אתה זוכר שקטפנו ביחד סביונים וסיפרת לי שגם הם מזדקנים? אתה זוכר איך ספרנו ביחד צעדים.. זו הייתה מין טכניקה מיוחדת, אמרת שסופרים בטווח מסויים, ומכפילים פי כמה שרוצים. הצלחת מאוד לבלבל אותי אז, כי שלך היו גדולים ושלי כל כך קטנים.
אתה זוכר איך החלקתי אצבעות על הקרחת שלך.. וצעקת בכעס: "מה זה כמה נמלים"?
שלימדת אותי קריאת שמע. ואני ביקשתי שתכתוב אותה בדפוס כדי שאוכל ללמד גם את נעמה.
זוכר שקנית לי ליומולדת משחק הכי שווה היו שם מלא סיפורים מיוחדים ומתכונים איך לעשות עוגה?
פעם סיפרת לי שהפלפלים שלך גדלים כבר עם גבינה לבנה וכל זה קורה אצלך בגינה.
זוכר את המאפרה בצורת יד? תמיד היתה על השולחן, היא היתה שם בעיקר כששיחקנו שח וגם כאשר נתת לי אותך לנצח
זוכר שרק לי מכולם, קנית ספר שירים של לאה גולדברג? הכי אהבתי את מה עושות האיילות בלילות.. ופעם גם קנית לי את ההוא של האחים גרים עם האגדות
אהבתי לשמוע את סיפוריך על הצרכנייה שלך ב"בצת" ובזמן הזה שעבר לחכות עד שהאסקימו שלי יופשר
איך אהבתי בך להתבונן, תנועותיך איטיות, מדודות ויחד עם זאת מלאות כוונות
היה נדמה לי שאותי אהבת, ואם כך, עד היום אני לא מבינה איך זה שהלכת? |