איזה כייף זה להרגיש אהבה למישהו בלב,

אהבה שהיא לא תלויה בדבר או בו,

במה שהוא יגיד,יעשה,ירגיש.

פשוט אהבה למישהו,

גם כשיש וגם שאין איתו יחסים,

וגם האין זה בתוך יחסים,

כי היש הוא קודם כל בלב שלי.

הלב פשוט אוהב.

ושיש אהבה אז אפשר להגיד אותה,

לחלוק אותה,

לשלוח אותה לאותו אהוב.

ואני מקווה שהוא גם מרגיש אותה,

שהיא מגיעה אליו,גם אם זה מרחוק,

כמו קרני השמש,

המלטפות והמחממות.

ושאהבה הזו מציפה אותי ברגעים אלו,

זו גם בעצם גם האהבה שאני שולחת לעצמי,

שאני עוד מרפה למי שאני,

עוד אוהבת את עצמי,

עוד אהובה מעצם היותי.

*צולם בסוהו של לונדון לפני ארבעה ימים