט: מודי10 2010-03-26 00:02:23


      מקנאה בך

      גם אני כבר רוצה  סבתאות

      :) הכל מגיע בזמן. איחולי לזמן סביר...

       

        28/3/10 21:02:

      צטט: טהור 2010-03-25 22:52:03

      הפוסט מקסים כהרגלך

      מזל - טוב לנכדך תומר

      חג שמח לך  ולמשפחתך

       

      תודה רבה. המון תודה לך שותף וותיק. חג שמח ופורח לכם

       

        28/3/10 21:01:

      צטט: פשריקה 2010-03-25 22:15:50

      תודה חבר יקר וחביב

      נהנת לטייל בין השורות

      שבהתחלה "מאיימות"...

      אך חיש מהר בשקיקה נעלמות...

      גאה ומעריצה אותך

      עד קינאה...

      גם אני אמרתי לך פעם

      שאתה דומה למכסיקני...

      וה 19.3 תאריך מיוחד גם

      בשבילי,יום הולדתי,

      תהנה מהחיים ומהנכד הבונבון,

      חג אביב שמח ופורח

      *קריצה* פנינה 

       

      לקרוא תגובה כזו מחמם ת'לב. תודה רבה לך וחג שמח ופורח

        28/3/10 20:58:

      צטט: דורית-ט 2010-03-25 22:14:47

      היי

      כיף לקרוא את הפוסטים שלך

      מזל טוב לנכד החמוד

      חג שמח 

      דורית

      תודה רבה דורית. חג שמח ופורח 

       

        28/3/10 20:57:

      צטט: יערית 1 2010-03-25 21:42:27


      מאחלת לך ולב"ב

      חג אביב שמח

      ותודה לשיתוף בטיול(-:

       

      תודה רבה גם לך ולמשפחתך איחולי חג חרות שמח ופורח :)

        28/3/10 20:56:

      צטט: guitarwoman 2010-03-25 21:40:00

      חשבתי על השיחה שלך עם אביו של איציק. ללחוץ? לשכנע? להפעיל לחץ פיזי מתון על מנת שיחליט בכל זאת?

      אני לא חושבת שאפשר להכריח.

      אני נסעתי אל בתי כשמכרה בקניונים בארה"ב והיה ממש כייף. אנחנו גם רוצות  להגיח יחד למזרח מתישהו.

      מז"ט לתומר, בן 3 ילד גדול!

      (וכמובן חג שמח.)

      אני חושב שלחץ סביר עוזר לקום.

      אני כגם חושב שאי אפשר ולא צריך ללחוץ מידי. להכריח?! אם צריך לנסות להכריח עדיף לוותר מראש.

      כייף לך שזכית להיות אתה ותגיחי למזרח מהר ממש מהר.

      תודה רבה תומר נפלא וחג שמח נשמה גדולה. רק טוב אן. 

       

        28/3/10 20:53:

      צטט: ex libris 2010-03-25 19:39:42


      הו, איך שכחתי... מזל טוב לנכד

      וחג שמח!

      לא שכחת :) תודה רבה

      חיבוק

       

        28/3/10 20:52:

      צטט: ex libris 2010-03-25 19:38:01


      אבא של איציק פראייר. הלוואי, הלוואי והבן שלי יתקשר אלי ככה ויקרא לי לבוא לטייל אתו. חלום חיי. אני אסע. ועוד איך אסע, בו ביום.

       

      זה מאוד נכון מה שאמרת לו - שהעסק היה מתגבר אילו הוא היה מאושפז חודש בבית חולים. אבל איכשהו, רובנו לא מבינים את משמעות הדברים אלא כשנהיה מאוחר מדי.

       

      מה שמזכיר לי... שמת לב, שללוויות כולם באים? הילדים מאמריקה, הנכדים מאוסטרליה, השכנים לשעבר מאילת... פתאום יש זמן ויש כסף לכולם. אבל מה קורה כשהאדם עדיין בחיים? מי שם עליו?

       

       

      את עדיין לא יודעת את האמת. עדיף כך. מוטלת עלינו החובה לביים את מחזה החיים בצורה

      של מחזה מתגלגל מעניין ומרתק כדי לזכות בתשומת ליבם של יקירנו הצעירים. ככה זה.

      הלוואי ונדע לשמש דוגמא טובה לחיקוי.

       

      תודה לך על שותפותך במסע וחג שמח

       

        28/3/10 20:50:

      צטט: hkadman 2010-03-25 19:29:47

      מרתק כתמיד למרות שאין זה אלא מעין פוסט מעבר,

      טרנזיט, סיום פרק לקראת הבאות ואף על פי כן....*

      מרתק - תודה דרור וחג חירות שמח. 

       

      צודק. תודה רבה ידידי. חג שמח

        28/3/10 20:49:

      צטט: or-ly22 2010-03-25 19:11:45


      מזל טוב

      ושיהייה חג שמחחחח.

       

      תודה רבה אורלי וחג שמחחחח מאד

        28/3/10 20:49:

      צטט: fanny-li 2010-03-25 18:55:25


      כמו תמיד אני נכנסת לאגדה

      של כתיבה סוחפת מרהיבה

      מרתקת ומאוד מרגשת.

      שיהיה לך חג פסח שמח

      כשר ומואר באור נרות.

       

       

      תודה רבה. חג שמח מואר ופורח
        28/3/10 20:47:

      צטט: דיקלה5 2010-03-25 18:50:31

      ראשית מזל -טוב...

      לא אתפלא אם תטייל בייבשות איתו

      כשהוא יהיה בן 18...

      לך *

      תודה רבה דיקלה.

      אני אתפלא

      הלוואי...

      טרמילר בן 71 נשמע נפלא

       

        28/3/10 20:45:

      צטט: pozit 2010-03-25 18:27:12

      פוזית*

       

      תודה וחג שמח פוזית

        28/3/10 20:44:

      צטט: Gfaus 2010-03-25 17:47:49

      אבא, בן ואיציק ... סבא בא בסוף :))

      כתוב נפלא

      (*)

      תודה תודה ידידי

      חג שמח

       

        28/3/10 20:44:

      צטט: שמש 2 2010-03-25 17:30:18

      תענוג לקרוא די קצר הפעם חחחחחחחחחחחחחח

      אפשר בלי הצילום יהיה קצר יותר :)

      תודה רבה וחג שמח

       

        28/3/10 20:43:

      צטט: ורד א. 2010-03-25 16:39:01


      כיף לקרוא אותך.

       

      מזל טוב לתומר נכדך וחג שמח!.

       

      משמח. תודה רבה

      וחג שמח

       

        28/3/10 20:42:

      צטט: micall 2010-03-25 16:25:17


      תודה דרור!

      חג שמח...

      ומזל טוב לתומר וכמובן גם לסבא חיוך

       

      תודה רבה מיכל :) חג שמח

        28/3/10 20:41:

      צטט: אביה אחת 2010-03-25 15:41:02


      טרמילר -

      יופי של חוויה

      תודה ופסח שמח

       

      תודה לך אביה חג שמח

        28/3/10 20:40:

      צטט: גלור ניקה 2010-03-25 15:31:01

      החלטתי שהגיע הזמן לטייל

      האם אוכל להתייעץ איתך(?:

       

       

      בוודאי. נסי בצ'ט כאן מידי פעם. בשמחה

      חג שמח

        28/3/10 18:52:

      צטט: anaatti 2010-03-25 15:28:42


      אז מזל טוב לנכד תומר,

       ולסב הגאה....*

       חג שמח מתובל בעוד סיפור מרתק כדרכך במילים...

       

      תודה תודה רבה

      חג שמח מלא הוד והדר וריחות פריחה :)

        28/3/10 18:51:

      צטט: shabat shalom 2010-03-25 14:56:20


      החופש הנפלא הזה שאין בו אפילו גבולות של גיל.

      מתי תגיע לאיגווה סו?

       

      נכון. עוד שלושה שבועות מסע :)

      חג שמח

        28/3/10 18:50:

      צטט: ami10 2010-03-25 14:55:55

      לך ספר לילדים שעברנו כבר את זה..

      חג שמח לך ולבני משפחתך.

       

       

      חג שמח גם לך ולבני ביתך

        28/3/10 18:49:

      צטט: pinkason1 2010-03-25 13:50:06

      * יפה ומעניין סוף שבוע נפלא וחג שמח

      תודה גם לך

       

        28/3/10 16:37:

      צטט: רמיאב 2010-03-25 13:07:07


      תענוג לקרוא ולטייל ולחוות אתך את המסע.

      חג חרות שמח,

      רמי

       

       

       

      תודה ידידי המוכשר. חג חרות שמח ויפה

      דרור

        28/3/10 16:36:

      צטט: אור2010 2010-03-25 12:17:33


      אהבתי את הסיפור על איציק.

       

      היית דמות שאפשר לחקות.

      יופי לך.

      חג שמח

      ...'שאפשר לחקות' מצלצל לי בסדר.

      כי לא צריך, ממש לא.

      כן יופי לי. תודה לאל.

      איציק בחור נפלא ויכול להוות מקור גאווה להוריו. 

       

        28/3/10 16:34:

      צטט: באבאבום 2010-03-25 12:12:41

      תענוג היה תודה. הזדהיתי בכמה נקודות ונזכרתי בנשכחות מחוויותיי שלי. נהנה באופן אישי יותר כשאתה מוסיף מרשמיך האישיים. מזל טוב סבא'לה :)

      אני שמח. מפיך זו מחמאה גדולה. חג שמח לך איש צעיר

       

        28/3/10 16:33:

      צטט: אישה1 2010-03-25 12:07:20


      פעם הייתה לנו סבתא זפתא, זוכר? ( :

      ועכשיו יש לנו אותך!

      רק שאני לא חובש סרט מנוקד של אמה הסבון הירוק לכלים עם בועות :))

      עוקף בקלילות ילדים, נכדים ונינים בסיבוב עם האנרגיות, האומץ, ההרפתקנות והתושייה שלך.

      :)) 

      הלוואי שאם וכאשר הבת שלי תצא לטיול תרמילים (עכשיו היא בצבא, כך שיש לי עוד קצת זמן לא לישון טוב בלילה עד שאני מתחילה לא לישון בכלל...) מישהו כמוך ירים אליי טלפון וישכנע אותי להצטרף אליה לאיזה טרק בג'ונגל...

       

      הלוואי נשמה שלי, הלוואי ותקבעו מראש. הלוואי והיא תרצה שתצטרפי לתקופת מה.

      אבל אם לא, הלוואי ואמנם תתקשר להזמין ולא יהיה צורך במשכנע מלאכותי :))

      מעכשיו אני מתחילה להתארגן! ( :

      זה נכון לעבוד על זה מעכשיו. לגמריי :)

       

       

      חג שמח ועליז, בחיבוק דרומי כתום

        28/3/10 16:30:

      צטט: אורנה ע 2010-03-25 11:32:38

      מזל טוב לסבא הגאה ולתומר בן השלוש.

      תאר לך שהיית אישה והיית צריך פיפי עם 80 ליטר על הגב?

      למה , למה שיהיה לי יותר קשה ?

      מרתק כרגיל ואני נפעמת מקבלת ההחלטות שלך.

      מניחה שעשית הכנה טובה ויסודית לפני שיצאת למסע

      ממש ממש לא. כלום. שום הכנה. קניתי ספרי טיול ויצאתי. הכי טוב.

      ולכן בטח הקל עליך לקבל את ההחלטות המתאימות לך.

      אין קשר. הכל נוצר... 

      מחכה כרגיל לפרק הבא.

       

      תודה אורנה. מקווה שהבן בא הבייתה לחופשת חג. שיהיה חג שמח ומואר לכולכם

      אשוב בפוסט נוסף בקרוב מאד :))

       

        28/3/10 16:27:

      צטט: שרון שביט 2010-03-25 11:24:45

      מזל טוב לתומר איזה שם יפה

      וחג שמח במיוחד לך.

       

       

      ח חחח...

      תודה רבה יקירה.

      תודה תודה רבה וחיבוק על הבמיוחד :)


      חג שמח
        28/3/10 16:25:

      צטט: גבי פישמן 2010-03-25 11:12:16


      איזה יופי

       

      חג שמח

      איזה?

      חג שמח לך גבי.

       

        28/3/10 16:24:

      צטט: שנית קסורלה 2010-03-25 11:11:00

      "שפו" (*)

       

      תודה רבה

        28/3/10 16:24:

      צטט: מדהימה50 2010-03-25 11:07:18


      אח איזה אבא

      אח איזה סבא

      גאוות הקרובים לך

      מזל טוב לתומר בן ה-3

      דרור..חיוך

      כתמיד נהנתי,

      פסח שמח לך ולבני ביתך

      הלוואי וכך הם מרגישים :))

      תודה לך . הרבה תודה

      פסח שמח גם לכם

       

        28/3/10 16:23:

      צטט: ליריתוש 2010-03-25 10:46:29


      וואו, דרור, עוד פוסט נהדר ומרגש, כולו אנושיות צרופה, כל מילה מרתקת יותר מקודמתה.

      והכל כתוב בקצב שממש אפשר להרגיש כל מה שקרה לך שם.....

      מזל טוב לנכד, שלא יכול היה לחכות לסבא... :-)

      עכשיו הסבא יחכה לנכד שייסע לדרום אמריקה -

      לא תצטרף אליו למסע חוזר?   הלוואי ואוכל

      (ואני מתארת לעצמי שהטיסה הביתה בסיבוב מטורף כזה הייתה סיוט -

      עברתי כזה דבר, ריו - סאו פאולו - מילאנו - תל אביב, עם נזלת איומה.)

      חג חירות שמח, אביבי ופורח!

       

      המון תודה לך לירית. יש זמן עד שאשוב הבייתה עוד שלושה שבועות !!!

      או אם תרצי עוד לפחות קצת יותר מחצי תריסר פוסטים...

      חג מלא אור שמחה ואהבה וד"ש לי' היקר :))

        28/3/10 16:20:

      צטט: ori35 2010-03-25 10:42:52


      כל שיש לומר נאמר קודם לכן

      אז קבל ממני * * * * * *

      וחג שמח

      אורי, וואו שישה כוכבים ירוקים וואלה תודה . חג שמח מואר ופורח לך וליקיריך :) נתראה בהמשך

       

        28/3/10 16:19:

      צטט: עו"ד יעל גיל 2010-03-25 10:40:07

      הכתיבה שלך משובחת והסיפור מרתק כתמיד סבא. המון מזל ושיהיה טוב וחג שמח ומבורך לך דרור.

       

      תוד. אף פעם לא הערכתי שארגיש נהדר עם תואר סבא.

      ממש טוב לי :) תודה רבה

        28/3/10 16:18:

      צטט: S madar 2010-03-25 10:27:09

      הבן שנטש את האב, והאב,  שנטש את הבן הבית

       והאב שמצטרף לבן ואתה

      שהחזרה הביתה מתחילה להתכונן בך

       פסח משפחתי ושמח .

       

      :)) יפההה מעמיקה במסע שלנו. מכובד מאד בעיניי. חג שמח סמדר

      נתראה בהמשך המסע

        28/3/10 16:00:

      צטט: arnonoshri 2010-03-25 10:25:12


      ואחד סבא, כל הכבוד.

      בטח כיוונת לכתוב 'וואחד' סבא. כך קראתי :))

      תודה רבה ידידי אכן תואר כבוד.

       

        28/3/10 15:59:

      צטט: סמדר עיצוב in 2010-03-25 10:22:27

      כרגיל כתבת יפה וסוחף ומרגש.

      חג שמח עם הרבה פריחה

      ובעיקר בילוי ב חיק המשפחה.

      אני מודה לך ומרגיש את משקל המשפחה אצלך. אכן 'חיק'.

      תודה רבה חג שמח ובילוי מלא חוויות בחיק המשפחה :)

       

        28/3/10 15:58:

      צטט: ארזעמירן 2010-03-25 10:14:12


      הכותרת שנתת לפוסט "נטישה" - קצת קשה, לא?

      בהחלט 

      זו התחושה שהייתה לך?

      כן

      שאתה נוטש?

      בהחלט.

       

      קטונתי מלהכנס לניתוחים פסיכולוגיסטיים, אבל הבחירה במילה הזו בהחלט מעניינת.

      ידידי, כשאתה אוהב את הזוגיות החברתית / החברה/ החבורה/ הזמן שאתם יחד ואתה עוזב באחת כי 'צריך' זו נטישה.

      מלבד שהקונוטציה עמוקה יותר, כי היא נוגעת ליחסים בין אב לבנו, אלה שאני מכיר וחווה במסע. ואתה תהיה שותף להם בקרוב...

      אגב - גם בתי הבכורה נולדה ב-19 למרץ :))

      זה מחבר בין מכירים וידידים. אז יש עוד חיבור אחד ביננו, שאתה מצאת. אני מקווה שאתה מרגיש כך :)) 

      תודה לך להתראות בהמשך,

      חג שמח

       

        28/3/10 15:53:

      צטט: ruthy 2010-03-25 09:56:34


      נגע לליבי מאד סיפור השכנוע של הבן את אביו.

      הורים לא יודעים איזו תקופה מדהימה,שלא חוזרת!

      היא טיול עם הבנים/בנות האישיים.

      הקירבה והחוויות המשותפות הן נכס! לכל החיים!

       

      חג אביב שמח!

      חג פסח שמח!

       

      תודה. אכן מי ששפר עליו גורלו ומזלו שיחק לטייל עם מי מילדיו הבוגרים שיחק אותה בשיא !

      חג שמח רותי ואני מאחל לך המון חברה עוטפת שם :))

        28/3/10 15:51:

      צטט: ~בועז22~ 2010-03-25 08:56:54


      אחחח..., תחשוב על זה:

      עוד כמה שנים תקבל טלפון אל בית

      גיל הזהב שבו תשהה...

      הנכד על הקו...

      מזמין אותך לשחזר את ימי המוצ'ילריות

      שלך..., מה?, לא תלך?!!!

      בטח תלך !!!

      אפילו תרוץ !!!

      חיוך

      חג אביב נפלא!!

       

       

      חמוד :)) בטח, וודאי שארצה. הלוואי ואוכל...

        28/3/10 15:48:

      בכל פעם שאני נכנסת לפוסטים שלך , אני מצרה על כך כי אני אישה..

       

       הייתי רוצה לטייל בדרך הזו. זו בדיוק הדרך לחוש

       

      את המקום, האנשים ותרבותם..

       

      אולי הבן שלי יזמין אותי לטייל אתו ובטוח שאקפוץ על ההזדמנות...

       

       חג פסח שמח

       

       

       

        28/3/10 05:12:

      כל הכבוד לך,

       

      תודה לך

      חג פסח קסום,

      שמח ומאושר  

       

       לך לבניך, ולבני ביתך 

       

        חג של תקווה, חום ואהבה  

       

       חג החופש, גאולה וחירות,   

       

      חג של פריחה ושל אביב,   

       

       חג של התחלות חדשות,  

       

       הנאות קטנות ומתוקות,  

       

        חג מנוחה,   

       

       והמון הפתעות טובות,   

       

       


      שרה קונפורטי

       

      www.sarakonforty.com

       

        27/3/10 22:18:


      יש לי מלא דברים להגיד ולשאול,

      מאיפה בא "רפאל"?

      האבא הגיע בסוף?

      אתה מחשיב את עצמך לרגיש יתר?

      "נראה שאין כאן עניין של גיל ונסיון חיים, אלא של רגישות יתר. כזה אני".

      היתי מורידה "יתר" משאירה רגיש. שזה אחלה! רגישות = תכונה חיוביות!

      אמממ מה עוד?

      יש עוד. לא זוכרת. יש עוד מלא שאלות בקנה.

      פסח טוב דרור (רפאל?)

        27/3/10 14:15:

      דרור קודם כל

      חלק מהקוראים

      כן יודעים שנכדך

      הגיח לעולם

      מספר ימים קודם

      למה שחשבת.........

      והרי כתבת את זה

      באחד הפרקים

      הראשונים ...........

      דבר נוסף

      את מה נטשת

      והרי המשכת

      את המסע

      כמו שרצית

      לטייל , לראות

      את הפינגווינים

      את דרום ארגנטינה

      את ארץ האש

      שכל כך הרבה

      אנשים היו רוצים

      להיות שם גם כן..........

       

       

       

      חג שמח

      לך ולכל בני משפחתך

       

      וכמובן לא לשכוח

      מזל טוב ליום ההולדת

      של נכדך הבכור.... 

        27/3/10 13:46:

      מז"ט, תוכל לקחת את הנכד שלך לחניכת מוצ'ילר בעוד כמה שנים.
        27/3/10 13:17:


      פוסט מהנה לקריאה - כרגיל.

       

      חג שמח לך, לתומר ולשאר בני משפחתך.

        27/3/10 11:40:

      עוד עשרים שנה תומר יכתוב על

      הברזילאית / סינית / קוריאנית / אסקימוסית שלו ...

      כאן , ואיך הוא שיכנע אותה

      להזמין את סבא לטייל איתם חודש....

      חג שמח יקירי 

        27/3/10 10:38:


      ממממממ

      רפאל????!???

      ואני חשבתי שקוראים לך דרור...

      ;-)

      ועכשיו אנחנו כן יודעים שהנכד הקדים בשבוע

      מה שאומר שהגעת בול לברית!

      נכון?

      ;-)

      אגב, האבא של ההוא בא בסוף?

        27/3/10 10:23:


      דרור,

      הפעם - ברשותך - כאיציק, אני מתחבר לאיציק.

      גם אם אביו לא הגיע לבסוף לטייל איתו,

      וגם אם הוא השתכנע מאוחר יותר וכן הצטרף אל בנו לטיול -

      כך או כך נוצר כאן חיבור חדש וחזק בין אב לבנו,

      ואם זו תרומת הטיול של איציק לשניהם, זכו שניהם.

       

        27/3/10 10:22:

      רק עתה התחלתי לקרוא את הפוסטים.

      בינתיים אאחל לך אחי, גדול ממני בשנה, וגם לבני משפחתך חג שמח, חג החרות, וחג האביב וכל זה מסמל את הקשר לחופש ולדרור שחווית במסע בדרום אמריקה.

        27/3/10 10:07:

      חג שמח
        27/3/10 09:58:

      מזל טוב(קצת באיחור) סבא מגניב שכמוך!

      סבא מדהים אתה , הרבה נחת מהחיים .

      לנכד  מזל טוב .

        27/3/10 00:22:

      מרגש דרור

      מאד...

      אני מאחלת לעצמי להיות מוזמנת לטיול שכזה עם אחד מילדיי בעתיד

       

      יום הולדת שמח ומאושר לנכד

      שככל שקוראת, מבינה יותר

      את משמעותו העצומה בחייך

      מאחלת שתזכה לעוד הרבה טיולים גם איתו

        27/3/10 00:08:


      מרגש, דרור...

      ואני תוהה למי כיוונת בכותרת "נטישה"

      לאביו או לעצמך.

       .

      חג שמח, איש יפה!

       .

      (אשוב).

        26/3/10 14:26:


      הרקדנית הבריזילאית שהזכרת באמת יפה, דרור. מרגישים מסיפוריך שהפקת את המקסימום מטיול זה וחזרת עם כוחות רעננים.

      חג שמח ידידי

        26/3/10 13:50:

      התגעגעתי.נשיקה

      לאחר העדרות של זמן מה.

      הנה אני פה שוב לך מגיבה באהבה.

       

       

       

       

      כמו תמיד כתבת מקסים ומרגש.

      שבת שלום מלאה בחיוכים ואהבה יקירי.

       

        26/3/10 13:48:

      כמו תמיד כייף לקרוא את הסיפורים שלך...

      חג חירות שמח!

        26/3/10 08:12:

      * על כתיבה מרתקת.

      ומזל טוב!!!

        26/3/10 07:29:


      *אשוב לקרוא ולהגיב בהרחבה.

      שבת שלום.

        26/3/10 00:08:


      mazal tov le tomer

      achshav ani iodea

      mazal tov la tiur shel a tarmileishan

       

      ve chag sameach

      lecha ve le kol a mishpacha

        26/3/10 00:02:


      מקנאה בך

      גם אני כבר רוצה  סבתאות

        25/3/10 22:52:

      הפוסט מקסים כהרגלך

      מזל - טוב לנכדך תומר

      חג שמח לך  ולמשפחתך

       

        25/3/10 22:15:

      תודה חבר יקר וחביב

      נהנת לטייל בין השורות

      שבהתחלה "מאיימות"...

      אך חיש מהר בשקיקה נעלמות...

      גאה ומעריצה אותך

      עד קינאה...

      גם אני אמרתי לך פעם

      שאתה דומה למכסיקני...

      וה 19.3 תאריך מיוחד גם

      בשבילי,יום הולדתי,

      תהנה מהחיים ומהנכד הבונבון,

      חג אביב שמח ופורח

      *קריצה* פנינה 

        25/3/10 22:14:

      היי

      כיף לקרוא את הפוסטים שלך

      מזל טוב לנכד החמוד

      חג שמח 

      דורית

        25/3/10 21:42:


      מאחלת לך ולב"ב

      חג אביב שמח

      ותודה לשיתוף בטיול(-:

        25/3/10 21:40:

      חשבתי על השיחה שלך עם אביו של איציק. ללחוץ? לשכנע? להפעיל לחץ פיזי מתון על מנת שיחליט בכל זאת?

      אני לא חושבת שאפשר להכריח.

      אני נסעתי אל בתי כשמכרה בקניונים בארה"ב והיה ממש כייף. אנחנו גם רוצות  להגיח יחד למזרח מתישהו.

      מז"ט לתומר, בן 3 ילד גדול!

      (וכמובן חג שמח.)

        25/3/10 19:39:


      הו, איך שכחתי... מזל טוב לנכד

      וחג שמח!

        25/3/10 19:38:


      אבא של איציק פראייר. הלוואי, הלוואי והבן שלי יתקשר אלי ככה ויקרא לי לבוא לטייל אתו. חלום חיי. אני אסע. ועוד איך אסע, בו ביום.

       

      זה מאוד נכון מה שאמרת לו - שהעסק היה מתגבר אילו הוא היה מאושפז חודש בבית חולים. אבל איכשהו, רובנו לא מבינים את משמעות הדברים אלא כשנהיה מאוחר מדי.

       

      מה שמזכיר לי... שמת לב, שללווית כולם באים? הילדים מאמריקה, הנכדים מאוסטרליה, השכנים לשעבר מאילת... פתאום יש זמן ויש כסף לכולם. אבל מה קורה כשהאדם עדיין בחיים? מי שם עליו?

       

        25/3/10 19:29:

      מרתק כתמיד למרות שאין זה אלא מעין פוסט מעבר,

      טרנזיט, סיום פרק לקראת הבאות ואף על פי כן....*

      מרתק - תודה דרור וחג חירות שמח. 

        25/3/10 19:11:


      מזל טוב

      ושיהייה חג שמחחחח.

        25/3/10 18:55:


      כמו תמיד אני נכנסת לאגדה

      של כתבי סוחפת מרהיבה

      מרתקת ומאוד מרגשת

      שיהיה לך חג פסח שמח

      כשר ומואר באור נרות.

        25/3/10 18:50:

      ראשית מזל -טוב...

      לא אתפלא אם תטייל בייבשות איתו

      כשהוא יהיה בן 18...

      לך *

        25/3/10 18:27:
      פוזית*
        25/3/10 17:47:

      אבא, בן ואיציק ... סבא בא בסוף :))

      כתוב נפלא

      (*)

        25/3/10 17:30:
      תענוג לקרוא די קצר הפעם חחחחחחחחחחחחחח
        25/3/10 16:39:


      כיף לקרוא אותך.

       

      מזל טוב לתומר נכדך וחג שמח!.

       

        25/3/10 16:25:


      תודה דרור!

      חג שמח...

      ומזל טוב לתומר וכמובן גם לסבא חיוך

        25/3/10 15:41:


      טרמילר -

      יופי של חוויה

      תודה ופסח שמח

        25/3/10 15:31:

      החלטתי שהגיע הזמן לטייל

      האם אוכל להתייעץ איתך(?:

        25/3/10 15:28:


      אז מזל טוב לנכד תומר,

       ולסב הגאה....*

       חג שמח מתובל בעוד סיפור מרתק כדרכך במילים...

        25/3/10 14:56:


      החופש הנפלא הזה שאין בו אפילו גבולות של גיל.

      מתי תגיע לאיגווה סו?

        25/3/10 14:55:

      ך ספר לילדים  שעברנו כבר את זה..

      חג שמח לך ולבני משפחתך.

       

        25/3/10 13:50:
      * יפה ומעניין סוף שבוע נפלא וחג שמח
        25/3/10 13:07:


      תענוג לקרוא ולטייל ולחוות אתך את המסע.

      חג חרות שמח,

      רמי

       

        25/3/10 12:17:


      אהבתי את הסיפור על איציק.

       

      היית דמות שאפשר לחקות.

      יופי לך.

      חג שמח

        25/3/10 12:12:
      תענוג היה תודה. הזדהיתי בכמה נקודות ונזכרתי בנשכחות מחוויותיי שלי. נהנה באופן אישי יותר כשאתה מוסיף מרשמיך האישיים. מזל טוב סבא'לה :)
        25/3/10 12:07:


      פעם הייתה לנו סבתא זפתא, זוכר? ( :

      ועכשיו יש לנו אותך!

      עוקף בקלילות ילדים, נכדים ונינים בסיבוב עם האנרגיות, האומץ, ההרפתקנות והתושייה שלך.

      הלוואי שאם וכאשר הבת שלי תצא לטיול תרמילים (עכשיו היא בצבא, כך שיש לי עוד קצת זמן לא לישון טוב בלילה עד שאני מתחילה לא לישון בכלל...) מישהו כמוך ירים אליי טלפון וישכנע אותי להצטרף אליה לאיזה טרק בג'ונגל...

      מעכשיו אני מתחילה להתארגן! ( :

        25/3/10 11:32:

      מזל טוב לסבא הגאה ולתומר בן השלש.

      תאר לך שהיית אישה והיית צריך פיפי עם 80 ליטר על הגב?

      מרתק כרגיל ואני נפעמת מקבלת ההחלטות שלך.

      מניחה שעשית הכנה טובה ויסודית לפני שיצאת למסע ולכן בטח הקל עליך לקבל את ההחלטות המתאימות לך.

      מחכה כרגיל לפרק הבא.

        25/3/10 11:24:

      מזל טוב לתומר איזה שם יפה

      וחג שמח במיוחד לך.

      שרון

        25/3/10 11:12:


      איזה יופי

       

      חג שמח

        25/3/10 11:11:
      "שפו" (*)
        25/3/10 11:07:


      אח איזה אבא

      אח איזה סבא

      גאוות הקרובים לך

      מזל טוב לתומר בן ה-3

      דרור..חיוך

      כתמיד נהנתי,

      פסח שמח לך ולבני ביתך

        25/3/10 10:46:


      וואו, דרור, עוד פוסט נהדר ומרגש, כולו אנושיות צרופה, כל מילה מרתקת יותר מקודמתה.

      והכל כתוב בקצב שממש אפשר להרגיש כל מה שקרה לך שם.....

      מזל טוב לנכד, שלא יכול היה לחכות לסבא... :-)

      עכשיו הסבא יחכה לנכד שייסע לדרום אמריקה -

      לא תצטרף אליו למסע חוזר?  

      (ואני מתארת לעצמי שהטיסה הביתה בסיבוב מטורף כזה הייתה סיוט -

      עברתי כזה דבר, ריו - סאו פאולו - מילאנו - תל אביב, עם נזלת איומה.)

      חג חירות שמח, אביבי ופורח!

        25/3/10 10:42:


      כל שיש לומר נאמר קודם לכן

      אז קבל ממני * * * * * *

      וחג שמח

        25/3/10 10:40:
      הכתיבה שלך משובחת והסיפור מרתק כתמיד סבא. המון מזל ושיהיה טוב וחג שמח ומבורך לך דרור.
        25/3/10 10:27:

      הבן שנטש את האב, והאב,  שנטש את הבן הבית

       והאב שמצטרף לבן ואתה

      שהחזרה הביתה מתחילה להתכונן בך

       פסח משפחתי ושמח .

        25/3/10 10:25:

      ואחד סבא, כל הכבוד.
        25/3/10 10:22:

      כרגיל כתבת יפה וסוחף ומרגש.

      חג שמח עם הרבה פריחה

      ובעיקר בילוי ב חיק המשפחה.

        25/3/10 10:14:


      הכותרת שנתת לפוסט "נטישה" - קצת קשה, לא? זו התחושה שהייתה לך? שאתה נוטש?. קטונתי מלהכנס לניתוחים פסיכולוגיסטיים, אבל הבחירה במילה הזו בהחלט מעניינת.

      אגב - גם בתי הבכורה נולדה ב-19 למרץ :))

        25/3/10 09:56:


      נגע לליבי מאד סיפור השכנוע של הבן את אביו.

      הורים לא יודעים איזו תקופה מדהימה,שלא חוזרת!

      היא טיול עם הבנים/בנות האישיים.

      הקירבה והחוויות המשותפות הן נכס! לכל החיים!

       

      חג אביב שמח!

      חג פסח שמח!

        25/3/10 08:56:


      אחחח..., תחשוב על זה:

      עוד כמה שנים תקבל טלפון אל בית

      גיל הזהב שבו תשהה...

      הנכד על הקו...

      מזמין אותך לשחזר את ימי המוצ'ילריות

      שלך..., מה?, לא תלך?!!!

      בטח תלך !!!

      אפילו תרוץ !!!

      חיוך

      חג אביב נפלא!!

       

      פרופיל

      הטרמילר The Tarmiler
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון