כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כתוב בפלקונטיות

    השפה הפלקונטית, היא כמובן, שפה סאטירית והומוריסטית, אבל לפעמים היא גם רצינית מאד, מה לעשות.

    שיר חדש למנחם בת, משוררנו הלאומי

    2 תגובות   יום ראשון, 28/3/10, 18:17

    לפני שעה לא קשה במיוחד חלפתי לי ליד הסנטר, בין דיזנגוף והסירחון, ולאוזני הגיעה קולה של מהומה בריאה, מה שגרם לי כמובן להחיש פעמי לכיוון המהומה הבריאה. ואכן, כפי שקיוויתי, הגעתי למרכזה של תיגרה רבתי מלוות צעקות.

    במרכז התיגרה ניצב לו משוררנו הלאומי מר מנחם בת, כשהוא אוחז בגרונו של אזרח אחד, די רזה, מנענעו בפראות וצורח בקול רם וניחר, כנראה ברומנית, אם כי איני יכול להיות בטוח בכך מאחר שאיני יודע רומנית.

     

    אני ועוד כמה רחמנים ניסינו להפריד בין השניים ולהציל את הדי רזה מזעמו של גדול השירה, אך הדבר לא קל היה כי נתקלנו כולנו בערימות גדולות של עיתונים שהונחו בקרבת מקום. לבסוף, צלחה משימתנו, והמסכן הדי רזה הצליח לברוח בעור שיניו, בעוד מר מנחם בת מתפנה לשוחח עימי ולהוציא קיטור זעם. מה קרה מנחם, שאלתיו, וחיש קבלתי הסבר ממצה להתנהגותו הפרועה. רק היום, כך מר בת, רק היום הדפיס מעריב את השיר החדש שלי בין דפי העיתון, וכאות תודה מצידי, וגם כהיענות לדרישת ההנהלה, יצאתי לרחובה של עיר בכדי להפיץ כמה שיותר עיתונים. אתה רואה את כל החבילות סביבנו, ואני כבר מתייבש פה שעתיים ויותר, ורק 3 אנשים הסכימו לרכוש ממני את מעריב, למרות שאני מודיע כאן לכולם במסרים קולניים רבי דציבלים שבגליון היום מופיע השיר החדש והמקסים פרי עטי. זו לא חוצפה?

    ניחמתי את משוררנו הלאומי בלטיפות ענוגות על קרחתו וגם קניתי לו ארטיק. לאחר מכן נפניתי להרים טלפון למר יואב צור, עורך מעריב, בכדי לומר לו שזו התעללות מה שהם עושים למשורר שהפך למוכר עיתונים מתוסכל, אך לא השגתי אותו. במערכת אמרו לי שהוא בנייד, ובנייד ענה תא קולי בערך בזו הלשון: הינכם מוזמנים להשאיר הודעה ואני אחזור אליכם, שמנסיון, אף פעם זה לא קורה. 

    נסיונותי לשוחח עם העורך הזכירו לי את שירו של אברהם אבן-עזרא, פרשן התנ"ך ומשורר תקופת תור הזהב בספרד, וברשותכם אביאו בפניכם, מאחר שקצר ביותר הינו, וכאמור, נוגע לענין:

    אשכים לבית השר

           אומרים כבר רכב

    אבוא לעת ערב

           אומרים כבר שכב

    או יעלה מרכב

    או יעלה משכב

    אויה לאיש עני

    נולד ללא כוכב.

    שימו לב אגב ל או יעלה הניתון לקריאה גם בתור אוי עלה, ולמילה בשורה אח"כ, אויה.

    ועכשיו, לכבוד החג, כמה מילים רציניות.

    השיר הזה לא רק נוגע לענין אלא הוא גם מייצג את הדרך בה כותבים שירים, שלא קיימת יותר בימינו. אני לא רק מדבר על השירה המופרכת, המופרחת והפרעחית בת זממנו, אלא אפילו על ענקים כמו אלתרמן, שכתב הכי יפה ובכישרון עצום, רק שמה שכתב זו לא שירה, ובהזדמנות אחרת נסביר לכם, בערים יקרים שלי, מדוע.

    חג שמייח לכולנו.       

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/4/10 14:36:

      צטט: cafe2010 2010-03-28 18:32:57


      חחח גדול

       

      הניק "הבל" ז"ל, היה מסכים איתך. אם אתה זוכר אותו :)

       

       

      תודה, וזוכר זוכר. מענין שהרבה חברים טובים נעלמו להם במרוצת הימים.

       

        28/3/10 18:32:


      חחח גדול

       

      הניק "הבל" ז"ל, היה מסכים איתך. אם אתה זוכר אותו :)

       

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      פלקונטי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין