מעניין. קצת הזכיר לי את משפטים כמו: "אני מתה על שוקולד", יש דברים שאנחנו מוכנים למות בשבילם, הדרך להביע את זה עוברת דרך האהבה, הניגוד הזה מהדהד בראש... חינני מאוד.
האם הינו חיים כפי שאני חיים אם היינו יודעים שהחיים קרובים לקיצם? הקץ בטוח, רק התזמון לוט בערפל. ואם איננו חיים כפי שראוי שנחיה, האם אלו חיים? לפעמים המוות בא מבפנים.
דמיין מה היה קורה אילו ידוע היה שעוד כמה חודשים, אתה עתיד לסיים את הקדנציה הנוכחית.
מעניין. קצת הזכיר לי את משפטים כמו: "אני מתה על שוקולד", יש דברים שאנחנו מוכנים למות בשבילם, הדרך להביע את זה עוברת דרך האהבה, הניגוד הזה מהדהד בראש... חינני מאוד.
האם הינו חיים כפי שאני חיים אם היינו יודעים שהחיים קרובים לקיצם? הקץ בטוח, רק התזמון לוט בערפל. ואם איננו חיים כפי שראוי שנחיה, האם אלו חיים? לפעמים המוות בא מבפנים.
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה טל,
(:
נהדר!!
אהבתי מאוד!
*
טל.
אם אנחנו מדברים על כך שהמסר הוא:
אני מתה על החיים.
אז, תודה.
דמיין מה היה קורה אילו ידוע היה שעוד כמה חודשים, אתה עתיד לסיים את הקדנציה הנוכחית.
שואלים, ברור, כאילו דא?
יכול לכתוב ספר על שינויים בגישה, בזוית הראיה ובתפיסת החיים לאור אירועים שהיו ומחשבות על העלול או עשוי להיות,
ועל המועד המתעתע של הוודאי מכל - המוות.
תודה מותק.
מחשבה פילוסופית על התרחשותינו בחיים.
תודה על הברכה
(:
ניקרא לי כהסתכלות פנימית אל תוך הנפש
והרצון להביע תחושותייך
שידעו כולם שאת אוהבת אוהבת
לצעוק זאת בקול
ובינתיים מחביאה במגירה הן לא הגיעה השעה הנכונה
בתרתי משמע של החשיבה
חג אביב שמח יקרה שלי
וסגולה לחיים ארוכים במילותייך
אנשים לעיתים שואלים את עצמם:
האם הייתי מתנהג אחרת,
אילו הייתי יודע שאני הולך למות עוד חודשיים וחצי.
שואלים את עצמם?
לא נועלת,
למדתי כבר שאין חשיבות בנעילה,
רק היזהרי שלא לאבד את המפתח של המגירה..
המפתחות הללוט טיבם להעלם.
שוקי
דבר והיפוכו
הנושא - גורם לצער, בכי, ודומיהם
התגובה האוטומטית - כמה צחקתי........
עוד לא התאוששתי מהמעבר החד מההלם של השורות הראשוניות אל התגובה המתגלגלת שבאה בעקבות ההלם.
שובבית,
קשה לי להסביר מילולית עד כמה הפוסט הזה מתלכד עם צלילי וטון קולך כפי שלמדתי להכיר בתוכנית הרדיו בעבר המתרחק.
זה את, חד וחלק
על ההומור, על הסיבוכיות
ועל הכישרון.