0
אתמול התחלתי בסבבי החנויות- לראות איך מתקבל המוצר שלי למי שלא קרא עד כה- ממש לאחרונה הושק "אוטוטו- חוויה בנסיעה" שהוא תקליטור לנסיעות משפחתיות באוטו הוא כולל שירים, משחקים, חידות וסיפורים ונפתח למפה מאויירת של ישראל עם הפעלו תאינטראקטיביות על גביה לאחר תלאות ארוכות (אבל מאתגרות) של בחירת אנשי מקצוע, פיתוח, סקרי שוק ומשובים, צלחתי את בחירת המפיצים והמוצר הגיע למדפים. הביקורים השבוע מתמקדים ברשת "צומת ספרים" שם המוצר (כרגע) לא בקופה. איפה הוא? שאלה טובה וככה התחיל הביקור בסניף "הספרייה" שדיזינגוף סנטר, ת"א. "שלום, אני מחפשת את אוטוטו" "מי? סליחה? נקרא למנהל בשבילך" (ובכך רצו לומר- מיד יגיע מאבטח) ואז מגיע המנהל ומצביע רחוק רחוק עם יד ארוכה מאוד על איזה מדף קומה שמונה ובו שני מוצרים. ללא דיספליי שהושקעו בו שעות רבות וכספים רבים. ללא חברים, מוקף בהסחות. סיפרתי לבחור ש"היום בבוקר ידיעות אחרונות נתנו לאוטוטו ציון 9 מחמיא ביותר ושיבחו אותו." הוא משך באף המשכתי- "ואתמול "סגנון" של מעריב המליצו עליו בחום" הוא כחכך מי חשב שעבודת הקד"מ תהיה קשה יותר ממכירות פנים מול פנים ללקוח סופי.. השארתי לו עוד הסברים ומוצר פתוח לדוגמה ועזבתי לסניפים אחרים. שם, לעיתים, ממש הקשיבו לי ואפילו החמיאו למוצר. ובכל זאת, נחמץ הלב כשאחרי כ"כ הרבה זמן עבודה ומחשבות ואחרי מחמאות גדולות ותשומת לב תקשורתית האוטו הקטן והירוק עלול לטבוע בים של מוצרים ואלטרנטיבות. לשם כך אמשיך בביקורי החנויות- כי זה (מסתבר!) השלב החשוב ביותר כרגע.
לסיכום- ביקור אחד בחנות "צומת" שבגן העיר הרחיב את ידיעותיו בהלכות בני אדם. העובד הנחמד הקשיב ושאל אותי שאלות, התעניין והגיב. כששאלתי האם יש סיכוי לקבל מושב קדמי יותר (בכל זאת, הצוואר של המוכרת מסתיר אותו/ את אוטוטו) הוא השיב שיש במקום מכת גניבות איומה והם מעדיפים לשמור את המוצרים קרוב אליהם. "אבל זה דיסק.. ילדים.. מי יגנוב אותו??" "גונבים גם גונבים. גונבים אצלנו הכל. את מאמינה שאתמול גנבו לנו עשרה כרכים של אפלטון?" לא. האמת שאני לא מאמינה. אבל אני לומדת.. לאט לאט
דיווחים בהמשך חג שמח ותהנו בנסיעות!
|