ובתוך אירועי הימים האחרונים, מנתחת את צעדיי- מתבוננת על עצמי מהצד ולא, לא אוהבת..ואני שתיאורתית ומעשית, מאמינה בתהליכים מבינה ש - "שינוי, עכשיו"........ומייד!ולא, זו אינה מפלגה ישנה או חדשה ולא תעמולה אבל בהחלט, בחירה!!וזו, אני מקווה היקיצה שלי. מתוך יותר מדי זמן של תקיעות, של תירוצים והיסוסים.זה הזמן.ומתוך הכאב והפגיעות, צומח לו איזה סדר פנימי ועמו הכוחות להתחדשות. "פעם אחת הלך איש לבקש צדק. הוא הגיע לארמון המשפט. בפתחו של הארמון עמד זקיף חמור סבר.האיש חשש לפנות אליו וחיכה שהזקיף יפנה אליו ראשון. מכיוון שהזקיף לא פנה אליו בדברים, ישב האיש בפתח הארמון וחיכה...וחיכה, וחיכה. כך המשיך לחכות , ובלבו אמר: השומר בוודאי יבין בסופו של דבר שרצוני להיכנס ויפנה אליי.וכך חלפו להם ימים, שבועות ושנים.האיש המשיך לחכות מול שערי הארמון, והזקיף המשיך לעמוד על משמרתו. עשרות שנים חלפו להן,והאיש שהזדקן וחש כי ימיו ספורים, אזר עוז, פנה אל הזקיף ואמר: "באתי לכאן לבקש צדק.מדוע לא נתת לי להיכנס?" " אני לא נתתי לך?" ענה הזקיף מופתע, "מעולם לא פנית אליי ולא ביקשת להיכנס. השערים היו פתוחים לרווחה. כל מה שנותר לך לעשות הוא לדחוף אותם ולהיכנס" -פרנץ קפקא- |