כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    נקודת Mבט

    עיצוב, צילום, תערוכות, התנדבות, רעיונות, חלומות, מחקרים, אקולוגיה, חיות, חיים, בארץ, מחוץ לארץ, ריקוד, עוני, עושר, עולם שלישי, עולם שני, עולם ראשון וכל מה שביניהם מנקודת המבט של אפרת.

    פוסטים אחרונים

    הודו בצבעים - בניה מבוץ

    4 תגובות   יום רביעי, 21/3/07, 12:58

    בין הרים צחיחים שצבעם כצבע המדבר, גובהם כגובה השמיים ופסגתם לבנה משלג, נחשף לו עמק מישורי המעובד בידי אדם ובו כל גווני הירוק האפשריים.
    הקונטרסט בין ההרים הצהובים אדירי המימדים ובין המישור הירוק האינסופי יוצר שילוב ייחודי אשר, למעשה, משקף את השתלבותם של האדם והטבע.

    טיולים עצמאיים בין הכפרים מאפשרים להכיר את לאדאק מעט יותר מקרוב. המקומיים החייכנים נראים כמו טיבטים וניכרות השפעות רבות של התרבות הטיבטית על צורת חייהם.
    השדות המעובדים בשילוב הנחלים הזורמים ללא הרף יוצרים אוירה של קסם שאף תמונה ואף סיפור לא יוכלו לתאר...
    אין צורך בעין חדה כדי להבחין שבין השדות, הנחלים, החיות והאנשים, ישנם בתים, חומות ולבנים. אך משהו כאן שונה.. הבניה האנושית בלאדאק משתלבת להפליא עם הנוף הטבעי.

     
    פרטים
    החומות ובתי הכפריים עשויים לבני בוץ. משפחות (כולל ילדים קטנים – בנים ובנות) כורים לבנים אלו בסמוך לנחלים.
    התהליך הוא פשוט אך דורש עבודת כפיים קשה ומאומצת –
    מרטיבים את האדמה וחופרים אותה בעזרת את חפירה. את תערובת האדמה והמים, יוצקים לתבנית עץ מלבנית והייבוש נעשה עי חשיפה לשמש. לבני הבניה פשוט עשויות מאדמה – ללא תוספות.

    לאחרונה, עם התחממות האזור, החלו גשמי זלעפות לרדת בחבל לאדאק. 
    הלבנים, שאינן עוברות אפילו תהליך של בערה, מתמוססות, ולמבנים רבים נגרם נזק רב.

     

    יישומים
    היישומים של הלבנים הינם רבים; מהתוצר בונים בתים, חומות ואף מבני ענק כמו ארמונות בעלי קומות רבות.
    מעניין לדעת שהילדים הכפריים אשר גדלים במציאות זו, יודעים כיצד לבנות בתים בעצמם. ללא צורך באדריכל, מהנדס או מפקח בניה. זוהי אחת מיכולות ההישרדות של המקומיים – כחלק מהחינוך העובר מאב לבן.


     

    נקודה אישית

    לאחרונה חזרתי מטיול מרגש ובלתי ממצה בהודו שכל מילת תיאור או משפט, לא יכול לאמוד את יופייה, כוחה והשראתה.
    בין נופים מרהיבים ואנשים קסומים, בחרתי להתמקד בעיצוב ובעבודות יד וכפיים בהודו.
    גיליתי שוב את הערך שבפשטות ואת היכולת להשתמש בטבע באופן שאינו פוגע בו.
    זוהי כתבה ראשונה מבין סדרת כתבות בנושא.

     

    ניתן לראות את הכתבה במלואה בשילוב תמונות רבות

    באתר המרכז הישראלי לעיצוב > מדור מאמרים וביקורת > קטגורית תרבות וסביבה 

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/9/09 22:16:
      שנה טובה

      - שנה של הכרות מעמיקה עם עצמי הקיים ושינוי לעצמי חדש.

      - שנה של שיפור מיומנויות תקשורת בין אישית.

      - שנה של שיפור האיכות של קשר זוגי קיים, של שיתוף פעולה והדדיות.

      - שנה של התמודדות נכונה עם משברים ודילמות.

      - ולמי שעובר את החגים לבד, שנה של מציאת אהבה.



      שנה מלאת אהבה,

      מאמן אישי לזוגיות

      acoach4u.co.il
        6/5/07 13:19:

      צביטה.

      כל פעם שמישהו אומר או כותב הודו, אחת ועיקר לנוכח תמונה מהודו.

      צביטה של געגוע נושן ואהבה ללא תנאים.

       

       

        6/5/07 12:36:

      אני לא חושב שניתן למצות את הודו בטיול, הרבגוניות היא אינסופית והעומק שבכל דבר הוא תהומי...

       

        21/3/07 15:56:

      לספר לישראלים על הודו, זה כמו לספר להודים על ישראלים...

       

      אבל לאדאק, אכן הייתה מעוררת השראה (משם האייקון שלי), ובאמת מדהימה ביופיה. אני מבין את ההשראה שזה נותן לספר עוד ועוד.

       

      העיקר שהתובנות שהגעת אליהן שם ישארו איתך גם בישראל. אצלי כבר איבדתי קצת, אבל אני חושב שהעיקר נשאר ואני שמח. תדאגי שגם אצלך זה יהיה כך, כי זה נורא חבל לאבד את זה, ולחזור אחורה.

       

      יונתן.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      efratshaked
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין