לבי, הגיגיי.
ליוויתי את אמי במלחמתה בסרטן,
את המטען - פרקתי כאן.
וחוץ מזה מתגנבים להם קטעים אחרים ממסע חיי.
פוסטים פופולאריים
-
i've got demoted
10/1/09 | 357 צפיות
-
שנה
1/9/08 | 400 צפיות
-
אז מה נהיה?
18/3/08 | 765 צפיות
-
זעם
28/8/08 | 787 צפיות
-
יום הולדת שמח דרלינג!
19/5/08 | 814 צפיות
-
עמלנים...
26/3/10 | 698 צפיות
פוסטים אחרונים
- ככה 10/3/12
- חופש. אז מה. 27/7/11
- התקווה בת זונה 15/7/11
- יגון 10/7/11
- ספק 2/7/11
- תיק-תק 7/6/11
0
עמלנים...
שניים מופשלי שרוולי המכנסיים, אחת מהם מאשימה אותי בשריטת הנקיון שלה; אחת שרועה חצי מעולפת עם ספר, אחת רצה ממקום למקום (נחשו מי?) אחד מסתובב בארשת רצינית עם כלים שונים באמתחתו. מגב וסמרטוט, סקוץ' ועוד שניים גם, האוכל מתבשל וכולם כבר מתים מרעב, שוקלים אם להזמין כרטיסים לסרט או שכבר לא יהיה לנו כוח והצחוק... הצחוק שווה את כל המאמץ.
|
תגובות אחרונות
-
שרוןכחלון
בתגובה על רק עם אופנוע
-
ורד אוריאל
בתגובה על ככה
-
ורד א.
בתגובה על פשוש
-
עינת (ש)
בתגובה על חופש. אז מה.
-
ורד א.
בתגובה על התקווה בת זונה
-
נירה לב
בתגובה על פשושים
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני מתחילה לחשוב שאין לנו את אותם גניפ
אני דורשת בדיקת רקמות!
הצחוק הזה, אין עליו.
החוויה המשפחתית הזו.
פסח סתם סוג של תירוץ.
ורד יקרה, רק בשביל התגובה שלך היה שווה לחזור... :-))) תודה! וחג שמח ונפלא לך!
יש!!! חזרת!.
התגעגעתי אל כתיבתך :-)
חג שמח ושהצחוק ירבה...