כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג של גרייס

    לילה

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    פרוזדור

    19 תגובות   יום שישי , 26/3/10, 05:05

    עוברת בפרוזדור

    מתבוננת בחדר

    הקירות הלבנים שותקים

    הוילון נע קלות

    שחור אפל

    שמיים קטיפתיים מזמינים אותי

    מתכרבלת במיטה 

    ניחוחות מציפים אותי

    ריחות ילדות עוטפים את ליבי

     הריח הזה מסחרר את ראשי

    ילדה קטנה מחייכת אלי

    מלטפת את שיערי

    הלבן

    דרג את התוכן:

      תגובות (19)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/3/10 08:01:

      רגיש ומיוחד גרייס!
        31/3/10 01:50:

       

      תאור כל כך מוחשי כאילו זה קורה כאן ועכשיו.

      מתלבטת אם מדובר במשאלה, הזכרות,

      או חזיון ....אולי מחיים אחרים -מזכיר לי

      מעין "פלשים" שחוויתי מזמנים אחרים.

       

       

       

        30/3/10 17:59:

      יקירתי

      הבטחתי לך תגובה, ואז עדיין לא קראתי מה שכתבת.

      הפעם קראתי ובכיתי, ואת יודעת מדוע. הניחוחות והזיכרונות והקירות הלבנים והילדות והילדה שמלטפת את השיער הלבן...

      ראיתי את עצמי שם והדמעות פשוט לא מפסיקות ..

      כל כך כל כך נגעת בי עכשיו...

      יוליה

        30/3/10 01:59:

      יש משהו מרתק בהתבוננות ממרחק הזמן,

      כשדמות ראשית בתסריט מגיחה, בכל פעם מחדש בסצנה אחרת

      וכפי שכתבה המשוררת שרון אס, "הילדות היא אי במרכז החיים".

      הילדה, תמיד שם נוכחת:)

      אהבתי את נקודת המפגש. 

      חג שמח לך, גרייס חיוך

      ליאורה

        29/3/10 07:45:

      לכולנו ריחות ילדות

      בריח הכי חזק שאני זוכר הוא הריח של המחברות העפרונות המחקים הצבעים והטושים בכתה א

      זה היה בשבילי ריח חזק שעד היום אני זוכר

      את ריח התפוז בהפסקת הבוקר זה שלקחנו איתנו לכיתה .... היה ארוז בכלי מיוחד מפלסטיק בצורת תפוז ...

      ריח הפרדסים .....

      הגשם הראשון .....

      ריח מיוחד של פסח .... שרק בפסח אפשר להריח ...

      וריח אביב ....

      גרייס היקרה

      מאחל לך מעומק הלב חג שמח מלא באור

      מהלב

      ירין

        28/3/10 16:12:

      המציאות מתערבלת בחלום, מתערפלת בדמיון ומותירה מראות וריחות מתוקים.

      חג שמח.

        27/3/10 10:01:

      הריח הזה מסחרר את ראשי

      ילדה קטנה מחייכת אלי

      מלטפת את שיערי

      הלבן

       

       

      גרייסי, כמה יפה מנחמת הילדה שבך את בגרותך. מאוד אוהבת את החיבור והחיבוק הנפלא הזה

      תודה גרייסי על שיר יפה ו*

      לאה

        27/3/10 06:40:


      גרייס

      יפה כתיבתך -

      גם נוגעת

      תודה למילים

      ופסח שמח ונעים

        27/3/10 00:10:


      מקסים.

       

      חג אביב פורח יקירתי

        27/3/10 00:02:
      * הצליח ליחיוך
        26/3/10 23:50:


      מבוא-נתיב המחשבה והזכרון

      עיצוב פניםחיוך

      (לא מאפשר לי לככב, תקלה באתר)

        26/3/10 23:30:

      סוף השיר גורם לריגוש כזה

      כי שיער לבן יש לסבתא

      ויש הרגשה שהכותבת

      משחקת את כל התפקידים בשיר

      זה יפה.

        26/3/10 19:46:

      גרייס. מלנכוליה מתוקה מתפשטת

      ממך אלי...

      הילדה הקטנה שליטפה ראשך

      עכשיו היא כאן איתי.

      אני מחבקת אותה. ככה היא רוצה.

      וגם אני.

      תודה. מקסים

      אירית

        26/3/10 19:03:

      מרתקת נגיעת הילדה את

      עצמה האשה

      בפגישה

      שאינה חייבת

      להיות

      עצובה

      וקירות לבנים

      נצבעים לפעמים

      בתמונות

      מעשה יד

      מספרת

      שרוצה

       

      תודה לך גרייס

      שיר יפה

      גם אם עצוב

      וחג שמח 

      לך 

        26/3/10 18:56:

      נוסטלגיה יפהפייה*, תודה גרייס.

      חג חירות שמח.

        26/3/10 13:35:

      הילדה שבך הילדה שלך קירות חדרים זה כמו לב. שיער לבן שזור בשיער שחור , רק בסוף מטהרים את עצמנו. תמשיכי להעציב אותי. חג שמח או איך שתבחרי לחגוג אותו.
        26/3/10 13:21:

      קצת מצמרר

       

      זיכרון ממקום אחר

       

      יקירתי נשיקות רבות לך

      כרגיל כתיבתך מטלטלת אותי

       

      }{שטוטה

        26/3/10 13:09:

      היה משפט שלא הבנתי "ריחות ילידות עוטפים את ליבי"

      חוץ מזה, נפלא. 

      שיר שקט. תחושה של עצב, בודד כזה, מלא געגועים וניסיון לחבק אותם, את הזכרונות. הילדה בטח לא אמיתית, רק בדימיון?

      פרופיל

      גרייס ל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      התקשורת לקויה רשת דפוקה

      למה את צריכה להיות יפה להטריף את עצמך בשביל מי ולמה

      אני קוראת כל כך הרבה בלוגים וחושבת לעצמי שזה מין מונולוג ארוך ובלתי פוסק על הבדידות