קוּמוּ, תֹּעֵי מִדְבָּר, צְאוּ מִתּוֹךְ הַשְּׁמָמָה; עוֹד הַדֶּרֶךְ רָב, עוֹד רַבָּה הַמִּלְחָמָה.
Let My People Go - שלח את עמי, השיר נישא בליבי כבר כמה ימים ובמיוחד היום. את השיר הזה אני אוהב במיוחד לשיר כשאני שוטף את מיכל המיץ לאחר הייצור. קירות המיכל מגיבים נהדר לקולי ומעצימים אותו - לא שקולי שקט גם ככה. אני שר את הגירסה האנגלית ומייד ממשיך בגירסה העברית ולפעמים במעורב. אני חושב לעצמי - האם לאנשים האחרים כאן יש שירים שכל כך מדברים אליהם. - יש גם שירים אחרים שמדברים אלינו כפי שאתם יודעים. מדברים מהחינוך שקיבלנו ומהתרבות שלנו ומזה שגדלנו להמשך תרבות החופש הביטניקית/היפית ומדברים גם סתם מארועים אישיים בחיים. מסתבר שלא. אין כלום שתופס אותם. בכלל לקח זמן עד שהבינו שכש-רון שר לעצמו או בקולי קולות (כי לא מתבייש מאף אחד) זה לא בגלל ששתה. לקח להם זמן להבין שאני כל כך לא משועבד עד שאיני משועבד גם לשתיה. הסברתי לסובבים - בעיקר בעבודה - שיש לי רדיו בפנים שאי אפשר לכבות ולפעמים (הרבה פעמים) זה יוצא החוצה. ושתבינו - אני זייפן אבל בטח שאני לא מתבייש ובטח שאני לא קטן. אז את הפסח לא אחגוג. אבל אני חי אותו כבר ימים לפני. הסדר עצמו, כאן לבד, לא ממש נחשב בעיני. זו התחושה שמרוממת אותי/אותנו. בשנים ראשונות ערכתי סדר לבד. ערכתי משאל באינטרנט איך מכינים מצה. זכרתי מילדות שהכנו מצות על כירה מאולתרת מבוץ ולבנים ועליה מכסה של חבית. אבל המתכון נשאר בידי הגננת.... אז לא קיבלתי תשובות ברורות. אחי אמר שאת החורים במצה עושים עם מזלג ואחותי אמרה שהיא לא יודעת אבל מה שהיא כן יודעת שעושים מהר ובחיפזון. טוב, ניסיתי ויצאו דיקטים. יין ישראלי נמצא בחנות האלכהול (הממשלתית) האזורית. (אין מכירת משקה אלכהולי בשום חנות אחרת וכך שגם אין שום תחרות מחירים.... עד כאן כלכלת שוק חופשי). והעיקר - לקחתי הגדה מסורתית והגדה קיבוצית וקראתי כל אחת את כולה אני לבד. חלומי התגשם - לקרוא את כל ההגדה לבד מבלי להסתפק רק בחלק האחד המוקצה לי. כל ההגדה שלי. כל ההסטוריה שלנו וכל המסורת איתי ושלי. פעם פעמיים גם התחברתי באינטרנט לסדר של הקהילה הרפורמית (ניו יורק?) לעריכת סדר משותף. הרי מי עוד מאפשר שימוש באינטרנט במשך החג אם לא הרפורמים. בפעם השניה הבנתי שזה סדר מוקלט מראש שחוזר על עצמו מידי שנה. כמה פעמים כיוונתי את ביקורי בארץ בדיוק לסדר פסח. לפעמים בקיבוץ ולפעמים לסדר אצל אחותי בקריית שמונה. מכל חגי ישראל סדר פסח הוא החשוב ביותר עבורי. הסמלים שבו מדברים אלי. החרות. החרות. זכות בסיסית של כל אדם באשר הוא (גם הפלסטינאים). החרות הנפשית של כל אחד. וחג האביב. חג הטבע המתעורר. הבאת העומר - קציר הקמה. אני ממש מדבר גבוה כרגע אבל זה בא מעמקי הנפש. זוכר את טקסי קציר העומר. בחורים צעירים עם חרמשים נעמדו בשורה בפאתי השדה. אחד בעל קול בריטון אדיר היה שר שיר פותח ואז קורא בקול "האקצואור" וכל המשק מסביב לשדה עונה לו פעמיים "קצואור קצואור". ממשיך לשיר ושוב שואל "האקצואור..." והקהל משיב. והבחורים מתחילים לקצור ויפות המשק באות אחריהם ואולמות אלומות ובאוויר עולה ריח חציר קצור ובערך אז גם שוקעת השמש ובערב מובאות האלומות ע"י הילדים הקטנים לסדר הפסח שרוקדים איתן איזה ריקוד. ובסדר אני נועל את הסנדלים החדשות ולבוש במכנסי השבת עם הקפל החדשים וחולצה לבנה חדשה. יושב על ספסל עץ לא נוח על יד שולחן ארוך וגבוה שכמוהו עוד עשרות בחדר האוכל או אולם התרבות. אני מקפיד לשבת כך שאראה את זו שרוקדת איתי עז וכבש וגם קרקוביאק ושאראה גם את זו שרוקדת איתי פאסה-דובלה ושבכלל התחילו עכשיו להתפתח אצלה משהו משהו...(צריך להזמין אותה לסלואו..אבל את הקשר אצור עוד בהורה). יושב ומקשיב ובולע כל קטע קריאה. ממש מקשיב - לא מחסיר מילה. כל שנה מחדש בהדרת קודש אמיתית. בשלב מסוים מתחיל לתרגל את קטע הקריאה שלי. וברגע במתאים נעמד ומתחיל דווקא ברגע שקט, דומיה. שיתכוננו. ואז קורא את קומו תועי מדבר של חיים נחמן ביאליק. מסורתית הקטע הזה ניתן לי או לקריינית קול ישראל שחייתה איתנו מלכה שמחוני (שלימדה אותי קריינות). כשניתן הקטע לה אני הקראתי משהו אחר. קורא ב"ריש" לשונית (לא גרונית) וב"עין" מתלעלעת מהגרון. קורא באופן המוליך אל שיאים ומורדות. מעלה לקראת שיא לקטע של "כל איש ואיש בלבבו ישמע קול אלוה דובר" ואז יורד לשקט המשכנע של הקול האלוהי שבלב "לך היום אל ארץ חדשה אתה עובר". ובסוף מושך את המשפט האחרון בצורה המהללת כל מילה ומילה שבו "כי מלבד המדבר תחת לשמיים עוד לאלוה עולם גדול רחב ידיים. מלבד ילל הישימון, דמי הציה (סינקופה) תרגש תחת שימשו (עוד סינקופה) ארץ י-פ-ה-פ-י-ה". ואחרי זה ארוחת הסדר ואחר כך שירי אביב ותם הערב. כך מידי שנה בשנה הסדר שלי. מה שאני אוהב בהגדה הקיבוצית שהיא ממש מספרת ביציאת מצריים. מקיימת בגדול את המצווה של סיפור יציאת מצריים. יש גם הודיה והלל אבל סיפור היציאה לחרות מהווה את מירב ההגדה. ולאחר פינוי השולחנות ואיסוף הכסאות והספסלים ריקודי העם. תמיד הורה. המון הורה. הורה צריך לרקוד עם שניים שלושה כפתורים פתוחים בחולצה. חייב להיות צווארון ששוליו יתנפנפו על הכתף ואת השרוולים מקפלים קיפול או שניים. וגם בלורית רצוי שתהיה. הורה רוקדים עם כתפיים שמוטות, ככה כאילו שללא מאמץ כלל. את יד השכן למעגל אוחזים בקלילות. את הרגליים מקפיצים בקצב הנכון בצורה הנראית תמיד לעין כאילו שנעשה היטב ונכון אבל כמו כבדרך אגב. כך גם בריקודי הזוגות שבאים אחר כך. הכל כאילו קל. כמעט כמו לא איכפת - אבל באמת - כמה שאיכפת. ובריקודי הזוגות יש לסובב את בת הזוג בדיוק נכון ובאופן שיתן לה מרחב לבטא עצמה אבל להיות שם שוב בדיוק בזמן לתפוס את ידה לצעד או לסיבוב הבא. והזרוע חשה בעלומיה המתפתחים וכאילו במקרה וגם לא איכפת לה ובעצם רוצה. והריקודים נמשכים ותמיד לקראת בוקר הערב נגמר מוקדם מידי. אז זהו אני את הסדר שלי עשיתי - עכשיו תורכם חג שמח חג חרות גם לגלעד שליט שללא חשבון ישוחרר כבר ומייד משיביו. אפיקומן שם השיר GO DOWN MOSES הזכיר לי את השיר החדש יחסית (ולכן כנראה לא נמצא על גבי CD או טייפ) WAY DOWN של ידידי הטוב אבנר שטראוס ושבחיה בת ישראל (סיפור קולי מדהים בפני עצמו). http://cafe.themarker.com/view.php?t=1209435&p=0 שירת גוספל מקורית עוצמתית. לקצור בחרמש למדתי בילדותי וגם כאן יש לי חרמש למקרים שצריך מעט ירק או שלא כדאי להביא את הטרקטור לשדה או שהוא מחובר לכלי אחר. יש לכך טכניקה מיוחדת. הנפה לצד ימין רחבה ושטוחה ובמקביל לפני האדמה. (לא גבוה). תנועה מעגלית שטוחה מימין לשמאל אל הירק הנקצר תוך נעילת שרירי הזרועות ושרירי החזה שבינהן. פעולה החותכת את הירק הנקצר. וחוזר חלילה תוך קידום רגל מוליכה. באם סידרת הפעולות החוזרת על עצמה מבוצעת נכון, נערמת תלולית של ירק קצור לצד שמאלו של הקוצר שהולכת ונמתחת לאורך כל השורה. קוצר היוצר תלולית כזאת מראה שהוא יודע את המלאכה. כעת לא נשאר אלא לגבוב ולהעמיס לעגלה.
ובהבאת עומר סימלית זו אסיים לא לפני שאוסיף שבסופו של דבר כן ערכתי סדר כדרכי. כנראה היית במצב רוח מתאים. ריגשית. חושבים שהרגשות שייכים לנעורים אז אומר שהנעורים הולכים ומתעצמים עם השנים. אכן קראתי בקול ובהטעמה את כל ההגדות שברשותי. וחשתי אותן ואת מובנן בעוצמה אדירה. במקביל עורכת משפחתי את הסדר בארץ ובעוד דקות אחדות וודאי יתקשרו אליי - או אני אליהם.
חג שמח :)
רון תוספת. ה"סדר" הזה לא יהיה מושלם בלי חד-גדיא של חווה אלברשטיין שלא מרבים להשמיע אותו. אלי הוא מדבר תמיד - אז אצלי הוא לא יורד מהבמה. וכמו מתנה משמיים הביאה אילנה אדנר את אותו החד-גדיא בביצוע מקהלת נשים ערביות ויהודיות מיפו, חג שמח והחירות - החירות |
תגובות (43)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שלום לך
נפעמתי מיפי כתיבתך
כמו נבואה לא זועמת לא מנחמת רק מאירה כזרקור שירי את המציאות
קוּמוּ, תֹּעֵי מִדְבָּר, צְאוּ מִתּוֹךְ הַשְּׁמָמָה;
עוֹד הַדֶּרֶךְ רָב, עוֹד רַבָּה הַמִּלְחָמָה. מתאים לכל תקופה בחיי העם הזה...
רַב-לָכֶם לָנוּעַ, לָנוּד בָּעֲרָבָה –
וְלִפְנֵיכֶם פְּרוּשָׂה דֶּרֶך גְּדוֹלָה, רְחָבָה. מרמז לי משפט זה - שחדל סדר תירוצים
רַק אַרְבָּעִים שָׁנָה נֵתַע בֵּין הֶהָרִים –
וּבַחוֹל טָמַנּוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא פְּגָרִים.
אַל-נָא יַעַצְרוּנוּ פִּגְרֵי הַנֶּחֱשָׁלִים,
שֶׁבְּעַבְדוּתָם מֵתוּ – נִפְסַח עַל-הַחֲלָלִים! כי אצה הדרך והמתים לא שבים , ואם נעצור נתפגר גם אנו ולא נגיע אל הנחלה המובטחת
יִרְקְבוּ בִקְלוֹנָם סְרוּחִים עַל-צְרֹרוֹתָם, ואוו - עושה לי תחושה של... מה, גם הם יכלו להתקומם ולא עשו כן?!....
שֶׁבִּכְתֵפָם נָשְׂאוּ מִמִּצְרַיִם אוֹתָם.
עוֹד הַיּוֹם אוֹ מָחָר יַחֲלֹק רוּחַ קָדִים
עִם הָעַיִט גּוּפַת אַחֲרוֹן הָעֲבָדִים. מצמרר.. מזעזע...
קוּמוּ אֵפוֹא, נָדִים! עִזְבוּ אֶת-הַשְּׁמָמָה! מרמז שאלה דור המדבר
אַךְ אַל-יַעַל קוֹלְכֶם, דִּרְכוּ עֹז בִּדְמָמָה!
פֶּן-צַעַדְכֶם יַרְגִּיז מִדְבָּר וְנִרְדָּמָיו – עד שלא באים אל הנחלה הדרך מסוכנת לא לנו היא לעד
אִישׁ וְאִישׁ בִּלְבָבוֹ יִשְׁמַע הֵד פְּעָמָיו! כן, שלא להסות זה את זה כי זה רעש מיותר
אִישׁ בִּלְבָבוֹ יִשְׁמַע קוֹל אֱלֹהַּ דֹּבֵר:
לֵךְ! הַיּוֹם אֶל-אֶרֶץ חֲדָשָׁה אַתָּה עֹבֵר!
לֹא! לֹא לֶחֶם קְלֹקֵל, שְׂלָו וּדְגַן שָׁמָיִם –
לֶחֶם עֶצֶב תֹּאכַל, פְּרִי עֲמַל יָדָיִם!איזו הבטחה נהדרת
לֹא! לֹא אֹהֶל תֹּהוּ וַעֲלִיּוֹת שְׁחָקִים –
בַּיִת אַחֵר תִּבְנֶה, אֹהֶל אַחֵר תָּקִים!
כִּי מִלְּבַד הַמִּדְבָּר תַּחַת הַשָּׁמָיִם,
עוֹד לֶאֱלֹהַ עוֹלָם גָּדוֹל רְחַב יָדָיִם.
וּמִלְּבַד יְלֵל הַיְשִׁימוֹן, דְּמִי הַצִּיָּה –
תִּרְגַּשׁ תַּחַת שִׁמְשׁוֹ אֶרֶץ יְפֵה-פִיָּה." כאן כבר כתיבה מרגיעה... מלטפת... מעודדת
פוסט חזק ביותר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
הפסח השנה נחשב כבר לדאשתקד (לא?), אבל האביב כאן ועוד מספר ימים גם אתה...
איזה רון אביבי "נופל עלינו " !
אתה חוזר ומשיב אותי לבלפוריה כל הזמן... סדר משפחתי, ספסל לא נוח, נעלי החג החדשות וגרבי המלמלה הלבנות...
שירה יפה של דודותיי ודודיי מצד אבי- הכי יפה בעמק... קולותיהם ה"רוסיים" הדהדו בין בתי המושב במלוא הדרם. לא יהיה אחד מאלה שנותרו בחיים שיכחיש זאת.
לאבי היה קול רדיופוני ועברית של דינוזאורים. מלבד כל כרכי נילס הולגרסון ורבים וטובים אחרים היה מקריא לי מלבבו את סיפורי העמק שלו, פוסט על כל סוסה וסוה, פרה ופרה וכלביו האהובים, והבריטים והחיים הקשים שלפני קום המדינה...
אחזור ואומר לך אתה מספר עם קול של אבא, אתה מספר עם טוב לב של אבא :)))
תודה יקירי על יופי של דבר.
הגדות קיבוציות
יש טיגריסים לבנים בפינלנד?
רונצ'ו
לא נותנים לדרג פעמיים .
אז מנסה להביא לכאן תמונה.
רון יקר,
אתם מוזמנים לשבועות.
תוכל להביא איתך את המגל, קלשון והחרמש
את הטרקטור אפשר להשאיר שם. נבקש מאחד האיכרים באיזור.
אם תרצה, נרקוד הורה בחצר
:)))
מועדים לשמחה
מצטרפת לאבנרים :-)
"IT TAKES A WOMAN LIKE MR TO GET TO TME MAN IN HIM " אבנרית
רון אתה צדיק
אני מת על הסיפור הזה
יש בו הרבה השתקפות שלך.
ובינתיים העיקר למצות
שלא יהיו החמצות
המוטו להיום
ואביב מגניב
:-)
זו פעם ראשונה , שחגגתי עם משפחתי ללא משפחה , לא שלו ולא שלי.
ולא כדת וכדין ,לה באילת .
היינו בקלאב הוטל (החלטה של הרגע האחרון )
והיו לי מס אופציות , אחת יקרה להחריד 1000 ש"ח בשביל זרוע , חרוסת , ביצה קשה וחסה.
השנייה שאחי ישלם עליי, השלישית בבית חבד ולבסוף בחרתי במסעדת אל גאוצו.
יום שני היה עמוס לנו בבילוים ימיים , כך שנפלנו שדודים והתעוררנו מבוהלים 5 דקות לפני תחילת הארוחה במסעדה.
כמובן שהם ביקשו שנגיע בזמן ,אחרת לא יקבלו אותנו אז וויתרנו.
בלוואכי לא היינו רעבים , אז התלבשנו יפה ולקחנו תבננות שלנו לטיול בטיילת , בדקנו אם יש מסעדות פתוחות ,כמובן שלא היו ולפתע מכיון החוף שמענו את בוב מארלי , נכנסנו לפאב מסעדה ונשבנו בקסמי המקום , הזמנו לנו פרגיות על האש,עם תוספות , בינתיים עד ההכנה , שיחקנו עם הבנות שלנו בילייארד , צפינו בים ושמענו מוסיקת ראגיי ורוק משובחת והרגשנו לכמה שעות בחו"ל .
ואני רוצה להגיד לך שזו הייתה הרגשה של חופש מכל המגבלות המשפחתיות לזה אני קוראת פסח של כיף!!
חג שמח לך ולכל משפחתך .
השיר הזה מדהים
וקטע הזוי
גם אצלי יש ים בקצה הוואדי
ואיזה וואדי יש לכם בת"א בדיוק?
ידידי שבתי מן הסדר אצל חברים יקרים
בדיוק מהנוף ששלחת כמעט אותו דבר אבל עוד יותר וגם ים ...בקצה הואדי..
תודה על WAY DOWN כאן
משום מה ביאליק תועי מדבר ( מלשון דיבור ומדבר),
שפת השיר ואלו שעל שפתיהם תפרח הדומיה והחרות
נזכרתי בשיר שלי, נוקד היום , מקדיש לך אותו לחג.
*
נִתְּרָה שֵׁנָה מֵעֵינַי
וָאֶאֱסֹף אֶת שְׁנָתִי בִּצְרוֹר
וָאֲלַקֵּט הֲגִיגַי וָאָקוּם.
אָמַרְתִי :" רָכְכוּ עַצְמותַי וְרָפַס בְּשָׂרִי,
וָאֶהְיֶה מְדַמְדֵּם עַל סַף חֲלוֹמִי
כְּאַחַד הַלָּזִים, הַמְּשַׁחֵר לַילָה וּמֵלִיל יוֹמוֹ ".
וָאֶרְכֹּב עַל גַּב יָמִים אֲרֻכֵּי רֶגֶל
וְשָׁעוֹת כִּגְמָלִים דוֹהֲרִים,
וַתְּהִי הַשַּׁיָּרָה, אֲנִי וְכָל אֲשֶר בִּי,
נֶחְפֶּזֶת לְדַרְכָּה בִּמְאֹד, עַד כִּי טָחוּ עֵינֵינוּ מֵרְאוֹת .
וַיְּהִי אוֹר גָּדוֹל,
כְּאִילו הֶעֱרָה הָעוֹלָם
אֶל תוֹכִי אֶת אוֹרוֹ,
וָאָבוֹא אֲנִי אֶל עַצְמִי הֶחָשׁוּך וָאֵעוֹר.
אבנר
הבאתי לכאן לינק של מכונית שנצבעה בטושים
כרגיל הפיקסה מעוותת לי את התמונות
אולי תוכל לעשות לי זום על הנהג?
תודה:-)
<object width="480" height="385"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/ZpwV9NJe57k&hl=en_US&fs=1&color1=0x234900&color2=0x4e9e00"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/ZpwV9NJe57k&hl=en_US&fs=1&color1=0x234900&color2=0x4e9e00" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="480" height="385"></embed></object>
רון,
החד-גדיא הזה של חווה אלברשטיין, והתפילה לחירות של גלעד שליט -
והחורים במצה-קרש שעושים במזלג... (אימאשלי סיפרה לי איך היו מכינים מצות בעיראק, בבית, בתנור המיוחד, ואיך שמרו אותן בכלי מיוחד במרתף, מכוסות בד לבן-לבן-לבן, ואיך הילדים היו מתגבים למרתף לשבור חתיכה בכל זאת, כי הם לא התאפקו...)
והמרחק הזה -
שיהיה חג שמח, איש יקר.
שיהיה חג חירות - סופסוף, הלוואי.
הלוואי!
ואני חשבתי שהוא Moses .
באתי בשקט כדי לפתוח את הדלת לאליהו
אליהו אתך וכל הלבבות החמים שהגיבו
חג שמח!
היי רון
אף לי תכנים חדשים
תודה ויום נעים:-)
רון
חג שמח וכשר
תודה על הפוסט המועשר
אהבתי מאד
איזה טעם יש לך במוסיקה יאה אחי
איך היה לכם הסדר?
חג שמח
רון!
תודה ענקית על כל מה שנתת כאן
על הפתיח לקישור
על הקישור להפניה והמכתב האישי
ועל השירה וכל הניספח הארוך
ומה ''שתפס'' את עיני....
''אני חושב לעצמי - האם לאנשים האחרים כאן יש שירים שכל כך מדברים אליהם. - יש גם שירים אחרים שמדברים אלינו כפי שאתם יודעים. מדברים מהחינוך שקיבלנו ומהתרבות שלנו ומזה שגדלנו להמשך תרבות .....''
אהבתי הכל
ואף שמחתי מאוד מאוד
כי הכל קרה בעיתוי מיוחד
ממש בזמן!!
(אני כבר שולח לך באישי)
חג שמח והרבה אהבה....
אן יקרה - חג שמח מיוחד ואישי
ביקורך כאן מעצים את הסדר
אורחת כבוד את לי - תודה
*
פוסט יוצא דופן ומרגש במיוחד כשזה בא ממך רון.
השירים שהבאת מרגשים ומצמררים, מעלים נשכחות.
בדברים כה רבים אני חשה ומרגישה כמוך, חבל שרבים מהאנשים שחיים כאן, לא חושבים חשים מרגישים כך בעניין.
לעשות את הסדר המלא כהלכתו ללא שמרגישים מה שמרגישים וחושבים בפנים קצת מחטיא את המטרה.
היה נחמד לו הייתם באים לבקר בפסח ולראות אנשים, אבל אפשר לבוא לבקר בכל עת, והחירות - היא בלב פנימה, קיימת בו או שלא, עם או בלי גינוני טכס כאלה ואחרים.
אני מאד אוהבת את השיר הזה ואת פול רובסון הבלתי נשכח, תודה.
מצטערת שאינני יכולה מכאן לשמוע אותך שר בעבודה, בקולך שלך הלא שתוי (כפי שאתה מספר שחשבו), היה נחמד מכאן לשמוע אותך שר....
חג חירות שמח
לך, לאהוביך, למשפחה,
בריאות פתיחות ויצירה
אושר ואהבה רבה
ברוכה הבאה לסדר שלי - אור הבאת עימך
סדר אצל סבא שלי היה בסגנון יהודי גרמניה. מסביב לשולחן משפחה מורחבת. כלים מיוחדים מכסף וחרסינה, סבא קורא בהגדה בתפילה ובהטעמה, כוס היין מוכספת עם ציפוי פנימי מזהב נוצצת באור יקרות. אפיקומן - מצאנו תמיד יחד ומתנה לכל נכד היגיעה מייד.
מצות אני אוהב !!!
ברוכה הבאה אבנרית יקרה
מקום מושבך לימין הכסא השמור לאליהו הנביא.
וגם הסתרתי בסדר שלי אפיקומן
את ותום מוזמנים שוב למצוא.
אליהו הנביא
בבית הילדים של אחי הקטן השאירו ללילה במטבח על השייש כוס יין לאליהו הנביא.
בכדי שלא יתאכזבו ילדי הגן לעת בוקר כאשר יקומו ויראו את הכוס עדיין מלאה, התגנבתי בלילה ושתיתי אותה.
למחרת קרן אחי וסיפר לי: "אתה יודע, אתה יודע... אליהו הנביא ביקר אצלנו, אני יודע כי הכוס שלו היתה ריקה בבוקר.."
מי ששימח ילד קטן שימח עולם ומלואו.
חג חרות שמח לאה
החרות מתבטאת מכל מילה שאת כותבת.
תמיד על הדרך - זו דרכי,
תמיד מחפש ולאו דווקא מתחת לפנס.
שמחתי להסב איתך לסדר.
חג שמח אודי
אני יודע שיהיה לכם סדר מדהים בוודאי כמו כל שנה
ממש כפי שעברה בענין ושלמות ושמחה שנת הבר-מצווה.
תודה שהתארחת אצלי בסדר
תודה גבי - חג שמח
עכשיו אומר עליך מה שאיש עדיין לא אמר ולכן נצור ושמור:
עבד החירות אתה ומשיעבוד זה אין שיחרורים.
ברוכה הבאה, שכנה, לסדר שלי
(הבאת עימך את השכינה)
.... גם חניאל בהסטוריה הזוגית שלנו... לחצי שנה
זקני הכפר לא יידעו בדיוק אבל תישאלי על א. אברמוביץ שאצלו גרנו
ותשמעי סיפורים.... לא לילדים !!!
חג שמח .....חלק מזכרוונות הקבוץ מאד דומים ....ד"ש מניחוח השדות במרחב ...
תודה רבקה ידידה מיוחדת
גם העליתי את פול רובסון לראש הפוסט
כל אחד מהמסובין תורם את חלקו לסדר שלי
היום הסדר בגבעת חיים עממי יותר וחם יותר.
בעבר אוי ואובוי אם נפל מזלג
היום מסתובבים ונפגשים
ויש קטעים המפעילים את כל המסובים
כמו השיר 12 מי יודע שכל קבוצה/משפחה מקבלת את היודע שלה ובבוא התור קמה כל הקבוצה להשמיע את האני יודע שלה וכך כמובן עוד פעם ועוד פעם עד לסיום השיר ולשמחת וצהלת כולם.
את סדר הפסח אנו עושים כאן ביחד - חג שמחרון, איזה יופי. אגב אני מכירה את שבחיה (כשהיא כיכבה במופע חגיגות ה-30 לערד) ופתאום זה נראה לי כל כך מזמן...
אקרא בעיון בהמשך.
אך בינתיים שיהיה לך חג חירות שמח, הרבה בריאות אושר והגשמת חלומות באביב ובמהלך כל השנה!
איזה יופי רון. גם אני לא חוגגת כאן את חג הפסח...אני לבד כאן וזה בסדר....
אני חוגגת אותו בזכרוני....אצל סבי כשהייתי ילדה....את האפיקומן שגנבתי תמיד מאותו מקום מתחת לכר הגדול מצד שמאל של סבי.
המתנות שקבלתי והמשפחה שישבה סביב השולחן והתפרקה כשסבי נפטר מאד מוקדם. וגם את המאכלים המיוחדים.
מצאתי מצות בסופרמרקט שלנו...הן נמכרות כלחם דיאטטי...חחחחחחחחחח ואני נהנת לאכול מציה לפני פסח שמזכירה לי
בטעמה המשונה נשכחות....
דש חם רון וחג שמח
מירי
איזה יופי אבנרית שולחת פרחים !
אבנר הגדול ישוב אחרי החג
מיציאת מצרים
עדיין תועים
עדיין מחפשים את הדרך
חג שמח רון
לך ולאוהביך
לאה
רון יקירי
אתה כותב כל כך בפתיחות וגילוי לב
את מה שרבים מרגישים
גם אלו שנמצאים בארץ...
תודה חבר יקר
וחגוג לך בדרכך!
והיית אך שמח
רק טוב ממני אודי חברך הוירטואלי!
שנון
חג של שמחה, אושר ואהבה
חג שמח רון
הערב אני אעבור לידגבעת חיים
בדרכי לסדר
שלנו בחניאל.
תעשה חיים
היי רון ידידי היקר.
את הסדר יכול כל אחד לחגוג פנימה עם עצמו, ויחד עם זאת להיות ב"מסובין" עם כל העולם...זה כנראה עניין של החלטה.
כתבת יפה והעלת זכרונות מהותיים כל כך...
מצרפת זכרון קטן שלי עם ביצוע מדהים שאהוב עלי במיוחד-
http://www.youtube.com/watch?v=SP5EfwBWgg0
בנוסף לכך את השיר בביצועו של פול רובסון הגדול...
http://www.youtube.com/watch?v=gtLcELU1brA
חג שמח לך ונמצאים איתך.
חג שמח חבר יקר
חירות, בריאות שמחה ואהבה
שלך שרי