כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    טל יניב וחיות אחרות

    בנג'מין זאנדר ומוסיקה קלאסית

    11 תגובות   יום שישי , 26/3/10, 00:14

    קישור לסרטון הוידאו

     

    מה אפשר לכתוב אחרי הרצאה כזאת, כל כך מרגשת ומרתקת? איך מוסיפים מילה מתחת הכריזמה השוצפת של בנג'מין זאנדר, שמצליח בעשרים דקות להוביל את המאזין והצופה במסע מהפנט של מוסיקה ודעה קדומה? בכל זאת, יש לי חמישה סנט משלי.

    הרגע בו זאנדר מפליא בנגינת שופן ענוגה, ואז עוצר לשניה ומתאר את המתחולל בראשו של המאזין הממוצע, "הממ… אינני חושב שאנחנו צריכים לבלות את חופשתנו באותו מקום בשנה הבאה" - זהו הרגע בו זאנדר נגע בי בעצמה. כל מי שהתנסה בהאזנה למוסיקה קלאסית, האזנה ממש, התעמקות בצלילים, ודאי שחווה רגעים ארוכים שניתן להגדירם במילה אחת - שעמום. בא זאנדר ואמר את מה שמעט מוסיקאים גדולים יכולים להגיד בבטחון מלא - שמוסיקה קלאסית יכולה לשעמם, והוא צודק. גם אניני הטעם הגדולים ביותר נופלים למלכודות פיהוק כחברי מפלגת הגימלאים בזמן פיליבסטר.

    עבורי - ההאזנה למוסיקה קלאסית איכותית היא חוויה כל כך עמוקה, כמעט דתית, שאני מוכן לחצות נהרות גועשים של שעמום וחזרה על אותן יצירות, רק כדי להגיע לרגע הזה, בהאזנה השישית או השביעית, בו פתאום עולים מתוך ים השעמום איים איים של צמרמורות ותחושת התעלות. פתאום הקטע ההוא שחלף על אזני אגב רגשי אשם על איחור בהגשת הדו"ח השנתי למס הכנסה, פתאום הקטע הזה קוטע את מבטי התוכחה של פקיד השומה הדמיוני, מדבר אלי ואומר לי - הי, אני כאן. יש משהו מאד מרגש בעיני, בעובדה שאני נהנה לא פעם מיצירה שמנוגנת כבר מאות בשנים. אני אוהב ונהנה מאד גם מסגנונות אחרים. אלא שמוסיקת פופ טובה מדברת בעד עצמה, ממש כמו מנה טובה במסעדה. מוסיקה שבאה מזמנים ומקומות אחרים היא בהחלט טעם נרכש, ואת המנה הראשונה מוכר לנו זאנדר בקסם ובכשרון אין קץ.

    מי שיעוטו על קונצרט השופן הבא הקרוב למקום מגוריהם בעקבות הסרטון הזה עלולים להתאזב, ראשית - מפני שקשה לחנך להנאה ממוסיקה קלאסית בעשרים דקות. אבל אפשר להתחיל, והדבר הכי יפה ומרגש הוא, שבדיוק כמו דיאטה - אפשר להתחיל ממש מחר.

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/3/10 16:16:

      צטט: אהוד אמיר. 2010-03-28 14:24:31


      סוף סוף מישהו שם את הרגליים על השולחן: מוסיקה קלאסית זה דבר שיש לו פוטנציאל להיות נורא משעמם!

      חוץ מהרגעים שבהם אני מניף את התינוקת שלי (5 חודשים) לצלילי ויואלדי. היא ממש אוהבת את זה, לעזאזל.

      אני במקומך הייתי מחפש פינה מאד סודית להתחבא בה. נא שתף את הקוראים עם שמות שלושה הספרים האחרונים שקראת. בקול רם. ביקשתי - בקול רם. אהוד? א-הוד? 

       

        28/3/10 14:24:


      סוף סוף מישהו שם את הרגליים על השולחן: מוסיקה קלאסית זה דבר שיש לו פוטנציאל להיות נורא משעמם!

      חוץ מהרגעים שבהם אני מניף את התינוקת שלי (5 חודשים) לצלילי ויואלדי. היא ממש אוהבת את זה, לעזאזל.

        27/3/10 19:44:

      צטט: אסף פרת 2010-03-27 16:46:34

      מקסים. איזה איש מלא תשוקה ושמחת חיים. כל הדרך מ-E to B. נשמע כמו דרך החיים.

      למזלי, הוא דיבר באנגלית קלה וברורה והבנתי כל מילה. אהבתי מאד את הפרשנות והניתוח של הצלילים, שגורמים לנו הצופים, להתרגש, לשמוח או להיות עצובים. כמו מישהו שמסביר לך על ציור, פיסול או סרט קולנוע, מפרט על האמצעים והחומרים שמהם הוא עשוי וכך מקרב אותך אל היצירה וגורם לך לאהוב אותה יותר, לא רק על סמך תחושות. במוזיקה זה אפילו יותר קשה, כי רק שומעים אותה.

      מה שכן, הוא משתמש ביצירה של שופן, שמאד פמיליירית לאוזן. מי ששומע מוזיקה קלאסית, יודע שיש יצירות שהרבה יותר קשות להאזנה. לכן, לגרום לכל אחד בקהל להתחיל "לאהוב מוזיקה קלאסית" בגלל הקטע הקטן הזה של שופן - נשמע יומרני ובכל זאת, משובב נפש.

      אם יש לך עוד לינקים להרצאות מאלפות כאלה, נשמח לקבל. אולי משהו שקשור לקלידים, מוזיקה אלקטרונית...

       

      תודה רבה.

       כל מה שצריך זה להכנס ל

      http://www.ted.com

      במקרה הבאתי הרצאה על מוסיקה, יש שם הרצאות על מגוון גדול של נושאים, כל הרצאה זהב. זהירות, ממכר.

       

        27/3/10 19:42:

      צטט: המומלצים בע"מ 2010-03-27 11:18:17


      לי יש את שופן כברירת מחדל קבועה כשאני טיפה בדאון. לי זה עושה את זה כך.

      לא ראיתי את הסרטון עקב חוסר סבלנות ארעי. התרשמתי מהפוסט שנכתב

      כלכך מהלב של אוהב קלאסית מושבע. יש המון תשוקה וחושניות באהבה הזו שלך.

       

      נדמה לי שעל התדרים האלה אני כזו כשאני מדברת על בוסה נובה לטינית וג'ז.

       

      מומלץ.

       תודה!

       

        27/3/10 19:42:

      צטט: רונן מאיר 2010-03-27 07:38:56


      אתה לא תאמין לי, אבל הכל אמת.
      ביום חמישי בערב כתבתי פוסט על מוסיקה קלאסית, שהיא לא כוס התה שלי בכלל.
      יכולת לשים את הסרטון הזה כתגובה מחנכת :)))
      בסוף פרסמתי משהו אחר, כי זה לא גמור ואלי יותר מתאים לפני שבועות מאשר לפני פסח.

      הרצאה כייפית. שלחתי במייל לילדים.
      לא בטוח שהכותרת מוסיקה קלאסית מדויקת - זה מוסיקה בכלל.

      חג שמח.

      אני מאמין, בהחלט תודה וחג שמח.

       

        27/3/10 19:41:

      צטט: איל נבו 2010-03-26 20:03:53

      אמרתי כבר שאם יש דבר שעלול לגרום לי להאמין באלוהים זה מוזיקה.

      בעיני זה פרדוקס, אבל זאת רק דעתי. ברגע שאאמין באלוהים לא אצטרך מוסיקה. מצד שני, כפי שכתבתי במקום אחר - באך, שהיה אדם דתי מאד, ראה במוסיקה את מתנתו לאל, ולא ההיפך.

        27/3/10 16:46:

      מקסים. איזה איש מלא תשוקה ושמחת חיים. כל הדרך מ-E to B. נשמע כמו דרך החיים.

      למזלי, הוא דיבר באנגלית קלה וברורה והבנתי כל מילה. אהבתי מאד את הפרשנות והניתוח של הצלילים, שגורמים לנו הצופים, להתרגש, לשמוח או להיות עצובים. כמו מישהו שמסביר לך על ציור, פיסול או סרט קולנוע, מפרט על האמצעים והחומרים שמהם הוא עשוי וכך מקרב אותך אל היצירה וגורם לך לאהוב אותה יותר, לא רק על סמך תחושות. במוזיקה זה אפילו יותר קשה, כי רק שומעים אותה.

      מה שכן, הוא משתמש ביצירה של שופן, שמאד פמיליירית לאוזן. מי ששומע מוזיקה קלאסית, יודע שיש יצירות שהרבה יותר קשות להאזנה. לכן, לגרום לכל אחד בקהל להתחיל "לאהוב מוזיקה קלאסית" בגלל הקטע הקטן הזה של שופן - נשמע יומרני ובכל זאת, משובב נפש.

      אם יש לך עוד לינקים להרצאות מאלפות כאלה, נשמח לקבל. אולי משהו שקשור לקלידים, מוזיקה אלקטרונית...

       

        27/3/10 11:18:


      לי יש את שופן כברירת מחדל קבועה כשאני טיפה בדאון. לי זה עושה את זה כך.

      לא ראיתי את הסרטון עקב חוסר סבלנות ארעי. התרשמתי מהפוסט שנכתב

      כלכך מהלב של אוהב קלאסית מושבע. יש המון תשוקה וחושניות באהבה הזו שלך.

       

      נדמה לי שעל התדרים האלה אני כזו כשאני מדברת על בוסה נובה לטינית וג'ז.

       

      מומלץ.

        27/3/10 07:38:


      אתה לא תאמין לי, אבל הכל אמת.
      ביום חמישי בערב כתבתי פוסט על מוסיקה קלאסית, שהיא לא כוס התה שלי בכלל.
      יכולת לשים את הסרטון הזה כתגובה מחנכת :)))
      בסוף פרסמתי משהו אחר, כי זה לא גמור ואלי יותר מתאים לפני שבועות מאשר לפני פסח.

      הרצאה כייפית. שלחתי במייל לילדים.
      לא בטוח שהכותרת מוסיקה קלאסית מדויקת - זה מוסיקה בכלל.

      חג שמח.

        26/3/10 20:03:
      הוא כמובן משתמש במניפולציות מגונות לגרום לכולם לבכות. צפון אירלנד, סיפורי עיניים נוצצות, אלוהים אפילו את השואה הוא מכניס לשם, אבל - הוא מצליח להעביר את הדבר הבסיסי הזה- את הקסם שהוא מוזיקה נטו. הוא מסביר איך צליל אחד גורם לצליל אחר להיות עצוב. כלומר לא חייבים לצרוח על הבמה בדמעות כדי להעביר עצב, מספיק רק לנגן סי במול אחרי סי או וואטאבר. ואת זה הרבה לא מבינים. רבים יגידו לך שזמרת זו או אחרת היא רגישה, מלאת רגש או רגשנית. יגידו שהמילים חזקות או מדכאות, אבל לא יראו איך המוזיקה עצמה יכולה להיות עצובה או שמחה. יש מאות שירי פופ שמחים עם מוזיקה עצובה ולהיפך. והילדים, שגדלים לתוך רגשות מוחצנים ומוגשים לעוסים על כפית (סליחה על ערבוב המטאפורות), אחרי זמן מה הם מאבדים את האינסטינקט שלהם למוזיקה, ושומעים רק מה שהמבוגרים שמנהלים את חברות התקליטים מרשים להם לשמוע. אמרתי כבר שאם יש דבר שעלול לגרום לי להאמין באלוהים זה מוזיקה.
        26/3/10 08:11:

      אמנם לא אעוט על הקונצרט הבא של שופן, אבל אילו בנג'מין זנדר היה מגיע להופעה - ללא ספק הייתי בין המאזינים המהופנטים.

      איזה מרצה נהדר!

      טל, תודה על הפנינה הזו.

      * נשלח אליך בשמחה.....

      חג שמח!

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      talyaniv
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין