כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עלילות מריון

    סיפור של אירועים שקורים לי ביום יום.

    בין טשקנט ליפו, ובין אנגולה לישראל- לייבא רעיונות ישראליים או להטמיע רעיונות מקומיים? אדריכלות ותכנון מהיבט בין תרבותי

    5 תגובות   יום שבת, 27/3/10, 20:50

    בשבוע שעבר הופיעו שתי כתבות מעניינות בעיתון.האחת בין יפו לטשקנט , והשנייה סדר מערבי בכאוס אפריקאי

    בשתי הכתבות מסופר על מעורבות של ישראלים אדריכל ומעצב פנים (רון פליישר) , ומתכנן סביבתי, מוטי קפלן + וחברת תה"ל.כולם מעורבים, כל אחד בנפרד, בפרוייקטים תכנוניים ואדריכליים בחו"ל.

     

    אותי הכתבות עניינו, כי חו"ל זה ממש ממול, כמו שאומר השיר, וגם בגלל שלאורך כל הכתבות השתקפה הדילמה שקיימת בכל פעילות צוותית או אישית בינלאומית:

     

    • האם אני הישראלי מייבא לחו"ל את מה שמוכר לי ופועל היטב במדינתי?
    • האם אני הישראלי מסתמך רק על מסורת קיימת במדינה בה אני עובד כיום?
    • ואיך בכלל ניתן לשלב בין שתי מסורות חשיבה, שתי תרבויות של עבודה, חומרים, תכנון?
    • האם יש דרישה של הצד המקומי לשילוב, או שרוצים להשאיר את הבנייה בצורה הקיימת?
    • מי מקבל את ההחלטה? האם זה כמו באנגולה שם לפי המאמר "קבלת ההחלטות בתחום התכנון באנגולה היא ריכוזית על ידי נשיא המדינה, הסביר עורך הדין בנג'י היימן שהיה שותף לתכנון, "ואין בעצם מוסדות תכנון. זוהי למעשה דיקטטורה שאין לה מוטיבציה להקים מערכת תכנון משוכללת". אחרי עבודה של שנתיים התוכנית תוגש בקרוב לאישור של ממשלת אנגולה". או כמו בסיפור של טשקנט לאדריכל היה צורך בהתאמה בחשיבה וביצוע של האדריכל הישראלי " העבודה עם צוות אדריכלים מקומי הציפה אותי בשאלות שעמן לא התמודדתי בעבר....הייתי צריך ללמוד ולהפנים, ולעתים להציע אלטרנטיבות אותן אנו מכירים מתהליכי התכנון בישראל"

    • נקודה נוספת מעניינת הייתה ראיית התכנון לטווח ארוך. במחקר התרבות, זהו אחד מצירי התרבות. סין נחשבת למדינה עם ראייה/חשיבה לטווח ארוך, ישראל לא נחשבת בעלת חשיבה לטווח ארוך. והנה ראו מה נכתב על אנגולה

    לפי ראש צוות "תוכנית מתאר ארצית לחופי אנגולה," הישראלי מוטי קפלן. "הם חושבים לטווח קצר בלבד, מהיום למחר. הם יודעים מה זה פרויקטים נקודתיים, אבל שום דבר מעבר לכך לא נלקח בחשבון. הם לא מכירים חשיבה כוללת של תוכנית מתאר, אלא תכנון נקודתי בלבד ליוזמות וצרכים מיידיים. היה קשה להסביר להם מה זאת ‘תוכנית', מה זה קו כחול, מהי חשיבה לטווח ארוך. הם לא קולטים את המרחב אלא רק את המקום שהם נמצאים בו. אנחנו עשינו מה שאנחנו יודעים לעשות, ‘תסריט והוראות', עקרונות אוניברסליים. זה אולי נשמע נלעג, אבל זה מה שאנחנו יודעים",

     

    אני מציעה לכם לקרוא את הכתבות.

     

    אני נשארתי אבל עם שאלות לגבי הרצון/יכולת לשלב מסורות, מול הרצון/צורך של האנשים מישראל לייבא רעיונות. שכמה שהם רעיונות טובים, זו לא הנקודה, הם עדיין מיובאים. ואני לא בטוחה,כי זה לא מפורט בכתבות, שהצוות המקומי ממש רואה בהם חלק מהסגנון המקומי."רעיונות "מיובאים" לא תמיד התקבלו באהדה, ולעתים התנגשו עם מנהגים מקומיים."

     

    עבודה בצוות בינלאומי, דורשת זמן עבודה רב יותר עד שהצוות באמת פועל בצוות. כדי להביא להחלטה, שתהיה מובנת ע"י כולם (עדיין לא כתבתי מקובלת) נדרשת הרבה עבודה של הסברים, ניתוח, דיון ובחינה במיוחד אם רוצים לייבא רעיינות ממקום אחד לשני, שזו אחת מהסיבות שעובדים בצוות בינלאומי, הפרייה, שיתוף וחידוש.

     

    האם היה כאן שילוב של דעות, רעיונות? לא הצלחתי להבין ברור זאת הכתבה. כי  נכתב למשל בכתבה על אנגולה "ערכנו סדנה משותפת והתנהלתנו בהתאמה עד כמה שאנחנו יכולים לדעת שזאת התאמה".  מה שמביא בהמשך הכתבה להתייחס לערכים אוניברסליים בעיני המצוטט. מה זה ערך אוניברסלי? הוא דווקא נותן דוגמא מוזרה- בתי זיקוק לא צ"ל ליד הים. אז מה יש בחיפה?

     

    מה דעתכם?

    האם אתם בעבודתכם בצוותים בינלאומיים, או כעצמאים במדינות בחו"ל, התמודדתם עם דילמת הייבוא מול ההתאמה של רעיונות, שיטות עבודה, צורת ניהול, שימוש בחומרים, דילמות של אספקה, ואתגרי עבודת צוות  ? אשמח לשמוע. תודה


     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/3/10 18:46:
      תודה יעל על התשובה.
        30/3/10 17:05:

      לדעתי,כל פעילות ציוותית שתורמת לקהילה לא שואלת את השאלות "מי התחיל"...ושאלות שבאות ממקום של אגו כפי שניסחת אותן.

      ההסטוריה מוכיחה שצמיחה תרבותית מועילה לאנושות התרחשה  תמיד בסביבה שהוקירה שיתופי פעולה ברבדים שונים של החיים.

      מי שמצליח לשלב בין מסורות חשיבה,כבוד לאמונות שונות,חומרים ותכנון  - פועל לעבר הקידמה ומותיר אחריו מורשת חיובית שיש מה ללמוד ממנה.

      עבודה בצוות בינלאומי דורשת ראשית את ההכרה שאף אחד לא טוב מהאחר וכל רעיון הינו טוב .

      כאשר יש באמת הקשבה בעת תהליך סיעור המוחות של אנשים המגיעים מתרבויות שונות בדרך כלל ישנה הוב לה לחדשנות וקידמה.

      חג שמח

      יעל

      .


       

        28/3/10 13:38:

      תודה רבה ליאת על התגובה החמה.

      ועל הרעיון לשים אותו בקהילת אדריכלות ועיצוב פנים.

       

      האם את נתקלת בעבודתך בדילמות כמו שתיארתי. לדעתי אפילו בעבודה בישראל, במיוחד בתכנון בתים לאנשים שבאים ממקומות שונים בעולם, אפשר ליצור דילמה בין-תרבותית, לגבי מה הלקוח רוצה ומכיר מהמדינה ממנה בה, ומה מקובל בישראל + קיים מבחינת חומרי גלם. מה דעתך?

        28/3/10 13:12:

      התכוונתי: אנשי
        28/3/10 13:11:


      מריון פוסט מדהים,

      אני סבורה שרבים ימצאו בו עניין בעיקר אנדי תכנון כמוני,

      אני מזמינה אותך לפרסמו בקהילת אדריכלות ועיצוב פנים.

      ליאת

      ארכיון

      פרופיל

      marion23
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין