לשרה הֲשָׁכַחְתִּי תְרִיסִים לְהַבְרִיחַ,אִם דַּלְתִּי לֹא נָעַלְתִּי כַּדִּין? –הוּא כִּוֵּן הַשָּׁעָה וְהֵגִיחַ,וְהֵעִיר, וְהִסְעִיר, וְהִרְנִין. מַה בֵּינִי – הַשְּׁקֵטָה – וּבֵינֶךָ,אַדְמוֹנִי, מְבֻשָּׂם, וְנִלְהָב?אֵיךְ אֵדַע לְהָנִיס מִפָּנֶיךָאֶת אֲשֶׁר לִי אָגַרְתִּי בַּסְּתָו? הַאֶרְגַּז? הַאֶגְעַר בָּךְ בְּזַעַם?הַאַרְחִיק מִגְּבוּלִי? אוֹ אוּלַי...אוֹ אוּלַי אֶתְרַצֶּה אַךְ הַפַּעַם,רַק הַפַּעַם... הַפַּעַם וְדַי! |