כותרות TheMarker >
    ';

    מחשבות

    ארכיון

    היכולת לסלוח

    48 תגובות   יום שישי , 26/3/10, 19:38


    דמיינו לעצמכם, שנורא פגעו בכם, לא פגיעות רגילות ושיגרתיות שהן מנת חלקו של כל אדם באשר הוא , אלא פגיעה קשה , עמוקה , ונמשכת לאורך שנים.

    דמיינו לעצמכם כאילו עברתם סוג מסוים של שואה.

    דמיינו לעצמכם שהכל ברור לכם כשמש בצהרי היום , מה גרם למה , מה הוביל למה , התוצאה , מי , למה , הכל .

     

    אחרי שדמיינתם כל זאת אנא ענו לי -

    האם הייתם מסוגלים לסלוח ? האם רצוי לסלוח ? האם אפשר לסלוח ? מה הייתם עושים ?

     

    אשמח לשמוע את דעתכם .

    דרג את התוכן:

      תגובות (48)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/12/10 07:49:

      צטט: רחלי45 2010-12-07 07:29:37

      שאלה קשה. אני הייתי מתקשה לסלוח,
      אבל כן הייתי סולחת בסופו של דבר
      בתנאי שהיחסים היו פונים לדרך בריאה
      יותר ולא היו ממשיכים בדרך הקודמת,
      ככה אין טעם.
      הנה סלחתי לאקס שלי וכן גם הוא סלח לי
      ויחסנו עכשיו טובים להפליא....

       

      תודה רחלי.

        7/12/10 07:29:
      שאלה קשה. אני הייתי מתקשה לסלוח,
      אבל כן הייתי סולחת בסופו של דבר
      בתנאי שהיחסים היו פונים לדרך בריאה
      יותר ולא היו ממשיכים בדרך הקודמת,
      ככה אין טעם.
      הנה סלחתי לאקס שלי וכן גם הוא סלח לי
      ויחסנו עכשיו טובים להפליא....
        6/12/10 23:38:
      ג'קסון והאיש ההוא שלום,
      תודה על תגובותיכם
      זהו נושא מורכב ומסובך
      ולא כל דבר אפשר גם לכתוב ברשת
      ולא כל דבר שנכתב הוא גם אישי
      תודה לכם.
        6/12/10 23:19:
      זה לא קל אבל צריך לדעת לסלוח ולשחרר , לשחרר בעיקר את עצמך מזה ,לא פשוט כל מקרה לגופו אבל צריך להשתדל לשחרר את עצמך ומנטל.
        6/11/10 07:48:
      מאד חשוב לי לדעת
      אם הצד השני ביקש את סליחתך
        14/8/10 15:55:

      צטט: דנה דייגי 2010-08-14 12:34:28

      צטט: daaaag 2010-08-13 15:53:46

      כן.
      סליחה היא שיחרור של הלב.
      כשאנחנו לא סולחים אנחנו גורמים בראש ובראשונה עוול לעצמנו ולשלוות רוחינו.

      היי,

      מה שלומך ?

      אני לא יודעת למה קפצו לי לראש מילותיו של ערן שהגיב פה בהתחלה ואמר משהו כמו, אנחנו לא סולחים , לא סולחים, עד שזה נעשה כבר לא רלבנטי ואז אנחנו כאילו סולחים.

      את לא חושבת שזה מדויק ?

      אתמול הופיעה כתבה בעיתון עם איזה רופאה שכתבה שאם אנחנו מתרגלים כל הזמן לסלוח ולהגיד תודה אז הסינפסות במוח הופכות אותנו ליותר בריאים . גם זה חשוב. 

       

      היי דנה

      אין כאילו סולחים

      יש סולחים

      או לא סולחים.

      אני סולחת, גם לעצמי (-:

        14/8/10 14:40:
      אתה גם מגיע לגיל שבו אתה מבין שלא צריך לקחת יותר מידי ללב מוגבלויות של אחרים.
        14/8/10 12:43:
      באופן כללי, עם חלוף הזמן, דברים שהתרגשת מהם פעם, נראים פתאום כל כך חסרי חשיבות.
        14/8/10 12:34:

      צטט: daaaag 2010-08-13 15:53:46

      כן.
      סליחה היא שיחרור של הלב.
      כשאנחנו לא סולחים אנחנו גורמים בראש ובראשונה עוול לעצמנו ולשלוות רוחינו.

      היי,

      מה שלומך ?

      אני לא יודעת למה קפצו לי לראש מילותיו של ערן שהגיב פה בהתחלה ואמר משהו כמו, אנחנו לא סולחים , לא סולחים, עד שזה נעשה כבר לא רלבנטי ואז אנחנו כאילו סולחים.

      את לא חושבת שזה מדויק ?

      אתמול הופיעה כתבה בעיתון עם איזה רופאה שכתבה שאם אנחנו מתרגלים כל הזמן לסלוח ולהגיד תודה אז הסינפסות במוח הופכות אותנו ליותר בריאים . גם זה חשוב. 

        13/8/10 15:53:
      כן.
      סליחה היא שיחרור של הלב.
      כשאנחנו לא סולחים אנחנו גורמים בראש ובראשונה עוול לעצמנו ולשלוות רוחינו.
        30/3/10 19:43:

      זה אומר שעכשיו אני יודע למי לפנות אם אני אצטרך אחת חיוך

       

        30/3/10 19:01:

      צטט: מתי צ. 2010-03-30 18:46:07

      קהילת עורכי דין  ? עכשיו את מסתובבת עם התותחים הכבדים אה רגוע

       

      מתי , אני עורכת דין . אז מה זה אומר עלי ?

       

        30/3/10 18:46:

      צטט: דנה דייגי 2010-03-30 17:34:09

      צטט: מתי צ. 2010-03-29 15:32:27

      היי דנה,

      נושא הסליחה הוא תמיד אקטואלי. לפני שנה שנתיים פתחתי דיון על כך בקהילת תרבות הרוח, התגובות היו מאוד מעניינות את מוזמנת להציץ

      חג שמח

      מתי

       

      היי מתי,

      תודה על ההפניה לדיון . מאד נהניתי. דיון מאלף.

      זה גם גרם לי להיזכר בימים ההם בקהילת תרבות הרוח עם גרעין של אנשים שמאד אהבתי כמוך וכמו יאיר ועמיר ומירי והיה גם אראנה ( שנפגע אז ממשהו ונעלם ) ולילה ( שהיום אני מבינה קוראת לעצמה אחרת ) ואולי שכחתי מישהו . אני כבר שנה וחצי שבויה בקהילת עורכי דין ( מאד נהנית שם גם ) אבל לא יודעת כבר מה קורה מחוץ לקהילה זו.

       

       

       

      תודה דנה, זה באמת היה אחד הדיונים הטובים גם בשבילי. אני זוכר את התקופה הזו, זו היתה היתה השנה הראשונה שלי בקפה והיה מאוד כיף ומעניין גם לי. אני שמח שהזכרתי לך ושהזכרת לי בחזרה :-)

      קהילת עורכי דין  ? עכשיו את מסתובבת עם התותחים הכבדים אה רגוע

       

        30/3/10 17:34:

      צטט: מתי צ. 2010-03-29 15:32:27

      היי דנה,

      נושא הסליחה הוא תמיד אקטואלי. לפני שנה שנתיים פתחתי דיון על כך בקהילת תרבות הרוח, התגובות היו מאוד מעניינות את מוזמנת להציץ

      חג שמח

      מתי

       

      היי מתי,

      תודה על ההפניה לדיון . מאד נהניתי. דיון מאלף.

      זה גם גרם לי להיזכר בימים ההם בקהילת תרבות הרוח עם גרעין של אנשים שמאד אהבתי כמוך וכמו יאיר ועמיר ומירי והיה גם אראנה ( שנפגע אז ממשהו ונעלם ) ולילה ( שהיום אני מבינה קוראת לעצמה אחרת ) ואולי שכחתי מישהו . אני כבר שנה וחצי שבויה בקהילת עורכי דין ( מאד נהנית שם גם ) אבל לא יודעת כבר מה קורה מחוץ לקהילה זו.

       

       

        30/3/10 10:06:

      סליחה  זה  תהליך  עם  3  שלבים

      ההבנה,  החרטה,  תיקון מושלם לנזקים והמצבים

      לרוב  השלב  השלישי  חסר,ואינו  קיים

      ואז  אין  משמעות לסליחה,   היא ללא  טעם

      אבל את דיברת על  שואה

      מתקשרת עם רצח , הורים, ילדים,אחים, זו  בעיה

      זה  לא בר  תיקון, זו  כבר  זוועה

      לכן  התהליך יתקע, וסביר  שהוא  הונאה

      לא  יוכל  להתחיל ,כי ישנה כאן שנאה

      ולחשוב שיש   פתרון    בשניה  או  שעה

      או    שנים... זו  תהא  אשליה

      זו גם  המסקנה  במחשבה  שניה

      אקווה  שהועלתי בתשובתי  הגלויה

      שמעון

       

        29/3/10 15:32:

      היי דנה,

      נושא הסליחה הוא תמיד אקטואלי. לפני שנה שנתיים פתחתי דיון על כך בקהילת תרבות הרוח, התגובות היו מאוד מעניינות את מוזמנת להציץ

      חג שמח

      מתי

       

        29/3/10 13:58:

      צטט: דנה דייגי 2010-03-29 13:33:54

      צטט: עיינה קימרון 2010-03-29 13:05:47

      צטט: עו"ד יעל גיל 2010-03-29 10:59:56

      לגבי הסיטואציה שאת תארת, אין לדעתי כל אפשרות לסלוח. אם מישהו לאורך שנים, מבצע מעשי רוע מחרידים כלפי, עד כדי כך שהפך את חיי לשואה מתמשכת, על מה ניתן לסלוח? כאשר אדם עושה כלפי זולתו מעשה שלילי שלא במתכוון והוא מבקש סליחה, בהחלט ניתן לסלוח לו ואני הייתי סולחת. כאשר אדם לא מבקש סליחה ולא מצטער, לא הייתי סולחת. יש לפעמים מעשים שליליים, שעושה כלפינו אדם מסויים אשר חוזר ומתנצל וחוזר ופוגע, גם על כך אין צורך לסלוח. מי שתכנן באופן מניפולטיבי, לנצל אותי, או לפגוע בי ואף לא התנצל על כך, אין על כך סליחה. לטובתנו, רצוי לשכוח מהעניין, כדי לא להעמיס על עצמנו אנרגיות כעס שליליות, אבל סליחה, לא תמיד ולא בכל סיטואציה.

       

      חג חירות שמח דנה !

       יעל - את מסוגלת לשכוח בלי לסלוח?

      לדעתי, הסליחה היא המשחררת מאנרגיות שליליות. הזיכרון הוא מנגנון מגן. ממה שהבנתי, העמדה שלך לא סותרת את זה.

      נתת דוגמה שנראית אידיאלית למצב בו אדם עובר תהליך של הבנת הדברים וסליחה עם עצמו.

      אנסה להסביר - אם אדם מצליח לפגוע בנו שוב ושוב ואנחנו "קונים" את הסליחה שלו, עלינו להביט פנימה אל תוך עצמנו. הפגיעה היא לא בהכרח במה שעושים לנו אלא בדרך בה אנחנו מקבלים את מעשי הזולת. לפעמים, שינוי פנימי (בזוית הראיה או בהתייחסות למעשה)  מונע פגיעה.

      יש לי הרגשה שלא תסכימי איתי. חיוך 

      והעיקר שיהיה חג שמייח!

       

      עיינה יקרה,

      לא חייבים לסלוח ! אי אפשר לשכוח !

      אבל אפשר לבחור בחיים ! כל הזמן , מההתחלה, לבחור בחיים !

      חג שמח

      דנה

       

      חשבתי שהדיון הוא על אפשר ורצוי... חיוך

      אף אחד לא אמר שחובה לסלוח. גם אלוהים שלנו לא סלח לכל אחד, והוא היה נוקם גדול לפעמים...

      (זה ברוח הפסח - חג שמייח!)

        29/3/10 13:53:

      צטט: עו"ד אילנה דור 2010-03-28 18:47:14

      צטט: עיינה קימרון 2010-03-28 00:10:00

      צטט: עו"ד אילנה דור 2010-03-27 23:05:38


      ממש כרגע סיימתי לראות עוד פרק בסדרה "חטופים". איך אפשר לסלוח למי שהורס חיים של אחר בכוונה?

      אני חושבת שיש מצבים קיצוניים שאין עליהם סליחה ולא במקרה נאמר: הקם להורגך - השכם להורגו. גם במקורות שלנו מוכר המצב בו סליחה היא בלתי אפשרית.

       אילנה - לא הבנתי את הקשר בין סליחה ו"הקם להרגך - השכם להרגו".

      האחד הוא על זמן עבר. השני - על זמן עתיד.

      האחד הוא התמודדות עם רגשות, השני - יצר הישרדות.

       

       

       

       

      הקשר הוא שהקם להורגך - השכם להורגו הוא מקרה פרטי למצב קיצוני שבו אין מקום לסליחה.  לא נאמר - תנסה לברוח ואז תסלח. נאמר: השכם להורגו.

      זה התקשר לי עם הסדרה על השבויים שלנו: המטרה של האויב בהתעללות בשבויים היא לשבור את רוחם ולהרוג אותה (גם אם משאירים אותם פיזית בחיים). בעיני זה עוד מצב קיצוני שאין לו סליחה.

      בכלל, נראה לי מרחיק לכת ולא אנושי לצפות ממי שנפגע (שוב, אני מתייחסת למקרים קיצוניים) - לסלוח לפוגע ואני גם לא מאמינה שסליחה זה עניין שבין הנפגע לבין עצמו, בלי קשר לפוגע. הנפגע יכול ללמוד, בטיפול מתאים, לנטרל את ההשפעה של הפגיעה על ההתנהלות היומיומית שלו  וזה ממש לא דומה ללסלוח.  בעיני, לסליחה יש משמעות יותר עמוקה ממה שאת מנסה ליחס לה.

       

      אילנה - מה זו סליחה לדעתך?

       

      למי לדעתך צריך השבוי לסלוח (או מי הוא זה שצריך לומר לשבוי סליחה) - הסוהר? החוקר? מנהיג מדינת האויב? הצבא שלנו ששלח אותו? המפקד שלו או חברים לפלוגה? אולי אשתו שעשתה קריירה בזמן שהוא היה שבוי?

      זה הרבה יותר מורכב כשמדובר במדים, וטיפול הוא שיקום לקראת ניהול סדר חיים תקין. לא לסליחה. (כשגלעד שליט יחזור הביתה, יהיה לנו יותר מסידרה בטלויזיה.)

       

      נאמר השכם להרגו כדי שיהיה לזרעך המשך, כי חייך חשובים מחייו. אבל גם ההורג עשוי להגיע למצב של צורך בסליחה (לעצמו או למשפחת ההרוג).

      אם אדם מחליט לברוח, סימן שהוא לא ראה צורך בהריגה כדי להישרד. זה לא אומר שהוא יסלח אי-פעם. עובדה - עקורים סובלים כל ימי חייהם למרות שבחרו לברוח במקום להלחם על בתיהם.

      הסליחה נוכחת בשתי האלטרנטיבות.

       

      אגב, הרבה פעמים התנצלות וסליחה (בתמורה) הם משחק כוחות ברובד של אגו מול אגו. ראיתי בחיי הרבה אנשים שהעידו על הסליחה בליבם בעקבות התנצלות של הפוגע, וזה "לא החזיק מים". עובדה שטקס הסולחה לא מסתיים בהתנצלות וסליחה. הזקנים יודעים שזה לא מספיק...
        29/3/10 13:33:

      צטט: עיינה קימרון 2010-03-29 13:05:47

      צטט: עו"ד יעל גיל 2010-03-29 10:59:56

      לגבי הסיטואציה שאת תארת, אין לדעתי כל אפשרות לסלוח. אם מישהו לאורך שנים, מבצע מעשי רוע מחרידים כלפי, עד כדי כך שהפך את חיי לשואה מתמשכת, על מה ניתן לסלוח? כאשר אדם עושה כלפי זולתו מעשה שלילי שלא במתכוון והוא מבקש סליחה, בהחלט ניתן לסלוח לו ואני הייתי סולחת. כאשר אדם לא מבקש סליחה ולא מצטער, לא הייתי סולחת. יש לפעמים מעשים שליליים, שעושה כלפינו אדם מסויים אשר חוזר ומתנצל וחוזר ופוגע, גם על כך אין צורך לסלוח. מי שתכנן באופן מניפולטיבי, לנצל אותי, או לפגוע בי ואף לא התנצל על כך, אין על כך סליחה. לטובתנו, רצוי לשכוח מהעניין, כדי לא להעמיס על עצמנו אנרגיות כעס שליליות, אבל סליחה, לא תמיד ולא בכל סיטואציה.

       

      חג חירות שמח דנה !

       יעל - את מסוגלת לשכוח בלי לסלוח?

      לדעתי, הסליחה היא המשחררת מאנרגיות שליליות. הזיכרון הוא מנגנון מגן. ממה שהבנתי, העמדה שלך לא סותרת את זה.

      נתת דוגמה שנראית אידיאלית למצב בו אדם עובר תהליך של הבנת הדברים וסליחה עם עצמו.

      אנסה להסביר - אם אדם מצליח לפגוע בנו שוב ושוב ואנחנו "קונים" את הסליחה שלו, עלינו להביט פנימה אל תוך עצמנו. הפגיעה היא לא בהכרח במה שעושים לנו אלא בדרך בה אנחנו מקבלים את מעשי הזולת. לפעמים, שינוי פנימי (בזוית הראיה או בהתייחסות למעשה)  מונע פגיעה.

      יש לי הרגשה שלא תסכימי איתי. חיוך 

      והעיקר שיהיה חג שמייח!

       

      עיינה יקרה,

      לא חייבים לסלוח ! אי אפשר לשכוח !

      אבל אפשר לבחור בחיים ! כל הזמן , מההתחלה, לבחור בחיים !

      חג שמח

      דנה

       

        29/3/10 13:05:

      צטט: עו"ד יעל גיל 2010-03-29 10:59:56

      לגבי הסיטואציה שאת תארת, אין לדעתי כל אפשרות לסלוח. אם מישהו לאורך שנים, מבצע מעשי רוע מחרידים כלפי, עד כדי כך שהפך את חיי לשואה מתמשכת, על מה ניתן לסלוח? כאשר אדם עושה כלפי זולתו מעשה שלילי שלא במתכוון והוא מבקש סליחה, בהחלט ניתן לסלוח לו ואני הייתי סולחת. כאשר אדם לא מבקש סליחה ולא מצטער, לא הייתי סולחת. יש לפעמים מעשים שליליים, שעושה כלפינו אדם מסויים אשר חוזר ומתנצל וחוזר ופוגע, גם על כך אין צורך לסלוח. מי שתכנן באופן מניפולטיבי, לנצל אותי, או לפגוע בי ואף לא התנצל על כך, אין על כך סליחה. לטובתנו, רצוי לשכוח מהעניין, כדי לא להעמיס על עצמנו אנרגיות כעס שליליות, אבל סליחה, לא תמיד ולא בכל סיטואציה.

       

      חג חירות שמח דנה !

       יעל - את מסוגלת לשכוח בלי לסלוח?

      לדעתי, הסליחה היא המשחררת מאנרגיות שליליות. הזיכרון הוא מנגנון מגן. ממה שהבנתי, העמדה שלך לא סותרת את זה.

      נתת דוגמה שנראית אידיאלית למצב בו אדם עובר תהליך של הבנת הדברים וסליחה עם עצמו.

      אנסה להסביר - אם אדם מצליח לפגוע בנו שוב ושוב ואנחנו "קונים" את הסליחה שלו, עלינו להביט פנימה אל תוך עצמנו. הפגיעה היא לא בהכרח במה שעושים לנו אלא בדרך בה אנחנו מקבלים את מעשי הזולת. לפעמים, שינוי פנימי (בזוית הראיה או בהתייחסות למעשה)  מונע פגיעה.

      יש לי הרגשה שלא תסכימי איתי. חיוך 

      והעיקר שיהיה חג שמייח!

        29/3/10 12:48:

      תודה יעל , חג שמח !
        29/3/10 10:59:

      לגבי הסיטואציה שאת תארת, אין לדעתי כל אפשרות לסלוח. אם מישהו לאורך שנים, מבצע מעשי רוע מחרידים כלפי, עד כדי כך שהפך את חיי לשואה מתמשכת, על מה ניתן לסלוח? כאשר אדם עושה כלפי זולתו מעשה שלילי שלא במתכוון והוא מבקש סליחה, בהחלט ניתן לסלוח לו ואני הייתי סולחת. כאשר אדם לא מבקש סליחה ולא מצטער, לא הייתי סולחת. יש לפעמים מעשים שליליים, שעושה כלפינו אדם מסויים אשר חוזר ומתנצל וחוזר ופוגע, גם על כך אין צורך לסלוח. מי שתכנן באופן מניפולטיבי, לנצל אותי, או לפגוע בי ואף לא התנצל על כך, אין על כך סליחה. לטובתנו, רצוי לשכוח מהעניין, כדי לא להעמיס על עצמנו אנרגיות כעס שליליות, אבל סליחה, לא תמיד ולא בכל סיטואציה.

       

      חג חירות שמח דנה !

        29/3/10 10:09:

      תודה אילנה , חג חירות שמח .
        28/3/10 18:47:

      צטט: עיינה קימרון 2010-03-28 00:10:00

      צטט: עו"ד אילנה דור 2010-03-27 23:05:38


      ממש כרגע סיימתי לראות עוד פרק בסדרה "חטופים". איך אפשר לסלוח למי שהורס חיים של אחר בכוונה?

      אני חושבת שיש מצבים קיצוניים שאין עליהם סליחה ולא במקרה נאמר: הקם להורגך - השכם להורגו. גם במקורות שלנו מוכר המצב בו סליחה היא בלתי אפשרית.

       אילנה - לא הבנתי את הקשר בין סליחה ו"הקם להרגך - השכם להרגו".

      האחד הוא על זמן עבר. השני - על זמן עתיד.

      האחד הוא התמודדות עם רגשות, השני - יצר הישרדות.

       

       

       

       

      הקשר הוא שהקם להורגך - השכם להורגו הוא מקרה פרטי למצב קיצוני שבו אין מקום לסליחה.  לא נאמר - תנסה לברוח ואז תסלח. נאמר: השכם להורגו.

      זה התקשר לי עם הסדרה על השבויים שלנו: המטרה של האויב בהתעללות בשבויים היא לשבור את רוחם ולהרוג אותה (גם אם משאירים אותם פיזית בחיים). בעיני זה עוד מצב קיצוני שאין לו סליחה.

      בכלל, נראה לי מרחיק לכת ולא אנושי לצפות ממי שנפגע (שוב, אני מתייחסת למקרים קיצוניים) - לסלוח לפוגע ואני גם לא מאמינה שסליחה זה עניין שבין הנפגע לבין עצמו, בלי קשר לפוגע. הנפגע יכול ללמוד, בטיפול מתאים, לנטרל את ההשפעה של הפגיעה על ההתנהלות היומיומית שלו  וזה ממש לא דומה ללסלוח.  בעיני, לסליחה יש משמעות יותר עמוקה ממה שאת מנסה ליחס לה.

        28/3/10 18:28:


      חברי היקרים,

      קראתי בענין ובהתרגשות את תגובותיכם מעוררות ההשראה.

      כבר אמר מי שאמר כי הטעות היא אנושית והסליחה היא אלוהית.

      אני כשלעצמי, ככל שדברים תלויים בי, מעדיפה להמשיך לחתור לטוב ( תמיד...) , כפי שעשיתי כל חיי, ולא להתגולל ברפש.

      אני מודה לכל אחד ואחת מכם על תגובותיכם הרגישות.

      ומאחלת חג שמח לכם וליקירכם.

      דנה

        28/3/10 15:49:


      האי דנה..

      חשבתי יותר מהרגיל על הפוסט הזה,

      ואחרי שקראתי את התגובות החכמות שלפני, ואחרי מחשבה ..אני נוטה לא להסכים עם ההנחה של רוב המגיבים..

      רובם ממליצים לסלוח, כי בסופו של דבר הסליחה היא בשביל שתוכלי להמשיך הלאה..בשבילך יותר מאשר בשביל הנסלח אם בכלל..

      זה נכון, אם כך מסתכלים על כל ראיון הסליחה..מאין החלטה לא לחשוב על זה, לא להקפיד עוד, לנקות את עצמך מבפנים, להיטהר מכעסים..... אכן יש צדק בדבריהם..למי זה מועיל?

       

      בעיני סליחה היא יותר מכך,

      לאמונתי, יש דין ויש דיין, כל עברה שבן אדם לחבירו,, אין יום כיפורים מכפר, ואף לא יום מיתה..עד שירצה את חבירו...אדם שהזיק לשני, , ובודאי כשזה במזיד..עתיד לתת את הדין על כך...

      בריצוי לחבירו יש הרבה יותר מאשר החלטה שלי כלפי עצמי..יש בו מחילת עוון. מאין חנינה...

       

      בליל יום כיפור , רגע לפני תפילת כל נדרי, אנו אמורים "תפילה זכה" ושם יש קטע בזה הלשון...

      "והנני מוחל במחילה גמורה לכל מי שחטא נגדי בין בגופו בין בממונו , או שדיבר עלי לשון הרע ואפילו הוצאת שם רע, וכן לכל מי שהזיק לי בגופי או בממוני , ולכל חטאת האדם בין אדם לחבירו, חוץ ממון אשר אני יכול להוציא על פי דין. וחוץ ממי שחוטא נגדי ואומר אחטא לו והוא ימחול לי, וחוץ מאלו אני מוחל במחילה גמורה"

       

      לא לכל אדם מגיע שנמחל לו..גם אם אנחנו מסוגלים לעזור לעצמינו ולמחוק את הכעסים שאנו נושאים בתוכינו..ולהטיב עם עצמינו,,כעת השאלה האם אנחנו מוכנים גם להיטיב עם הזולת במחילתינו..כן לרוב ראוי שכך נעשה..בודאי אם אנחנו מצפים שימחלו לנו על מה שאנחנו עושים ....אבל לא בכל מחיר.. יש תנאי...לא לאדם שחשב בעת עשיית העוול שהוא יכול לפגוע ולא לתת את הדין על כך...

      לא לכל עושה עוול מגיע חנינה...

      אבל אם אדם עשה עוול גדול ככל שיהיה..ומתחרט..והעוול לא נעשה בהנחה שהכל יסתדר לבסוף..כן ראוי שנמחל לו. על אף שלפעמים זה קשה מנשוא...

      לאדם שמסוגל למחול,,לו תהילה..

      וכמאמר הפייטן באותו פיוט נפלא של ליל יום הכיפור

      "כאב תחבוש ..ובצול תכבש..עוני..

      לך תהילה...אמר מילה..למעני........סלחתי...

       

      חג שמח

       

        28/3/10 11:56:

      צטט: e.sh 2010-03-28 08:01:32

      צטט: עיינה קימרון 2010-03-28 00:55:43

      דנה - זה נושא ששווה דיון.

      2 הדוגמאות שהביא E.ESH מראות שהסליחה היא יותר עבורנו מאשר עבור אלה שפגעו בנו. בסופו של דבר, כל סליחה היא בינינו לבין עצמנו. כשמנתחים את זה מגלים שאין קשר ישיר בין סליחה לבין האינטראקציה עם הפוגע.

      זו שסלחה לגרמנים - הגיעה למצב של סליחה בלי קשר ישיר לגרמנים שפגעו בה. הרי לא בפני הפוגעים היא מרצה. אילו פגשה בגרינג או בהיטלר, אני בטוחה שהיא היתה עוברת מהר מאד מעמדת הסליחה לעמדה רגשית קשה.

      זו שנאנסה הגיעה לסליחה בלי ישיר קשר עם אביה. זה לא משנה אם היא בקשר איתו או לא, הסליחה הביאה אותה אל השקט הפנימי שלה. רק הזכות הסליחה היא התפנתה לרחם על אביה, אבל השמירה על קשר איתו היא ברובד אחר לגמרי (ואנחנו לא יודעים את איכות הקשר ביניהם). זה כבר שיקול אישי שלא קשור לרגש אבל לא נראה לי שסליחה מולידה קשר בריא.

      בביקור האחרון שלי בחו"ל פגשתי מישהי שנאנסה כל שנות נעוריה על ידי 3 אחיה ודודה. היא בת 29, ובתבונתה הבינה שאם היא תמשיך לחיות בזעם וכאב, היא כאילו נאנסת כל יום מחדש. היה מאלף לראות איך היא עברה את תהליך הסליחה. זה כמו שיחרור מכלא. ולא, היא לא רואה שום טעם בשמירה על קשר איתם. הסליחה איננה שיכחה.

       

      היי , שמי ערן

       

      מה דעתך להתחיל את התהליך הקדוש הזה של הסליחה רק לאחר:  

       

      הגשת תלונה למשטרה/ אגרוף בין העיניים / תביעת דיבה / תביעת פיצויים / וכל נקמה אחרת בריאה ??

       

      "עין תחת עין" - זה במיידי

       

      אחרי כן ניתן גם לסלוח !

      היי ערן - תודה שהתייחסת. שאלת שאלה טובה וראיתי שאחרים כבר ענו עליה. אוסיף רק כמה מילים.

      סליחה היא לא תהליך קדוש, והיא אפשרית מכל נקודה על ציר הזמן. ראה את ניצולי השואה שאחרי המלחמה החליטו לחזור דווקא לפולין או לגרמניה - הם עברו תהליך של סליחה כל כך מהיר שזה היה בלתי נתפס בעיני אחרים. כל אחד והקצב שלו.

       

      נקמה אמיתית יכולה לקרות רק כשאתה שולט בתוצאות, והיצר הזה עלול להדיח אותך לדבר עבירה. מקרבן תהפוך לעבריין וזה מאד לא בריא. ונגיד שיש לך קייס לתלונה או תביעה - אתה תלוי באחרים (שוטרים, עו"ד, שופט) והדבר האחרון שהיית רוצה זה להפסיד. אם הפסדת - מה תעשה אז?  אין דבר כזה נקמה בריאה.

      לא סתם המציאו את הסולחה.  

        28/3/10 10:17:

      צטט: דנה דייגי 2010-03-27 20:14:52

      צטט: shabat shalom 2010-03-27 19:55:54

      הסליחה היא גם תוצאה של רמת הכאב שהסולח יכול לשאת.

      זאת אומרת: אדם שנוטה להיפגע מתוך פרוש שהוא נוטה לתת לכל מעשה, הסליחה גם הרבה יותר קלה לו.

      אדם אופטימי ונאיבי המאמין בטוב ולא מוכן לקבל פרשנויות של רוע למעשים פוגעים ("הוא בטח לא עשה את זה בכוונה רעה" וכד') כאשר הוא ניפגע, למרות זאת, רוצה מאד לסלוח, אבל, נראה לי שהוא לא סולח באמת.

       

       

      היי יוסי , אני מאד שמחה שבאת.

      ( אני לא מקבלת לאחרונה הודעות למייל אז אין לי מושג מה מפרסמים החברים שלי )

      כלומר האם עולה מדבריך שאדם שיכול לשאת רמת כאב גבוהה מאד גם מתקשה לסלוח ?

      תודה.

      בזכותך, מתפתח פה דיון מענין מאד.

      ברור לי שנושא הדיון הוא על הסולח ולא על הסליחה. גם אין טעם להכנס לנושא המעשה הראוי לסליחה ואיזה מעשה לא ראוי, כי הסליחה היא, לדעתי, תמיד פונקציה של האדם והאדם הוא זה ש"קובע" את "קו הסליחה" (על פי אופיו, נסיונו, וגם האינטרסים שלו...).

      הרגישים שבינינו, אלו הנוטים ברגישות רבה לפרש יותר מעשים כבאים לפגוע בהם, הם גם נוטים יותר לסלוח. לעומתם, אלה בעלי ה"עור העבה" שקשה לפגוע בהם, הם פחות רגישים לעצמם ולזולתם, הם פחות נפגעים אבל כשהם נפגעים - הם לא שוכחים ולא נוטים לסלוח. בסופו של עניין קשה להם יותר כי הם לא יכולים להסיר את משא הפגיעה מעליהם.

      אני אומר זאת במיוחד לאור דבריו החכמים של אריאל - כאן.

      אף אחד לא יוכל להבין כיצד בת שנאנסה עי אביה תוכל לסלוח למנוול הזה. אבל היא סולחת לו בגלל עצמה ולא הגלל המעשה.

      מקוה שהסברתי יותר טוב.

       

       

        28/3/10 10:01:

      צטט: e.sh 2010-03-28 08:01:32

      היי , שמי ערן

      מה דעתך להתחיל את התהליך הקדוש הזה של הסליחה רק לאחר:  

      הגשת תלונה למשטרה/ אגרוף בין העיניים / תביעת דיבה / תביעת פיצויים / וכל נקמה אחרת בריאה ??

      "עין תחת עין" - זה במיידי

      אחרי כן ניתן גם לסלוח !

      הגשת תלונה למשטרה - כאשר הדברים הם פליליים.

      תביעת דיבה או נזיקין - כאשר הנזק הוא אכן מנזקים אלה (לפי הפוסט הפותח - מדובר בפגיעה רצינית, כך שאם הנזק ניתן לכימות כספי - התביעה במקומה.). כל פעולה שהיא, חייבת להיות צופה פני עתיד.

      נקמה סתם - בזבוז אנרגיה רבתי.

      החיים קצרים, המשאבים מוגבלים.

      הבריא ביותר - להמשיך הלאה.

        28/3/10 08:01:

      צטט: עיינה קימרון 2010-03-28 00:55:43

      דנה - זה נושא ששווה דיון.

      2 הדוגמאות שהביא E.ESH מראות שהסליחה היא יותר עבורנו מאשר עבור אלה שפגעו בנו. בסופו של דבר, כל סליחה היא בינינו לבין עצמנו. כשמנתחים את זה מגלים שאין קשר ישיר בין סליחה לבין האינטראקציה עם הפוגע.

      זו שסלחה לגרמנים - הגיעה למצב של סליחה בלי קשר ישיר לגרמנים שפגעו בה. הרי לא בפני הפוגעים היא מרצה. אילו פגשה בגרינג או בהיטלר, אני בטוחה שהיא היתה עוברת מהר מאד מעמדת הסליחה לעמדה רגשית קשה.

      זו שנאנסה הגיעה לסליחה בלי ישיר קשר עם אביה. זה לא משנה אם היא בקשר איתו או לא, הסליחה הביאה אותה אל השקט הפנימי שלה. רק הזכות הסליחה היא התפנתה לרחם על אביה, אבל השמירה על קשר איתו היא ברובד אחר לגמרי (ואנחנו לא יודעים את איכות הקשר ביניהם). זה כבר שיקול אישי שלא קשור לרגש אבל לא נראה לי שסליחה מולידה קשר בריא.

      בביקור האחרון שלי בחו"ל פגשתי מישהי שנאנסה כל שנות נעוריה על ידי 3 אחיה ודודה. היא בת 29, ובתבונתה הבינה שאם היא תמשיך לחיות בזעם וכאב, היא כאילו נאנסת כל יום מחדש. היה מאלף לראות איך היא עברה את תהליך הסליחה. זה כמו שיחרור מכלא. ולא, היא לא רואה שום טעם בשמירה על קשר איתם. הסליחה איננה שיכחה.

       

      היי , שמי ערן

       

      מה דעתך להתחיל את התהליך הקדוש הזה של הסליחה רק לאחר:  

       

      הגשת תלונה למשטרה/ אגרוף בין העיניים / תביעת דיבה / תביעת פיצויים / וכל נקמה אחרת בריאה ??

       

      "עין תחת עין" - זה במיידי

       

      אחרי כן ניתן גם לסלוח !

        28/3/10 03:24:


      עם השנים דנה יקרה

      העוולות מתקטנות,

      הרגשות מתעממים,

      הפגיעה נשארת אבל קטנה יותר.

      לפעמים אין את היכולת לשנות,

      לא כדאי לשנות,

      אין את מי לשנות,

      ואז יכולת הסליחה גדולה יותר

      וקיימת השלמה עם המצב.

       

      חג שמח!

        28/3/10 00:55:
      דנה - זה נושא ששווה דיון.

      2 הדוגמאות שהביא E.ESH מראות שהסליחה היא יותר עבורנו מאשר עבור אלה שפגעו בנו. בסופו של דבר, כל סליחה היא בינינו לבין עצמנו. כשמנתחים את זה מגלים שאין קשר ישיר בין סליחה לבין האינטראקציה עם הפוגע.

      זו שסלחה לגרמנים - הגיעה למצב של סליחה בלי קשר ישיר לגרמנים שפגעו בה. הרי לא בפני הפוגעים היא מרצה. אילו פגשה בגרינג או בהיטלר, אני בטוחה שהיא היתה עוברת מהר מאד מעמדת הסליחה לעמדה רגשית קשה.

      זו שנאנסה הגיעה לסליחה בלי ישיר קשר עם אביה. זה לא משנה אם היא בקשר איתו או לא, הסליחה הביאה אותה אל השקט הפנימי שלה. רק הזכות הסליחה היא התפנתה לרחם על אביה, אבל השמירה על קשר איתו היא ברובד אחר לגמרי (ואנחנו לא יודעים את איכות הקשר ביניהם). זה כבר שיקול אישי שלא קשור לרגש אבל לא נראה לי שסליחה מולידה קשר בריא.

      בביקור האחרון שלי בחו"ל פגשתי מישהי שנאנסה כל שנות נעוריה על ידי 3 אחיה ודודה. היא בת 29, ובתבונתה הבינה שאם היא תמשיך לחיות בזעם וכאב, היא כאילו נאנסת כל יום מחדש. היה מאלף לראות איך היא עברה את תהליך הסליחה. זה כמו שיחרור מכלא. ולא, היא לא רואה שום טעם בשמירה על קשר איתם. הסליחה איננה שיכחה.
        28/3/10 00:10:

      צטט: עו"ד אילנה דור 2010-03-27 23:05:38


      ממש כרגע סיימתי לראות עוד פרק בסדרה "חטופים". איך אפשר לסלוח למי שהורס חיים של אחר בכוונה?

      אני חושבת שיש מצבים קיצוניים שאין עליהם סליחה ולא במקרה נאמר: הקם להורגך - השכם להורגו. גם במקורות שלנו מוכר המצב בו סליחה היא בלתי אפשרית.

       אילנה - לא הבנתי את הקשר בין סליחה ו"הקם להרגך - השכם להרגו".

      האחד הוא על זמן עבר. השני - על זמן עתיד.

      האחד הוא התמודדות עם רגשות, השני - יצר הישרדות.

       

       

        27/3/10 23:05:


      ממש כרגע סיימתי לראות עוד פרק בסדרה "חטופים". איך אפשר לסלוח למי שהורס חיים של אחר בכוונה?

      אני חושבת שיש מצבים קיצוניים שאין עליהם סליחה ולא במקרה נאמר: הקם להורגך - השכם להורגו. גם במקורות שלנו מוכר המצב בו סליחה היא בלתי אפשרית.

        27/3/10 22:53:

      פוסט נורא יפה וגם חשוב , אם כי את מקמצת במילים
        27/3/10 22:53:

      לרוב לא ניתן לסלוח כל עוד זה חשוב

      כלומר זהו דבר והיפוכו: לא סולחים, לא סולחים, לא סולחים....עד אשר כבר אין לזה שום משמעות

       

      ואז אתה סולח בלית ברירה כי אין לזה כבר משמעות

       

      כלומר התשובה היא שלמעשה אין סולחים

       

      פשוט אין אפשרות לסלוח פגיעה עמוקה מדי

       

      אין גם סיבה

       

      ההתגברות פירושה התעלמות מוחלטת מהעניין

       

      היה לי פוסט בעניין זה, בו הבאתי שתי דוכמאות זוועתיות:

       

      1. ניצולת שואה המרצה בכל גרמניה והמצהירה על אף הכעס הנורא שהיא גורמת "אני סולחת לדרמנים"

       

         כאשר היא נשאלת הכיצד זה אפשרי היא עונה "לא יכולתי להמשיך לחיות עם הכעס ועם העדר הסליחה"

       

       

      2. דג' שנייה לא פחות זוועתית, אישה מאד נבונה , אשר עברה אונס בילדותה בידי אביה.

       

         היא עברה תהליך התגברה איכשהוא.

       

         על השאלה שהיא נשאלה "האם את בקשר עם אביך ?"

       

         השיבה "כן, אני כבר סלחתי לו, אני מרחמת עליו "

       

         את קולטת דבר כזה ?

       

      שתיהן לא היו איזה מפגרות - אלא נשים חכמות אשר עברו גהינום.

       

      אני קיבלתי שוק מהסיפור של שתיהן.

       

       

      ================

       

       

      אני אישית מתקשה לסלוח עד אשר זה כבר חסר כל חשיבות, ואז אני כאילו סולח....אבל כאמור זה כבר לא חשוב.  

       

       

       

       

        27/3/10 21:28:

      אני בוחר לרוב לסלוח, גם למקרים מאוד לא נעימים.

      איבה, הזעם, התרעומת הן ראשית לכם האויב של בעליהם.

        27/3/10 21:22:

      אין לנו בעיה לסלוח למי שטעה.

      גם אין לנו בעיה לסלוח למי שלא הבין את מעשיו או את תוצאותיהם.

      רק לגבי מי שהזיק בכוונה, מתוך רוע - רק לגביו אין מקום לסליחה.

      מאחד כזה מתרחקים ככל הניתן.

      אדם רע - ימשיך ויפשע גם להבא.

      זה האופי שלו. 

        27/3/10 21:14:

      סליחה היא משהו שלנו למען עצמנו, רק למען עצמנו. 

      אם אדם התעמר בך (לצורך הדוגמה) בעבר ואת קושרת עצמך אליו ברגש כלשהו וסוחבת אותו אל תוך ההווה - בעצם את מאפשרת לו להתעמר בך ללא סוף אפילו כשהוא כבר לא נוכח יותר בחייך.  בפרוטוקול של החיים - זה מה שקורה בפועל.

       

      מהי סליחה?  זה סוג של פרידה מרגש רע שממלא אותנו. הרגש הזה "תופס מקום" - זה ג'אנק שמצטבר על ידי הכרונולוגיה, והסליחה היא כמו מטלית ניקוי של הנשמה.

       

      קשה לסלוח אבל זה אפשרי. כל מי שיש לו שתי אונות - מסוגל. זה קל יותר כשמפרידים את הכרונולוגיה (אונה אחת) מהרגש (אונה שניה). הסליחה פונה אל הרגש, וסליחה איננה סוג של שיכחה. אפשר לזכור גם בלי שנאה או כעס גדולים. ככה זה יותר טוב, יותר בטח, יותר חזק.

        27/3/10 20:20:


      איך אפשר לסלוח למישהו שלא מביע חרטה..

       

      צריך לקלף את השכבות ולנסות לזהות מה עומד מאחורי המעשה

      של הפוגע. אם את רואה שינויי מהותי בתפיסה, אז הסליחה אפשרית

      וגם כדאית, בשביל להשיל מעל עצמך את העול הזה.

      אבל אם את רואה התקבעות של האדם, והצטדקות מאחורי המעשה,

      אז קחי בחשבון, שבנסיבות מסויימות הוא עלול לעשות זאת שוב.

        27/3/10 20:14:

      צטט: shabat shalom 2010-03-27 19:55:54

      הסליחה היא גם תוצאה של רמת הכאב שהסולח יכול לשאת.

      זאת אומרת: אדם שנוטה להיפגע מתוך פרוש שהוא נוטה לתת לכל מעשה, הסליחה גם הרבה יותר קלה לו.

      אדם אופטימי ונאיבי המאמין בטוב ולא מוכן לקבל פרשנויות של רוע למעשים פוגעים ("הוא בטח לא עשה את זה בכוונה רעה" וכד') כאשר הוא ניפגע, למרות זאת, רוצה מאד לסלוח, אבל, נראה לי שהוא לא סולח באמת.

       

       

       

      היי יוסי , אני מאד שמחה שבאת.

      ( אני לא מקבלת לאחרונה הודעות למייל אז אין לי מושג מה מפרסמים החברים שלי )

      כלומר האם עולה מדבריך שאדם שיכול לשאת רמת כאב גבוהה מאד גם מתקשה לסלוח ?

      תודה.

        27/3/10 19:55:

      הסליחה היא גם תוצאה של רמת הכאב שהסולח יכול לשאת.

      זאת אומרת: אדם שנוטה להיפגע מתוך פרוש שהוא נוטה לתת לכל מעשה, הסליחה גם הרבה יותר קלה לו.

      אדם אופטימי ונאיבי המאמין בטוב ולא מוכן לקבל פרשנויות של רוע למעשים פוגעים ("הוא בטח לא עשה את זה בכוונה רעה" וכד') כאשר הוא ניפגע, למרות זאת, רוצה מאד לסלוח, אבל, נראה לי שהוא לא סולח באמת.

       

        27/3/10 19:46:

      צטט: פרי הגפן 2010-03-27 18:11:02

      כן, לדעתי כדאי ואפשרי. היכולת לסלוח נותנת לסולח הרבה יותר מלנסלח.

      תודה עינב.

       

        27/3/10 18:11:
      כן, לדעתי כדאי ואפשרי. היכולת לסלוח נותנת לסולח הרבה יותר מלנסלח.
        27/3/10 13:58:

      צטט: ינשוף קניין רוחני 2010-03-27 09:14:44

      סליחה אינה לנסלח/ת.

       

      סליחה היא לסולח/ת. 

       

      חשבי על "עוולות" כסלעים בערוץ זרימת החיים שלנו, וע סליחה כפינויים.

       

      כעת - האם אפשר להרשות לעצמכם שלא לסלוח? 

      היי רונן,

      כל כך יפה מה שאמרת.

      נכון , כשמציגים זאת כך אי אפשר שלא לסלוח . תודה.

       

      סליחה אינה לנסלח/ת.

       

      סליחה היא לסולח/ת. 

       

      חשבי על "עוולות" כסלעים בערוץ זרימת החיים שלנו, וע סליחה כפינויים.

       

      כעת - האם אפשר להרשות לעצמכם שלא לסלוח? 

        26/3/10 22:22:


      תודה זילפה היקרה על תגובתך.

      האדם הוא יצור מוזר.

      דווקא שהוא חושב שהוא הכי מתרחק הוא הכי מתקרב .

      דווקא שהוא הכי בטוח הוא הכי לא בטוח.

       

       

       

        26/3/10 19:47:


      שבת שלום דנה,

      העמדת סוגייה קשה

      לסלוח

      תלוי בחומרת הפגיעה על שום מי ובגלל מה

      והאם הסליחה היא אכן מחילה?

      לדעתי אולי סולחת אבל לא שוכחת.

       

      חג שמח

      פרופיל

      דנה דייגי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין