כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    In My Secret Life

    הכלב נובח והחתול מיילל.
    התרנגול קורא, והדג סתם שותק.

    ואני?

    פעם כך ופעם אחרת, בעיקר אני כותבת.

    מוכרת לי מפעם

    14 תגובות   יום שני, 29/3/10, 00:22


    לפעמים זה קורה, דווקא ברגע שאת הכי לא מוכנה, לא חמושה עם שני רימונים ועוזי, זה מגיע.

    העבר מופיע לנגד עינייך ולא עוצר לרגע לשאול עד כמה זה  מתאים לך.

     

    בכל זאת שנים עברו והאיש? 

    בסך הכל דמות משנה בחייך. זה לא מה שרצית. אם זה מהסיבות הנכונות ובין אם לאו, הוא כאן.

    מול הפרצוף התייצב ולא רוצה לזוז. לא משנה כמה שנים עברו מאז, לא משנה עד כמה את רחוקה, עכשיו הוא כאן, וזה גורם לבלבול.

    והבלבול? גורם לרצון לשמור על  פאסון.

     

    לשכוח שהאיש הזה, שבעבר גרם לסכסוך בינך ובין עצמך, נמצא פה. יושב מולך באותו  השולחן. ואת לרגע שוכחת שהוא כבר לא באותו מקום מכל מיני סיבות: כי הוא נשוי, כי יש לו ילד, כי הוא התקדם. ואת זוכרת שהוא אמר פעם, זו יכולת להיות את.

    את האישה הקטנה שמאחורי חלון המטבח, את זו שמחתילה, ומניקה.

     

    ובמקום לשבת כאן שתויה ומלאת הרהורים, על מה שהיה ועל מה שיכול היה להיות את קמה ומתרוממת נזכרת באיש שממתין לך אי שם תחת השמיכה, ממתין לבואך. האיש לו נדרת נדר עשרות לילות תחת הסדינים, לו הקדשת את ימייך ושמרת לילותייך.

    והעבר? הוא כבר עבר. בכל זאת יכולת ולא רצית, יכולת והנדת בראשך לשלילה.

     

    הריי זה לא באמת מה שאת רוצה. 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/6/10 13:14:

      צטט: הולמס 2010-04-01 05:00:51

      צטט: hila hag 2010-03-31 22:17:53

      צטט: הולמס 2010-03-31 20:57:05

      שכנוע עצמי הנו לעיתים המגן האחרון בפני כניעה ליצר

       

       

       

       


      וכמו שאמרת רק לעתים...לעתים רחוקות.

      אני האחרונה שלא נכנעת ליצר.

       

       קשה להילחם בו כשהוא בוער

       

      לרוב אין בכך צורך או תועלת של ממש

       

       

      מעניין איך יראה פוסט ההמשך

       

       

       

      קשה, אבל תלוי בגובה הלהבות.

       

       

        1/4/10 05:00:

      צטט: hila hag 2010-03-31 22:17:53

      צטט: הולמס 2010-03-31 20:57:05

      שכנוע עצמי הנו לעיתים המגן האחרון בפני כניעה ליצר

       

       

       

       


      וכמו שאמרת רק לעתים...לעתים רחוקות.

      אני האחרונה שלא נכנעת ליצר.

       

       קשה להילחם בו כשהוא בוער

       

      לרוב אין בכך צורך או תועלת של ממש

       

       

      מעניין איך יראה פוסט ההמשך

       

       

        31/3/10 22:17:

      צטט: הולמס 2010-03-31 20:57:05

      שכנוע עצמי הנו לעיתים המגן האחרון בפני כניעה ליצר

       

       

       

       


      וכמו שאמרת רק לעתים...לעתים רחוקות.

      אני האחרונה שלא נכנעת ליצר.

        31/3/10 20:57:

      שכנוע עצמי הנו לעיתים המגן האחרון בפני כניעה ליצר

       

       

        31/3/10 20:11:

      צטט: מאמי זאת אני 2010-03-31 00:41:32


      כן לפעמיים העבר נוהג לדפק על הדלת של ההווה

      לפי מה שכתבת אין כבר על מה להצטער

      את העבר אי אפשר כבר לשנות,את ההווה כנראה שכן

       

      מאחלת לך שתמשיכי הלאה....וחיבוק

       

      דווקא אל ההווה אני נורא קשורה אם את מבינה למה אני מתכוונת :-)

       אין על מה להצטער, ממש לא. מה שלא רציתי אז היום אני בטוחה במיליון אחוז שעשיתי את הדבר הכי טוב!

       

      המשכתי , ממשיכה, ואמשיך

       

      תודה מותק!

        31/3/10 20:09:

      צטט: מאיה חצילה 2010-03-29 10:19:14


      כל כך נכון, כל כך מדויק.

      אני חושבת שכולנו נתקלים בסיטואציה הזאת אחת לכמה זמן, החוכמה היא לדעת איך להשאיר את זה מאחורינו.

      ואיך אמר אביב גפן: "היום זה רק אתמול של המחר"..

      ללא ספק אחד היפים (והחזקים) שלך הילה!

       

       

      חם חם לך מאיה אני לא רוצה לחשוב מה זה אומר...

       זה לא העניין של העבר כמו המחשבות של הווה.

       

        31/3/10 00:41:


      כן לפעמיים העבר נוהג לדפק על הדלת של ההווה

      לפי מה שכתבת אין כבר על מה להצטער

      את העבר אי אפשר כבר לשנות,את ההווה כנראה שכן

       

      מאחלת לך שתמשיכי הלאה....וחיבוק

        29/3/10 10:19:


      כל כך נכון, כל כך מדויק.

      אני חושבת שכולנו נתקלים בסיטואציה הזאת אחת לכמה זמן, החוכמה היא לדעת איך להשאיר את זה מאחורינו.

      ואיך אמר אביב גפן: "היום זה רק אתמול של המחר"..

      ללא ספק אחד היפים (והחזקים) שלך הילה!

       

        29/3/10 07:28:

      הממממ... ומה את באמת רוצה..?

      אהבתי מאד!!

      שון.

        29/3/10 05:03:


      מזדהה איתך, תודה.

      חג חרות שמח:)

        29/3/10 02:22:

      צטט: "מור ולבונה" 2010-03-29 02:08:18


      כןן העבר בהחלט נוהג לדפוק על הדלת מידי פעם!!!!!

       

      שידפוק, אבל למה כ"כ חזק?

        29/3/10 02:21:

      צטט: נהנה מהחיים.... 2010-03-29 01:30:44


      אהבתי, חג שמח...

       

       

      :-) חג שמח שיהיה
        29/3/10 02:08:

      כןן העבר בהחלט נוהג לדפוק על הדלת מידי פעם!!!!!
        29/3/10 01:30:

      אהבתי, חג שמח...

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      hila hag
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין