2 תגובות   יום חמישי, 25/3/10, 22:07

השבוע עסקתי רבות בשאלה מה זה חופש...?

מי מגדיר אותו בכלל – האדם לעצמו? החברה לאנשים?

או שאולי זה בכלל מושג הרבה יותר גבוה ממה שאנחנו יכולים להגדיר? 

אולי חופש זה בכלל עניין של הרגשה, הרגשה פנימית עמוקה וסובייקטיבית, כי מה שמרגיש לי חופש יכול להרגיש לך כמו סוג של אזיקים, ולהיפך...

מספיק שתעשה סקר בקרב כמה אימהות ותשאל האם להיות עם הילדים בבית מרגיש להן חופש או אולי דווקא לצאת לעבודה. בניחוש פרוע אני מאמין שכמספר הנשאלות כך יהיו מספר הוורסיות לתשובות. 

 

 

גם בארגונים, כשאני מעביר הדרכות, אני נתקל בזה – מצד אחד יש את אלה שאומרים שהם מרגישים הכי חופשיים בעולם, וכשאני מברר איתם איך זה בא לידי ביטוי ביום-יום אנחנו מגלים שהם עובדים מסביב לשעון, בקושי רואים את המשפחה, רצים מסביב לזנב של עצמם ועדיין – בתחושה הסובייקטיבית שלהם יש להם חופש.

אצל חלקם זו תחושה אמיתית, כיוון שהעבודה מספקת להם מקום לביטוי של יצירתיות, משמעות, סיפוק והתפתחות אישית ומקצועית וכך הם מגדירים לעצמם חופש.

אצל אחרים, לעומת זאת, מתברר שזה סוג של הכחשה – מרוב שהם עמוסים ועסוקים הם מייצרים לעצמם תחושת חופש שקרית, בכדי לחפות על תחושות קשות של עומס, עייפות, תסכול ועוד כל מיני מילים קשות שכאלה.  

 

 

ויחד איתם יש את אלה שבאמת מצליחים לתת מקום אמיתי לחופש בחייהם – הם אולי עובדים קשה אבל גם יודעים לקחת פסק זמן כשצריך, הם מאד מודעים לצורך שלהם גם במנוחה, לשילוב הנכון שבין בית ועבודה. כשהם יוצאים מהעבודה הם מכבים לא רק את הלפטופ,

אלא גם את המחשבות שקשורות בכל מה שהם הספיקו או לא הספיקו.

 

 

לאנשים האלה יש חופש אמיתי כי החופש שלהם נמצא קודם כל בראש, ביכולת לעשות את ההפרדה, הניתוק ולעבור למימד אחר של הוויה שהוא באמת חופשי. והחופש הזה שבמחשבה לא נגמר רק במה שקשור לעבודה....

הרי כולנו עבדים של משהו, או אולי של מישהו (כמו ששר את זה כל-כך יפה ברי סחרוף) – יש את אלה שעבדים למה שאחרים חושבים עליהם, יש את אלה שעבדים להתמכרויות שלהם, לטלוויזיה, לכסף, ליוקרה, להצלחה ולעוד הרבה מאד דברים.

למעשה, כל אדם שמונע באופן עמוק ע"י משהו חיצוני, שמרגיש שהמהות שלו וההגדרה האישית שלו תלויים במשהו שהוא עושה, מראה, מקבל, נותן... לא נמצא בחופש.   

 

 

לקראת חג החירות הבא עלינו לטובה אני מציע לך תרגיל פשוט של התבוננות אישית שתעזור לך לצאת מעבדות לחירות –

קח עט ונייר (כן, כן, ממש עכשיו) ותענה על השאלות הבאות:

 

 

 1. מה זה חופש עבורי?

2. באילו מקומות או עם אילו אנשים אני מרגיש בחופש? למה?

3. באילו מקומות או עם אילו אנשים אני לא מרגיש בחופש? למה?

 

עכשיו תכין לעצמך רשימה של כל הדברים שמגבילים את החופש שלך לעומת דברים שמקדמים את החופש שלך.

 

תביט בתשובות וברשימה שלך ותבחן מה חזק יותר בחייך כיום – החופש ומה/מי שמקדם אותו או היעדר החופש ומה/מי שמגביל אותו?

 

 

תבחר 3 דברים מתוך הרשימה של מה שמקדם את החופש שלך ותתחייב לעשות יותר מהם (למשל, אם ללכת לים או לרקוד נותן לך תחושה של חופש אז תחליט שמהיום במקום לעשות את זה רק פעם בשבועיים אתה עושה את זה פעם בשבוע).

 

 

 אח"כ תבחר 3 דברים מהרשימה של מה שמגביל את החופש שלך ותתחייב לצמצם (או אולי אפילו להעלים) אותם מחייך. 

כמובן שזה לא קורה ביום... כמו בכל תוכנית אימונית טובה צריך לעשות סדר עדיפויות ותוכנית פעולה מושכלת ומובנית...

אולי זה ייקח לך חודש, אולי שנה... אבל תתחייב ולאט לאט תעשה עוד ועוד פעולות ושינויים שיעצימו את מימד החופש בחייך. 

זו מתנה נפלאה שאני נותן למתאמנים שלי כל שנה לפני הפסח ואני שמח להעניק אותה השנה גם לך... 

חג שמח, שנצא כולנו מעבדות לחירות, מבלבול ללבלוב!

דרג את התוכן: