כותרות TheMarker >
    ';

    עכשיו אנחנו

    הרהורים ומחשבות על נשים ונשיות

    0

    השמיעי את קולך

    5 תגובות   יום רביעי, 21/3/07, 11:48

    נמאס. נמאס כשמכנים מנהלת טובה "גבר", ו"יש לך ביצים" נחשבת למחמאה. בארצות הברית מכריזים על טרנד חדש – אותנטיות בניהול. גבר או אשה, זה לא באמת משנה, העיקר לשמור על האמת הפנימית ולהוריד את המסכות. מה זה אומר בפועל? שיותר נשים מאמצות אל חיקן דפוסי ניהול נשיים קלאסיים; כאלה – לפחות על פי הסטריאוטיפ - שנמנעים מהפגנת כוח, ומעדיפים שיתוף ואמפתיה, על פני פטרוניות, קשיחות וכוחניות. מגזין אמריקאי שהקדיש גיליון לנושא, פתח אותו בציטוט מפי בכירה שתמצתה במשפט אחד את כל הרעיון: "התעייפתי מלהתנהג כמו גבר כל הזמן".

    רגע לפני שאנחנו משתחררות מהחליפה והעניבה, לפחות אלו הסימבוליים, צריך לזכור שדפוסי ניהול אלה לא נולדו כגחמה של מנהלת זו או אחרת. כוחניות, סמכותיות והיררכיה נחשבו, ועדיין נחשבים, להכרחיים עבור מנהלים, ונשים מאמצות אותם על מנת להשתלב ולהצליח. אלא מה, כשהן עושות זאת, הן זוכות גם למטר של גינויים. בסרט, שנעשה בעקבות הספר "השטן לבש פראדה", מירנדה פריסטלי העורכת הכל יכולה של מגזין האופנה הנחשב, מנהלת את האימפריה שלה ביד רמה ובזרוע נטויה. היא בוסית שתלטנית הרומסת ברגל גסה את נתיניה – עובדיה – ואין לה אפילו קצה של סבלנות לגחמות האנושיות שלהם. ובכל זאת, אנדריאה, העוזרת החדשה שלה, שסובלת יותר מכולם מנחת זרועה, ממהרת לסנגר עליה, כשהיא אומרת, כי "לו מירנדה היתה גבר, אף אחד לא היה חושב שמשהו לא בסדר עם זה".

    לגברים היו סולחים, רומזת אנדריאה, אבל מסר נוסף, סמוי, עובר במשפטים אלו: ההצלחה של האישה הקפריזית הזו, נובעת בין השאר מהתנהגותה "הגברית", כביכול. גם בעידן הפמיניסטי של ימינו דומה שהמחמאה הטובה ביותר שאישה מנהלת יכולה לקבל היא, ש"יש לה ביצים". כל כך הרבה שנים אמרו לנשים את זה, עד שנראה כי הן כמעט השתכנעו. שלא כמו חברותינו האמריקאיות, לא רבות מאיתנו מוכנות לצאת בגלוי ולומר – "נמאס, ועד כאן". אולי מודעות לכך, היא צעד ראשון ונכון בדרך.

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

       יצא לי לעבוד תחת בוסים נשים וגברים. האנשים שעבדתי עימם היו בעמדות מפתח ציבוריות רבות עוצמה אך כמובן גם לחצים.  במקום כזה ובצמידות כמו שאני הייתי עם אנשים אלו - האדם האמיתי מתגלה מהר מאד.

       

      ובסקר האישי שלי היו לי הצלחות נפלאות עם בוסים שלמדתי מהם רבות וקידמו אותי ברמות העמוקות ביותר האפשריות, וכאלו שפעלו בקפריזיות, אגואיסטיות ורשעות. בשני המקרים מדובר גם גברים וגם נשים.

       

      אני נשבעתי לעצמי - לעולם לא לעבוד יותר עם בוס שמצב הרוח במסדרון מושפע מאיך הוא התעורר הבוקר.

       

      אין שום הצדקה לא להתנהג כמו בן אדם. בין אם אתה גבר ובין אם אתה אישה.

        31/3/07 18:32:
      לי יש הרגשה שהצורך הזה בלהוכיח ש"אני יכולה אפילו שאני אישה" נמאס עליי. ברור לי שזה שנשים יכולות הוא הסיבה האמתית לדיכוי רב השנים של הנשיות. אני שמחה שאני חיה בעידן פוסט-פמיניסטי שמאפשר לי מה שסבתי או אפילו אימי לא יכלו להגשים. נראה לי שהקביעות החברתיות על פיהן גדלנו מטשטשות יותר ויותר ואני רק יכולה לקוות שהדור הבא של נכדנו אולי אפילו של ילדנו, יהנה מהפירות. בנתיים, אני נהנת להיות אישה ולא מוכנה לוותר על הנשיות שלי בעד שום שכר (או איך שלא תוגדר הצלחה עסקית) שבעולם!
        21/3/07 18:02:

      כולנו יודעים שבישראל הכוחניות היא שם המשחק . תרבות הורדת הידיים הישראלית, בניגוד לתפיסת WIN WIN, משרישה עמוק את תפיסת ה"להיות גבר", גם בעולם העסקים. סיפור ששמעתי מספק אשר העניק שרותי נגרות עבור אחד מעשירי הארץ,ממחיש את שכרון הכוח השכיח במחוזותינו. הספק ביצע עבודה בעשרות אלפי שקלים לשביעות רצונו המלאה של הלקוח. כאשר הגיע מועד התשלום הלקוח וזה ציטוט מדוייק "לקח את הדף והחליט על דעת עצמו מה הוא מוכן לשלם והיכן, רק בשביל הכיף, מגיע לו הנחה כאן 10%.שם 20%". הסיפור הזה יגמר, כנראה, רק בין כותלי בית המשפט.

      לצערי בארצנו, בה להיות אלוף בצבא, מקנה לך כרטיס כניסה למשרות ניהול בכירות. והמונחים השכיחים סביב שולחן הישיבות שאולים מהעגה הצבאית,הדרך לאימוץ סגנון ניהול נשי עדיין ארוכה .

       

      נעמי  רדל

        21/3/07 14:35:
      זה העניין בסטריאוטיפים, לא? הם כוללים וגורפים. יש הרבה מנהלים שמחוברים לצד הנשי שלהם, והרבה מנהלות שחיות ממש בשלום עם הצד הגברי. הנקודה כאן היא של ציפיות. אם נשים או גברים מצופים להתנהג בדרך מסוימת, שאינה תואמת את ה"אותנטיות" שלהם, אז יש עם זה בעיה.
        21/3/07 14:26:
      הסטריאוטיפ כאן הוא בשני הכיוונים. הרי גם מנהל גבר איננו בהכרח בעל סגנון ניהול גברי, מצ'ואיסטי וקשוח, וישנם מנהלים זכרים רבים שמגלים רגישות ואמפטיה ודוגלים בשיתוף. צריך להבין שאין ניהול גברי וניהול נשי, אלא לכל מנהל יש את הסגנון הייחודי לו.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ronit.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין