כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    היש ישנו והאין איננו

    עמית 12.1995-3.2010 (14 שנים של חברות)

    41 תגובות   יום שבת, 27/3/10, 11:24


    לאחר מעט יותר מ-14 שנים יחד, נאלצתי להרדים לתמיד את החברה הכי טובה שלי.

    http://www.youtube.com/watch?v=D9_hb9NJtOc

     


     
    דרג את התוכן:

    תגובות (41)

    התוכן ננעל וכעת לא ניתן להגיב.

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      3/5/10 12:35:

    צטט: דגנייה 2010-05-02 23:14:22


    מתהפכת לי הבטן מסיפור כזה

    זה אבל של ממש... מבינה אותך

     

    תודה יקירתי.

     

     

      2/5/10 23:14:


    מתהפכת לי הבטן מסיפור כזה

    זה אבל של ממש... מבינה אותך

      24/4/10 21:56:

    צטט: gaya 2010-04-22 18:01:28


    מזדהה עם הכאב והגעגועים, ומשתתפת בצערך. לפני שנה נאלצנו להרדים את שלנו, לאחר 15 שנים והרבה אהבה. איך אימצנו והצלנו אותו מזריקת מוות לפני 15 שנה. איך סירב בהתחלה לעלות אפילו 3 מדרגות, ולא נבח בכלל. אהב ילדים, וחתולים ובעצם - גם אנשים זרים. איך עבר איתנו שינויים, בתים, ערים, מבית בכפר אל דירה בעיר, מפרדסים וריצה חופשי בשדות - לטיולים בגינות עירוניות, איך היה רץ חופשי ומאושר בחולות...בים, מסתכל לשנייה אחורה - ושם ספרינט שלא מבייש סוסים והיה חוזר בזמנו החופשי, בצבע חום-שחור אחרי שהתגלגל באיזו ביצה או שלולית בוץ הכאב ייעלם עם הזמן, ויישארו רק זכרונות טובים.

     

    תודה על הכוכב.

     

    כל כך עצוב להיפרד מכלב.


    שמחתי ששיתפת בכאב הפרטי שלך.
      24/4/10 21:54:

    צטט: ayleen 2010-04-24 21:53:10

    כיכבתי לזיכרה *

     

    תהיה חזק!

     

    שבוע טוב.

     

    תודה רבה

      24/4/10 21:53:

    צטט: אביטל אשל 2010-04-21 00:52:21

    אוי, איזו מדהימה,

    כל-כך עצוב...

     

    תודה אביטל על הניחומים

      24/4/10 21:53:

    כיכבתי לזיכרה *

     

    תהיה חזק!

     

    שבוע טוב.

      24/4/10 21:52:

    צטט: hamania 2010-04-24 21:46:45

    היא יפיפיה ... 

    ואין מילים ..

    רק חיבוק ..  

     

    תודה מתוקה,

    לפעמים חיבוק זה כל מה שאדם זקוק לו

     

      24/4/10 21:46:

    היא יפיפיה ... 

    ואין מילים ..

    רק חיבוק ..  

      24/4/10 21:34:

    צטט: טל אביב 2010-04-24 21:23:52

    צטט: karine-vicky 2010-04-20 19:23:34

     אני כואבת את כאבך בדיוק בימים אלו... http://cafe.themarker.com/view.php?t=1556976

    נוכחתי לגלות שלכאוב על בן אדם יותר "קל", כי זה מקובל. וכולם מבינים.

    מצאתי את עצמי מתאבלת כמעט לבד...

    כרגע מחכה להתחזק ולאמץ חבר חדש...ממליצה לך להצטרף אליי...

    שלך, קארין

     

     

    אני בהחלט מעוניין להצטרף אליך. כבר כמה ימים שאני חושב שהמוצא היחיד הוא לאמץ כלב מצער בעלי חיים אבל שתהיה כימיה. כמו עם בני אדם.

    אולי מחרתיים.

     

     החלטתי לתת לעצמי כחודש, ולראות מה מצבי.

    כרגע, זה לא נכון להתחבר לכלב חדש... הכל עוד טרי אצלי...

    שמחה שאתה כבר בשלב...

    בהצלחה.

     

     

      24/4/10 21:23:

    צטט: karine-vicky 2010-04-20 19:23:34

     אני כואבת את כאבך בדיוק בימים אלו... http://cafe.themarker.com/view.php?t=1556976

    נוכחתי לגלות שלכאוב על בן אדם יותר "קל", כי זה מקובל. וכולם מבינים.

    מצאתי את עצמי מתאבלת כמעט לבד...

    כרגע מחכה להתחזק ולאמץ חבר חדש...ממליצה לך להצטרף אליי...

    שלך, קארין

     

     

    אני בהחלט מעוניין להצטרף אליך. כבר כמה ימים שאני חושב שהמוצא היחיד הוא לאמץ כלב מצער בעלי חיים אבל שתהיה כימיה. כמו עם בני אדם.

    אולי מחרתיים.

     

      22/4/10 18:01:

    מזדהה עם הכאב והגעגועים, ומשתתפת בצערך. לפני שנה נאלצנו להרדים את שלנו, לאחר 15 שנים והרבה אהבה. איך אימצנו והצלנו אותו מזריקת מוות לפני 15 שנה. איך סירב בהתחלה לעלות אפילו 3 מדרגות, ולא נבח בכלל. אהב ילדים, וחתולים ובעצם - גם אנשים זרים. איך עבר איתנו שינויים, בתים, ערים, מבית בכפר אל דירה בעיר, מפרדסים וריצה חופשי בשדות - לטיולים בגינות עירוניות, איך היה רץ חופשי ומאושר בחולות...בים, מסתכל לשנייה אחורה - ושם ספרינט שלא מבייש סוסים והיה חוזר בזמנו החופשי, בצבע חום-שחור אחרי שהתגלגל באיזו ביצה או שלולית בוץ הכאב ייעלם עם הזמן, ויישארו רק זכרונות טובים.
      21/4/10 00:52:

    אוי, איזו מדהימה,

    כל-כך עצוב...

      20/4/10 19:52:


    מזדהה עם כאבך. רואים שהיא הייתה טובה ...

     

    הרבה כוח

     

    טובה.

      20/4/10 19:23:

     אני כואבת את כאבך בדיוק בימים אלו... http://cafe.themarker.com/view.php?t=1556976

    נוכחתי לגלות שלכאוב על בן אדם יותר "קל", כי זה מקובל. וכולם מבינים.

    מצאתי את עצמי מתאבלת כמעט לבד...

    כרגע מחכה להתחזק ולאמץ חבר חדש...ממליצה לך להצטרף אליי...

    שלך, קארין

     

      20/4/10 12:42:


    עצוב מאוד, אין לתאר

    אבל זה דרכו עולם...

    גם לי היתה כלבה 14 שנה והיינו צריכים להרדים אותה

    חצי שעה לפני שלקחנו אותה לרופא, היא נפטרה.

    קברנו אותה בבי"ח לחיות במושב..

    עצוב..

    הדבר היחיד שמחזק במצבים כאלו,

    הוא לגאול עוד כלב מייסוריו בצער בעלי חיים

    ולתת לו חיים טובים! ( :

      5/4/10 22:11:

     

    סיטואציה מכאיבה ביותר,

    מקווה שאתה מתאושש מזה.

      31/3/10 00:43:


    היי ידיד נהדר

    אני מכירה את הכאב הזה מקרוב

    לפני כ-6 שנים נאלצתי להרדים את 2 כלבי הנפלאים

    אחד - "פנדה", החכם באדם

    פודל מעורב קטן ואפשר לומר מכוער

    היה לנו כתינוק

    הענקנו לו אהבה עזה כל ימיו

    חי 18 שנה שזהו גיל מופלג לכלבים

    סבל מגידול שפיר בראש

    החזקתי אותו בזרועותי עד שעצם את עיניו

    השני לא אחר ללכת אחריו

    כלב יפייפה קייסהאונד גיזעי עם תעודות ענק ומעט מטופש כתינוק שלא גדל

    לא עמד בתחרות עם פנדה

    אך שניהם [זכרים] חיו בבית כזוג אחים

    נאלצנו להרדימו בגלל סרטן

     

     

    דבר אחד יכולה אני להבטיח לך

    לעולם תזכור אותה ברגשות אהבה

    תמיד היא תקנן בלב

    היה בטוב ידידי

    לאה

     

     

     

      31/3/10 00:21:

    צטט: ענת אוהד 2010-03-30 22:42:49

    טל,

    14 שנים של חברות

    חברות שרק אלו שזוכים בה יודעים את ערכה.

    זכתה עמית וזכית אתה לחוות זאת.

    חיבוק ממני

     

     

    נכון מאוד, שנינו זכינו להיות אחד עם השני במשך תקופה כל כך ארוכה.

     

     

    היא תישאר איתי לתמיד בלב. 

      31/3/10 00:19:

    צטט: נורית ש. 2010-03-30 19:22:26


    הסתכלתי על המשפט הזה. "אחרי 14 שנים....."

    במשפט אחד הצלחת להעביר את האבל והכאב על הפרידה.

    מה שפוסט מלא מילים לא היה עושה.

    מה שנשאר בלב ובזכרון לעולם לא עוזב.

     

     באמת 14 שנים אלו המילים שהצלחתי להוציא באותה עת כדי לתמצת את הרגשות שהציפו אותי.

    14 שנים טובות, של נאמנות, חברות, מסירות, 14 שנים של לווי למקרר בכל פעם, 14 שנים של קבלות פנים חמות לאחר פרידות, אפילו קצרות. ועכשיו הפרידה היא לתמיד.

     

    יחד עם זה כמו שכתבו חברות טובות בפוסט, וגם את כתבת עמית תהיה איתי לתמיד בלב ובזכרון. 

     

     

      31/3/10 00:16:

    צטט: רונצ'ה1 2010-03-30 17:21:54


    העלת דמעות בעיני.

     

    רונית היקרה,

     

    חיממת לי את הלב עם השיתוף שלך. נחמד לראות שבשעה הקשה יש אנשים שמבינים את הכאב שלך, זה מנחם.

     

    תודה על הניחומים

      

     

      30/3/10 22:42:

    טל,

    14 שנים של חברות

    חברות שרק אלו שזוכים בה יודעים את ערכה.

    זכתה עמית וזכית אתה לחוות זאת.

    חיבוק ממני

      30/3/10 19:22:


    הסתכלתי על המשפט הזה. "אחרי 14 שנים....."

    במשפט אחד הצלחת להעביר את האבל והכאב על הפרידה.

    מה שפוסט מלא מילים לא היה עושה.

    מה שנשאר בלב ובזכרון לעולם לא עוזב.

      30/3/10 17:21:

    העלת דמעות בעיני.
      30/3/10 16:12:

    יפייפייה.
      29/3/10 19:44:

    צטט: talishia1 2010-03-29 18:08:40

    טל, רק עכשיו ראיתי.....

    קבל חיבוק גדול.

    14 שנים זה חיים שלמים. אני יודעת שאין מילים עכשיו, אז יכולה להציע בשקט רק על סמך נסיוני הפרטי:

    שובך, כלבי הראשון, היה איתי 10 שנים.גם אני, כמוך, נאלצתי להרדים אותו.

    הוא היה חבר, משפחה והרבה יותר. את באפי לקחתי שנה לאחר מותו, או יותר נכון- היא לקחה אותי.....

    כמו אנשים יקרים שנפטרו- עמית בעצם לא תעלם לך לעולם, כל עוד היא איתך בלב, וזה לא קלישאה.

    כן, בהתחלה זה אבל נוראי, הבית נראה שומם והלב גם. אני זוכרת שהייתי ממשיכה להביא הביתה שאריות עוף בשבילו גם כשכבר לא היה למי...פשוט כי עוד לא התרגלתי שאין. אבל הגרוש שלי (אז בעלי) עשה דבר נפלא שאולי נראה טפשי: הוא המציא לשובך קול,

    קול אנושי ומצחיק של ישיש חכם (משהו כמו מיסטר מיאגיחיוך) ואנחנו המשכנו להיזכר בו עם הקול הזה....זה עזר לי מאוד.

    אולי גם לעמית יש קול? :)

    בכל מקרה מצאתי ברבות הזמן עוד דרך להנציח אותו: http://www.petnet.co.il/private/shovach

    שולחת נחמה וחמלה לליבך העצוב. עמית לא סובלת יותר. וקשרי אהבה לעולם לא נפסקים.

    טלי

     

     

     

    חברי הקיפו אותי בימים הראשונים ועדין ממשיכים לבדוק מה שלומי.

    הם בעיקר ניחמו אותי בכך שהייתי מאוד מסור לעמית, לקחתי אותה איתי רוב הזמן והם הזיכרו לי את זה ברגעים הקשים. הם גם הזכירו לי איך הייתי קונה לה סטייקים, וכל מה שהיא אוהבת.  היא באה גם לעבודה איתי בתקופה שהייתי שכיר.

     

    ואז הופיע התגובה שלך, שמאוד עזרה לי להרגיש טוב יותר. העיניין עם הקול הצחיק אותי, ומייד נזכרתי בקולות שעמית היתה משמיעה , והיו כמה כאלה. גוררררר גוררררררררררר של שמחה ונביחות שאומרות "מתחשק לי חטיף, נו בוא איתי למקרר"

     

    את המשכת בהתהליך אותו התחילה חברת הילדות שלי שכתבה תגובה לפוסט הזה. היא הציעה לי לפתוח לה כרטיס בפייסבוק ואז הגעת עם הרעיון של petnet.

    מייד הוספתי לה עמוד פרטי. 

     

     http://www.petnet.co.il/private/Amit

     

     

    זה מעודד שהיא לא תעלם לי לעולם. וכמו שאמרת היא כבר לא סובלת

     

     

    תודה לך על התגובה המלבבת 

      29/3/10 18:08:

    טל, רק עכשיו ראיתי.....

    קבל חיבוק גדול.

    14 שנים זה חיים שלמים. אני יודעת שאין מילים עכשיו, אז יכולה להציע בשקט רק על סמך נסיוני הפרטי:

    שובך, כלבי הראשון, היה איתי 10 שנים.גם אני, כמוך, נאלצתי להרדים אותו.

    הוא היה חבר, משפחה והרבה יותר. את באפי לקחתי שנה לאחר מותו, או יותר נכון- היא לקחה אותי.....

    כמו אנשים יקרים שנפטרו- עמית בעצם לא תעלם לך לעולם, כל עוד היא איתך בלב, וזה לא קלישאה.

    כן, בהתחלה זה אבל נוראי, הבית נראה שומם והלב גם. אני זוכרת שהייתי ממשיכה להביא הביתה שאריות עוף בשבילו גם כשכבר לא היה למי...פשוט כי עוד לא התרגלתי שאין. אבל הגרוש שלי (אז בעלי) עשה דבר נפלא שאולי נראה טפשי: הוא המציא לשובך קול,

    קול אנושי ומצחיק של ישיש חכם (משהו כמו מיסטר מיאגיחיוך) ואנחנו המשכנו להיזכר בו עם הקול הזה....זה עזר לי מאוד.

    אולי גם לעמית יש קול? :)

    בכל מקרה מצאתי ברבות הזמן עוד דרך להנציח אותו: http://www.petnet.co.il/private/shovach

    שולחת נחמה וחמלה לליבך העצוב. עמית לא סובלת יותר. וקשרי אהבה לעולם לא נפסקים.

    טלי

     

     

      29/3/10 17:41:


    כל כך מבינה, כואבת איתך את הפרידה.

    בעיני לא שונה מלאבד בן משפחה.

    חיבוק אמיץ וחג שמח

      29/3/10 15:58:

    ואוו, זה מראה על הרגישות הרבה שקיימת בך...

    חלי

      28/3/10 23:18:

    לילה טוב לה.

    אכן חוויה קשה להפרד מחברים כאלה. 

      28/3/10 21:44:

     

     

    צטט: עדי במים 2010-03-27 19:39:18


    בולי mylove

     

    עצוב לי מאד על עמית, אני זוכרת ומרגישה עוד עכשיו איך חיבקתי אותה והרגעתי אותה בידיים שלי ביום ראשון לפני פחות משבועיים.

    אני שמחה שהספקתי לחבק אותה ולהראות לה כמה אני אוהבת אותה ממש בימיה האחרונים, ועוד לפני שהיא משמש סבלה.

    תמיד אמתרתי לכם, לך ולעמית, שהיא אשה אמיתית, ולא סתם אמרתי שהיא האשה השנייה שלך ואני הכבה השנייה שלך, וכולם שאלו מי האשה והכלבה הראשונה וצחקנו...

     

    בולי, כל כך הרבה חוויות איתך ואיתה, הכי אני זוכרת איך שחיתי איתה שאני על הגב שלה בנחל זכי בטיול ה- embarasment party שעשינו לרמי...

     

    כל כך הרבה מסיבות בדירות שלך וטיולים וארועים בים וארוחות וחוויות וסיפורים מטורפים כמו איך העלת אותה ל empire state building... היא הייתה חלק בלתי נפרד מחתיכת חיים

    .

    אני מכירה אותך קצת יותר מ- 22 שנה, עוד מימי הפאב סישקין שהייתי מלצרית ובאת לשחק שש בש בתקופת הבגרויות שלך..

     ו- 14 שנים מתוכן עמית הייתה איתנו, היה לי אותך יותר עם עמית מאשר בלי עמית.

    - חתיכת זמן.

     

    בולי, אני בטוחה שהנשמה שלה, ורוח הנעורים שלה, והאשה שבה, והחברה העמיתה המדהימה שבה עכשיו מקשקשת בזנב ומוכנה לזנק לפריסבי שלך, מתנשפת בהתרגשות, ומחייכת ומתלהבת רק מהמחשבה שאתה לוקח אותה לים...

     

    היא תשאר איתנו, אני מבטיחה לך - כמו שאמרנו אתמול אצל רמי, נעשה משהו כיפי לכבודה כל שנה ביומולדת שלה ב 16 לדצמבר.

     

    העולם אכזר ועצוב וזה קשה ברגעים האלה.

    תזכור תמיד שהמון אנשים, ובחורות, קנאו ביחס המיוחד שהיא קבלה ממך - מלכה אמיתית

     

    היחס והנאמנות המטורפת שהגנת כלפיה רק מראים לעולם, וחשוב שגם לך, איזה אדם מדהים אתה,

    שיודע לאהוב ותלמוך במי שיקר לך כל הדרך.

     

    זכית בדבר שאתה טוב בו ביותר, בעיני, להיות חבר טוב, וקבלת חברה מדהימה שליוות אותך 14 שנה - ואתה עמית כמוה.

     

    אוהבת אותך ואת עמית בטירוף,

    ומאחלת מכל הלב שהחלל הגדול יתמלא במשהו חדש וטוב (-:

     

    שלך,

     

    בולי שלך

     

     

    בולי היקרה,

     

    את חברה אמיתית. תמיד היית. בכל התקופות של החברות שלנו.

    וגם לאחר מותה של עמית, היית לצידי.

    תודה רבה

    בולי 

      28/3/10 04:47:

    כל הכבוד לך,

     

    תודה לך

    חג פסח קסום,

    שמח ומאושר  

     

     לך לבניך, ולבני ביתך 

     

      חג של תקווה, חום ואהבה  

     

     חג החופש, גאולה וחירות,   

     

    חג של פריחה ושל אביב,   

     

     חג של התחלות חדשות,  

     

     הנאות קטנות ומתוקות,  

     

      חג מנוחה,   

     

     והמון הפתעות טובות,   

     

     


    שרה קונפורטי

     

    www.sarakonforty.com

     

      28/3/10 02:30:

    wow מה אומר לך?

    עצוב 14 שנה טל לא פשוט.

    מאחלת לך שתתגבר מהר על הכאב.

    חיבוקקקקקקקקק גדול רותי.

      27/3/10 21:51:
    מבינה אותך... גם אני נאלצתי לעשות את זה פעם אחת. ממש ממש לא קל.
      27/3/10 21:41:
    הייתי שם לפני הרבה שנים עם הכלב שלי.....תחושה מאד קשה אבל התנחמתי בזה שהוא ברקיע מתחת לשולחן המוזיקאים וג'ימי, ג'ניס וג'ון זורקים לו למטה איזה סטייק עסיסי מדי פעם......חזק ואמץ
      27/3/10 19:39:


    בולי mylove

     

    עצוב לי מאד על עמית, אני זוכרת ומרגישה עוד עכשיו איך חיבקתי אותה והרגעתי אותה בידיים שלי ביום ראשון לפני פחות משבועיים.

    אני שמחה שהספקתי לחבק אותה ולהראות לה כמה אני אוהבת אותה ממש בימיה האחרונים, ועוד לפני שהיא משמש סבלה.

    תמיד אמתרתי לכם, לך ולעמית, שהיא אשה אמיתית, ולא סתם אמרתי שהיא האשה השנייה שלך ואני הכבה השנייה שלך, וכולם שאלו מי האשה והכלבה הראשונה וצחקנו...

     

    בולי, כל כך הרבה חוויות איתך ואיתה, הכי אני זוכרת איך שחיתי איתה שאני על הגב שלה בנחל זכי בטיול ה- embarasment party שעשינו לרמי...

     

    כל כך הרבה מסיבות בדירות שלך וטיולים וארועים בים וארוחות וחוויות וסיפורים מטורפים כמו איך העלת אותה ל empire state building... היא הייתה חלק בלתי נפרד מחתיכת חיים

    .

    אני מכירה אותך קצת יותר מ- 22 שנה, עוד מימי הפאב סישקין שהייתי מלצרית ובאת לשחק שש בש בתקופת הבגרויות שלך..

     ו- 14 שנים מתוכן עמית הייתה איתנו, היה לי אותך יותר עם עמית מאשר בלי עמית.

    - חתיכת זמן.

     

    בולי, אני בטוחה שהנשמה שלה, ורוח הנעורים שלה, והאשה שבה, והחברה העמיתה המדהימה שבה עכשיו מקשקשת בזנב ומוכנה לזנק לפריסבי שלך, מתנשפת בהתרגשות, ומחייכת ומתלהבת רק מהמחשבה שאתה לוקח אותה לים...

     

    היא תשאר איתנו, אני מבטיחה לך - כמו שאמרנו אתמול אצל רמי, נעשה משהו כיפי לכבודה כל שנה ביומולדת שלה ב 16 לדצמבר.

     

    העולם אכזר ועצוב וזה קשה ברגעים האלה.

    תזכור תמיד שהמון אנשים, ובחורות, קנאו ביחס המיוחד שהיא קבלה ממך - מלכה אמיתית

     

    היחס והנאמנות המטורפת שהגנת כלפיה רק מראים לעולם, וחשוב שגם לך, איזה אדם מדהים אתה,

    שיודע לאהוב ותלמוך במי שיקר לך כל הדרך.

     

    זכית בדבר שאתה טוב בו ביותר, בעיני, להיות חבר טוב, וקבלת חברה מדהימה שליוות אותך 14 שנה - ואתה עמית כמוה.

     

    אוהבת אותך ואת עמית בטירוף,

    ומאחלת מכל הלב שהחלל הגדול יתמלא במשהו חדש וטוב (-:

     

    שלך,

     

    בולי שלך

      27/3/10 19:39:

    הכלב הוא חבר ללא תנאים.

    לא בטוח שיש כאלה חברים הולכים על שתיים

      27/3/10 19:26:


    עצוב לנו כשאנחנו מאבדים את חברינו הטובים ביותר.

    איתך.

      27/3/10 16:57:

    צטט: or6 2010-03-27 13:05:34


     

    תודה על כל השעות היפות שהענקת לחבר שלנו.

    שמעתי שיש גן עדן לבעלי חיים.

    משתתפת בעצב שלך.

    כוכב* לזכרה.

     

    תודה רבה, רוממת את רוחי.

     

     

     

      27/3/10 16:51:

    :-(
      27/3/10 13:05:


     

    תודה על כל השעות היפות שהענקת לחבר שלנו.

    שמעתי שיש גן עדן לבעלי חיים.

    משתתפת בעצב שלך.

    כוכב* לזכרה.

      27/3/10 11:31:


    עצוב.

     

    מבינה אותך....

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    טל אביב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין