
יש נטיה למצא את החידוש שבדברים ואת הטעם שמאחרי הדברים.אולם הטעם והחידוש עשוי להשתנות בהתאם לנקודות המבט בה מסתכלים על הדברים. ומהי נקודת המבט הראויה והנכונה, זאת לא נדע וכל אדם עם נקודת מבטו. בשורות שלהן מצאתי עניין להביא קטע משירו של פננדו פסואה והשאלה האם ההשקפה היא לא דרך העשויה לטשטש את ראית הדברים כהוויתם בזרימתם הטבעית. אם כי אפשר לטעון כי גם בראית הדברים כהוויתם אף זה סוג של השקפה על הדסברים. מכל מקום כך סח לנו פננדו פסואה בקטע שלהלן:
מי שהקשיב לשירי אמר לי: מה חדש בזה? |
ליריקה.
בתגובה על הסיר והמכסה בשירות האהבה
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בספרו של דיפאק צ'ופרה- "כוחם של צירופי מקרים" הוא כותב,
שהנשמה שלנו היא המתבוננת, יוצרת הקשרים ומשמעויות לסובב אותנו,
על סמך הקארמה והניסיון שלה.
אין מקורן של המחשבות בגוף הפיזי שלנו.
חג חירות שמח לך, אלי :-)
אדם עם נקודת מבטו..
או .. הכל עיניין של השקפה .. (:
תודה על הפוסט , והמילים הנבונות של פרננדו ..
חג שמח ומואר ..
וזה כל היופי בלהיות חושב, מרגיש, ושונה.
אכן כך אין דבר מוחלט
ואטולי אפשא לומר שהדבר המוחלט
זה שאין דברים מוחלטים והכל יחסי
תודה לך ושבוע נפלא לך
תודה לך ושבוע נפלא ומבורך לך
אלף עיניים רואות אלף תרחישים. הכל בעיני המתבונן. שום דבר אינו אבסולטי.