מוקדש לשמעון רוזנברג בתודה על שירו לפסח הַמְּשׁוֹרֵר דִבֵּר
הִתְקַרְנְסָה עֵטוֹ והָלְמָה בִּקְּרָבֵינוּ עַד דַק. אָז קִרְצְפָה בָּשָׂר וַדָּם עַד נוֹתָר עוֹר נַקִּי מֵאָדָם. הִצְמִיחָה לְשׁוֹנֹו דָרְבָן, וְהִכְפִּילָה וְשִׁלְּשָׁה וְהַיְתָּה לְתַלְתָּלְתַּיִּל. חוֹרֵר הָעוֹר בְּמַדְקְרוֹתָיו וְאָז חָגַר אוֹתָנוּ לְמָתְנָיו.
יִתְהֲלֵל יִתְהֲלֵל חוֹגֵר כִּמְּפַתֵּחַ תּוֹרַתְאֵל חָדָשׁ וְנִתְעוֹרֵר מֵחָזוֹנוֹ לְיוֹם נִרְגָּשׁ
וְנֵסֵב סְבִיבוֹ לִסְּעֻדָּה מֵזִינָה וְנֹאכַל עִמּוֹ אֲרוּחַת חַג וְכֻלָּנוּ נֵדַע מַה הִשְׁתַּנָּה וּמֵאֵיפֹה הִשְׁתִּין הַדָּג.
©כל הזכויות לציור ולשיר שמורות לשושי שמיר 27 במארס 2010, שבת, 08.27
|