יום ריתוק.. איזה קטע זה... אני.. יום ריתוק נתנו לי... כאילו מכל האנשים בעולם החליטו שאני צריכה לקבל ריתוק...
אז ככה.. ביום שני באתי למשמרת ערב, כולי מחוייכת.. מתחילים שבוע ברגל ימין! אבל לא.. לא יתנו לי לעבור ככה בקלות... בכניסה לקריה עמדו ארבעה מ"צ.. חיפשו טרף קל... אז הם ראו אותי עם נעלים אזרחיות (יש לי פטור) וביקשו ממני לגשת ולהציג אותו עם החוגר...
הסיפור לא נגמר כאן. כי אם הוא כן אז הכל היה ממשיך יפה... מה שקורה זה שמפקדת שלי, מגיעה מארוחת הצהרים שלה בעזריאלי... היא רואה אותי מדברת עם המ"צ, ומתערבת ואומרת לי: "ציפורה! למה השער שלך אסוף בחצי קוקו? מה זה השער ככה?". אז המ"צ אומרת לי... הא, נכון, גם השער.... זה אסור!
אני חושבת שרציתי להתאבד באותו רגע... כעיקרון, רוב הבנות הולכות עם השער בתסרוקות מוזרות ולא תקניות.. נטפלו אלי כי אני צעירה..
קיצר, מה שקרה זה שהמפקדת שלי כאילו "שחררה אותי" מהמ"צ בכניסה נכנסנו למשרד ואז היא קראה לי לשיחה.. היא אמרה לי שהיא חייבת להעניש אותי באיזושהי צורה, אז היא נתנה לי יום אחד ריתוק ביחידה...
האמת, ציפיתי ליותר גרוע.... אבל היה לי שיחות חינם כל הלילה:) הרבה אוכל.. בכל זאת. לשכת הרמטכ"ל... אין אינטרנט, ואין טלוויזיה.. אבל מה ציפיתי!? צבא... וריתוק! אבל מזרון נוח. ומזגן... ונוף מדהים על כל ת"א...
תאכלס, די נהנתי... מה שלא היה נחמד זה שעד שעה 10 הייתי צריכה לחתום שאני שם. אז כל שעה עגולה יצאתי מהחדר הנעים שלי, ומהבניין שלי. הלכתי לצד השני של המחנה... הערתי איזה קצין תורן שישן שם שנת חורף.. וחתמתי....
אבל מילא.. ב10 זה נגמר.. ואז פעם אחרונה למזכרת ב7
עכשיו אני בבית.. שבת מופלאה שכזו....
נו.. אז למה לא כל יום שבת?! ואיך זה ששבת עובר הכי מהר? |