חג הפסח כולו, מתחילתו ועד סופו, הוא סמל להתחדשות ופריחה של אביב חדש ומלבלב, היפהפיה הנרדמת מתעוררת אחרי תרדמת החורף הארוכה, מתמתחת ארוכות, ויחד איתה מתעורר הטבע כולו, הפרחים, העצים, הציפורים מתחילות להכין קינן ולהטיל ביציהן.

הנשמה הגדולה של היקום מתעוררת, ומעירה גם אותנו לתחילת האביב של יצירה ושמחה, עשייה ופריחה מחדש, יציאה מעבדות לחרות בכל ימות השנה.

כל שנה מספר שעות לפני ליל הסדר אני מכינה את עצמי ואת הבית להתעוררות הגדולה של האביב שמתחילה עם כניסת החג, אני מתחילה עם בקבוק מי-ים שאותם אני יוצקת בכל פינות הבית, בכל החדרים, אחרי שעה אני שוטפת את הבית כולו במיים נקיים שבהם אני מטפטפת 2-3 טיפות משמן לבנדר ושמן מרווה, ללא חומרי ניקוי אחרים, ורק כשהבית כולו נקי אני לובשת לבן, מבעירה בכלי נחושת-או כל קערה אחרת עלי מרווה יבשים  או בְּחוֹר-תערובת של עלים יבשים ושרף-עצים,  ועוברת בכל פינות הביית, בכל החדרים, אני שרה או אומרת מילים שיש להן משמעות עמוקה עבורי תוך כדי טיהור פינות הבית, ורק לאחר שכל פינות הבית בכל החדרים מטוהרות, אני עוברת עם נר לבן באותם המקומות בדיוק, אלא  שהפעם אני מתעכבת גם על מקומות כמו: מאחורי דלתות החדרים, מסביב לתמונות בני המשפחה שמחייכות אליי מהמזנון, מעל המיטות של בני הבית, ובכל מקום אחר בו אני מרגישה שיש אווירה של כובד או אי נוחות, אני עוברת עם הנר ומביעה תפילה בלב, הפעם לא בקול רם, עבור כל אחד ואחד מבני הבית שאת פינתו אני מטהרת.

אני נכנסת עם קערת עלי המרווה היבשים או הבְּחוֹר לחדרי האמבטיה והשירותים ומטהרת אף אותם, ועוברת בהם עם הנר, אבל רק אחרי שסיימתי את הטיהור בשאר חדרי הבית.

לסיום, אני מדליקה מנורת שמן ובה שמן מרווה ושמן לבנדר, מבעירה מקל קטורת ועוברת בכל אותם מקומות שאותם טיהרתי עם העלים והנר תוך שאני מברכת את בני הבית ואת כל הבאים בשעריו שהאור והאהבה ילוו אותם תמיד ויאירו בשמחה את חייהם.

את הטקס הזה אני עושה פעם בשנה, בחג פסח, אך גם ביום שישי לפני הדלקת נרות שבת אני מדליקה  נר לבן ועוברת מעל שולחן השבת שעליו מונחים הפמוטים, ספר תהילים, ומעמד לקטורת, וגם במקומות בבית שאותם אני חשה שצריך לטהר, ורק לאחר מכן מדליקה את נרות השבת ומברכת.