חסרת אונים  , אוכל לא בא אל פי  "לפחות תשתי " זעק הצדיק .

  על המאזניים  שחור על גבי לבן ירידה במשקל

בשישי  לשלוח  יד בנפשי חפצתי

 בני ישראל   עברו תלאות במדבר,  אכלו מרורים , חצו את הים לחירות

ראה זה פלא אנוכי בעבדות

 את הסלון  חציתי הולך ושוב , את חדרי הילדים פקדתי  ובמחי כף אל המטבח נכנסתי  אין ספור פעמים .

לעבר התנור לשאול לשלומו של העוף , להנמיך הלהבה בכיריים שמא ייחרכו הכרעיים

נכדיי מתרוצצים,  משחקים תופסת  קלאס ומחבואים  

תינוקת הצורחת בקבוק, החלפת טיטול, קוצ'י מוצ'י  ומוצצי

ילדיי התרים  ללא הרף אחר  מזון 

 נתקלתי  ומעדתי בטרקטור צעצוע  בעלת כף משוננת , הצדיק תמך וכך ניצלתי

אחת מנעלי הבית שלי תפסה תאוצה לכיוון לא ידוע

לאחר כשעה ומחצה נמצאה האבידה בתוך בימבה מקרטעת, מישהו חמד לצון  וצפן  בנוסף את צרור המפתחות של הצדיק

  הכל התנקז אליי וממני, דלגתי כמו בת עשרה עם עלם חמודות בכרמים .

 אך כאן ללא מטרה ברורה

מצבים הזויים לגמרי , צבטתי עצמי, חשתי בכאב  ובכל זאת מיאנתי  להאמין ..

המילים שעלו בגורל היו ,אמא וסבתא!!!

פסח בפתח חג שמח , שמתי מרצי הבלתי נלאה בפנאלים עד יצאו בוהקים ..

תפקידו של הספוג לספוג, אך כשמגיע לרוויה זב הוא , לספוג אני מדמה עצמי

גופי הרך בשנים לא עמד בנטל.

את הבלוג זנחתי ועתה שבתי בכוחות מחודשים ...