
מועד גימ"ל
שנה עברה עד שהזיכרון כמו אלכימאי, זקן אך עוד תאב, המיר לגעגוע את שירי הכאב – ושוב קולך צלצל בטלפון.
לצו הלב ניצבתי כמו טירון, עייף מטרטורים אבל רעב: יודע, בך אסור להתאהב אבל שוב מאבד את הצפון.
קבענו בקפה בדרום העיר – שעה עברה, נמאס לי לחכות – אבל הנה את! חיוכך מזהיר, יושבי הבר שולחים לך נשיקות.
לאט את מעכסת וקרבה, שובה כל גבר במבט מהיר, וחדורת עיניים שוקקות את מגיעה אלי, שבעה מאהבה.
מאת: אמיר אור.
אהבתם כמוני?
בעיקר דיבר אלי הדימוי של הזיכרון לאלכימאי זקן, היודע להפוך את הכאב לגעגוע, את המתכת הפשוטה לזהב.
אבל עכשיו, נראה שכל ה"מעבדה" עומדת להתמוטט עליו.
אבל אנו שוב מתאהבים, משחקים עם הלב...
|
נהר גועש
בתגובה על דיאלוגים בינה לבינו
הגרה מעבר לפינה
בתגובה על טיפש, בשביל מה התחתנת איתה?
תגובות (20)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה לך יורם היקר.
חג שמח, ממני אנה
היי פיני היקר,
תודה לך מקרב לה.
שלך, אנה
תודה לך יקירה, וחג שמח מכל הלב.
אנה
אהבתי מאד את השיר של אמיר
ותודה לך שהענקת לו במה נוספת.
חג אביב שמח-אנה יקרה ! *
איזה יופי
חג שמח
תודה לך אדוה היקרה,
וחג שמח לך ולבני ביתך.
תודה לך פרומיתאוס היקר.
בברכת שבוע טוב, אנה
איזה יופי,
שבוע טוב
אביה היקרה,
שמחה שאהבת. זה עושה לי רק טוב...
חיבוק ענק, אנה
יוסי'לה היקר,
איזו הפתעה.
תודה על הביקור.
שלך, בידידות, אנה
אנה יקרה
תודה שהבאת
אבל אנו שוב מתאהבים, משחקים עם הלב...
מאד אהבתי
פסח שמח וכשר
אביה
האלכימאי הזה מתערב בזכרון הזה - לטובתנו.
אנו זוכרים מה שאפשר לסחוב על גבינו.
והופכים אין מיש כאשר האלכימאי הזקן (והטוב) מרגיש שכשלנו לסחוב הלאנ את
המשא.
(לכן אנחנו מחיכים גם אם עברנו הרבה חויות ואכזבות,
וממשיכים להתאהב
אוי ואבוי אם לא.)
יקירתי,
בתור משוררת אמיתית, דעתך נחשבת ועוד איך.
חיבוק חזרה,
אנה
אלכימאי
אנה'לה יקירה
את יודעת שיש בושם בשם זה?
דווקא בשיר הזה נשמע
כאילו נכתב ללא שאר רוח
ללא השקעה רבה
כלאחר יד
לעיתים כמו כולם
גם סופרים - משוררים משתעממים
וזאת, לדעתי הבלתי נחשבת בעליל
חיבוק
לאה
תודה לך מיקה היקרה,
שלך, אנה
שמחה שאהבת יקירה.
וה-24, יחלפו...
בתודה, שלך אנה
מקסים אנה..
"אבל אנו שוב מתאהבים, משחקים עם הלב..."
מאמנים את שריריו!!! אהבתי אנה, תודה יקרה.(חוק ה-24
)