רוחשת
רגועה למראית עין.
בתוכי הכל רוחש,
עולה על גדותיו.
פוסטים פופולאריים
-
רצח מאדום לשחור
24/8/15 | 53600 צפיות
-
יחסים
27/1/12 | 8250 צפיות
-
I'm Not The Only Dreamer
28/2/15 | 2032 צפיות
-
בעד עונש מוות
28/7/15 | 6631 צפיות
-
אונס המריונטות
12/2/16 | 4692 צפיות
-
chatroulette | צ'אט רולט
21/2/10 | 97067 צפיות
-
אבות ובנים
16/6/12 | 3169 צפיות
-
טירונות בנות
18/4/14 | 3100 צפיות
-
הכביש כמשל
28/12/11 | 1960 צפיות
-
מובינג
17/12/14 | 2478 צפיות
-
נערת קריאה
10/1/14 | 4728 צפיות
-
עיניים
5/7/09 | 213 צפיות
-
על העיוורון : כך או כך, שי חי ממילא לא היה זוכה ב-"אח הגדול 7"
15/3/16 | 2247 צפיות
-
הפעם האחרונה
22/12/09 | 2270 צפיות
-
פסק זמן
21/3/15 | 2539 צפיות
-
אלגרו
19/12/09 | 5034 צפיות
-
מהר.לפני שיגמר.
15/11/09 | 2067 צפיות
-
יפה, רק אחרת.
15/7/09 | 1234 צפיות
פוסטים אחרונים
- על העיוורון : כך או כך, שי חי ממילא לא היה זוכה ב-"אח הגדול 7" 15/3/16
- אונס המריונטות 12/2/16
- חזרתי מברלין 22/1/16
- Работа (*רבוטה) 23/10/15
- חנוך והנערה 14/9/15
- רצח מאדום לשחור 24/8/15
- דרך נמיר 20/8/15
- קניות באתרי אינטרנט 17/8/15
- מה לא עשית אף פעם ? 11/8/15
- Same Same - but Different 8/8/15
- בעד עונש מוות 28/7/15
- ספיישל מעקבים : המדריך לנרדפת 25/7/15
- הפונדק 13/6/15
- בגיל 444 תגיעי לירח 6/6/15
- קוף שרוקד לו צ'ה צ'ה צ'ה 23/5/15
- בית 15/5/15
- הזכות למות 2/5/15
- הטבעת 11/4/15
פרנויה
השבוע זיהיתי ברחוב - חבר וירטואלי מהקפה. ניתן היה לזהות בוודאות את תוי פניו,על פי גלריית התמונות שלו באתר.
קרה לכם ? :-)
לרגע התבלבלתי,כשהצטלבו מבטינו,וגם מעט נלחצתי, אולם הבעת פניי נותרה חתומה ולא חשפה מאומה,והסטתי מיד את עיניי מעיניו.
האם גם הוא זיהה אותי, או שזה רק היה נדמה לי ?
הרי התמונה שלי פה בכוונה חשוכה, כי חשוב לי לשמור על פרטיותי, ולעשות הפרדה מוחלטת בין החיים הוירטואלים לבין האמיתיים.
זו לא היתה הפעם הראשונה.
לפני כמה חודשים זיהיתי חברה אחרת מהאתר, אבל הפעם היא לא הבחינה בי.
התבוננתי בה בסקרנות מהצד,בוחנת את התנהגותה ושפת גופה, ולמדתי עליה המון דברים שלא היו ניכרים עליה, בתוכן הוירטואלי שלה פה בקפה. כאילו מדובר באדם שונה לחלוטין ממה שהיתה התפיסה שלי לגביו. מיותר לציין שלא ניגשתי אליה והצגתי את עצמי.
בעקבות המפגש האקראי מאז, דעתי עליה השתנתה עד מאד, ולה כמובן אין את המידע על כך עד היום.
מאז המקרה ההוא הרגשתי רדופה וחשופה. כשם שאני זיהיתי את אותה בחורה וגיבשתי עליה חוות דעת, הרי מאד ייתכן שגם אותי מזהים חברים אחרים פה ולא ניגשים.
מבלי שיש לי צל של מושג אפילו שהבחינו בי,הם בוחנים אותי מרחוק ולומדים עלי.
זה מלחיץ אותי.
אני חייבת לדעת - מישהו מהקוראים הקבועים אצלי פה ראה אותי ברחוב וזיהה אותי ? |
פרופיל
תגובות אחרונות
-
לירוןקורל
בתגובה על שירותים ציבוריים
-
77777777
בתגובה על על העיוורון : כך או כך, שי חי ממילא לא היה זוכה ב-"אח הגדול 7"
-
goodyear2016
בתגובה על ספיישל מעקבים : המדריך לנרדפת
-
goodyear2016
בתגובה על תראו משהו מדליק :)
-
--()--
בתגובה על אונס המריונטות
תגובות (116)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
באיזה רחוב ?
באיזו שעה בדיוק ?
מה לבשה העלמה הצעירה ?
;-)
אתמול בערב הסתבבתי ברחובות העיר
היה חשוך, כמעט לא ראו כלום, לא זקן לא צעיר
דמויות של אנשים, ללא תווי פנים מוסתרות העיניים
אחת מהן, ממש דומה לך, שתי טיפות מים
הכוונה לכך שזיהיתי כותבים נוספים כאן.
אנו חיים במדינה קטנה, והחתך הסוציואקונומי של רובנו מצומצם עוד יותר, כך שקל לאתר כל אחד מאיתנו.
לא רואה בכך בעיה. במילא אנו מערבים אחרים רק באותם תחומים אותם אנו מוכנים לחשוף.
אם תתחילי לברור את החברים ברשימה שלך ותגיעי לכמות קטנה כמו שלי (70 וקצת) ותסגרי את הבלוג יש יותר סיכוי שלא יזהו אותך ברחוב
והיחס המיוחד מצידי הוא רק לאלה שפגשתי במציאות , אף פעם לא התאכזבתי אלא ההיפך :))
אני מקבלת את התיקון שלך,אם את טוענת שהפרשנות שלי שגויה - אז אני נאלצת לכבד אותך בעניין.
אבל יש בך נאמנות ועובדה שאת מעניקה יחס מיוחד לחברים שלך בקפה.
זה מאד מורגש.
אולי בנוגע לשאר המסקנות שלי טעיתי.
אבל לא בתשומת הלב שלך ובעניין האמיתי שאת מביעה בחברייך.
הגישה שלי שונה משלך.
זה נכון שאת באופן אישי זוכה ליחס מיוחד ממני.
ויש עוד כמה פה שאני אוהבת אותם ונאמנה אליהם.
אני קוראת כל תוכן שהם מעלים בקביעות, ומרגישה קירבה מיוחדת אליהם.
אבל בנוגע למספר החברים שלי באתר - זה מבחינתי חסר משמעות.
אני מאשרת כל הצעת חברות שנשלחת אלי
(חוץ מכאלה שכתבו משהו שמאד לא מוצא חן בעיני/דוחה אותי/מפריע לי באחד התכנים שלהם.
אבל הם היו הבודדים והנדירים שדחיתי את הצעת החברות מהם).
חברים פה זו רק מלה מחליפה מבחינתי ל"אנשי קשר וירטואלים" , במשמעות שהיא מקבלת עבורי בקפה.
ומהסיבה הזו אני לא סלקטיבית כמוך, ומאשרת את כל הצעות החברות שנשלחות אלי מדי יום.
לעיתים אין לי זמן אפילו להיכנס לכרטיס של מי שמבקש ממני חברות באותו רגע - אז אני מאשרת אוטומאטית, מבלי להיכנס בכלל לקרא מי הוא או היא, וגם הצעות חברות סטנדרטיות של הקפה,ללא מסר אישי כלפי מאושרות על ידי, כי אני לא מעוניינת לדחות בן אדם שבסה"כ נכנס לקרא אצלי ומצא עניין במה שיש לי לומר.
הרי ברוב המקרים יש פה עניין של נוחות - בא לו להיות חבר שלי ,כדי שתהיה לו גישה נוחה יותר לתכנים שלי.
רק אם את חברה של מישהו, אז כל התכנים שלו יופיעו אצלך בלשוניות העליוניות און ליין ובאופן מסודר, בכל פעם שהן מתעדכנות על ידך.
אחרת קשה יהיה לעקוב אחרייך,וגם עלולים לשכוח לבדוק.
ככה ישנה תזכורת שמתעדכנת באופן אוטומטי על ידי האתר עצמו, וזה מאד נוח.
אם מדובר במקרה חריג - נניח כרטיס של מישהו גועלי במיוחד שכתב בעמוד הראשי שלו או באחד התכנים משהו שדוחה אותי במיוחד - אז (ורק אז) אני מסרבת לאשר את הצעתו.
אני גם לא מוחקת חברים מהרשימה. גם את אלה שמעצבנים אותי במיוחד.
אם אני כועסת על חבר פה ,אז אני מתעלמת ממנו ומפסיקה להגיב אצלו.
יש פה אחד כזה שהיה חבר קרוב שלי , שמאד איכזב אותי והפסקתי להגיב אצלו.
לדעתי הוא לא מבין, כי הוא ממשיך להיכנס לבקר אצלי, ותוהה למה אני מתעלמת.
אילו הוא היה רגיש אליי, אז הוא היה קולט שאני משדרת לו משהו,
וטורח לברר מה פשר ההתנהגות הזו.
הבעיה שלעיתים אנשים מתגלים כאטומים, שלא מבינים רמזים עבים.
:-(
אני מדגישה שבחיים האמיתיים אני מאד בררנית בבחירת החברים שלי,אבל בחיים שבמציאות - ישנם מבחינתי כללים אחרים ומערכת ציפיות שונה לחלוטין באשר למלה "חבר",בשונה מהעולם הוירטואלי שבו אין למעשה כל מחוייבות (וציפיות) מצידי כלפיהם וגם לא להיפך.
כך או אחרת,מי שמעניין אותי מה שהוא כותב, אני אגיב אצלו ואכנס לקרא אצלו בין אם אנחנו חברים או לא.
אני מקווה שאת לא נותנת תשומת לב מיוחדת כמו שאת נותנת לי לכל חברייך הסתכלתי עכשיו ברשימה שלך יש לך המונים :)))
בעצם לא לצערי אלא לשמחתי הניתוח שלך כל כך לא נכון אבל הצלחת להצחיק אותי :)))))
את טועה חן והניתוח שלך מאוד פשטני לא חושבת שאת מכירה אותי מספיק כדי הבין אותי.
אני לא נחלצת לעזרת חברים ברשימה בגלל שהם ברשימת החברים שלי אני בעד הנכון או מה שבעיני נכון וצודקוגם אם נאמר משהו שלא לרוחי למי שאינו מופיע ברשימת החברים שלי אני אביע את דעתי בענין ואלך איתו. ואם מישהו מחברי הרשימה שלי יטעה או יביע דעה שונה משלי לא אתבייש לכתוב לו את זה.
ברור שכל אחד מוצא כמו בחיים האמיתיים את אלו שהם כוס הקפה שלו ושדעותיהם דומות ,אבל לא חייבים לאהוב כדי לקחת את הצד הצודק.
לצערי חן הניתוח שלך לא מדויק. האנשים היחידים שאני נאמנה ומסורה להם הם בני המשפחה שלי
רחלה,
אפרופו מה שכתבת קודם שאת לא מצליחה להבין איך אפשר לאהוב חברים וירטואלים,
אני שמה לב שאת מאד מגוננת על החברים שלך בקפה,
מאד נאמנה להם,מקדישה להם תשומת לב מיוחדת,
ובכלל - אם מישהו מעז לתקוף אותם - את ישר נחלצת להגן ולעזור לו
ויוצאת במתקפה נגד המשמיצים.
אל תשאלי אותי על מה אני מדברת.
קשה לא להבחין בהתנהלות הזו שלך,
שבעיני מעידה על אהבהמאד גדולה.
אז אל תבואי לפה ותגידי שאת לא אוהבת,
ושיש לך אהבה רק לחברים שאת מכירה במציאות.
כי ההוכחות הן בשטח,
מונצחות פה לעד
מעל דפי האתר.
}{
לי התמונה מאוד ברורה ואת תמשיכי לחשוב שלא :)))אז אולי זה היה צל וככה היה נראה לי.
בכל אופן אל תדאגי. אני לא אספר מילה וחצי מילה ממה שראיתי.
:-))))
אין לי סימני לידה.
אפילו לא אחד קטן.
המקסימום שיש לי הן נקודות חן..
:-)
סימן לידה קטן וחוצמזה יש לך את הטקס הזה שאת עושה כשאת יוצאת מהאמבטיה.
טוב נו... זה מביך אותי לדבר על זה....
קדימה,למה אתה עושה לי טיזינג ומענה אותי ?
למה אתה מחכה?
תן הוכחה.
מיד.
התמונה שמתחת לפוסט היא מאד לא ברורה.
היא חשוכה.
וזה מכוון.
כל מיני חברים פה מציעים לי להבהיר את התמונה עבורי.
היו כאלה ששלחו לי מסר עם התמונה לאחר שבהירו אותה והציעו לי להחליף.
ועוד חשבו שעשו למעני שירות !
:-))
תודה על המחמאה
:-)
את יודעת שאנשים שופטים אותך על פי קני מידה משלהם המושפעים מכל מיני עכבות ושריטות ובלי קשר למי את באמת?
הכי מצחיק שמתחת לפוסט יש תמונה שלך מה זה ברורה :))) ואת ממש יפה בעיני
ברור שאני יודעת שאני לא אמורה.
אבל זה בכל זאת משפיע.
והסיבה היא שאני מאד ביקורתית כלפי עצמי,
ולכן מודעת לעצמי ביותר.
:-))))
לא יפה ללעוג ככה לפסיכית פרנואידית כמוני !
עכשיו אני לנצח אתהה אם אכן ראית, או שסתם התעללת בי והקנטת אותי.
סדיסט !
;-)
אני חייבת להגיד שאת כל כך מתוקה. את יודעת שאת לא אמורה להעריך את עצמך על פי עינו של האחר זה שבוחן ושופט ?
קודם כל,רחלה, את מוזמנת להתערב כאוות נפשך.
אני אוהבת שמתערבים,
ובעד דיאלוג בין כל מי שבא לו להוסיף מחשבות ורעיונות משלו.
בעיקר אם הן שונות משלי,כי אז אפשר לפתח את הדיון.
:-)
בקשר לעשרות העיניים - בכוונה הגזמתי,כי מאז שאני בקפה, זו התחושה שלי כשאני הולכת ברחוב ומשהו מביט בי .
עוברת לי לא פעם הרגשה לא נעימה שאולי זה מישהו מהקפה (נניח אחד ללא תמונה),שייתכן שהוא מזהה אותי ועורך השוואות,בוחן,שופט?
לכן זו פרנויה.
כי הרי רוב הסיכויים שהאדם הזה הסתכל עלי מסיבות אחרות לחלוטין.
(בקשר לשאלות שלך,אני תיכף אענה עליהן.
אני צריכה לנסח לעצמי את התשובות.)
ועכשיו ספרי מה ראיתאני רצינית לחלוטין.
זיהיתי אותך לפי התמונה.
זו היתה סיטואציה נורא מוזרה.
אני לא רוצה לספר כי אולי זה יביך אותך. זה קשור לחלון בבית שלך.
יש לי חברה שגרה מולך, ויש לה משקפת.
ראיתי דברים שלא הייתי צריכה לראות.
הייתי חייבת להתוודות...
חגית,
ממש לא כעסתי !
:-)
באמת שלא,וחבל לי שככה פירשת את תגובתי.
פשוט השבתי לך איך זה מרגיש מהמקום שלי.
כל אדם מגיב ומרגיש אחרת לאותה סיטואציה.
וכיף לך שאת משוחררת מהקומפלקסים שלי.
:-)
אנא אל תכעסי.
אני בהחלט מבינה את הצורך שלך בפרטיות.
באופן אישי, אני מוכנה לפתוח את צוהר חיי בפני מספר מצומצם של אנשים מהקפה.
עשיתי זאת, וזה היה שווה!
הגעתי למצב שבו לא אכפת לי שיעשו השוואה בין הדמות בקפה לדמות האמיתית.
אני מוכרחה להתערב כאן, חן את הרי יודעת שלא יקרה מצב שתלכי ברחוב ועשרות אנשים מהקפה יראו אותך זה משהו שיכול לקרות אחד ל..שמישהו ישאל אותך אם את חן מהקפה את תגידי כן והוא יגיד יופי וכל אחד ימשיך לדרכו. הוא לא יעמוד ויערוך השוואות בין הדמות הניבטת מתוך הקופסא לדמות האמיתית הוא מכסימום יחשוב לעצמו וואלה לא חשבתי שיש לה נגיד עינייםכאלה יפות או אף מקסים.
נשאלת השאלה למה יותר נוח לך לגלות את נימי נפשך לאנשים זרים לך ואת חוששת שאנשים אמיתיים ידעו מי את באמת
למה נוח לאהוב אדם שמופיע בדמות של שחקן את חוששת שאם תראי את פניו האמיתיות תפסיקי לאהוב אותו למרות שאת מוצאת באישיות שלו משהו שגורם לך לאהוב אותו?
אני מעוניינת להלך ברחוב חופשיה,כשאני עם עצמי בלבד, בחירות מלאה שלי,
ולא עם עשרות זוגות עיניים שמתבוננות בי,
ומזהות שאני אותה "קול קוראת" מהקפה,
ושהם יודעים עליי כל כך הרבה פרטים אישיים ,
על סמך החשיפה שלי פה בקפה.
זה באמת כ"כ קשה להבין את הצורך הזה בפרטיות ?
לטעמי זה מאד מובן ובסיסי.
אולי אני סגורה יותר,
אבל זה לא נעים לי שאנשים זרים לי ,
שמכירים את נימי נפשי על סמך המלים שאני משאירה פה באתר,
מקשרים בין הדמות הוירטואלית שלי לבין האדם שהם חולפים על פניו ברחוב.
ודרך אגב,באשר לשאלתך האחרונה,
את מכירה אדם בעולם הזה שהוא שבע רצון מאופיו?
:-)
מפגישתי עם כמה אנשים גיליתי ש:
לעיתים יש התאמה בין האדם בניבט מהקפה לבין האדם שפגשתי, אם כי התאמה לא מלאה.
לעיתים מהקפה ניבטת דמות שהיא די שונה מהדמות כאן בקפה.
ואני שואלת - למה שתילחצי מהדמות שיראו או לא יראו פנים מול פנים? האם אינך שבעת רצון מאופייך?
שוקי,
אתה לא נורמאלי !
אני מחסירה פה פעימת לב..
באתי לכבות את המחשב ולפרוש למיטתי,
ופתאום זה !
איפה זה היה ?
מתי ?
מה לבשתי ?
נפגשו מבטינו?
תענה מהר,כי אני עייפה ורוצה להירדם בקרוב !
אני ראיתי אותך !
עקבתי אחר תנועות גופך...
שלך - שוקי.
גם אני מאד סקרנית,צביה.
אבל מעדיפה להישאר סקרנית ולתהות,
מאשר לנפץ לי את הרושם שגיבשתי על אותו אדם,
כי אני פוחדת להתאכזב ולגלות אדם אחר לחלוטין.
כי אז זה קצת כמו לאבד מישהו יקר לך.
נראה לי דווקא מעניין ומסקרן לפגוש דמויות וירטואליות מהקפה במסגרת החיים האמיתיים, יש כמה אנשים שאני סקרנית מאד לדעת איך הם באמת מתנהגים, הולכים, מדברים, נראים והאם זה מתאים למה שכאן
כאן אנחנו בונים איזו תדמית אישית שלנו סביב אותו אדם ובד"כ המציאות שונה, לטוב או לרע,
ולך, ממש אין מה להילחץ (פרנויה?)
זה החג הכי פחות חביב עלי,
בעיקר כי הוא מסמן את סוף החורף,
ואת בואו האיום של החום המעיק שמביא איתו הקיץ.
:-(
אבל אני לא רוצה להיות הורסת שמחות -
אז תודה על האיחולים ,
וחג שמח גם לך,אודי'לה
}{
(מה בטח ?
אין סיכוי שהיית מזהה אותי ונתן לי לעבור ברחוב מבלילעצור אותי !
;-))
אהבתי.
בטח :)
חג שמח לך
ואביב מלא פריחות...
אני ממש לא זקוקה לאהבה גורפת מזרים גמורים.
אין לי צורך בהערצה עיוורת של ילדות בנות שתיים עשרה.
חשוב לי שיאהבו אותי ויעריכו אותי - אבל רק אלה שאני רוצה באהבתם ומעריכה אותם בעצמי.
אהבה שניתנת לסלבריטים - היא אהבה חסרת משמעות לגבי.
אין לה קשר למושא הנערץ.
היא קשורה ומעידה יותר על המעריצות עצמן.
אישית,זו לא האהבה שאני מחפשת ומבקשת לעצמי.
אני מרחמת על סלבריטאים שאיבדו את הפרטיות הבסיסית שלהם,את חרותם הלגיטימית.
(אפרופו פסח..)
ונכון מאד שאני לא מתאימה להיות סלבריטי,כי אני מאד קנאית לפרטיותי.
זה יהיה סבל מתמשך עבורי, אילו הייתי מפורסמת.
חשוב לי שיעריכו אותי ויאהבו אותי.
אבל לא באופן קולקטיבי.
אני רוצה לבחור ממי לזכות ולקבל את האהבה הזו.
הנה עוד מקום שבו אני סלקטיבית ובררנית..
:-)
אגב,רונן,כתבתי על פוסט שמאד יקר לליבי,
על כמה שזה סיוט בעיני להיות מפורסם.
הנה קישור אליו,אם בא לך לקרא -
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1334231
:-))
כן , זה נכון.
אני לא מצליחה להשתחרר מהתחושה המעיקה הזו,
שייתכן שזרים גמורים - מזהים אותי ברחוב,בהרצאה,בסופרמרקט -
כל אותם האנשים שקוראים אצלי בקביעות,
ושבעצם יודעים עליי כל כך הרבה פרטים מפלילים,
על סמך הבלוג החושפני הזה,
ועל סמך שאר התגובות שלי ,אלה שהשארתי בבלוגים /דיונים של אחרים.
איזה כיף לך ידידי,יש לך את החופש המלא.
את החירות האנונימית האולטימטיבית,
להסתובב ברחוב ללא התחושה הזו,
שכל אדם שני שחולף על פניך ברחוב ושנועץ בך עיניים
- אז זה משום שהוא מזהה אותך מהקפה..
לכן גם לא תבין לעולם את הפרנויה שלי..
;-))
רחלה, שימי לב.
הנה דוגמה לאחד מאלה שאני אוהבת פה מאד,
למרות שאין לי מושג מה שמו,איך הוא נראה (זו תמונה של שחקן קולנוע,למי שלא הבין :-)),וממה הוא מתפרנס.
הבנתי למה התכוונת אבל כשמישהו שואל אותך אם אתה מהקפה ואתה עונה שאתה מעצמך זאת תשובה מתחכמת ולא ישירה
ואפילו לא נעימה, לפחות בעיני שמעמידה את השואל בסיטואציה לא נעימה כי ברור לך שהיא התכוונה לשאול אם אתה זה מיכאל מקפה דה מרקר. זה כאילו היתה שואלת תגיד אתה לא מיכאל מעירוני א למשל? או מגדוד 202 בצנחנים, האם גם על שאלה כזאת היית משיב אני מעצמי?
מה אני אגיד לך, את לא מתאימה להיות סלבריטי.
זה שאת פרנואידית ,
לא אומר שלא רודפים אחרייך.
גם אני גם אני. מזהה ומזדהה.
סתם, נראה לי שעוד לא זיהו אותי ברחוב (אולי רק בקולנוע) וגם אני רוב הסיכויים שאם אתקל במישהו מוכר לא אכיר אותו.
בקיצור, את יכולה לצעוד לך ברחובות בעיר 'חופשי' :)
כן, זה נכון מאד.
אבל לעיתים גם להיפך.
לעיתים הסכנה הממשית היא יותר חמורה מהפחד שיש לנו ממנה.
תודה,יריב.
טרם קראתי
:-)
אני אקרא יותר מאוחר,
ואם יהיה לי מה להגיב -
אוסיף תגובה אצלי פה
או אצלך בתוך הטקסט
:-)
אצלי אהבה כנראה באה יותר בקלות מאשר אצלך.
כשאני קוראת מישהו , אני מזהה בין השורות המון פרטים על האדם שמאחורי המלים,על הנשמה.
בעיני זה מספיק כדי לאהוב ולהיקשר.
לא מוכרחים לדעת פרטים יבשים כמו גיל,מצב משפחתי,ממה הוא מתפרנס וכו'.
אולי רק את השם האמיתי הייתי רוצה לדעת.
כי שם,לדידי,זה מאד חשוב.
לא כיף לי לפנות לבן אדם אחר בשם אחר, שאינו שייך לו.
השם זה עניין מאד אישי וקרוב לבן אדם.
(תמונה זה כמובן רצוי,אבל לא הכרחי)
לגבי,"להיות קשור" -
הכוונה היא שיהיה איכפת לי ממנו,
שאם פתאום הוא יעלם ללא הסבר - אני אדאג ואתהה מה קרה לו,
ואם הוא יודיע על עזיבה - אני אתגעגע ואצטער.
וגם לרצות שיהיה לו טוב.
:-)
לא...
אם היית קוראת בין השורות
היית מבינה למה התכוונתי.
אני כל כך סנילית, שגם אם הייתי רואה אותך לא הייתי זוכרת.
חוץ מזה אני ממליצה להיות דומה לעצמך (במציאות לעולם הוירטואלי ולהיפך). זה פותר הרבה בעיות, דאגות, פרנויות ושאר מרעין בישין.
אתה קראת לי גברת?
את כאילו לא ממש החלטת. מצד אחד לא דמות אפורה, מצד שני לא ממש גלויה. אני ממש יכולה להבין אנשים שמרגישים אחרת ממני. גם לי, באותה שנייה ממש, לא היה הכי נוח שיזהו אותי. ומצד שני - תראי, מישהו זר ראה אותי ברגע הכי משפיל שלי (כי באמת אני חושבת שלאבד שליטה ככה ולצעוק על הבן שלי זה בערך הדבר הכי נורא שאני עושה. אין לי פדיחות יותר נוראיות מזה בחיים) והשמיים לא נפלו עליי. הפחדים שלנו הרבה פעמים הרבה יותר גדולים מהסכנות הממשיות.
מה זה אומר להיות קשור?
הגברת מתעניינת בסאדו?
הנה :-) מצאתי.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=753617
גם אני התבלבלתי התכוונתי שנרא ה לי שאת בין הבודדים ש...
אני לא ממש מבינה את הקטע של אוהבים וקשורים לדמויות וירטואליות. אני כדי לאהוב בני אדם צריכה לראות לחוש ולשמוע
בשביל זה המציאו את החושים לא? .אפשר להתלהב, לחשוב שהתכנים ראויים בטח לא לאהוב או להיות קשור ובכלל מה זה אומר להיות קשור?
לא. מפגש ברחוב לא מוביל לסוף של שום דבר.
רק מדביק מציאות לוירטואליה. זהו.
ואם הקשר הוירטואלי נהדר אז איך המציאות יכולה לקלקל?
כמובן שאני לא מדבר על דברים שהפכו לזוגיות אלא למפגש אקראי עם אדם שאני מכיר וירטואלית סתם ככה :-)
כתבתי על זה פוסט (אחרי פגישה כזאת) אבל לא מוצא אותו :-(
מצד אחד את חושפת על עצמך פרטים, מצד שני, אם לא יודעים, זה מרגיז אותך.
איזה קטע,שרוני, בדיוק עניתי לך הרגע.
איזה תזמון מושלם !
}{
לא הבנתי מה שכתבת פה בתגובה האחרונה.
מה השאלה בעצם?
מה אני רוצה שידעו ?
אשלח לך בדואר הפנימי, ברשותך
שרוני,
אם כבר אנחנו מגיעים למצב שאתה מזהה - רצוי שתיידע אותי על כך.
פשוט כי האלטרנטיבה גרועה יותר.
אני מבקשת שכן תיגש לומר שלום,
אבל אל תתפלא אם אהיה נבוכה ואסמיק..
:-)
ומה אני ? פיקטיבית ?
גם אני אמיתית פה,וזו בדיוק הבעיה.
שאני אמיתית לחלוטין,ולכן חשוב לי לא לערבב,כדי להמשיך להיות אמיתית, מבלי ששום דבר יפריע לזה.
אגב,מניסיונך הרב,
במקרים שבהם "נוצר דיבור" - קרה שהדיבור הזה במציאות - הוביל לכך שהיחסים הוירטואלים הגיעו לקיצם ?
אוי,נכון.
התבלבלתי..זה קדימה.
רחלה,
אני ממש לא היחידה.
יש פה הרבה פיקטיביים באתר, שאפילו השם והתמונה שלהם לא אמיתיים.
קחי את פאנג'ב לדוגמה,ואת אלינוריגבי,ויש עוד רבים וטובים שמסתתרים מאחורי ניקים ותמונות שווא,
וממש כמוני עושים הפרדה מוחלטת בין החיים והיחסים שהם מנהלים במציאות לבין החברים הוירטואלים שלהם פה.
ולמרות שאנחנו לא יודעים עליהם כלום - מאד אוהבים אותם וקשורים אליהם.
:-))))
סיפור חביב,על ההוא שהיה עד לזעם שלך.
מאד מתאים לך להנות מהחשיפה,ככה שאני ממש לא מופתעת מהגישה שלך.
את גם מאד גלויה באישיותך, מטבעך.
ובכלל,את בעצם סוג של סלב פה בקפה,והכי רחוקה מלהיות אנונימית.
אני מניחה שלא ממש ברור לך ממה אני נרעשת
:-)
תודה,גלילה,על התגובה הקודמת לזו.
}{
מה היא כתבה ?
אני סקרנית
:-)
אני מעדיפה שתיגשי,
על פני זה שתזהי מבלי שאדע על כך.
כן. גם שם. אבל שם זה היה מתוכנן.
זה חלק מ"הסיכון" שאת לוקחת כשאת נחשפת כאן.
באותה מידה, אותו אדם שזיהה אותך מהקפה, סביר שגם את יודעת עליו פרטים, אז זה לא דף חלק, אז מה? מה רע במידע מוקדם? אפשר למצוא נושאים משותפים לשיחה ולפתח קשרים גם מעבר לבועה.
בכולופן אני מבטיח לא להגיד לך שלום אם אפגוש אותך ברחוב אם זה יכניס אותך ללחץ.
אתה היית בפגישה עם ניר בגן מאיר
זיהיתי, זיהו אותי. ובכל המקרים שידועים לי נוצר דיבור :-)
אבל אני אמיתי פה. אז ממש לא מפריע לי.
נכון הלילה מזיזים את השעון קדימה והמשק הולך להרוויח מזה.
יופי של דינמיקה קבוצתית פתחת כאן נראה לי שאת היחידה שאת בין הבודדים שלא חצו את הקו מהוירטואליה למציאות משהו שנראה כל כך טבעי ,אצלך זה כל כך מסובך וכמו כל דבר אחר בחיים אחרי הפעם הראשונה זה יבוא לך ממש בקלות ואפילו יתבקש.
בטח שהבנתי. אני לא באמת מכוער במציאות. אין דיסוננס, את רואה?
:)
מה, לא ביקשתי יפה? :)
עיזבי, אני כבר אגש אלייך. מבטיח.
חיבוק ונשיקה תקבלי, ראי הוזהרת. :-)
אגב, נזכרתי, יום אחד אני מקבל צילצול ממישהי שהייתי מדבר איתה בפלא, לא נפגשנו, שואלת אותי אם אני במרכול כזה וכזה.
היא היתה בטוחה שהיא זיהתה אותי שם.
כלום.מפאת קשישותי בלבלתי את: "על עצמי" שלך עם של אחרת
מצטערת
אבל
הפסקה הראשנה בתגובתי למעלה
מספיקה
קולקו, שמעי
משהי ספרה לי שעברה מהפרובינציה לעיר הגדולה בעקבות ג'וב של בעלה
היא הוזמנה לקוקטייל
עמדו שם המון אנשים עם גביעי שמפניה ביד
הפרובינציאלית שלי לא ידעה מה לעשות עם עצמה
עברו 30 שנה
עד שהבינה שכל מה שכל האנשים שם ידעו לעשות
זה
להחזיק גביע שמפניה ביד
את יקירתי
חזרי לקרוא מה שכתבת ב"על עצמי"
את יודעת הכל
תשתמשי בידע שלך
דווקא נראה לי שאם הייתי מזהה אותך - הייתי ניגשת:-)
נשמע לי הוגן למדי
;-)
טענות אני מקבלת רק בימי שלישי בין שבע לשמונה בבוקר (את מוזמנת :-)))
בואי נסכים שבפעם הבאה שאת עומדת ליד מישהי שמשום מה, מאיזו שהיא סיבה לא מובנת, נדמה לך שהיא אני, את מוזמנת לנסות ולקרוא לי. לא, לא שירה.
אם אני מסתובבת אלייך או מרימה אלייך את העיניים (ואם הן כחולות) - את יודעת בוודאות שצדקת.
עשינו עסק?
תודה גלילה,על המשפט האחרון.
}{
זאת בדיוק הבעיה - שכן איכפת לי מה יחשבו עלי.
ומאד.
גם אני הסכמתי איתו.
(הבעתי את זה ללא מלים, בסימנים בלבד)
תודה, יניב
}{
אני מקנאה בקלילות שלך , בה אתה מתייחס לעניין.
באיזה שהוא מקום, המפגש הזה מנפץ את כל מה שחשבנו על האדם שהיה עד לרגע המזעזע הזה וירטואלי לחלוטין והנה פתאום לראות אותו נושם,זז,לשמוע את הקולות ואת הטונים - יש כאן דרמה מאד רצינית לטעמי.
זה מפר את הסדר.
החשש הוא לאכזב ולהתאכזב,לא לעמוד בציפיות וגם שהצד השני לא יעמוד בציפיות שלי ממנו.
שהקסם שהיה בוירטואליה המסעירה יתפוגג, והכל יהרס מול המציאות האפורה.
זו התפכחות מטלטלת.
ולא בא לי על זה.
אני בעד שהרומנטיקה תישאר.
(מעניין אם תבין מה כתבתי פה..)
בקשר לחלק הראשון של התגובה שלך -
לגמרי.
בנוגע למשפט האחרון - שירה,זה לא פייר,כי יש סיכוי שאת אכן תזהי אותי ואני הרי לעולם לא אזהה אותך.
חוסר ההדדיות הזה הוא בעייתי לטעמי,אבל אני לא באה אלייך בטענות.
סתם מציינת עובדה.
:-)
לא פגשתי איש מהקפה
(אני חדשה כאן)
ברור שבקפה הוירטואלי שלנו נחשפים חלקים אחרים מאלו הנחשפים בקפה קפה
זה הקסם של הקפה
מה אכפת לך מה יחשבו עליך
אלה שבקושי יודעים לחשוב
ואלה שחושהים - ודאי יחשבו טוב.
גם לך חג שמח,יקירתי
}{
בקשר לתמונה - הרבה זמן הייתי בקפה ללא תמונה,בדיוק מהסיבה שלך.
את עדיין לא היית פה,הצטרפת יותר מאוחר לאתר,ולכן לא ידעת את זה עליי.
אח"כ היתה לי תקופה קצרה ששמתי תמונה של טקסט (ללא דמות,רק משפט קצר),עד שמערכת הקפה הסירה לי את התמונה ואיימה עלי שבפעם הבאה - תיחסם גישתי לתכנים שלי ולעמוד שלי פה.
ואז,לאחר התלבטות ממושכת,נאלצתי להוסיף תמונה,כי השתתפתי בתחרות של הקפה, שהתנאים שלה היו תמונת פרופיל ברורה.
תדעי לך שאת מאד מסקרנת אותי ואני מתה לדעת איך את נראית !
:-)
(אני בטוחה שאני לא היחידה)
אני ממש מסכים. יצרנו "עולם מעוות" ואנחנו משלמים את המחיר על כך.אהבתי מאוד את הפוסט.
זיהו. וחייכתי שכן, והתנצלתי שאני מכוער במציאות ויפה בתמונות.
ואם אני אזהה מישהו שמסקרן אותי פה, ויש לנו קשר וירטואלי, ברור שאגש.
קראתי את התגובות ואני חייבת להודות שמוזר לי שכל כך הרבה מגיבים יוצאים מתוך הנחה שמי שלא רוצה שיזהו אותו זה משום ש"יש לו מה להסתיר".
אז לשם הבהרה חד משמעית: אין לי שום עניין שיזהו אותי, ואין לי דבר להסתיר. עובדה :-)
אני מבינה היטב את התחושה שלך, ובדיוק בגלל התחושה הזו אני לא משתמשת בשמי או בתמונתי.
וחוץ מזה - - -
אם אני אזהה אותך ברחוב אני מבטיחה להגיד יפה שלום!
חחחה, מצחיקה אחת. ממש התקף פרנויה.
תראי, אם באמת היה חשוב לך שלא יכירו אותך בשום אופן, לא היית שמה תמונה, או שמה תמונה פיקטיבית (כמוני). מהרגע ששמת תמונה, את די חשופה, גם אם הפנים שלך חשוכות (פלוס מינוס, כי לא באמת קל לזהות לפיה).
לא לדאוג, מעולם לא זיהיתי אותך ברחוב.
ומעולם לא זיהיתי אף אחד מחבריי כאן בקפה.
חג שמח קול קוראת
נקבע מראש, ואז לא תצטרכי לפחד
חן
נפלאה שכמותך, בעצם העובדה שאת כותבת כאן את לוקחת סיכון
כי את חושפת מעצמך ומשתפת עם העולם, ואין לך שליטה על מי
שיקראו ואיך יגיבו (בעצם, זה תלוי בהגדרות המשתמש שלך...).
בדיוק כמו שאין לך שליטה על מי שתפגשי ברחוב.
הגורל הוא מקורי ומצליח להפתיע כל פעם מחדש, אבל זוהי הבחירה
שלך שם באותו הרגע שתכתיב את המשך הדרך. יש כוונה או אין כוונה?
הבחירה בידיך...
:)
כיף שבאת,שרון
:-)
(עניתי כבר על השאלה שלך בתגובה שלי לשרון קדם.)
מה אתה עושה כשאתה מזהה חברים מהקפה במציאות?
אתה ניגש ?
ואליך פנו כשזיהו אותך ושאלו אם אתה שרון מהקפה?
תודה
:-)
אבל איך אתה יכול לדעת את זה מראש ?
נפתלי,
ממני אל תצפה שאגש אלייך אם אזהה אותך..
מיכל,ידעתי שתביני אותי ואת החשש שלי
}{
מזדהה לחלוטין עם מה שכתבת.
אני מוכרחה להודות שאני גם לא בטוחה שאילו הייתי מזהה אותך - הייתי ניגשת.
זה היה נראה לי מוזר מדי.
מה קורה מדי פעם ?
שאתה מזהה אותי ברחוב ?
;-))
בינתיים איש לא התוודה והודה פה שהוא זיהה אותי ברחוב.
אני תוהה אם זה רק על מנת להרגיע אותי, (וזה אכן מרגיע:-))
או שזה משום שבאמת טרם זיהו אותי כל אלה שחשדתי על פי מבטיהם שכן..
;-)
וטל,גם אני כמוך,לא מערבבת,למעט אלו שאני מכירה עוד קודם לכן.
בדיוק הלילה יוצא שמקדימים את השעון , ומזיזים את הזמן אחורנית, לכבוד הקיץ.
הנה ,כמה סימלי, אולי תהיה לי הזדמנות ..
;-))
מיכאל,התגובות שלי מסומנות בכחול.
מיכאל,
תקרא מה שעניתי לשרון קדם.
:-)
אני רק יכולה להוסיף ,
שבמובן מסויים אני מנסה לעיתים לחפש משמעות במפגשים אקראיים כאלה,
ותוהה אם יש פה עניין של הגורל שמתערב ומזמן לי הזדמנות "מקרית" לפגוש אדם כזה או אחר.
ואולי ההתעלמות שלי מהסימנים היא סוג של פיספוס..
העניין הוא שאז אני אומרת לעצמי להפסיק להיות כלכך רומנטית,
ולחפש כוונות בכל עניין.
כי לפעמים דברים פשוט קורים ככה,
במקרה.
:-)))
שרוני,
מטריד אותי שאני לא מודעת לאלה שמזהים,שאין לי שליטה על מי שמזהה, ועל מה שהם יחשבו עליי.
כמו שאני זיהיתי חברים אחרים מהקפה ואין להם מושג שצפיתי בהם וראיתי אותם.
יש כאן עניין מעט לא מוסרי,אפילו "מלוכלך" ומציצני במובן מסויים, בזה שאני רואה אותם וצופה בהם ללא ידיעתם.
חשובה לי האנונימיות.
זה לא הוגן שאנשים שיודעים עליי כ"כ הרבה פרטים אישיים מתוך קריאת הבלוג שלי - יפגשו אותי, ויהיה להם את כל המידע המוקדם הזה עליי.
כשאני פוגשת אדם זר ברחוב - אני רוצה להיות דף חלק עבורו.
כשאני מכירה מישהו בחיים האמיתיים - אז אני רוצה שהוא יגלה ויכיר אותי בהדרגה,לאט לאט.
זה נשמע לך הגיוני ? כעת אתה מצליח להבין את הפרנויה ?
זה מרגיש חשוף מדי ככה,כמו סוג של האח הגדול שצופה בכל מהלך שלי ללא ידיעתי.
ומאד לא נוח לי עם זה.
אמרו לי שהציור-תמונה שלי די דומה לתמונה-תמונה עדכנית שלי.
שיהיה, אין לי מה להסתיר, אין לי פראנויה.
מצד שני, אני לא מרבה להסתובב ברחוב. :-)
אני קורא לכל מי שחושב שהוא מכיר אותי לגשת אלי.
במיוחד אם הוא ממין נקבה. :-)
גם אני חושבת על זה לפעמים... מה יהיה אם אראה מישהו או מישהי שאני יכולה לזהות מהאתר. האם אומר לו/לה?
למרות שבמחשבה שניה, אני כזו אסטרונאוטית, שאני בטח אפספס את ההזדמנות.
אני חושבת שכמו רוב האנשים, גם אני, יותר "נקשרת" לבלוגרים שמפרסמים תמונה, גם אם היא מעומעמת או חלקית. אבל דרוש הרבה אומץ לכך. לי אין את האומץ הזה. אם אני נחשפת, אפילו אם זה המעט שבמעט, לא הייתי רוצה שיזהו אותי.
חוץ מזה, שאף אחד לא יודע שיש לי בלוג. מה שחסר לי שמישהו מהעבודה יגלה פתאם את הבלוג הזה או סתם אנשים שאין לי שום רצון לחלוק איתם את הדברים האישיים שעוברים עליי...
מניח שזה קורה מדי פעם.
לא מתרגש, אולם לא מערב בינתיים בין החיים הוירטואליים לפיזיים - למעט מספר משתתפים כאן שאני מכיר עוד קודם לכן.
זאת תשובה שהיתה אמורה להביך את השואלת ולשעשע את עצמך ואם היו גם סובבים.
את חייבת לצאת מהלחץ המיותר הזה ויפה שעה אחת קודם:)
פעם ניגשה אלי מישהי בבית קפה
ושאלה אותי אם אני מהקפה.
אמרתי לה שלא, אני מעצמי...
זה מזכיר לי את הסרט עם ברוס ויליס
"המחליפים"
שמדבר על עולם שבו כולנו תקועים בבית
מחוברים למחשב על.
ויש לנו מחליפים בדמות שלנו
שיוצאים החוצה ועושים את כל המשימות.
זה מתחיל להיות ככה לאט לאט...
ההגדרה שלך לחיים וירטואליים היא שגויה.
בחוץ, ברחוב, בעבודה או אצלך בבית במחשב,
זה הכל אותם חיים אמיתיים, והם שלך.
חוץ מזה, כמו שכתבו לפני, יש לך ממה לפחד?
ואם יזהו אותך? מה יקרה אז?
אישית, הייתי שמח לזהות אותך ברחוב ולהגיד לך שלום.
אולי אפילו הייתי מזמין אותך לקפה ומכיר מקרוב
נפש יצירתית ומוכשרת.
:)
ואם יזהו אותך מה יקרה? יש לך מה להסתיר? למי שאין, גם אין ממה לפחד.
את יכולה להיות בשקט. את ילדה טובה :-)
אווו, אני פרנואידית מלידה, כל ההתנהלות שלי
היא כשל סוכנת חשאית......מנסה מאוד להימנע ממפגשים
עם אנשים מהרשת, למרות שכבר יצא לי לפגוש כמה
אני זיהיתי אותם, אבל לא נראה לי שהם זיהו...
ו..תודה, גמני אוהבת את התמונה:)
:-))))
אגב,חני,אפרופו תמונות - זו התמונה הכי מוצלחת שלך עד כה.
מאד אוהבת אותה, ואת מה שהיא משדרת
:-)
קרה לך שזיהית חבר מהאתר? ואם כן,מה עשית ?
ניגשת אליו והצגת את עצמך או שהסתפקת בהתבוננות מהצד?
ותגידי,את שותפה לתחושת הרדיפה הזו שלי ?
האם זו רק אני והמחשבות האידיוטיות האלה שלי,
שכל מי שמסתכל עליי ברחוב מזהה שאני זו אותה "קול קוראת" מהקפה ?
כן! אני..........!
סתאאאאאאאאאאאאאאאאאםםםםםםםםםםםם
חג שמח:)