0

אל תשלחו לי אור ואל תשלחו לי אהבה

32 תגובות   יום שישי , 26/3/10, 22:11


קשה להלך על החבל הדק שבין הערכה העמוקה שאני רוכשת לטכניקות-הריפוי-הנפשי, שנושא בכנפיו הזוהרות העידן החדש, לבין סלידתי מתופעות-הלוואי שאותן טכניקות מייצרות.

כי

אחרי שנים ארוכות של ניסיונות להפטר מהתקפי-חרדה דרקוניים, אחרי ניסיונות כושלים בקליניקות של פסיכואנליטיקאים, נחשפתי לטכניקה שבעזרתה התאפשר לי להכחיד לחלוטין את החרדות המחרידות שמהן סבלתי סבל רב.

תהליך הריפוי התחיל לפני 21 שנה והסתיים אחרי שנתיים.

כלומר, אפשר להירפא(!!!) ואפילו מומלץ.

אלא מה...

הרגע בו אנו מגלים שאפשר אחרת - משמח מאוד ומלהיב.

ההתלהבות מטבעה מקהה את חוש-השיפוט. האגו מרקיע לשחקים ומכאן מתחיל תהליך הפוך לתפיסת-העולם האמיתית של העידן-החדש.

זה הרגע בו נקטע תהליך הריפוי-העצמי ועוברים לדבר על ריפוי עולמי, אם לא קוסמי.

הרגע הזה לוקה בסנוור, ומטשטש את ראיית המציאות.

לעניות דעתי, ארגונים גדולים למען זכויות, רופאים ללא גבולות ומתנדבים בבתי-תמחוי עושים לאין שיעור יותר למען תיקון עולם מאשר שולחי אור ואהבה.

אז בבקשה,

אל תהפכו שיטות ריפוי-עצמי לדת.

ועל הדרך הכירו בכך שלא, לא "כולנו אחד" ואת התאורה (האור) המציאו כבר לפני למעלה מ-200 שנה,

כי

אין לי די מטליות-לחות

להסרת  הדביקות הזאת.   

דרג את התוכן: