כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות (10)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      1/4/10 21:55:

    שלומות לכולם וחג שמח,

     

    שרה,

     

    כבוד הוא לנו שתעשי שימוש בפוסט.

    נשמח מאוד לראות ידע בתחום הזה...

     

    יואב

     

    אתגרת אותי...

    אני מסכים לגבי העובדות. לא המשמעויות והמסקנות.

    מטרתו של האורגניזם המערכתי היא אכן ה"הישרדות". אולם, הישרדות איננה לטעמי שימור הקיים והליכה בנתיב "הבטוח", כי אין נתיב בטוח. המציאות דינאמית ו"הישרדות" משמעה התאמה מתמדשת לשינויים בסביבה שבה האורגניזם חי ומתפקד.

     

    כמו שהאורגניזם נצמדים ל"מטרת העל" שלהם, גם ארגונים אמורים להיצמד ל"מטרת העל" שלהם שהיא טעם קיומם. אני חושב שהתופעה שאתה מצביע עליה בארגונים היא דווקא החבלה של תתי ארגונים ב"מטרת העל" בגלל המטרות של אותם תתי ארגונים, שסותרות לעיתים את "מטרת העל". זה החידוש שעשה האדם. אורגניזמים לא מאתגרים את "מטרת העל" במטרות סותרות...

     

    נראה לי שזה שווה פוסט נפרד...

     

    חג נפלא ותודה שאתם פה

     

    פיני

     

    פסח שמח
      1/4/10 07:23:

    עפרון ופיני שלום רב ומועדים לשמחה,

    האנלוגיה למערכות ביולוגיות נכונה לדעתי, וגם מהסיבה שארגונים מורכבים בראש ובראשונה מאנשים (מערכת של מערכות...). אך למען השלמות יש לציין ולהתחשב גם במסקנות היותר עגומות שהשוואה כזו מובילה אותנו.

    יש לזכור כי מטרתו של האורגניזם המערכתי (חיות וצמחים לסוגיהם) היא קודם כל הישרדות. זו סיבת השורש לכל פעולה שאנו עושים, והדחף הקדמון ביותר. בנושא זה קיים פער בולט בין האדם לשאר משפחות החי והצומח, אך זה נושא לשיחה נפרדת. הישרדות היא מנגנון מורכב ויעיל להפליא, אך יש לו מבחינתנו חסרון בולט - העדפת שימור הקיים והליכה בנתיב "הבטוח", גם אם זה מוביל לבינוניות, וויתור על הזדמנויות "מעניינות". במתמטיקה מקובל לדבר על "מינימום מקומי" - נקודת שיווי משקל שאינה בהכרח הנקודה "הטובה" ביותר.

    הנמשל שלי בארגונים הוא נטייתם להתייצב ולהתכנס לתהליך ולתרבות הנוחה לצרכי ההישרדות של הארגון, שהיא במידה רבה סכימה של האינטרסים של מרכיבי הארגון - אנשים - שעסוקים, לא מפתיע, בהישרדותם העסקית / כלכלית. נקודות שיווי-המשקל המקומיות שארגון מגיע אליהן יכולות להיות רחוקות מאד מהאידאל, והמסלול בין נקודות אלה קשה מאד להשפעה.


    תודה ששיתפת. מועדים לשמחה.
      31/3/10 16:26:


    לשרה בכור שלום וחג שמח

    ,

    בשמי ובשם פיני אשר יתכן ועוד יוסיף

    אנחנו קודם כל מודים לך על תגובתך

    .

    נשמח לקבל ממך את החומר אשר פיתחת

    במחקריך ובעבודותיך.

    ,

    בהחלט את רשאית להשתמש במה

    שהגענו אליו, ונהנה לראות כיצד את משלבת

    אותנו במסגרת שלך.

    ,

    לפוסט אמור להיות פוסט אחד או שניים נוספים

    כפי צוין ונשמח לקבל גם על ההמשך את

    תגובותיך

    ,

    בהערכה רבה

     עפרון רזי

      30/3/10 22:31:


    הסבר שיטתי ומבוסס להפליא

    תענוג ממש.

    תודה רבה לך על ההארות

     ממש חגיגה

    אשמח  להציג לך ידע חדשני המבוסס

    על הנחות היסוד הללו

     

    כל הכבוד

    ברשותך אשתשמש בפוסט זה לעבודותי

    חג שמח

    לדאבוני הגעתי לכאן ללא כוכבים בדלי

    מגיעים לך מליון

      27/3/10 23:02:

    תודה רבה המחשה נהדרת.
      27/3/10 20:53:


    אני חושבת שהזוית הזו שבה אתה מוליך אותנו לגעת בטרנספורמציה הביולגית

    כמשוואה יעילה לאירגון, מקובלת עלי לוגית.

     

    רק אל תגדיר את המאמנים האירגוניים כויטמינים. :))

     

    פוסט מרתק אם קוראים ומפנימים אותו כפיסת תאורה.

     

    מומלץ.

      27/3/10 17:55:

    למר רשתות שלום וחג שמח

    .

    אתה מאד מוערך על ידי רבים וגם על ידי

    לכן ההתיחסות המהירה לתגובתך.

    .

    נראה לי שהפוסט דוקא פונה לאינדוקציה בהקשר

    לרדוקציה שמערכות-המידע הניהוליות נמצאות בה.

    .

    אשמח להבהרה בהקשר לאופנה פשטנית, מאחר

    ומדובר כאן בנסיון ללמוד מדיסיפלינה אחת לשניה

    ולא בחידוש אופנה כל שהיא.

    .

    בהערכה רבה

    עפרון רזי

      27/3/10 16:48:


    כל הכבוד להשקעה.

    קשה לקריאה רציפה אך מלא עניין.

    חג שמח!

      27/3/10 16:47:
    כל חיי נזהרתי מלעשות רדוקציה של המצב האנושי לביולוגיה, והנה צומחת לה האופנה הפשטנית הזו. 

    סוגיות מתקדמות בניהול - בלוג משותף עם עפרון רזי

    הבלוג מוקדש לסוגיות בניהול - כמו: יצירתיות, חדשנות, שיתוף פעולה בינמערכתי, קבלת החלטות, ייצור ידע והדמיית תהליכים - הנובעות מתורות חדשות יחסית, כ\"תורת הכאוס\", \"תורת המערכות המורכבות\", \"תורת הרשתות\" ו\"מהפיכת הויזואליזציה\". נשמח מאוד אם יימצאו לנו שותפים לדיון ולעיסוק בנושא

    הביולוגיה כמקור להבנת התפתחות המידע והידע בארגונים

    10 תגובות   יום שבת, 27/3/10, 15:05

    בשנים האחרונות תפס השילוב הייחודי בין הביולוגיה לניהול הידע הארגוני (Organizational Knowledge Management) או (Organizational KM) את דמיונם של חוקרים מדיסציפלינות שונות. על האסכולה הזו ניתן למנות חוקרים כמו הביולוגים הצ’יליאנים הומברטו מטורנה ותלמידו פרנצ'סקו ווארלה (Maturana and Varela, 1987); האוסטרלי ויליאם פ' הול (Hall, 2003) וההודי ג' נגרג'ונה (Nagarjuna, 2006). את הפוסט הזה נקדיש לאסכולה המרתקת הזו ולהשלכותיה על תפקודן של מערכות מידע וידע בארגונים. 

     

    כיצד מעבירים יצורים חיים ידע מדור לדור?

     

    הם עושים זאת דרך הורשה של כרומוזומים. בכרומוזומים הללו יש מרכיב קבוע – תורשתי (דנ"א) ומרכיב משתנה, של הסתגלות למציאות משתנה, בדרך של "התארגנות עצמית".

    ידע הוא המפתח לביצוע כל אלה. חומצות אמינו, אנזימים, חלבונים ובעיקר כרומוזומים, הם "מחסני" הידע של החי והצומח.

     

    כך גם הידע האנושי. היה זה אפלטון שהגדיר את הידע כחיבור שבין ה"אמיתות" (Truths) שהם היסוד  הקבוע; לאמונות (Beliefs), שהם היסוד המשתנה:

     

     

    מרכיבי הידע ע

    Organizational Autopoiesis and Knowledge Management

    (מתוך הגדרת המושג "Epistemology" באינציקלופדיה Wikipedia,

    http://en.wikipedia.org/wiki/Epistemology)

     

     

    בלרינה או מחליקים על קרח הלוקחים תאוצה ומבצעים מספר סיבובים באוויר, כמו גם קופץ למים המבצע פניות רבות ככול שהמקפצה גבוהה יותר, עושים שימוש, הן בכישרון המולד שלהם והן בידע, כיצד לנצל את התאוצה להשגת התוצאות שהם מצליחים להשיג, המועבר להם על ידי כוריאוגרפים, מאמנים וספרות מקצועית. ידע משלים עוסק בהבאה של המשקיעים, הספונסרים והצופים וביכולת לעניין את אמצעי התקשורת. התועלת בידע זה קצובה בזמן, וככל שהוא עובר כך קטנה התועלת שניתן להפיק ממנו ונדרש ידע חדש, עדכני יותר.

     

    בלרינה 

     

    כך גם ארגונים ציבוריים, עסקיים ו/או חברתיים. כמו הספורטאים, הם משיגים ידע חדש, מטמיעים אותו למידע, מכשירים את העובדים ומפתחים שיטות ניהול לשם המרתם של האמצעים למוצרים ולשירותים. גם פה נדרש ידע נלווה לסוגיות כמו: השגת משקיעים, ספונסרים ורוכשים למיניהם.

    השימוש האפקטיבי והיעיל בכל אלה מוביל להצלחה ארגונית.

     

    כמו כל ידע חדש זמנו של הידע הנרכש קצוב גם כן. לכן, לאחר שמופקת רוב התועלת מן הידע, הספורטאים ובדומה, גם הארגונים, זקוקים להתרעננות בידע חדש.
     

    מושג מפתח בתחום זה, שנוסח לראשונה ב- 1973. על ידי הביולוגים מטורנה ווראלה (שכבר הוזכרו בפוסט) הוא  "אוטופואסיס" – "Autopoiesis". מקור המילה מיוונית ופרושה המילולי הוא "יצירה עצמית" ("Self Production"): כיצד "מערכות מורכבות" מארגנות את עצמן מתוך אי-סדר. הן יוצרות מבנים בעלי תפקוד המגיבים זה עם זה באמצעות ניצול של שטף אנרגיה חופשית, או חומר בעל אנטרופיה נמוכה העובר דרכם. פעילות הרכיבים יוצרת מערכות דומות, או שהיא מתחזקת את המערכת עצמה.

    המושג "אוטופואסיס" נוצר במקור כניסיון לאפיין את טיבן של מערכות חיות. דוגמה מקובלת של מערכות אוטופויטית היא תא ביולוגי. התא האיקריוטי (תא בעל גרעין המצוי בבעלי חיים וכן בחד תאים) לדוגמה, בנוי ממרכיבים ביו-כימיים שונים, כמו חומצות גרעין וחלבונים, והוא מאורגן במבנים תחומים כמו גרעין התא, אברונים, קרום התא, ושלד התא. מבנים אלה, תוך שימוש בזרם חיצוני של מולקולות ושל אנרגיה, יוצרים את הרכיבים שבתורם, ממשיכים לתמוך במבנים המאורגנים והתחומים שיצרו אותם.

     

    על אותו משקל נגדיר, בין היתר, "מערכת אוטופויטית" כמערכת שמייצרת רכיבים הנדרשים לה לתחזק את עצמה. מערכת כזו יכולה להישאר בעלת מאפיינים יציבים למרות (או אולי בגלל) זרימה מתמדת של חומר ו/או של אנרגיה דרכה. זוהי רשת של תהליכים, שדרך האינטראקציות והטרנספורמציות שלהם מחדשים ללא הרף את רשת התהליכים שיצרה אותם (Maturana and Varela, 1980, ע' 78).

     

    כל זה יכול לשרת אותנו להבנת התפתחות המידע והידע בארגונים בכיווני חשיבה מגוונים.

    לדוגמה, החוקרים מטורנה ווארלה ראו את הארגון (בדומה ל"תורת המערכות המורכבות") כרכיב בסביבה, שאין הוא רלוונטי לכשעצמו ללא ההקשר של הסביבה שבתוכה הוא מתפקד; ואת הליך ה"חשיבה" הארגוני כתחום ה"זורם" בקשרי הגומלין שבין הארגון לסביבתו, המסייע לו לשמור על הרלוונטיות שלו במציאות משתנה.

     

    האנלוגיה למערכות ארגוניות המפעילות מערכות פיזיות אמורה להיות ברורה והמשמעויות לגבי "מערכות-המידע" חייבות לקבל ביטוי תואם לתפיסה הזו.

    אבל, עיקר תשומת הלב של יזמי ומובילי "מערכות המידע" בארגונים (ERP ו- BPM), ממוקדים כיום במתרחש בתוך הארגון ולא בקשר שלו עם הסביבה. אין למערכות הללו יכולת של יצירה עצמית ("אוטופואסיס"), אין התייחסות נאותה לתהליכים, ואין הלימה בין כמות המידע המאוחסנת בהם לתועלות שהן מביאות.

     

    "תורת המערכות המורכבות" מלמדת אותנו שלמערכות בטבע ולמערכות אנושיות דפוסי התנהגות דומים. בניה מחדש של מערכות המידע והידע על בסיס המערכות הביולוגיות, יכולה להיות אותה "קפיצת מדרגה" הדרושה כל כך לשם השגת אפקטיביות של המערכות הללו.

     

    קפיצת מדרגה

     

    מקורות

     

    "אקו ויקי" (2010), הערך: "אוטופויזיס",

    http://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A1

     

    Hall William P. (2003), Organizational Autopoiesis and Knowledge Management, Presented, ISD '03 Twelfth Int. Conf.. Info. Syst. Dev., Melbourne, Aust., 25 - 27 Aug, Downloaded 27/3/10,

    http://www.orgs-evolution-knowledge.net/Index/DocumentKMOrgTheoryPapers/Hall2003OrganizationalAutopoiesisKnowledgeManagement.pdf

     

    Nagarjuna, G. (2006) Tracing the Biological Roots of Knowledge, Downloaded 27/3/10,

    http://cogprints.org/4896/1/bio-roots-knowledge.pdf

     

    Maturana Humberto R., Varela, Francisco J. (1987), The tree of knowledge: the biological roots of human understanding, Boston: Random House Publisher.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/4/10 21:55:

      שלומות לכולם וחג שמח,

       

      שרה,

       

      כבוד הוא לנו שתעשי שימוש בפוסט.

      נשמח מאוד לראות ידע בתחום הזה...

       

      יואב

       

      אתגרת אותי...

      אני מסכים לגבי העובדות. לא המשמעויות והמסקנות.

      מטרתו של האורגניזם המערכתי היא אכן ה"הישרדות". אולם, הישרדות איננה לטעמי שימור הקיים והליכה בנתיב "הבטוח", כי אין נתיב בטוח. המציאות דינאמית ו"הישרדות" משמעה התאמה מתמדשת לשינויים בסביבה שבה האורגניזם חי ומתפקד.

       

      כמו שהאורגניזם נצמדים ל"מטרת העל" שלהם, גם ארגונים אמורים להיצמד ל"מטרת העל" שלהם שהיא טעם קיומם. אני חושב שהתופעה שאתה מצביע עליה בארגונים היא דווקא החבלה של תתי ארגונים ב"מטרת העל" בגלל המטרות של אותם תתי ארגונים, שסותרות לעיתים את "מטרת העל". זה החידוש שעשה האדם. אורגניזמים לא מאתגרים את "מטרת העל" במטרות סותרות...

       

      נראה לי שזה שווה פוסט נפרד...

       

      חג נפלא ותודה שאתם פה

       

      פיני

       

      פסח שמח
        1/4/10 07:23:

      עפרון ופיני שלום רב ומועדים לשמחה,

      האנלוגיה למערכות ביולוגיות נכונה לדעתי, וגם מהסיבה שארגונים מורכבים בראש ובראשונה מאנשים (מערכת של מערכות...). אך למען השלמות יש לציין ולהתחשב גם במסקנות היותר עגומות שהשוואה כזו מובילה אותנו.

      יש לזכור כי מטרתו של האורגניזם המערכתי (חיות וצמחים לסוגיהם) היא קודם כל הישרדות. זו סיבת השורש לכל פעולה שאנו עושים, והדחף הקדמון ביותר. בנושא זה קיים פער בולט בין האדם לשאר משפחות החי והצומח, אך זה נושא לשיחה נפרדת. הישרדות היא מנגנון מורכב ויעיל להפליא, אך יש לו מבחינתנו חסרון בולט - העדפת שימור הקיים והליכה בנתיב "הבטוח", גם אם זה מוביל לבינוניות, וויתור על הזדמנויות "מעניינות". במתמטיקה מקובל לדבר על "מינימום מקומי" - נקודת שיווי משקל שאינה בהכרח הנקודה "הטובה" ביותר.

      הנמשל שלי בארגונים הוא נטייתם להתייצב ולהתכנס לתהליך ולתרבות הנוחה לצרכי ההישרדות של הארגון, שהיא במידה רבה סכימה של האינטרסים של מרכיבי הארגון - אנשים - שעסוקים, לא מפתיע, בהישרדותם העסקית / כלכלית. נקודות שיווי-המשקל המקומיות שארגון מגיע אליהן יכולות להיות רחוקות מאד מהאידאל, והמסלול בין נקודות אלה קשה מאד להשפעה.


      תודה ששיתפת. מועדים לשמחה.
        31/3/10 16:26:


      לשרה בכור שלום וחג שמח

      ,

      בשמי ובשם פיני אשר יתכן ועוד יוסיף

      אנחנו קודם כל מודים לך על תגובתך

      .

      נשמח לקבל ממך את החומר אשר פיתחת

      במחקריך ובעבודותיך.

      ,

      בהחלט את רשאית להשתמש במה

      שהגענו אליו, ונהנה לראות כיצד את משלבת

      אותנו במסגרת שלך.

      ,

      לפוסט אמור להיות פוסט אחד או שניים נוספים

      כפי צוין ונשמח לקבל גם על ההמשך את

      תגובותיך

      ,

      בהערכה רבה

       עפרון רזי

        30/3/10 22:31:


      הסבר שיטתי ומבוסס להפליא

      תענוג ממש.

      תודה רבה לך על ההארות

       ממש חגיגה

      אשמח  להציג לך ידע חדשני המבוסס

      על הנחות היסוד הללו

       

      כל הכבוד

      ברשותך אשתשמש בפוסט זה לעבודותי

      חג שמח

      לדאבוני הגעתי לכאן ללא כוכבים בדלי

      מגיעים לך מליון

        27/3/10 23:02:

      תודה רבה המחשה נהדרת.
        27/3/10 20:53:


      אני חושבת שהזוית הזו שבה אתה מוליך אותנו לגעת בטרנספורמציה הביולגית

      כמשוואה יעילה לאירגון, מקובלת עלי לוגית.

       

      רק אל תגדיר את המאמנים האירגוניים כויטמינים. :))

       

      פוסט מרתק אם קוראים ומפנימים אותו כפיסת תאורה.

       

      מומלץ.

        27/3/10 17:55:

      למר רשתות שלום וחג שמח

      .

      אתה מאד מוערך על ידי רבים וגם על ידי

      לכן ההתיחסות המהירה לתגובתך.

      .

      נראה לי שהפוסט דוקא פונה לאינדוקציה בהקשר

      לרדוקציה שמערכות-המידע הניהוליות נמצאות בה.

      .

      אשמח להבהרה בהקשר לאופנה פשטנית, מאחר

      ומדובר כאן בנסיון ללמוד מדיסיפלינה אחת לשניה

      ולא בחידוש אופנה כל שהיא.

      .

      בהערכה רבה

      עפרון רזי

        27/3/10 16:48:


      כל הכבוד להשקעה.

      קשה לקריאה רציפה אך מלא עניין.

      חג שמח!

        27/3/10 16:47:
      כל חיי נזהרתי מלעשות רדוקציה של המצב האנושי לביולוגיה, והנה צומחת לה האופנה הפשטנית הזו. 

      ארכיון

      פרופיל

      פיני יחזקאלי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין