בקיץ אוכלים פחות בשר, אורז, לחם ותפוחי אדמה למשל, ומרבים באכילת פירות וירקות טריים. לא פעם שמעתי בקיץ בצהרים אנשים אומרים את המשפט: "עכשיו חם מידי, לא מתאים לאכול עכשיו, נחכה לערב ואז נאכל".
אכן האינסטינקט הטבעי מגרה אותנו לאכול יותר בעונה הקרה, וזה גם הגיוני, כי הגוף זקוק ליותר חומרי מזון כדי לשמור על הטמפרטורה שלו, כלומר, לחמם את עצמו. ואם זה המצב אצל המבוגרים, מדוע שאצל תינוקות זה יהיה אחרת? אז זהו, שלא.
הורים לא תמיד נוהגים ע"פ ההיגיון והשכל הישר כשמדובר בהזנת תינוקות בקיץ החם. "מומחי" הרפואה המערבית מנחים במדויק כמה התינוק צריך לאכול ביום. יש להם תחשיבים מדויקים שההורה חייב לנהוג על פיהם. וזה חמור במיוחד כשמדובר בהזנה מלאכותית בתחליפי החלב, בדייסות הדגנים ושאר מזונות הפסולת המקובלים בעולם המערבי.
גם התינוק מושפע ממזג האוויר, גם אצלו יתכנו שינויים בתיאבון עקב כך (וגם מסיבות אחרות). הוא אינו מכונה שחייבת לצרוך כמות מסויימת של מזון ויהי מה. לכן זה לא נדיר לראות בקיץ החם, הורים הדוחסים לילדיהם מזון יתר על המידה.
הזנת יתר היא הרעלה. מערכת העיכול צריכה להתמודד עם עודפי המזון שבה. זה מתיש אותה ומוריד את יכולתה לתפקד. המזון העודף נוטה לתסוס ולהרקב במערכת העיכול ולהפוך לרעל המהווה גורם מחלה. בוודאי שגם הכליות, הלב ומערכות רבות אחרות ניזוקים מעבודת היתר שנכפתה עליהם.
לא פעם מאשימים את מזג האוויר החם כגורם למחלות ולסכנת חיים לצאצאים החלשים. שוכחים שהאדם הינו חיה טרופית שמזג האוויר החם דווקא מתאים לה. אשמה זאת היא חסרת יסוד.
כמות המזון שגוף התינוק נהנה לקבל בחורף הקר, היא מיטרד בקיץ החם. היא תהווה גורם מחלה בעונה החמה. מזג אוויר חם מעודד פירוק וקלקול של המזון. בקור התהליך הזה מתעכב. הפרזה בהזנת התינוק תמיד גורמת לו לנזקים. בקיץ הנטיה היא לחלות במעיים (שלשול, חום, גזים וכד'), ואילו בחורף הנזק יבוא לידי ביטוי במחלות הנשימה (נזלת, חום, ליחה ושיעול, קוצר נשימה וכד').
לתינוק קשה להתגונן בפני דחיסת המזון העודף לגופו. הוא גם לא יכול להביע את דעתו על כך. לא פעם הוא נכנע להורה הנודניק שמטריד אותו ומפריע את מנוחתו ע"י דחיפת פיטמת בקבוק לפיו. השלב הבא יהיה ביקור אצל רופא, אישפוז בבית החולים ומתן תרופות כאלה ואחרות כדי לדכא את הסימפטומים הנגרמים כתוצאה מהזנת יתר. |