כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מה בין החדר השמאלי לימני של הלב...

    0

    נשימתו מרחפת על פני המים. זוהר גולדפרב

    13 תגובות   יום שבת, 27/3/10, 01:10

    רגע לפני שאני מתה

    מצאתי לנכון

    לומר

    שאולי כדאי

    לומר

    קצת הרבה

    לפני

    שאני אוהבת אוהבת,

    אוהבת.

     

    בנתיים,

    לא צפוי לי מוות בסביבה

    אז שומרת במגירה

    את הקרוי,

    תשומת הלב הראוייה

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/3/10 19:34:

      צטט: tutit729 2010-03-27 18:09:13


      נהדר!!

      אהבתי מאוד!

      *

      טל.

       

      תודה טל,

      (:

       

        27/3/10 18:09:


      נהדר!!

      אהבתי מאוד!

      *

      טל.

        27/3/10 16:38:

      צטט: Nuits de Paris 2010-03-27 12:09:13

      מעניין. קצת הזכיר לי את משפטים כמו: "אני מתה על שוקולד", יש דברים שאנחנו מוכנים למות בשבילם, הדרך להביע את זה עוברת דרך האהבה, הניגוד הזה מהדהד בראש... חינני מאוד. 

       אם אנחנו מדברים על כך שהמסר הוא:

      אני מתה על החיים.

      אז, תודה.

       

       

       

        27/3/10 16:36:

      צטט: Dave Love 2010-03-27 11:54:23

      האם הינו חיים כפי שאני חיים אם היינו יודעים שהחיים קרובים לקיצם? הקץ בטוח, רק התזמון לוט בערפל. ואם איננו חיים כפי שראוי שנחיה, האם אלו חיים? לפעמים המוות בא מבפנים.

       דמיין מה היה קורה אילו ידוע היה שעוד כמה חודשים, אתה עתיד לסיים את הקדנציה הנוכחית.

       

        27/3/10 13:15:

      צטט: ז ו ה ר 2010-03-27 08:48:50

      צטט: meirk11 2010-03-27 02:54:37

      דבר והיפוכו

      הנושא  - גורם לצער, בכי, ודומיהם

      התגובה האוטומטית - כמה צחקתי........

       

      עוד לא התאוששתי מהמעבר החד מההלם של השורות הראשוניות אל התגובה המתגלגלת שבאה בעקבות ההלם.

       

       

      שובבית,

      קשה לי להסביר מילולית עד כמה הפוסט הזה מתלכד עם צלילי וטון קולך כפי שלמדתי להכיר בתוכנית הרדיו בעבר המתרחק.

      זה את, חד וחלק

      על ההומור, על הסיבוכיות

      ועל הכישרון.

       

       

       אנשים לעיתים שואלים את עצמם:

      האם הייתי מתנהג אחרת,

      אילו הייתי יודע שאני הולך למות עוד חודשיים וחצי.

      שואלים את עצמם? 

       

       

       

      שואלים, ברור, כאילו דא?

      יכול לכתוב ספר על שינויים בגישה, בזוית הראיה ובתפיסת החיים לאור אירועים שהיו ומחשבות על העלול או עשוי להיות,

      ועל המועד המתעתע של הוודאי מכל - המוות.

        27/3/10 12:09:
      מעניין. קצת הזכיר לי את משפטים כמו: "אני מתה על שוקולד", יש דברים שאנחנו מוכנים למות בשבילם, הדרך להביע את זה עוברת דרך האהבה, הניגוד הזה מהדהד בראש... חינני מאוד. 
        27/3/10 11:54:
      האם הינו חיים כפי שאני חיים אם היינו יודעים שהחיים קרובים לקיצם? הקץ בטוח, רק התזמון לוט בערפל. ואם איננו חיים כפי שראוי שנחיה, האם אלו חיים? לפעמים המוות בא מבפנים.
        27/3/10 09:03:

      צטט: יערית 1 2010-03-27 09:00:18


      ניקרא לי כהסתכלות פנימית אל תוך הנפש

      והרצון להביע תחושותייך

      שידעו כולם שאת אוהבת אוהבת

      לצעוק זאת בקול

      ובינתיים מחביאה במגירה הן לא הגיעה השעה הנכונה

      בתרתי משמע של החשיבה

       

      חג אביב שמח יקרה שלי

      וסגולה לחיים ארוכים במילותייך

       

       

       

       תודה מותק.

      מחשבה פילוסופית על התרחשותינו בחיים.

      תודה על הברכה

      (:

       

        27/3/10 09:00:


      ניקרא לי כהסתכלות פנימית אל תוך הנפש

      והרצון להביע תחושותייך

      שידעו כולם שאת אוהבת אוהבת

      לצעוק זאת בקול

      ובינתיים מחביאה במגירה הן לא הגיעה השעה הנכונה

      בתרתי משמע של החשיבה

       

      חג אביב שמח יקרה שלי

      וסגולה לחיים ארוכים במילותייך

       

       

        27/3/10 08:48:

      צטט: meirk11 2010-03-27 02:54:37

      דבר והיפוכו

      הנושא  - גורם לצער, בכי, ודומיהם

      התגובה האוטומטית - כמה צחקתי........

       

      עוד לא התאוששתי מהמעבר החד מההלם של השורות הראשוניות אל התגובה המתגלגלת שבאה בעקבות ההלם.

       

       

      שובבית,

      קשה לי להסביר מילולית עד כמה הפוסט הזה מתלכד עם צלילי וטון קולך כפי שלמדתי להכיר בתוכנית הרדיו בעבר המתרחק.

      זה את, חד וחלק

      על ההומור, על הסיבוכיות

      ועל הכישרון.

       

       

       אנשים לעיתים שואלים את עצמם:

      האם הייתי מתנהג אחרת,

      אילו הייתי יודע שאני הולך למות עוד חודשיים וחצי.

      שואלים את עצמם? 

       

       

        27/3/10 08:46:

      צטט: ,תשוקי 2010-03-27 06:13:37

      רק היזהרי שלא לאבד את המפתח של המגירה..

      המפתחות הללוט טיבם להעלם.

       

      שוקי

       

       

      לא נועלת,

      למדתי כבר שאין חשיבות בנעילה, 

        27/3/10 06:13:

      רק היזהרי שלא לאבד את המפתח של המגירה..

      המפתחות הללוט טיבם להעלם.

       

      שוקי

        27/3/10 02:54:

      דבר והיפוכו

      הנושא  - גורם לצער, בכי, ודומיהם

      התגובה האוטומטית - כמה צחקתי........

       

      עוד לא התאוששתי מהמעבר החד מההלם של השורות הראשוניות אל התגובה המתגלגלת שבאה בעקבות ההלם.

       

       

      שובבית,

      קשה לי להסביר מילולית עד כמה הפוסט הזה מתלכד עם צלילי וטון קולך כפי שלמדתי להכיר בתוכנית הרדיו בעבר המתרחק.

      זה את, חד וחלק

      על ההומור, על הסיבוכיות

      ועל הכישרון.

       

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      ז ו ה ר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין