פישר ממשיך לרכוש דולרים. השקל ממשיך להתחזק. הסיבות להתחזקות השקל דיי ברורות. ישראל היא אחת המדינות המפותחות (וכן, אנחנו מזמן מדינה מפותחת ולא מתעוררת) המציגות את שיעור הצמיחה החזק ביותר ומכאן נגזר למעשה מטבע חזק יותר (אני לא אכנס לעומקה של הנקודה הזאת). בנוסף, מבחינת סיכון אשראי, הגרעון בישראל תחת שליטה ביחס למצב הנוכחי בעולם המפותח ואפילו מבחינה בטחונית, מלבד איום ארטילאי מאיראן, אין יותר מידי בעיות. לפיכך, לספוקלנטים הזרים נוח לקנות שקלים בריבית נאה, למכור דולרים אשר הריבית בגינם אפסית וליהנות מהמצב.

אלא מה, התחזקות השקל בעייתית מאחר והיא פוגעת ביצוא הישראלי אשר מהווה חלק לא קטן מהתמ"ג. לפיכך סטנלי פישר החל לרכוש דולרים. אלולא הגדיל את ייתרות המט"ח בכ- 30 מיליארד דולר (לא להאמין עד כמה כסף ספוקלטיבי נכס לישראל), השקל היום היה עלול להחליף קידומת אל מול הדולר. תיאורתית אמנם אפשר להמשיך עם המשחק הזה לעד, אבל כאן מתחיל הקטש. בנק ישראל רוכש את הדולרים באמצעות הנפקת מק"מים. הריבית שבנק ישראל משלם היום על מק"מים היא כ- 2% לשנה. על פי דוח בנק ישראל האחרון, המח"מ של האגרות הזרות (דולר, אירו וכו...) שהוא מחזיק הוא קצר משנה וברובו מאג"ח מדינות.

מכאן, אנחנו בגסות "משלמים" כל שנה כמעט 1% (להערכתי) בתשלומי ריבית. על 60 מיליארד דולר, אנחנו מאבדים כ- 600 מיליון דולר בשנה, עלות החזקת היתרות. ככל שפישר ירכוש יותר דולרים, מלבד לעודד אינפלציה הוא גם יגרום לגידול בעלויות החלשת השקל.

וכאן אני מגיע לכותרת שלי. אני מחזיק 100% מההון שלי במניות. הסיבה לכך פשוטה, בטווח ארוך התשואה של שוק המניות עדיפה על תשואת האפיקים האלטרנטיביים שאני מכיר (אג"ח ממשלתי, אג"ח קונצרני, סחורות, נדל"ן וכו...). מכאן, אם אני מסתכל לטווח ארוך ואם אני מקפיד שלא להיות בבורסה כאשר רמת המכפילים מנופחת, בסבירות גבוהה מאוד ההחלטה שלי תהיה נכונה. מה התשואה מהשקעה בשוק המניות? בערך 10% לשנה. מכאן, אם במקום להחזיק 60 מיליארד (שמתוכם כ- 30 מיליארד הם "עודפים" ואינם משמשים ככרית נזילות לשע"ח) בנכסים סופר סולידיים וקצרי טווח נחזיק 30 מיליארד בנכסים סולידיים ו- 30 מיליארד נשקיע בשוק ההון, סביר להניח שנוכל להשיג תשואה נאה של לפחות כ- 5%-8% לשנה, תלוי בשיעור הריבית. תשואה זו תפצה את עלויות הנפקת המק"מים. 

צריך לציין כי קרן ריבונית, היא דבר מקובל בעולם ולא איזו המצאה שאף אחד לא שמע עליה. כמובן, יש סיכון מסוים, אבל לדעתי הוא בהחלט סיכון שאפשר ליטול על עצמנו. לא רוצים 30 מיליארד? אפשר לסכן 15 מיליארד. כמובן, ההשקעות צריכות להתבצע מחוץ לישראל ע"מ שלא לחזק את השקל. הבונוס של התוכנית הוא שהספקולנטים יתחילו להיזהר. מה שיקרה הוא שבכסף של הספקולנטים, שנקנה עבור ריבית נמוכה של בנק ישראל, אנחנו קונים נכסים מסוכנים יותר עם תשואה גבוהה יותר. במקרה הטוב שנרוויח מהשקעותינו, המצב מצוין! ישראל יכולה להיעזר בעוד כמה מיליארד שקלים. למעשה אפשר יהיה להיפטר דיי בקלות מהסיוע האמריקאי! במקרה הרע ונפסיד, הזרים יתקעו עם שקל חלש יותר. הם כמובן יבינו את זה ומכאן תוכנית שכזאת אמורה להקטין את היקף הספקולציה ולהחליש את השקל. אמנם אין ארוחות חינם והצעד יגדיל במעט את סיכון האשראי של ישראל, אבל אם עושים את זה בצורה מבוקרת לא תהיה השפעה מהותית. הקמת קרן ריבונית בהיקף של 15 מיליארד דולר (כ- 50 מיליארד שקל), מסכנת כ- 7% מהתוצר. כלומר כשל נוסח המשבר האחרון (שהוא סוג של Worst Case Scenario בעיני), יגרום לעליה של כ- 3.5% בשיעור החוב תוצר. לא משהו שיגרום לקפיצה בעלויות גיוס ההון של הממשלה. כאמור אני מרגיש בנוח להקצות כ- 30%-40% מהייתרות הנוכחיות לאיפיקים מסוכנים יותר.

לסיכום, אם רוצים להמשיך להילחם בספקולנטים, מדינת ישראל חייבת להקים קרן ריבונית אשר תשקיע בנכסים בעלי תשואה גבוהה יותר מסתם אגרות אמריקאיות ובריטיות (שגם בהן יש סיכון, דרך אגב). גם נרוויח יותר על נכסי ארצנו, גם נחליש את השקל וגם נכה בספקולנטים.

נ.ב

קרן הון ריבונית (Sovereign Wealth Fund) - קרן להשקעות בבעלות מדינה אשר משקיעה את נכסי המדינה (או ייתרות המט"ח של המדינה) במגוון אפיקי השקעה גלובליים.