בין הבדים
פוסטים פופולאריים
-
זה לא טריקו – זו סימפוניה
18/7/10 | 7026 צפיות
-
יש אלוהים?
29/6/11 | 1820 צפיות
-
מה קורה כאן? ומה אנחנו יכולים לעשות?
18/12/11 | 1055 צפיות
-
בגד או בגידה? (פוסט שישי בסדרה)
25/8/10 | 3677 צפיות
-
לא מערבבים משפחה בעסקים (?)
13/4/10 | 899 צפיות
-
מה ללבוש?
15/11/10 | 3873 צפיות
פוסטים אחרונים
- על יחסים ויחס 23/8/14
- הייתי בגן-עדן 4/10/12
- הרגל של אישתו כואבת להם 26/1/12
- בדיוק היום לפני שנה 15/1/12
- ג'נראל-פיס ג'וניור 23/12/11
- מה קורה כאן? ומה אנחנו יכולים לעשות? 18/12/11
אל תשלחו לי אור ואל תשלחו לי אהבה
כי אחרי שנים ארוכות של ניסיונות להפטר מהתקפי-חרדה דרקוניים, אחרי ניסיונות כושלים בקליניקות של פסיכואנליטיקאים, נחשפתי לטכניקה שבעזרתה התאפשר לי להכחיד לחלוטין את החרדות המחרידות שמהן סבלתי סבל רב. תהליך הריפוי התחיל לפני 21 שנה והסתיים אחרי שנתיים. כלומר, אפשר להירפא(!!!) ואפילו מומלץ. אלא מה... הרגע בו אנו מגלים שאפשר אחרת - משמח מאוד ומלהיב. ההתלהבות מטבעה מקהה את חוש-השיפוט. האגו מרקיע לשחקים ומכאן מתחיל תהליך הפוך לתפיסת-העולם האמיתית של העידן-החדש. זה הרגע בו נקטע תהליך הריפוי-העצמי ועוברים לדבר על ריפוי עולמי, אם לא קוסמי. הרגע הזה לוקה בסנוור, ומטשטש את ראיית המציאות. לעניות דעתי, ארגונים גדולים למען זכויות, רופאים ללא גבולות ומתנדבים בבתי-תמחוי עושים לאין שיעור יותר למען תיקון עולם מאשר שולחי אור ואהבה. אז בבקשה, אל תהפכו שיטות ריפוי-עצמי לדת. ועל הדרך הכירו בכך שלא, לא "כולנו אחד" ואת התאורה (האור) המציאו כבר לפני למעלה מ-200 שנה, כי אין לי די מטליות-לחות להסרת הדביקות הזאת. |
תגובות אחרונות
-
face
בתגובה על על יחסים ויחס
-
מרב 1956
בתגובה על ביקור באיתמר – פוסט מצולם
-
עינת עופר
בתגובה על הייתי בגן-עדן
-
גלילה ונגרוב
בתגובה על הרגל של אישתו כואבת להם
-
מטפלת באמנות- איריס
בתגובה על מה ללבוש? (1)
-
גלילה ונגרוב
בתגובה על בדיוק היום לפני שנה
תגובות (30)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני לא יכולה להאשים את אלוהים בכלום
אין לי קצה של מושג מיהו ומהו ואם הוא קיים בכלל
אינטרסים וניצול - לא קשור לפוסט שלי
תודה
הטכניקות שעליהן דיברת ... רוויים אינטרסים
אנשים הרוכבים על תמימות וכאב של סובלים
יש וודאי חלק ללא מוסר ושרלטנים
שאת כעסך , על ניצול כנראה שווים
גם בכל דת יש המנצלים כל רצון ואמונה
להתעשר , ומשאירים בקורבנות סבל ושנאה
אבל זה החלק העצוב בבני אדם
אל תשימי באלוהים את האשם
שמעון
נהניתי מכל מילה...
ברוכה הבאה בצל קורתי
טכנולוגיות מקוריות ומשולבות - בעלות יושרה - מטרתן האותנטית היא הבראת היחיד, מתוך ההבנה כי רק בו [בי, בך ובה] תלויה הבראת החברה, העולם.
מסגרות להבראה אישית הופכות גם למעין "מעגלי תמיכה" ורוח של "אהבה", "אור" "שחרור" וכיו"ב מרחפת בחלל ומעתירה דביקות ונחמה רבה. וכשמסתיים הקורס - מה? ההעצמה וההשראה - עד מתי...?
אפשר להציע כלים, לרגל, להתנסות, אולם ההתמרה לעולם אינה נשלמת ואינה מוחזקת לבטח בכיס.
בסופו של דבר מה שיכריע זו מידת העירות שלי בהתנהלותי היומיומית, מול מכלול התופעות המעוררות אותי להגיב אוטומטית, על פי התניותיי.
אכן. חסידים-שוטים ומסיונרים, בכל עניין ובכל תחום - הם בגדר מחזה לא נעים לצפייה.
ברוכה הבאה, בוביק, בצל קורתי
כן.
בנעורי, כשרקדתי אצל יהודית ארנון בלהקה הבין-קבוצית
העמדנו כוריאוגרפיה על הנושא "במות בונים למלך"
אני מלאתי תפקיד אחת מהעם הנהנת לספק את הצורך (האובססיבי)
לבנות במות למלכים...
החזרות לריקוד, וההופעות שקיימנו העלו בי כזה גועל מהצורך הזה...
שנראה לי פשוט מיותר.
יפה לך שהעלית את הנושא.
והעיקר והעיקר לא לפחד כלל..
(-:
צודקת לגמרי. ובכלל אף פעם לא מזיק לשמור על חוש השיפוט.
בוביק, מה את מציעה לאנשים לעשות עם הצורך שלהם לבנות לעצמם מודלים אנושיים להערצה?
כן זה נכון,
נעים לפגוש מבעים שלא הושטחו והושחטו על ידי ה"ניו אייג'" שזורם עם הכל
אולי לא הייתי רוצה לזרוק את הייחוד עם האיחוד ... הייתי מציע לשמור על הפרספקטיבות הפרדוקסליות האלה בתוך האחד שבו כולנו
אבל זאת כבר מטאפיזיקה ואת צודקת מאוד על עניין האגו, והבלבול בין תרפיה לדת.
תודה לך
ולהתראות בעיירה ונגרוב
מסכים איתך. אהבתי וכיכבתי.
איזה "פיגור" ואיזה נעליים...
רק בדבר אחד טעית טעות חמורה
יש הבדל גדול בין טכניקות ריפוי לבין כתות (סנטולוגיה, למשל)
אבל
על כך נתחשבן אחורי החג, הא?
לטעמי, כולנו תלמידים.
מורה/מטפל שאיננו רואה את עצמו ככזה - לוקה בחטא היוהרה.
כתלמידה הצפייה היחידה שלי מהמורה היתה: למד אותי את הכלי/הטכניקה.
את העבודה אעשה בעצמי.
מודה לך על השיתוף
ובעיקר על האזכור של המושג
ענוה
כמו בכל תחום ובכל מקצוע יש ויש.....כל (ואני מכלילה בכוונה) שיטת ריפוי/טיפול שמשרתת את האגו (הן של המטפל והן של המטופל) אינה אמיתית לתפיסתי והשפעתה קצרת טווח ביותר. זה ההבדל (והעברית מאתגרת אותי כאן) בשבילי בין - לעסוק באימון לבין לאמן, לעסוק בטיפול לבין לטפל. באנגלית - בין to do coaching לבין to coach. זה חייב לבא ממקום פנימי עניו ונטול אגו.
שמחה שהוטב לך....וזה דיון מעניין זה שהבאת לכאן.
כוונתי-בעשייה מרפים חרדות, אם הבנתיך נכון, אם לא- סליחה וכל טוב.
מקסים מה שכתבת! ואני שמחה מאוד שהגעת לריפוי העצמי בכוחות עצמך מתוך איזשהו תהליך פנימי שעברת בינך לבין
עצמך ללא כול שיטות הריפוי השונות:))
זה רק מראה ומוכיח את מה שתמיד טענתי ואני עדיין טוענת שהשינוי האמיתי בעצם בא מבפנים, ורק לנו יש את היכולת
והעוצמה לחולל אותו...
שום פסיכולוג או שיטת ריפוי לא יכולים לגרום לנו לשלמות עצמית אמיתית עם מי שאנחנו!!
כמובן שאשמח לשמוע ממך גם אישית קצת יותר בהרחבה על הנושא הזה ועל מה שחווית יקירה!
קשה להאמין מההיכרות האומנם קצרה שלי יחסית איתך שהיית סובלת מחרדות ועוד במשך 21 שנה!!
איזה כייףףף שהיום את נמצאת במקום כ"כ שלם וכ"כ אחר עם מי שאת:))
ודרך אגב, אני ממש אוהבת את אופן הכתיבה שלך, את מכניסה את האמירה האישית שלך ואת ה"תבלין" האישי שלך
בכול נושא שבו את בוחרת לדון, שפת הכתיבה מובנת אבל דורשת העמקה והתעמקות במילים:))
אין לי קצה של מושג על מה אתה מדבר
יקירה, את לא אוהבת להיות עסוקה,
בעבודה שצריך למשל,ולקבל משובים חיוביים בונים?
זה, אני סבור, הצד הכהה של הירח, בנוגע לחרדות.
דרך אגב יקירה, מה קרה, נשברה הקערה?
על זה יאמר, אם עדין לא נאמר, שקבלנו אותה הארה
הא?
ברוכה תהיי בצל קורתי
הוצאת לי את המילים מהפה - אחת לאחת !
תודה על פוסט חשוב זה.
toda al a bikur
ve chag sameach lach
ve le kol a mekuravim shelach
a tmuna nora mazkira li et esher
aval hu lo aia bivioristi.....
hu aia romantikan moderni...
תודה לך על בקורך
וחג שמח
יפה, יפה מאוד כתבת, נגעת, פגעת בנושא האהוב-כאוב הזה.
אהבתי כל מילה ולא מצאתי אף לא אחת שאינה נכונה.
הערכה העמוקה שאני רוכשת לטכניקות-הריפוי-הנפשי,
שנושא בכנפיו הזוהרות העידן החדש,
לבין סלידתי מתופעות-הלוואי שאותן טכניקות מייצרות.
לא.
לא משחיתה את זמני על שטויות וגם לא סובלת מחרדות.
מעניין לי להרחיב את ידע שלי.
בהצלחה לך.
זה היה שילוב של כמה טכניקות: LRT המבוססת על לואיז היי. ריברסינג ועוד...
היום יש המון טכניקות חדשות על המדף
אבל נראה לי שההחלטה לרפא את עצמי ויהי מה (צפית באח הגדול?)
היא זו שעושה את ההבדל
בהצלחה
ה"טכניקה".
"מהי" - מה?