כותרות TheMarker >
    ';

    קפיצה למים הקרים

    אֲלִיסָה בּאֶרֶץ הַפְּרָעוֹת

    11 תגובות   יום ראשון, 28/3/10, 23:06
     שוב אחרי יום עבודה, שוב חוזרת מהחצי חינם, שוב מחפשת חנייה במסלול הקבוע. כעבור רחרוח מקדים של השטח, אני מתחילה מחדש את המסלול. מאחוריי אורות מסנוורים של מכונית שנכנסה רגע אחריי לכביש הצר. מימיני מתגלה לו במלוא הדרו, נֶתח יפהפה של חנייה מרווחת דיה עבור הבּימבּה שלי.אני ממהרת לאותת ימינהיען כי סימנתי את הטריטוריה המבוקשת. הבּימבּה מענטזת ברֶווֶרס, במוּשלמוּת האפיינית לה, ואני מתענגת על המרווח שנותר מכל כיוון.אני מביטה במראה. האורות שמאחוריי מתקדמים לאיטם, חולפים לשמאלי ונעצרים לאחר מטרים ספורים. באמצע הכביש כמובן. (הלו, הלוא זה ישראל פה). אני מעיפה מבט: טנדר קטן, עמוס בריהוט ומיני טוּבין. אולי בדיוק עברו דירה. אולי סתם התחדשו לקראת הפסח. אולי לא. אני לא ממש מתעמֶקֶת, מאבדת עניין די מהר כהרגלי,  וחוזרת לטרדות עולמי הצר: הטוּבין הפרטיים שלי ממלאים את בּימבּתי עד אפס מקום ואני מֶחשֶבֶת כיצד להנדס את כל השקיות הללו ולשאת אותן במעלה שלוש קומות. אחרי בזבוז זמן נוסף, כדרכי בקודש, על אירגוני סרק, אני יוצאת מהמכונית, מקפלת מראה, עוברת לצד השני, ומתחילה להעמיס את השקיות. מן הכבדה אל הקלה כמובן. את הניירות שנותרו על הכסא בתפזורת אני תוחבת לתוך תיק הצד הפתוח ברישול, טורקת דלת, לוחצת על כפתור האזעקה בעזרת האצבע היחידה בערך שנותרה פנויה, מברכת את בּימבּתי בלילה טוב ופונה להתחיל במסע הקטן שממתין לי ברגעים הקרובים. רגע לפני שאני יוצאת לדרך, אני מזהה תכונה סביבי: רכב נוסף שהגיע מצפצף (ובצדק) כי הטנדר שנעמד באמצע הכביש חוסם לו את הדרך. הבחורה שניצבת ליד הטנדר, כשסביבה כסאות שכנראה השניים הספיקו לפרוק בינתיים, קוראת לבחור לבוא. הוא מגיע בריצה מכיוון הבניין ועושה תנועה עצבנית של "חכה" לרכב הממתין. כבר די חשוך, ואני מתחילה לאבד את התחושה בקצות האצבעות, אבל הו, איזה מזל, רגע לפני שאני פונה ללכת לביתי, ורגע לפני שהוא נכנס למכוניתו ונוסע, מחליט הבחור לקשור עמי שיחה, ולסנן לעברי מבחר גידופים וחירופים על שהעזתי לתפוס לו את החנייה. כמובן שגמלתי לו ב"ערב נעים" כשבליבי אני מחניקה ניאוץ קל. ואולם, כשחושבים על זה, בימינו, הרי יש לומר תודה על כל ניבול פה, ולהוסיף ברכת הגומל, שהיה זה רק גידוף ולא, חלילה, איזה חפץ דוקר.    
    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/1/18 12:58:
      תודה שרי:) משתדלת בד"כ לשמור על אנרגיות חיוביות... לא תמיד זה מצליח לי אבל... יש לי כאן איפשהוא פוסט אחר, שבו בחור אחד ממש איים עליי כי "תפסתי לו את החנייה", למרות שלא תפסתי... ושם הייתי פחות נעימה, אבל עדיין השתדלתי לשמור על קור רוח... הפוסט הזה נכתב כשעוד גרתי בחולון:) בחולון הייתי פחות אמיצה, ולא העזתי להסתבך עם אנשים... הפוסט האחר, שנמצא איפשהו בהמשך, נכתב כשכבר גרתי בתל אביב:) שם היה לי יותר אומץ לריב עם אנשים. אולי כי בתל אביב באיזשהו מקום הרגשתי יותר בטוחה... במחשבה נוספת, בתל אביב הרגשתי הכי בטוחה, מכול המקומות שגרתי בהם אי פעם:)
        29/1/18 12:02:

      חתיכה כזו ממציאות של יומיום...
      ולא נעים הקטע עם המקלל.
      ובכל זאת... תלוי הדבר בדרך שאת בוחרת להתייחס.
      אהבתי מאוד את:
      "ערב נעים"
      נראה לי שתגובה מסוג זה גם מוציאה איכשהו את העוקץ

      מהנאמר ואולי עושה משהו לאותו אחד שקילל...חיוך

        31/3/10 21:44:


      כן. זה חלק מהמנטליות. החוסר סובלנות.

      כתבתי על זה רגע לפני שהתגובה הבוטה שלו תיראה לי נורמלית.

      או רגע לפני שאני אהפוך לניאנדרטלית כדי לשרוד.

      כתבתי את זה כדי לזכור שזה לא היה ככה ולא אמור להיות ככה.

       

      אז מזל שחגים, כי אני הרבה יותר רגועה בימים אלו ;-)

       

      תודה צבי, ומועדים לשמחה:-))

      (מועדים לשמחה זה יפה ;-))

        31/3/10 21:31:

      גם חוסמים וגם מקללים

      טוב שלא רוצחים כמו הצ'צ'נים

      אבל ברגע של רצינות

      אצלנו דרגת הסובלנות כלפי האחר כבר מזמן ירדה מתחת ל-0

       

      למרות זאת, מועדים לשמחה

       

      צבי

        29/3/10 10:19:

      :-)))
        29/3/10 10:19:


      יפה ששמת לב נשיקה

      כן. עובדת. חג החירות או לא? קריצה

        29/3/10 10:03:


      לפי הסיימלים, את בעבודה.

       

      מה, גם היום את עובדת ?

        29/3/10 10:01:

      התכוונתי לתאר סיטואציה די בנאלית בתרבות שלנו.

      הבחור לא באמת איים עליי או הפחיד אותי.


      להפך, בשנים האחרונות נעשיתי קצת מהירת חימה, וכמעט שהתפלק לי לענות לו איזה משהו לא במקום.

      אבל הייתי במצב רוח טוב בסה"כ, וגם חשבתי לי, אחרי זה, שבמקום להתעצבן, אני באמת צריכה לברך, בסה"כ בחור עדין קריצה


       

      ולך, מתוקתי, תודה וחג שמח ונשיקות נשיקה

       

        29/3/10 09:44:


      זה אבסורד שאת מברכת הגומל ומודה על מזלך הטוב על כך שלא נרצחת.

      אבל מה שתיארת פה כהלכה ובלשון נקייה ומצוחצחת,

      לא מפתיע אותי כלל,למורת רוחי.

      :-(

       

      וכמו שהוסיפה שטוטית,

      ערב חג היום.

      אז ברכות גם ממני,

      מיכל,חברתי האהובה.

      }{

        29/3/10 07:20:

      צטט: שטוטית 2010-03-29 04:00:18

      בדיוק !

       

      ובכל זאת חג שמח יקירתי

       

      }{שטוטית

       

      תודה! גם לך :-)

        29/3/10 04:00:

      בדיוק !

       

      ובכל זאת חג שמח יקירתי

       

      }{שטוטית

      ארכיון

      פרופיל

      Themis Θ
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין