כותרות TheMarker >
    ';

    הדרך אל האושר

    תיקון עולם, תיקון פנימי ותיקון אופניים.
    מסיבות טכניות בלבד הפניות לקוראים הן בלשון זכר - עמכן הסליחה.

    הבלוג בתקשורת

    ארכיון

    דצ"כ עד"ש באח"ב

    23 תגובות   יום שישי , 26/3/10, 15:23

    תזכורת: אלו הן מכות מצרים, שמביא עלינו עודף השימוש ברכב הפרטי

    ע"פ דו"ח הוועדה למיסוי ירוק (עמודים 13-14) עודף השימוש ברכב פרטי בארץ גורם לנזקים כלכליים המסתכמים ב-6% מהתוצר.

    הנזקים הם:

    • זיהום אוויר, שגורם לתחלואה ולתמותה.

    • פקקים, שגורמים לאובדן שעות עבודה למשק.

    • אובדן שטחים פתוחים. כבישים, ובעיקר מחלפים, הם זללני שטחים אדירים. כל מחלף מיותר גוזל שטח עצום, בסדר גודל של קמ"ר או יותר, שהיה יכול לשמש למטרות אחרות, מועילות יותר - אם כשטח פתוח או כשמורת טבע, ואם לצורך בנייה למגורים.

    • תאונות דרכים, שגורמות לנזק עצום, בנפש וברכוש.

    • פרבור. מאמרים רבים נכתבו על הקשר בין תחבורה וחברה; יש אפילו כתב עת יעודי שמוקדש רק לנושא הזה. על פי המאמרים, עודף השימוש ברכב פרטי גורם גם לנזק חברתי עצום, בדמות הפרבור - מעבר של אזרחים לגור בישובים צמודי קרקע מחוץ לעיר (ישובים, שתושביהם תלויים כמעט לחלוטין ברכב הפרטי) - דבר שגורם לניכור חברתי ולהרס מרכזי הערים. ע"פ סקר שערך משרד השיכון, הפרבור פוגע קשות בערים בפריפריה, כמו באר שבע וערד.

    • פגיעה בבריאות הציבור. מאמרים מציינים, שעודף השימוש ברכב הפרטי - שבא על חשבון ההליכה ברגל והרכיבה באופניים - גורם לעלייה משמעותית בכמות הסובלים מעודף משקל ומחוסר בפעילות גופנית. יש גם מחקרים, שעל פיהם ילד שמגיע לבית הספר ברגל או באופניים, במקום להיות "מוקפץ" ברכב של ההורים, נהנה משיפור בדימוי העצמי, פיתוח קשרים חברתיים ואימוץ הרגלי פעילות גופנית כבר בילדות.

    • רעש. חשיפה מתמשכת לרעש נחשבת לגורם הפוגע באיכות החיים ולטווח ארוך גם בבריאות. אזרחים שגרים ליד עורקי תנועה ראשיים נאלצים לסבול ממפגעי רעש כבדים.

    • זיהום מי תהום. המים שנשטפים מכבישים מכילים חומרים רעילים ומסוכנים - שמחלחלים, ומזהמים את מקורות המים שלנו.

    אפשר גם אחרת

    הדעה המקובלת בקרב המומחים היא שהפתרון לבעיות הקשות שציינתי למעלה טמון בשילוב של ריסון הנסיעה ברכב פרטי ועידוד התחבורה הציבורית.

    הסרט המעולה "אגדה אורבנית", ממחיש כיצד ערים שונות בעולם הצליחו להקטין באופן דרסטי את הנסועה ברכב הפרטי - וזאת, תוך שימוש באמצעים פשוטים וזולים להפליא: הקפדה על נתיבי תחבורה ציבורית יעודיים, מערכת מידע נוחה ויעילה לנוסע, תכנון נכון ויעיל של הקווים וכו'.

    לאלה ניתן להוסיף אמצעים כמו עידוד עבודה מהבית, שיתוף נסיעות, עידוד הרכיבה באופניים וההליכה ברגל בתוך העיר ועוד, שמאפשרים הפחתה נוספת בנסועה ברכב הפרטי.

    * תודה לאורית, רותי, אורן, אבירם ו-POV על עזרתם בהכנת הכתבה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/5/10 02:38:

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=518502

       

      תגובה שלי כאן אגדה אורבנית

       

       

      בדיון אירוח של דב חנין משנת 2005

       

      :)

       

      תודה

      שטוטית

        1/4/10 19:27:

      צטט: שחר חברוני 2010-03-28 21:31:15

      בואו נודה על האמת אין ממש תחבורה ציבורית בארץ.

      מי שאין לו אוטו הוא ממש מסכן.

      א. אין לו פתרונות תחבורה לסופ"ש

      ב. אין לו פתרונות תחבורה לשעות לא שגרתיות - נניח חזרה באמצע הלילה מבילוי

       

      לכן, אנשים מחוסר ברירה נוסעים במכוניות.

      הפתרון:

      א. לבטל את כל המיסוי על רכב - כך שלאנשים יהיו רכבים חדשים בטיחותיים ומזיקים פחות

      ב. בהתאם להעלות את המיסוי על דלקים על מנת ליצור מוטיבציה לעשות שימוש מינימלי ברכב פרטי

      ג. להשקיע ברכבות מטרופוליניות בעיקר בבעית ה-last mile בתוך ת"א, חיפה וירושלים.

      ד. לחיב תחבורה ציבורית בסופי שבוע ובלילות

       

       

       ידידי,

      יש לי הפתעה מרעישה עבורך: גם אני נוסע מדי פעם (מעט מאוד) ברכב פרטי.

       

      המטרה היא לא לבטל את הרכב הפרטי, אלא להפחית את השימוש בו. 

       

      גם אני הייתי מאוד רוצה שתהיה יותר תחבורה ציבורית בלילות (אגב, בירושלים יש אוטובוסי לילה בקיץ) ובסופי שבוע. גם הייתי רוצה שיבוא המשיח. לצערי, גם המשיח וגם ש"ס לא שואלים אותי מה לעשות.

       

      השאלה היא מה עושים עכשיו, עם המצב הקיים.

       

      והתשובה הפשוטה היא, שבניגוד לטעות הרווחת בארץ, הבעייה המרכזית היא דווקא לא התחבורה הציבורית בשבת. זאת, משום שמטבע הדברים התחבורה הציבורית היא יעילה בעיקר כאשר יש ביקוש גבוה בשעות מסויימות, וליעדים מסוימים. רכבת יכולה להיות אמצעי נהדר להביא אנשים בבוקר יום א' לעבודה בת"א או בחיפה או בבאר שבע. בשעות ובמקומות האלה היא הרבה יותר מהירה מרכב פרטי.

       

      לעומת זאת, כדי לטייל בסוף השבוע בגולן או לחזור מבילוי בלילה, רוב האנשים גם ככה יעדיפו את הרכב הפרטי. גם במקומות - בארץ ובחו"ל - שבהם יש תחבורה ציבורית בסופ"ש או בלילה, היא בתדירות מאוד נמוכה.

       

      בפועל, הבעייה העיקרית היא לא כמות המכוניות שיש לאנשים, ולא הנסיעות בסופי שבוע ובלילות, אלא היוממות - הנסיעות היומיות לעבודה וחזרה. צריך להשתדל שיותר אנשים יבצעו אותה בתחבורה ציבורית, או שכמה אנשים יסעו יחד במכונית פרטית אחת, או לנצל את הטכנולוגיה, שכבר קיימת, לעבודה מרחוק: יש המון תפקידים שמאפשרים לאנשים לעבוד, למשל, יום בשבוע מהבית. 

       

      מסכים איתך, שצריך להתרכז במיסוי על על הדלק, ולא על המכוניות. מאידך, צריך לזכור, שבעוד שלצערנו מכונית משפחתית אחת היא כמעט הכרח בארץ, הרי שמיסוי גבוה על רכב פרטי מתמרץ משפחות רבות להסתדר עם מכונית משפחתית אחת, במקום לקנות מכונית שנייה - דבר שהיה מגדיל מאוד הן את כמות המכוניות והן את כמות הנסיעות. לכן צריך למצוא דרך "לא לשפוך את התינוק עם המים".

       

      ברשותך אחזור על רעיון יותר פשוט: למה שלא תהיה תחבורה ציבורית חינם בשעות ובמקומות העמוסים ביותר? סביר שזה יעלה הרבה פחות ממה שהמדינה מפסידה כיום בשל הפקקים, תאונות הדרכים, אובדן השטחים הפתוחים וכו'.

       

      התשובה היא, כמובן, שבשיטה הכלכלית הקיימת תמיד יעדיפו פתרון שאדם או תאגיד פרטי מרוויח ממנו (נניח, יבואני הרכב או חברות הדלק) מאשר מה שטוב באמת לציבור הרחב.

        28/3/10 22:20:
      **********
        28/3/10 22:20:

      **********
        28/3/10 21:31:

      בואו נודה על האמת אין ממש תחבורה ציבורית בארץ.

      מי שאין לו אוטו הוא ממש מסכן.

      א. אין לו פתרונות תחבורה לסופ"ש

      ב. אין לו פתרונות תחבורה לשעות לא שגרתיות - נניח חזרה באמצע הלילה מבילוי

       

      לכן, אנשים מחוסר ברירה נוסעים במכוניות.

      הפתרון:

      א. לבטל את כל המיסוי על רכב - כך שלאנשים יהיו רכבים חדשים בטיחותיים ומזיקים פחות

      ב. בהתאם להעלות את המיסוי על דלקים על מנת ליצור מוטיבציה לעשות שימוש מינימלי ברכב פרטי

      ג. להשקיע ברכבות מטרופוליניות בעיקר בבעית ה-last mile בתוך ת"א, חיפה וירושלים.

      ד. לחיב תחבורה ציבורית בסופי שבוע ובלילות

       

       

       

       

       

       

        28/3/10 18:34:

      צטט: אחר40 2010-03-28 17:32:21

      "ועדת המיסוי הירוק " שהבאת כאן ציטוט שלהם

       

      זו אחת הבדיחות הכי עצובות ומייצגות את צורת החשיבה במידנת ישראל 

       

      במקום למסות את הדלק , כיהדלק הוא המזהם ולא המכונית , הלכו והמציאו איזו שיטה מטורפת של מיסוי הרכבים 

       

      אם המכונית יושהת אצלי בסלון ולא נוסעת , איך בדיוק היא מזהמת ? 

       

      ואם אני מפעיל גנרטור או מכסחת דשא על בנזין אני לא מזהם ?

       

      אבל במקום להפעיל טיפה שכל ישר ולמסות ישירות את גורם הזהום , הלכו להתשולל בחוסר הגיון , כרגיל .

       

      ועדיין לא הבנתי מה אתה כן מציע במקום , זה נחמד לאמר דברים בגנות , אבל מפרון מוועדות מיסוי ירוק כבר הבנתי שלא נקבל 

       

      ואם כן , אבוי לנו מהפתרונות שלהם ושל דומיהם 

       

      א. אני לא אחראי על ועדת מיסוי ירוק. ציינתי נתון אחד מתוך הנתונים שהם אספו (לא מתוך המסקנות), בנוגע לנזק שגורם עודף השימוש ברכב פרטי. שים לב, אגב, שקישרתי לא רק אליהם, אלא גם למגוון של מקורות אחרים - מאמרים שונים, המסבירים את נזקי עודף השימוש ברכב פרטי.

       

      ב. אתה קראת את הטור עד הסוף? ציינתי שם הרבה פתרונות אפשריים, ממש לא "בגנות". לנוחותך, אציין שוב כמה כיוונים מועילים. כל אחד מהם תורם קצת, וביחד הם פותרים חלק ניכר מהבעייה.

       להלן מספר פתרונות: * הקמת עוד נת"צים (נתיבי תחבורה ציבורית), ואכיפה קפדנית של איסור הנסיעה בהם לכלי רכב פרטיים.

        * עידוד שיתוף מכוניות, למשל: פטור מאגרת הנסיעה בכביש 6 על מכונית שיש בה 4 נוסעים ומעלה.

        * נסיעה באוטובוסים בזול מאוד, או אפילו בחינם, בשעות העומס.

        * שיפור מסלולי ותדירות התחבורה הציבורית, ושיתוף הפעולה בין המפעילים השונים (אגד, הרכבת וכו') – הרי בסופו של דבר זה אינטרס קודם כל שלהם, שיותר אנשים יסעו בתחבורה ציבורית.

      * יותר השכרת אופניים בערים ובתחנות הרכבת, שבילי אופניים, מתן אפשרות להעלות אופניים לרכבת ועוד.

        * שימוש באוטובוסים גדולים ונמוכי רצפה ועם דלתות גדולות, כך שאין צורך לעלות במדרגות כלל בעלייה לאוטובוס. אוטובוסים כאלה יכולים להעלות ולהוריד כמויות גדולות של נוסעים במהירות, ללא המתנה ארוכה בתחנות.

       * מעבר לתשלום על הנסיעה באוטובוס מראש, בתחנה, ולא בזמן העלייה לאוטובוס – דבר שחוסך חלק ניכר מזמן הנסיעה באוטובוס.

       

       

       

      * סלילת עוד מסילות רכבת, תוך הקפדה על כך שהתחנות יהיו בתוך הערים, או קרוב מאוד אליהן - ולא כמו בדוגמא האווילית של התחנה בדימונה, שם התחנה היא מחוץ לעיר, כך שלאנשים כבר עדיף לנסוע ברכב הפרטי או באוטובוס, ולא ברכבת.

       

       

        28/3/10 18:25:

       שלום janedo. הנה תשובותי.

      1. רמת המינוע בארץ היא מן הנמוכות בעולם המערבי - רק כ-300 מכוניות על כל 1000 תושבים. הפקקים לא לא נוצרו בגלל עודף מכוניות, אלא בגלל מחסור בתשתיות הכבישים.

      א. רמת המינוע בישראל עדיין נמוכה, יחסית, אבל היא עולה במהירות בשנים האחרונות. ב. הנסועה - כלומר, כמה ק"מ כל רכב נוסע כל רכב בארץ - גם היא עולה במהירות, וזה צירוף קטלני.

      לפתור את בעיית הפקקים ע"י סלילת עוד כבישים, זה כמו לנסות "לפתור" את בעיית התסכול מעודף משקל ע"י אכילת עוד עוגות קצפת. זה נותן הרגשה טובה לטווח המאוד קצר, אבל מחמיר אותה לטווח הארוך. כבישים חדשים מעודדים עוד יותר אנשים לנסוע במכוניות - כלומר, הם מעלים את רמת המינוע ואת הנסועה כאחת - ועד מהרה, הבעיה הופכת להיות קשה יותר.

      2. תחבורה ציבורית היא חשובה מאין כמוה, אך לעולם לא תהיה תחליף לכבישים לניידות אישית. שני הדברים צריכים להתרחש יחד. והפתרונות להשבתת מכוניות צריכה להיות חלוקה שונה של מיסוי על כלי רכב/דלק.

       להלן מספר פתרונות:

      * הקמת עוד נת"צים (נתיבי תחבורה ציבורית), ואכיפה קפדנית של איסור הנסיעה בהם לכלי רכב פרטיים.

      * עידוד שיתוף מכוניות, למשל: פטור מאגרת הנסיעה בכביש 6 על מכונית שיש בה 4 נוסעים ומעלה.

      * נסיעה באוטובוסים בזול מאוד, או אפילו בחינם, בשעות העומס.

      * שיפור מסלולי ותדירות התחבורה הציבורית, ושיתוף הפעולה בין המפעילים השונים (אגד, הרכבת וכו') - הרי בסופו של דבר זה אינטרס קודם כל שלהם, שיותר אנשים יסעו בתחבורה ציבורית.

      * יותר השכרת אופניים בערים ובתחנות הרכבת, שבילי אופניים, מתן אפשרות להעלות אופניים לרכבת ועוד.

      * שימוש באוטובוסים גדולים ונמוכי רצפה ועם דלתות גדולות, כך שאין צורך לעלות במדרגות כלל בעלייה לאוטובוס. אוטובוסים כאלה יכולים להעלות ולהוריד כמויות גדולות של נוסעים במהירות, ללא המתנה ארוכה בתחנות.

      * מעבר לתשלום על הנסיעה באוטובוס מראש, בתחנה, ולא בזמן העלייה לאוטובוס - דבר שחוסך חלק ניכר מזמן הנסיעה באוטובוס.

      כל האמצעים שציינתי הם פשוטים וזולים מאוד, ונוסו בהצלחה רבה במקומות רבים בעולם - אני שוב ממליץ לך לצפות בסרט המעולה אגדה אורבנית, שקישרתי אליו גם מהרשימה.

       

      חשוב לציין, שכל אלה טובים לאורך זמן גם למשתמשי הרכב הפרטי, שכן הם יגרמו לכך שיהיה פחות עומס בכבישים - כלומר, גם עבור מי שנוסע במכונית, הנסיעה תהיה מהירה, נעימה ובטוחה יותר.

       

      3. אתה פעיל סביבתי וצריך להיות מודע שגם פתרונות תחבורה ציבורית מעוררים מחלוקת והתנגדות פבלובית של חבריך מהארגונים השונים. התנגדויות אלה מעקבות את הפרויקטים בשנים רבות. ולראייה, הרכבת המהירה לירושלים. אני ממש לא בקיאה בפרטי פרטים של העניין - רק עוקבת בעיתונות אחר מהלך הדברים. והתחושה היא שלא משנה מה מהות העניין - הירוקים תמיד יקומו להתנגד. לכן זה נורא משעשע אותי - דרישות לחזרה לדפוס חיים אורבני+ תחברוה ציבורית מתאימה, שעדיין כרוכים בפגיעה כזאת או אחרת בסביבה, כאשר ידוע שמקצת חבריך יעתרו גם על כך.

      את הרכבת המהירה לירושלים החלו להקים בכלל לא מעט בזכות הלחץ שהפעילו הארגונים הסביבתיים על שר התחבורה דאז אפרים סנה. הלחץ הזה הוביל לזירוז ההחלטה להקים סופסוף קו מהיר לירושלים. אני מספר לך זאת גם מניסיון אישי - השתתפתי בכמה הפגנות מתוקשרות, בדרישה מהשר להחליט סופסוף על חלופת הרכבת המהירה.

      הוויכוח שאת מציינת הוא ויכוח נקודתי בנוגע לתוואי של הרכבת.

      בכל מקרה, גם בעיני זה ויכוח מיותר. גם אם לדעתה של החברה להגנת הטבע היתה דרך להקים את מסילת הרכבת לירושלים בתוואי שפחות יפגע בסביבה, לדעתי זה היה מיותר וטפשי למקד את המאמצים דווקא בעניין זה. באופן אישי, מעולם לא השתתפתי במאבק הזה.

      \

      4.  בשורה תחתונה, לי, כאזרחית בגוש דן שנורא סובלת מפקקים, לא ממש ברור מה אתם רוצים, חוץ מלעשות חביתה בלי לשבור אף ביצה. ולא משנה איזה טעם יש לחביתה זו. בכל מקרה, הביצים צריכות להשאר שלימות - לא משנה אם זה כביש 6 שמחבר את הפריפריה (דבר מבורך כשלעצמו) למרכז או מסלול של רכבת מהירה לירושלים. אני גרה בכפר סבא, והנסיעה במכונית לת"א בשעות הבוקר זה סיוט. אך גם הרכבת היא סיוט לא פחות, כי מבחינת בזבוז הזמן והעצבים - יוצא אותו הדבר.

       נכון מאוד, הנסיעה במכונית לת"א היא סיוט, וככל שימשיכו לעודד את עודף השימוש ברכב פרטי בארץ, המצב רק ילך וידרדר. בתשובה ל-2 ציינתי רשימת דברים שניתן לעשות.

      הרכבת לא צריכה להיות סיוט. החלק הכי יקר ומסובך - הקמת המסילה - כבר בוצע. מה שנותר לבצע הוא: שיפור השירות של רכבת ישראל; ותיאום בין רכבת ישראל לאוטובוסים ולמוניות שירות, כך שיהיו הסעות טובות ("שאטלים") אל תחנת הרכבת וממנה.

      אשמח אם תאיר את עיניי מה בדיוק אתה מציע מעשית כאסטרטגיה ליישב את הדעות של כולכם, לפני שאתם מטפלים במטומטמים שיושבים בירושלים.

      הנה כמה דוגמאות להישגים של הארגונים הסביבתיים: אוטובוסים שיוצאים מדי בוקר משכונות שונות בירושלים ישירות ובמהירות למרכז ת"א - בכבישים המהירים, וללא צורך להחליף אוטובוס בתחנה המרכזית בדרך; העלאת אופניים על אוטובוסים היא מעכשיו חינם; רכבת ישראל מתחילה בימים אלה ניסוי של העלאת אופניים לחלק מקווי הרכבת. הוקמו שבילי אופניים רבים בת"א, ובערים אחרות בארץ. יש כרטיס שנתי לסטודנטים, שמקנה נסיעה מוזלת ונוחה בכל האוטובוסים. כרטוס משותף משולב ("שתי נסיעות בכרטיס אחד") בערים שונות בארץ. מודיעין משופר בתחנות, שמודיע מתי יגיע האוטובוס הבא.

      כל זה בא לעולם במידה רבה בזכות הפעילות של הארגונים הסביבתיים.

      לסיכום, מי שיושבים בירושלים הם לא מטומטמים (ואני כותב את זה גם בתור ירושלמי). חברי הכנסת לא הגיעו לכנסת מן הירח, אלא הם נבחרו בבחירות דמוקרטיות.

      אם יש לך טענות כלפי חברי הכנסת, את מוזמנת להיכנס לפעילות פוליטית, ולהתפקד למפלגות, או לקרוא קצת על הפעילות של חברי כנסת הגונים ומצטיינים, להיכנס לאתרים שלהם, ולחזק אותם.

      אם יש לך טענות על הפקקים ועל בעיות אחרות במדינה, את מוזמנת להצטרף אל מי שעושה ופועל. ואם את לא עושה זאת - אז את יכולה להאשים רק את עצמך, ואת כל שאר האזרחים האדישים - במקום לומר כל הזמן "כל הח"כים המטומטמים", או לבוא כל הזמן בטענות אל אחרים, שכן עושים ופועלים בהתנדבות, למען הציבור הרחב - כן, גם בשבילך.

        28/3/10 17:32:

      "ועדת המיסוי הירוק " שהבאת כאן ציטוט שלהם

       

      זו אחת הבדיחות הכי עצובות ומייצגות את צורת החשיבה במידנת ישראל 

       

      במקום למסות את הדלק , כיהדלק הוא המזהם ולא המכונית , הלכו והמציאו איזו שיטה מטורפת של מיסוי הרכבים 

       

      אם המכונית יושהת אצלי בסלון ולא נוסעת , איך בדיוק היא מזהמת ? 

       

      ואם אני מפעיל גנרטור או מכסחת דשא על בנזין אני לא מזהם ?

       

      אבל במקום להפעיל טיפה שכל ישר ולמסות ישירות את גורם הזהום , הלכו להתשולל בחוסר הגיון , כרגיל .

       

      ועדיין לא הבנתי מה אתה כן מציע במקום , זה נחמד לאמר דברים בגנות , אבל מפרון מוועדות מיסוי ירוק כבר הבנתי שלא נקבל 

       

      ואם כן , אבוי לנו מהפתרונות שלהם ושל דומיהם 

        28/3/10 11:39:

      אבל, יש כמה דברים שאתה לא מזכיר:

       

      1. רמת המינוע בארץ היא מן הנמוכות בעולם המערבי - רק כ-300 מכוניות על כל 1000 תושבים. הפקקים לא לא נוצרו בגלל עודף מכוניות, אלא בגלל מחסור בתשתיות הכבישים.

       

      2. תחבורה ציבורית היא חשובה מאין כמוה, אך לעולם לא תהיה תחליף לכבישים לניידות אישית. שני הדברים צריכים להתרחש יחד. והפתרונות להשבתת מכוניות צריכה להיות חלוקה שונה של מיסוי על כלי רכב/דלק.

       

      3. אתה פעיל סביבתי וצריך להיות מודע שגם פתרונות תחבורה ציבורית מעוררים מחלוקת והתנגדות פבלובית של חבריך מהארגונים השונים. התנגדויות אלה מעקבות את הפרויקטים בשנים רבות. ולראייה, הרכבת המהירה לירושלים. אני ממש לא בקיאה בפרטי פרטים של העניין - רק עוקבת בעיתונות אחר מהלך הדברים. והתחושה היא שלא משנה מה מהות העניין - הירוקים תמיד יקומו להתנגד. לכן זה נורא משעשע אותי - דרישות לחזרה לדפוס חיים אורבני+ תחברוה ציבורית מתאימה, שעדיין כרוכים בפגיעה כזאת או אחרת בסביבה, כאשר ידוע שמקצת חבריך יעתרו גם על כך.

       

      4.  בשורה תחתונה, לי, כאזרחית בגוש דן שנורא סובלת מפקקים, לא ממש ברור מה אתם רוצים, חוץ מלעשות חביתה בלי לשבור אף ביצה. ולא משנה איזה טעם יש לחביתה זו. בכל מקרה, הביצים צריכות להשאר שלימות - לא משנה אם זה כביש 6 שמחבר את הפריפריה (דבר מבורך כשלעצמו) למרכז או מסלול של רכבת מהירה לירושלים. אני גרה בכפר סבא, והנסיעה במכונית לת"א בשעות הבוקר זה סיוט. אך גם הרכבת היא סיוט לא פחות, כי מבחינת בזבוז הזמן והעצבים - יוצא אותו הדבר.

       

      אשמח אם תאיר את עיניי מה בדיוק אתה מציע מעשית כאסטרטגיה ליישב את הדעות של כולכם, לפני שאתם מטפלים במטומטמים שיושבים בירושלים.

        28/3/10 11:08:

      אחד המאמרים החשובים והמקיפים בנושא שקראתי -

       

      ויש אומנם פיתרונות רבים כמו נסיעה באופניים, תחבורה ציבורית ועוד אבל בישראל אנו

      עדיין רק בשלב ההיכרות עם הבעיה.

       

      כל הכבוד. 

      אם כבר הזכרת את 10 המכות הסביבתיות שלנו, הרשה לי להוסיף את "הקושיה החמישית" לסדר שוק ההון.

      הדרך לשיפור התחבורה הציבורית - פתיחת השוק לתחרות (הפרטה בלי תחרות גורמת את ההיפך).
        26/3/10 17:59:

      מאמר חשוב מאוד!

      מאוד לא פופולרי לדבר במדינת ישראל נגד הנסיעה ברכב פרטי וחבל!

      התחבורה הציבורית קורסת ועוד יותר חבל...

      אני את דרכי לעבודה מדי יום עושה מבחירה בנסיעה באוטובוס ומצטער על כך כמעט מדי יום.

      צפיפות נוראית ומחנק, הגעה באחורים מתמידים של הקוים ועוד שאר מכות מצרים....   

      לפני הבחירות האחורנות פירסמתי פוסט בנושא http://cafe.themarker.com/view.php?t=862499
      כמבון שדבר לא זז מאז לטובה...

       

      נקווה שבכ"ז יזוז משהו!

       

      חג שמח!

      אבירם

      בקרו באתר החדש