כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרשת השבוע

    פרספקטיבה אישית על פרשת השבוע המקראית

    0

    דם החיים והמוות- פרשת צו

    9 תגובות   יום שבת, 27/3/10, 18:03

    הדם, בתורה ובחיים, נושא עימו את אחד הדיסוננסים הגדולים. הוא אחד הסמלים המזעזעים ביותר למוות, לפגיעה ולאיום על החי, והוא אחד המרכיבים החיוניים והבסיסיים ביותר לחיותנו. בקורבנות בפרט, ולאורך התורה בכלל, נמצא ביטוי מתמשך למעמד הכפול והעוצמתי הזה. 


    כאמור, לא מאוד היה נוח "לאשר" לנוח ולבניו אחריו לאכול מן החי לאחר המבול. הגיוני שהבורא שיצר גם את בעלי החיים, לא ראה בעין יפה את ההיתר הבדיעבדי לאדם, שיצרו רע מנעוריו, לאכול מן החי. ובצמוד להיתר נאסר על האדם בצורה חד משמעית, כמעט דרמטית ורגשנית, לאכול מן הדם או לשפוך אותו "שופך דם האדם באדם, דמו ישפך, כי בצלם אלוהים עשה את האדם".


    מאות אולי אלפי שנים מאוחר יותר, כשעם ישראל במדבר ומצווה על הקרבנות, מתיחסת התורה (ויקרא י"ז) לתופעת זביחת ושחיטת בעלי חיים ברחבי הארץ, מחוץ למשכן. לרוב, אותם בע"ח היו חלק מפולחן ל"שעירים"- לעבודה זרה, אבל מה שמטריד את הכתוב כאן הוא פחות קיום העבודה זרה ויותר היחס הראוי לדם (וְלָחַי). גם כאן הכתוב, למרות השלמה עם הרג החי, נותן יחס יוצא דופן לדם ורואה בחומרה שימוש לא נכון בו "ונתתי פני בנפש האוכלת את הדם והכרתי אותה מקרב עמה, כי נפש הבשר בדם היא ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשותיכם כי הדם הוא בנפש יכפר".


    הפסוק הזה, שרואה בדם את נפש הבשר והחי, גם מאפשר את השימוש בדם לכפרה על נפש האדם. ('כפרה' היא מושג שראוי לחקור בו. הוא לא בהכרח מְכַוֵון למחילה או מחיקת העבירה, אלא אולי לכיסויה, כפי שהכפורת מכסה את הארון, או הכופר את התיבה).


    מקומו של הדם בפעולת הקרבן יוצא דופן. בשונה מרוב איברי הקרבן, הוא תמיד נשאר באיזור המזבח. הוא אף פעם לא מוצא אל מחוץ למחנה לשריפה, ודאי לא ניתן לכהנים לאכלה. הוא דומה בכך לחֶלֶב ולאיברים מיוחדים אחרים שמוקטרים למזבח. אך שוב, בשונה מהם הוא לא משמש כ"ריח ניחוח" לה', ודומה שתפקידו של הדם הוא פחות לה' ויותר לאדם. האדם המקריב, שבא אם כדי לתקשר עם אלוהיו ואם כדי לתקשר עם עצמו על חטאיו, רואה את הדם האדום הניגר מהחיה, רואה את המוות שלה לפניו ובעיקר את נפשהּ הפרוסה כנגדו, ואולי מקבל תזכורת לנפשו. 


    בין אם הקרבת הקרבנות היא בדיעבדית ובין אם היא לכתחילאית, הרי שאין ספק שהמעמד הזה, של נוכחות משותפת של המקריב ושל החיה שחיוּתַהּ, נפשה ודמה ניטלים ממנה, צריך להיות מכונן עבור האדם. אם יעשה עם זה משהו או לא זה כבר ענין שנתון לו בלבד. כי בסופו של דבר הדם מכפר ומכסה על הנפש, אבל לגמרי לא מתקן ומכוונן אותה למקומה הנכון.


    שבת שלום


    נ.ב. בהקשר של הפסח הקרב: את הדם בהקשר הפסח אנחנו פוגשים פעמיים, בשני מקומות שאף הם מסמלים את מקומו הכפול של הדם: במכת הדם, מקור החיות החיצוני של האדם- המים, הופך למקור החיות הפנימי שלו- הדם. באופן אירוני הופך הדם בכך למקור של אי-חיות, של מוות לדגה ולצמאים למים. מאוחר יותר, לקראת מכת בכורות, מצטווים בני ישראל למרוח את המשקופים והמזוזות בדם, כמו מורחים את המשקופים והמזוזות בנפשותיהם, למען ידלג עליהם המשחית ולא יקח אותם עימו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/9/10 16:03:
      מעניין , אם כי לפעמים אני מטילה ספק בכל הפילפולים והפרשנויות.
      וגם מהחיבורים והדימיון בין מילים.
      הרי אמרו בסיינפלד שתוך 6 אנשים כל אחד קשור לקווין בייקון.
      אני מקווה שהאנלוגיה ברורה:)
        20/9/10 12:36:
      תודה
        26/5/10 01:09:
      מעניין, תודה רבה.
        28/3/10 12:52:

      עבור האדם. אם יעשה עם זה משהו או לא זה כבר ענין שנתון לו בלבד. כי בסופו של דבר הדם מכפר ומכסה על הנפש, אבל לגמרי לא מתקן ומכוונן אותה למקומה הנכון.

       

      קשר דם-

      "אחי"  אומרים

      חיילים.

      ח ג   ש מ ח.

       

       

       

        28/3/10 00:20:


      תודה על הפוסט .

       

      חג שמח

        27/3/10 21:48:

      צטט: המומלצים בע"מ 2010-03-27 20:57:27


      תענוג לקרוא אותך. הדם על פרשנותיו.

       

       

      האמת, עד שלא קראתי את הפרשיות האלה של הקרבנות לא הייתי ער למשמעויות של הדם..באמת מעניין..:)

        27/3/10 21:40:

      צטט: קלועת צמה 2010-03-27 20:30:22


      בעית נטילת חייו של יצור חי וההתמודדות איתה.

      מענין לקרוא כיצד עושה זאת התורה.

      באשר לדם המסמל נפש - מבחינה ביולוגית הוא נוזל שמאפשר חיים בגלל היותו גורם מקשר בין האברים השונים. מעביר חמצן וחומרי מזון ומסלק פסולת.

      יש גם הענין הזה שפעם חשבו על הדם כגורם שמעביר את התכונות מדור לדור (ומשום כך עד היום נותר המושג "קרוב-דם" על כנו).

       

      מירה

       

       

      אוסיף על זה את זה שאדם ודם הם מילים קרובות כמו גם אדמה

      משהו מאוד בסיסי

      ..

        27/3/10 20:57:


      תענוג לקרוא אותך. הדם על פרשנותיו.

       

        27/3/10 20:30:


      בעית נטילת חייו של יצור חי וההתמודדות איתה.

      מענין לקרוא כיצד עושה זאת התורה.

      באשר לדם המסמל נפש - מבחינה ביולוגית הוא נוזל שמאפשר חיים בגלל היותו גורם מקשר בין האברים השונים. מעביר חמצן וחומרי מזון ומסלק פסולת.

      יש גם הענין הזה שפעם חשבו על הדם כגורם שמעביר את התכונות מדור לדור (ומשום כך עד היום נותר המושג "קרוב-דם" על כנו).

       

      מירה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      יונתן95
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין