כותרות TheMarker >
    ';

    חן הקוקייה

    \"כדי לא לשנוא את בני האדם, אני מעדיף להתרחק מהם\"
    ז'אן ז'אק רוסו

    ארכיון

    דבורית שרגל ומיא עשת עושות אי סדר (השנה השנייה)

    114 תגובות   יום שני, 29/3/10, 21:15

    מיא: טוב, אז זו כבר מסורת.

    דבורית: (נאנחת) כן, צודקת. תגידי, גם בשנה שעברה היה אור בחוץ כשהתחלנו?

    מ: מי יודע? בשנה שעברה גרתי בדירה עם חלונות קטנים ולא בדירה יוקרתית עם מרפסת מפוארת שמכרתי את נשמתי לשטן כדי לשפצה.

    ד: עוד פעם את דוחפת את הדירה היוקרתית שלך? כולה שאלתי אותך אם היה אור בחוץ.

    מ: לא, אני חושבת שהיה חושך מצריים. זאת אומרת שהשנה המסובים המסכנים יצטרכו לסבול הרבה עד האוכל. אז מה עוד השתנה הלילה הזה, פרט להמעבר לדירה האורסת, כמובן?

    ד: אני עברתי לדירה פחות הורסת, למעשה לגולת יפו. לא שאני מתלוננת, הכל מתוך אידאולוגיה צרופה.

    מ: מותר לשאול איזה?

    ד: הצטרפתי לעשירון התחתון, מתוך אידאולוגיה, כמובן, ואני חלק בלתי נפרד מבני דודינו, שכנים שלי. אבל, כאמור, אני לא מתלוננת ונהנית מאוד מהחיים בספר.

    מ: אפרופו - תספורת הקארה החדשה שלך ממש יפה - תתחדשי!

    ד: כן, ברוח החג החלטתי להפוך לקליאופטרה בערוב ימיי.

    מ: את יודעת, לא נעים לומר ולא פוליטיקלי קורקט, אבל שפע החניה שהשתרר מתחת לביתי במרכז תל אביב מעורר בי געגועים למלחמת המפרץ של 1991 שגם היא פינתה כאן אינספור מקומות חניה.

    ד: תארי לעצמך מה זה, עברו כמעט 20 שנה מאז, ועדיין רק ערב פסח במרכז תל אביב, או מלחמה מפנים כאן מקומות חניה.

    מ: ואילו רק לנו היה מקום חניה, דיינו, אך גם לאורחינו היקרים יש מקומות חניה רבים לבחור מהם, וזה באמת כבר נס מטורף.

    ד: הופה, זה המקום לציין, שבניגוד לשנה שעברה, שישבנו לבדנו עם יוגורט וגרנולה, השנה שידרגנו פלאים את אירוע האי-סדר ויש לנו אושפיזין לרוב.

    מ: אבל צריך להסביר למצטרפים אלינו לראשונה, שאנחנו מורדות בסדר ושונאות סדר, ואני מתבאסת מההגדה שהיא טקסט סתום ואלים, ובכלל זה גם ביאס אותי בשנה שעברה שהיו לנו מגיבים מעצבנים שהאשימו אותנו שהגרנולה עם היוגורט הזכירו את הטיט שהכינו אבותינו במצריים!

    ד: טוב, עזבי את המגיבים לנפשם, אני רוצה להציג את האורחים, ליתר דיוק האורחים יציגו את עצמם.

    האורחת הראשונה אורנה (בת הטוחן): למרבה הבושה הגעתי בדיוק בשבע, כמו שציוו עליי, אז ישבתי עוד שתי דקות במכונית, כדי שלא יגידו שאני מגיעה בול בזמן. אני שמחה סופסוף אחרי 25 שנים לחדש מסורת של לברוח מליל הסדר בקיבוץ ולא-לחגוג עם חברים שלא קוראים את ההגדה ולא אוכלים כשר. זה אירוע נדיר בחייה של אשה שיש לה ילדים ומשפחות משני הצדדים והצליחה לברוח מכולם בשלל תעלולים מפתיעים.

    האורח השני, שאול חנוכה: מוסיקאי, בלוגר, עקר בית. אחרי שש שנים במצפה רמון, סופסוף הזמינו אותי לסדר. אז באתי.

    מ: אי סדר.

    שאול: לא משנה. הוריי שמחו מאוד שאני מוזמן.

    אורנה: איך באת?

    שאול: אני משש על הרגליים, פיציתי שעתיים את חתולתי שלווה בפסטרמה ומשחקים, אחרי שעה וחצי שהרגישו כמו מילואים בקו 60 של אגד ועוד שעה וחצי ברכבת ב"ש-ת"א, ניצלתי את ההזדמנות לראות חברים שלא ראיתי מזמן. אה, והייתי בים.

    האורח השלישי אסף שגיב, עורך כתב העת תכלת.

    אורנה: רוב בני האדם זקוקים לטקסים, חגים, אמונות, היאחזות בעוגנים לאורך חיי היומיום, ישנם מעטים שגם אין להם צורך בעוגן הזה וגם יכולים למצוא דרך אלגנטית להתחמק מחובותיהם החברתיות והמשפחתיות. למרות כל האמור לעיל, זה לא מבטל את האפשרות שבשנה הבאה אחגוג את סדר פסח כהלכתו עם הילדים שלי אצל דודתי מצד גיסי בסבבה.

    שאול: פה יש עוד דבר. זה טקס שהבסיס שלו והגדת לבניך. טקס שנועד להכתיב תפיסת מציאות.

    ד: אני מעדיפה טקסים הכוללים יוגה ארבע פעמים בשבוע, בדיקת שומות חשודות ועוד עניינים אישיים ופרטיים, ואילו טקסים גלובליים, לאומיים וציבוריים לא מצליחים לחדור לליבי.

    מ: תחליפי את היוגה במשקולות ואת השומות בפדיקור - ואני איתך, לגמרי.

    ד: יאללה מיא די לחרטט, אורחינו רוצים לאכול. עדכונים בהמשך.

    בתמונה: משתה המלך, יאקוב יורדאנס

     

    והעדכון הוא שהשיחה נסבה בעיקר על סקס כמובן, וגם על יציאתו המאוד מאוד עמומה של יהודה פוליקר מהארון בסרט ששודר השבוע בערוץ 10, שהיתה יותר כמו אולי נפנוף אצבע מהמגירה, וגם דיברנו על כך שקצת נמאס ממלחמת המינים והיה כיף אם כבר יכולנו להתיחס זה אל זה כבני אדם. עוד עלו בשיחה ונזרקו לחלל האוויר מושגים כמו  רליגיוזיות, תאיזם, הומוסקסואליות בעת העתיקה,ההבדל בין מדע בדיוני לספרות פנטזיה, הפרשות גוף, שנאה קמאית של גברים לנשים, גברים מזדקנים ונשים מתבגרות, נשים כתפלצות בפוליטיקה, פיתוח גוף, נרקיסיזם, תרופות פסיכיאטריות וכמובן - חתולים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (114)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/4/10 00:05:
      ברור....
        2/4/10 22:12:

      בפנטזייהלנד הן היו מהממות :)
        2/4/10 20:01:
      חחחחח..... לא נראה לי שהנשים בבית הסוהר נורא אטרקטיביות....
        2/4/10 17:16:

      צטט: מיא 2010-04-02 08:12:25

      אני בנאדם מאוד אקטיבי. כתבתי את זה גם בפוסט על הפנטזיות של הגברים - שד"ר צחי בן ציון צחק עליי ואמר לי שפנטזיה טוב לה להישאר פנטזיה ואני אמרתי לו שלמה כבר לא ללכת עוד צעד ולהגשים אותה אם כל כך רוצים ואם כמובן היא לא גורמת נזק לאפחד. וזה מבאס אותי כל היללות האלה של - כמה עצוב לי ורע לי ואני מתוסכל - ואנשים לא עושים כלום! זה הכל.

      חוץ מהפנטזיה שהייתה לי להיכנס לבית סוהר ושהנשים שם ימזמזו אותי, הגשמתי את רוב הפנטזיות שלי :)

      האמת? היו לי פנטזיות ממש קטנות.

      למשל - שאישה שאני נמשכת אליה תצמיד אותי לקיר...

       

        2/4/10 08:12:
      אני בנאדם מאוד אקטיבי. כתבתי את זה גם בפוסט על הפנטזיות של הגברים - שד"ר צחי בן ציון צחק עליי ואמר לי שפנטזיה טוב לה להישאר פנטזיה ואני אמרתי לו שלמה כבר לא ללכת עוד צעד ולהגשים אותה אם כל כך רוצים ואם כמובן היא לא גורמת נזק לאפחד. וזה מבאס אותי כל היללות האלה של - כמה עצוב לי ורע לי ואני מתוסכל - ואנשים לא עושים כלום! זה הכל.
        1/4/10 15:34:

      צטט: מיא 2010-04-01 15:10:32

      צטט: לסביסטית 2010-04-01 12:07:29

      המושג "כמו כולם" כמעט עבר מהעולם. וטוב שכך.

      היום כמעט הכל הולך. בבתי ספר, יש כל כך הרבה ילדים להורים גרושים.

      המושג "משפחה" שינה את פניו.

      נשים רבות שנשואות הרבה שנים, מרגישות שאולי הן מפספסות משהו... וחלק מהן מחפשות ריגושים והרפתקאות.

      בעצם, כמעט כולם מחפשים משהו. אבל רובנו לא יודעים מה :)

       

       

       

       אני קוראת פה כל כך הרבה פוסטים בקפה של כימהון... של החמצה... של כיסופים... של .... אויש - זה כל כך מתסכל אפילו לקרוא את זה!

       

      אין כאן בקפה מישהו שלא כמה למשהו. שלא מחפש משהו. כל אחד ו"המשהו" שלו.

      ולמה את צריכה להרגיש תסכול בגלל הטורים האלה? זה מה שחסר לך על הראש? :)

      אפשר להסתכל על הטורים הללו בצורה אחרת - העובדה שאנשים כמהים למשהו וכותבים אותו, ומפיצים לקהל הרחב, זה דבר מבורך. ראשית זה מאוורר את הנשמה. שנית, זה מעיד על הרצון לעשות שינוי. ושלישית - אם אותו בנאדם מספיק פתוח, השינוי יבוא. ואולי הוא גם יקבל תגובות שיסייעו לו לעשות את השינוי.

      ולא קשור - אני מקווה ששלומך מצויין.

       

       

        1/4/10 15:10:

      צטט: לסביסטית 2010-04-01 12:07:29

      המושג "כמו כולם" כמעט עבר מהעולם. וטוב שכך.

      היום כמעט הכל הולך. בבתי ספר, יש כל כך הרבה ילדים להורים גרושים.

      המושג "משפחה" שינה את פניו.

      נשים רבות שנשואות הרבה שנים, מרגישות שאולי הן מפספסות משהו... וחלק מהן מחפשות ריגושים והרפתקאות.

      בעצם, כמעט כולם מחפשים משהו. אבל רובנו לא יודעים מה :)

       

       

       

       אני קוראת פה כל כך הרבה פוסטים בקפה של כימהון... של החמצה... של כיסופים... של .... אויש - זה כל כך מתסכל אפילו לקרוא את זה!

       

        1/4/10 15:08:
      הגיע עם הגברים המזדקנים שמתחילים עם הנשים הצעירות, מאמי
        1/4/10 14:09:

      אני רק שאלה-

      הקטע של התרופות הפיסכאטריות הגיע עם הגברים המזדקנים והנשים המתבגרות? . . .

        1/4/10 12:07:

      צטט: מיא 2010-04-01 11:50:49

      צטט: יומנה של מטורפת 2010-03-31 09:42:37

      צטט: מיא 2010-03-31 00:10:50

      צטט: בת הטוחן 2010-03-30 23:09:15

      צטט: יומנה של מטורפת 2010-03-30 20:29:32

      צטט: בת הטוחן 2010-03-30 15:02:31

      צטט: יומנה של מטורפת 2010-03-30 13:32:31


      חיי מין ונטיות מיניות לא אמורים להתלות לראווה. זה לא עניינו של איש ....

       

       


      שמעי נא, "יומנה של מטורפת", את שאמר ידידי הדגול אייל גרוס:

      "ישנה רק נטייה מינית אחת שהיא 'איננה עניינו של איש'...".

      חשבי היטב - האם תוכלי להעלות בדעתך מהי?

       

      בת הטוחן. כוונתי רחבה בהרבה ממה שייחסת לה. חירות אמיתית מגיעה כשלא דנים אדם לפי הפעילות המינית שלו והמשיכה המינית שלו. ...

      איך קהילה נרדפת הופכת לרודפת? למה? למה להכריח אותו? למה להוציא אותו בעל כורחו?

      אבל אוחובסקי ופוקס לא יכולים להיות שופטים ומוציאים לפועל על דעת עצמם. המעשה שלהם נתעב בעיני והוא לא יכול להיות נכון ואי אפשר להצדיק את זה בישראל של 2010.

       

       

      ובכן - כבר כתבתי שאני מסכימה עמך: אני נגד אאוטינג ולא אהבתי את הצעדים של איתן פוקס אחרי הארוע בכיכר, נגד פוליקר ושות'.

      +

      אבל חירות אמיתית תושג כאשר העובדה שאת סטרייטית (נניח, אין לי מושג) ואני לסבית - יזכו לאותה משיכת כתף, יוזכרו כלאחר יד בפיסקה הביוגרפית אודותינו. בלי שום עמימות, בלי שום התנצלות, בלי שום עניין. אורנה אושרי, בת 48, מעצבת גרפית, חיה עם בת זוג ושני ילדים במרכז תל אביב. נקסט.

       

      אורנה, את נהדרת. בזכותך (בין השאר) יש לנו חירות, ולמשל זאת אחת הסיבות (מני אלף) שאני אוהבת לגור ולגדל ולחנך ילדים במרכז תל אביב. 

      צודקות שתיכן. גם אני כאישה שהלכה הפוך (אורנה, על אף שאני סטרייטית) קטלגו אותי כל חיי חוץ מאשר בת"א. הקטלוג חייב להעלם. ליה אמא של פיקל ולולה (כלב וחתולה), ת"א.

       

      וכמה שיותר אנשים יגידו - אנחנו לא כמו כולם, והרוב יהיו בעצם מחוץ לנורמה, תהיה יותר לגיטימציה לכל צורות החיים.

       

      המושג "כמו כולם" כמעט עבר מהעולם. וטוב שכך.

      היום כמעט הכל הולך. בבתי ספר, יש כל כך הרבה ילדים להורים גרושים.

      המושג "משפחה" שינה את פניו.

      נשים רבות שנשואות הרבה שנים, מרגישות שאולי הן מפספסות משהו... וחלק מהן מחפשות ריגושים והרפתקאות.

      בעצם, כמעט כולם מחפשים משהו. אבל רובנו לא יודעים מה :)

       

       

       

        1/4/10 11:54:

      צטט: הוד-שרונית 2010-04-01 09:21:14

      איזה כיף לכם!

       

      חוץ מנושא המיניות של פוליקר שזה מאד מענין סיפרת, בקטנה, על עוד נושא

      מרתק בעיניי  - כמה אנשים באמת אתאיסטים או אגנוסטים יש?

       

      קראת את "יש אלהים?" של דוקינס?

       

      לא, לא קראתי. אני יודעת ממחקרים של פרופ' שלמה דשן ופרופ' משה שוקד, שמספר האנשים שמגדירים עצמם חילונים בארץ הוא זעום. הרוב דתיים ומסורתיים. וגם החילונים יתחילו להתפלפל לך שהם מאמינים ב"כוח עליון" ב"גורל" ובשאר ממבו ג'מבו. מעט מאוד באמת לא מאמינים בכלום. 

       

        1/4/10 11:51:

      צטט: ariadne 2010-03-31 23:47:31

      אני רק עכשיו חזרתי מסדר בצימר בצפון. היה נפלא. גם הסדר הלא שגרתי וגם הצימר.

      ובכלל הטיול (השני) שלי בצפון.

      שמחה לשמוע שעבר לך החג בצחוקים ובהנאה.

      זה הכי חשוב....השאר, שאר ירקות.

       

      כן, זה היה אחד ה(אי)סדרים המוצלחים.

      שמחה לשמוע שהיה כיף.

       

       

        1/4/10 11:50:

      צטט: יומנה של מטורפת 2010-03-31 09:42:37

      צטט: מיא 2010-03-31 00:10:50

      צטט: בת הטוחן 2010-03-30 23:09:15

      צטט: יומנה של מטורפת 2010-03-30 20:29:32

      צטט: בת הטוחן 2010-03-30 15:02:31

      צטט: יומנה של מטורפת 2010-03-30 13:32:31


      חיי מין ונטיות מיניות לא אמורים להתלות לראווה. זה לא עניינו של איש ....

       

       


      שמעי נא, "יומנה של מטורפת", את שאמר ידידי הדגול אייל גרוס:

      "ישנה רק נטייה מינית אחת שהיא 'איננה עניינו של איש'...".

      חשבי היטב - האם תוכלי להעלות בדעתך מהי?

       

      בת הטוחן. כוונתי רחבה בהרבה ממה שייחסת לה. חירות אמיתית מגיעה כשלא דנים אדם לפי הפעילות המינית שלו והמשיכה המינית שלו. ...

      איך קהילה נרדפת הופכת לרודפת? למה? למה להכריח אותו? למה להוציא אותו בעל כורחו?

      אבל אוחובסקי ופוקס לא יכולים להיות שופטים ומוציאים לפועל על דעת עצמם. המעשה שלהם נתעב בעיני והוא לא יכול להיות נכון ואי אפשר להצדיק את זה בישראל של 2010.

       

       

      ובכן - כבר כתבתי שאני מסכימה עמך: אני נגד אאוטינג ולא אהבתי את הצעדים של איתן פוקס אחרי הארוע בכיכר, נגד פוליקר ושות'.

      +

      אבל חירות אמיתית תושג כאשר העובדה שאת סטרייטית (נניח, אין לי מושג) ואני לסבית - יזכו לאותה משיכת כתף, יוזכרו כלאחר יד בפיסקה הביוגרפית אודותינו. בלי שום עמימות, בלי שום התנצלות, בלי שום עניין. אורנה אושרי, בת 48, מעצבת גרפית, חיה עם בת זוג ושני ילדים במרכז תל אביב. נקסט.

       

      אורנה, את נהדרת. בזכותך (בין השאר) יש לנו חירות, ולמשל זאת אחת הסיבות (מני אלף) שאני אוהבת לגור ולגדל ולחנך ילדים במרכז תל אביב. 

      צודקות שתיכן. גם אני כאישה שהלכה הפוך (אורנה, על אף שאני סטרייטית) קטלגו אותי כל חיי חוץ מאשר בת"א. הקטלוג חייב להעלם. ליה אמא של פיקל ולולה (כלב וחתולה), ת"א.

       

      וכמה שיותר אנשים יגידו - אנחנו לא כמו כולם, והרוב יהיו בעצם מחוץ לנורמה, תהיה יותר לגיטימציה לכל צורות החיים.

       

        1/4/10 09:21:

      איזה כיף לכם!

       

      חוץ מנושא המיניות של פוליקר שזה מאד מענין סיפרת, בקטנה, על עוד נושא

      מרתק בעיניי  - כמה אנשים באמת אתאיסטים או אגנוסטים יש?

       

      קראת את "יש אלהים?" של דוקינס?

        31/3/10 23:47:

      אני רק עכשיו חזרתי מסדר בצימר בצפון. היה נפלא. גם הסדר הלא שגרתי וגם הצימר.

      ובכלל הטיול (השני) שלי בצפון.

      שמחה לשמוע שעבר לך החג בצחוקים ובהנאה.

      זה הכי חשוב....השאר, שאר ירקות.

      צטט: מיא 2010-03-31 00:10:50

      צטט: בת הטוחן 2010-03-30 23:09:15

      צטט: יומנה של מטורפת 2010-03-30 20:29:32

      צטט: בת הטוחן 2010-03-30 15:02:31

      צטט: יומנה של מטורפת 2010-03-30 13:32:31


      חיי מין ונטיות מיניות לא אמורים להתלות לראווה. זה לא עניינו של איש ....

       

       


      שמעי נא, "יומנה של מטורפת", את שאמר ידידי הדגול אייל גרוס:

      "ישנה רק נטייה מינית אחת שהיא 'איננה עניינו של איש'...".

      חשבי היטב - האם תוכלי להעלות בדעתך מהי?

       

      בת הטוחן. כוונתי רחבה בהרבה ממה שייחסת לה. חירות אמיתית מגיעה כשלא דנים אדם לפי הפעילות המינית שלו והמשיכה המינית שלו. ...

      איך קהילה נרדפת הופכת לרודפת? למה? למה להכריח אותו? למה להוציא אותו בעל כורחו?

      אבל אוחובסקי ופוקס לא יכולים להיות שופטים ומוציאים לפועל על דעת עצמם. המעשה שלהם נתעב בעיני והוא לא יכול להיות נכון ואי אפשר להצדיק את זה בישראל של 2010.

       

       

      ובכן - כבר כתבתי שאני מסכימה עמך: אני נגד אאוטינג ולא אהבתי את הצעדים של איתן פוקס אחרי הארוע בכיכר, נגד פוליקר ושות'.

      +

      אבל חירות אמיתית תושג כאשר העובדה שאת סטרייטית (נניח, אין לי מושג) ואני לסבית - יזכו לאותה משיכת כתף, יוזכרו כלאחר יד בפיסקה הביוגרפית אודותינו. בלי שום עמימות, בלי שום התנצלות, בלי שום עניין. אורנה אושרי, בת 48, מעצבת גרפית, חיה עם בת זוג ושני ילדים במרכז תל אביב. נקסט.

       

      אורנה, את נהדרת. בזכותך (בין השאר) יש לנו חירות, ולמשל זאת אחת הסיבות (מני אלף) שאני אוהבת לגור ולגדל ולחנך ילדים במרכז תל אביב. 

      צודקות שתיכן. גם אני כאישה שהלכה הפוך (אורנה, על אף שאני סטרייטית) קטלגו אותי כל חיי חוץ מאשר בת"א. הקטלוג חייב להעלם. ליה אמא של פיקל ולולה (כלב וחתולה), ת"א.

        31/3/10 08:55:
      חחחחחח..... הורסת חיוך
        31/3/10 04:23:

      צטט: מיא 2010-03-31 00:10:50

      צטט: בת הטוחן 2010-03-30 23:09:15

      צטט: יומנה של מטורפת 2010-03-30 20:29:32

      צטט: בת הטוחן 2010-03-30 15:02:31

      צטט: יומנה של מטורפת 2010-03-30 13:32:31


      חיי מין ונטיות מיניות לא אמורים להתלות לראווה. זה לא עניינו של איש ....

       

      ... אורנה אושרי, בת 48, מעצבת גרפית, חיה עם בת זוג ושני ילדים במרכז תל אביב. נקסט.

       

      אורנה, את נהדרת. בזכותך (בין השאר) יש לנו חירות, ולמשל זאת אחת הסיבות (מני אלף) שאני אוהבת לגור ולגדל ולחנך ילדים במרכז תל אביב. 

       

      טוב, האמת ששיקרתי בשביל הפואנטה... לא "חיה עם בת זוג". פרודה כבר מיליון שנה  ( :

        31/3/10 00:50:

      סליחה, את הופכת סנילית עם השנים.

      הבנות ישבו לך על הפנים - לא האוכל.

        31/3/10 00:35:


      היה ממש, אבל ממש כיף...

       

      נעשה את זה שוב מתי שהוא.

       

      הבנות היו נהדרות

       

      האוכל - על הפנים !

        31/3/10 00:10:

      צטט: בת הטוחן 2010-03-30 23:09:15

      צטט: יומנה של מטורפת 2010-03-30 20:29:32

      צטט: בת הטוחן 2010-03-30 15:02:31

      צטט: יומנה של מטורפת 2010-03-30 13:32:31


      חיי מין ונטיות מיניות לא אמורים להתלות לראווה. זה לא עניינו של איש ....

       

       


      שמעי נא, "יומנה של מטורפת", את שאמר ידידי הדגול אייל גרוס:

      "ישנה רק נטייה מינית אחת שהיא 'איננה עניינו של איש'...".

      חשבי היטב - האם תוכלי להעלות בדעתך מהי?

       

      בת הטוחן. כוונתי רחבה בהרבה ממה שייחסת לה. חירות אמיתית מגיעה כשלא דנים אדם לפי הפעילות המינית שלו והמשיכה המינית שלו. ...

      איך קהילה נרדפת הופכת לרודפת? למה? למה להכריח אותו? למה להוציא אותו בעל כורחו?

      אבל אוחובסקי ופוקס לא יכולים להיות שופטים ומוציאים לפועל על דעת עצמם. המעשה שלהם נתעב בעיני והוא לא יכול להיות נכון ואי אפשר להצדיק את זה בישראל של 2010.

       

       

      ובכן - כבר כתבתי שאני מסכימה עמך: אני נגד אאוטינג ולא אהבתי את הצעדים של איתן פוקס אחרי הארוע בכיכר, נגד פוליקר ושות'.

      +

      אבל חירות אמיתית תושג כאשר העובדה שאת סטרייטית (נניח, אין לי מושג) ואני לסבית - יזכו לאותה משיכת כתף, יוזכרו כלאחר יד בפיסקה הביוגרפית אודותינו. בלי שום עמימות, בלי שום התנצלות, בלי שום עניין. אורנה אושרי, בת 48, מעצבת גרפית, חיה עם בת זוג ושני ילדים במרכז תל אביב. נקסט.

       

      אורנה, את נהדרת. בזכותך (בין השאר) יש לנו חירות, ולמשל זאת אחת הסיבות (מני אלף) שאני אוהבת לגור ולגדל ולחנך ילדים במרכז תל אביב. 

        31/3/10 00:08:

      צטט: guitarwoman 2010-03-30 22:36:57


      היי מיא ומועדים לשמחה! :-)

      זוכרת את אי הסדר שלך בשנה שעברה (לדעתי בדיוק היכרנו...) ואת יודעת, אני בעד שאנשים יעשו בכייף את מה שמרגיש להם לנכון.

      תודה לאל, אני בשלב של חירות (כבר נמאס קצת לשמוע את המילה, לא?) בו אני עושה את הסדר עם מי שבא לי ומאוד נהנית.

      השנה היין נשפך חופשי והאווירה היתה נהדרת וכייפית.

      העיקר, חברה שלחה לי SMS: "שנשתחרר מהפרעה הפנימי שבתוכנו"...נחמד, לא?קריצה

       

       

      אוי, הפרעה הפנימי זה גדול! 

       

      אנחנו כולנו צריכות להשתחרר מהפרעה הפנימי ולהיות נפרטיטי או קליאופטרה שהיו חזקות ושולתותתתתתתת! נשיקה

       

        30/3/10 23:09:

      צטט: יומנה של מטורפת 2010-03-30 20:29:32

      צטט: בת הטוחן 2010-03-30 15:02:31

      צטט: יומנה של מטורפת 2010-03-30 13:32:31


      חיי מין ונטיות מיניות לא אמורים להתלות לראווה. זה לא עניינו של איש ....

       

       


      שמעי נא, "יומנה של מטורפת", את שאמר ידידי הדגול אייל גרוס:

      "ישנה רק נטייה מינית אחת שהיא 'איננה עניינו של איש'...".

      חשבי היטב - האם תוכלי להעלות בדעתך מהי?

       

      בת הטוחן. כוונתי רחבה בהרבה ממה שייחסת לה. חירות אמיתית מגיעה כשלא דנים אדם לפי הפעילות המינית שלו והמשיכה המינית שלו. ...

      איך קהילה נרדפת הופכת לרודפת? למה? למה להכריח אותו? למה להוציא אותו בעל כורחו?

      אבל אוחובסקי ופוקס לא יכולים להיות שופטים ומוציאים לפועל על דעת עצמם. המעשה שלהם נתעב בעיני והוא לא יכול להיות נכון ואי אפשר להצדיק את זה בישראל של 2010.

       

       

      ובכן - כבר כתבתי שאני מסכימה עמך: אני נגד אאוטינג ולא אהבתי את הצעדים של איתן פוקס אחרי הארוע בכיכר, נגד פוליקר ושות'.

      +

      אבל חירות אמיתית תושג כאשר העובדה שאת סטרייטית (נניח, אין לי מושג) ואני לסבית - יזכו לאותה משיכת כתף, יוזכרו כלאחר יד בפיסקה הביוגרפית אודותינו. בלי שום עמימות, בלי שום התנצלות, בלי שום עניין. אורנה אושרי, בת 48, מעצבת גרפית, חיה עם בת זוג ושני ילדים במרכז תל אביב. נקסט.

        30/3/10 22:36:


      היי מיא ומועדים לשמחה! :-)

      זוכרת את אי הסדר שלך בשנה שעברה (לדעתי בדיוק היכרנו...) ואת יודעת, אני בעד שאנשים יעשו בכייף את מה שמרגיש להם לנכון.

      תודה לאל, אני בשלב של חירות (כבר נמאס קצת לשמוע את המילה, לא?) בו אני עושה את הסדר עם מי שבא לי ומאוד נהנית.

      השנה היין נשפך חופשי והאווירה היתה נהדרת וכייפית.

      העיקר, חברה שלחה לי SMS: "שנשתחרר מהפרעה הפנימי שבתוכנו"...נחמד, לא?קריצה

       

        30/3/10 21:59:

      צטט: מיא 2010-03-30 20:23:58

      צטט: דיאבוליק 2010-03-30 18:47:32

      "והעדכון הוא שהשיחה נסבה בעיקר על סקס כמובן....."

      אז לא רק אצלי סקס זה הכל?

      מיה'לה ביום העצמאות אני בא לנפנף אצלך,

      מקווה שגם אז נדבר הרבה על סקס....

      דיאבוליק.


       

       בדיוק כתבתי שטקסים ציבוריים הם ממש לא כוס התה-צמחים שלי, ויום העצמאות עולה על כולם

       

      ok.....

      ההצעה שלי לשיחה וניפנוף עומדת.

      היא לא חייבת להיות צמודה לטקס הדלקת המשואות השנתי.....

      אני מעדיף קפה הפוך.

      אז לפיקניק הקרוב,

      אל תשכחי להזמין אותי.

      חג שמח.

      דיאבוליק.

       

        30/3/10 21:10:
      דווקא נורא מעניין מה הבאת וזה נשמע לי פיתרון נהדר לליל הסדר.
        30/3/10 20:55:


      יופי של אי-סדר. ירוקה מקנאה.

      אצלנו במשפחה ישנה מסורת ארוכת שנים שכל אחד מביא טקסט כלשהו שהוא אוהב. זאת ההגדה שלנו.

      זה כמובן לא פותר את הבעייה של המפגשים המשפחתיים אבל לפחות התוכן לפעמים מעניין.

      (ואל תשאלי אותי איזה טקסט הבאתי. אני אכחיש בכל מקרה)

        30/3/10 20:39:

      צטט: ארזעמירן 2010-03-30 20:24:36


      כבר חמש שנים שאני חוגג אי-סדר. אם חירות - אז חירות.

      נפטרים מהילדים של כל הצדדים ומתרכזים באכילה חזירית, חמצה בעיקרה, שבסופה שכיבה פשוטת איברים, מתנשפת, פרומת כפתורים (לא, זה לא משחק מקדים, זו תשנקת מזון)

      כל הבוג'ראס המשפחתי של הסדר עם ה"אצל שלו" או "אצל שלה" וה"צריך להביא משו" והפקקים, והדודים והילדים ש"אלוהים יודע איפה חינכו אותם" והיין הרע והטקסט הלא-מובן... זה כל כך...מצה (שכידוע, היא, לגמרי לא השחור החדש).

      ומה נסגר באמת עם יודה והארון? יצא? לא יצא? זה נחשב? הוא אמר? ממש? מישהו הבין??!!!

      אתה מוזמן לאי-סדר ההמוני שלנו בשנה הבאה. 

      מצה היא לגמרי הדיקט הישן. לבית שלי לא נכנס מקדם-העצירות הזה.

       

      ויודה - אם הוא הבין את עצמו - אני בספק.

      אבל כמו שפנינה כתבה בשום שכל, העיקר שאיזה עורך בעיתון או בטלוויזיה רשם לעצמו איזה 'סקופ' מפוקפק (אלה אפילו אותן אותיות).

      היתה באמת שיחה מעניינת אתמול, לשולחן האי-סדר, גם על פחד של גברים מנשים, מההפרשות שלהן, על הנידה, על המחזור, על כך שאשה נחשבת חלק מהחודש טמאה... על הגבר שנחשב טהור ממנה במובנים מסוימים בתרבויות רבות... על גברים שנגעלים מהזרע של עצמם, שרוצים שנשים יעשו בהם מעשים אבל הם לא מוכנים לגעת בזה, כל שכן לטעום את זה - סליחה על הירידה לפרטים. אני העליתי את הנושאים הבעייתיים האלה, אפרופו פוליקר, וסיפרתי על כל מיני חוויות שהיו לי אחרי גירושיי, ועל כך שרק בגיל 40 ומשהו פתאום נחשפתי לבורות מינית, לסגירות מינית, ובמקום לראות את זה ככה, באמת כבעיות של הזולת, או כתכונות של הזולת, לקחתי את זה על עצמי וזה הכאיב לי ופגע בי, כאילו שזה בכלל היה קשור אליי.ואחד הלקחים החשובים שלמדתי בגילי המופלגהוא שאנחנו חייבים ללמוד לנתק חוויות כאלה מעצמנו. באמת לא הכל אישי ולא הכל קשור בנו, אפילו חוויות מאוד אינטימיות, כי הן לפעמים קשורות לגמרי לבנאדם השני, להיכן שגדל, להיכן שחונך, לעולם הערכים שלו.

       

      ועכשיו בואו לפוסט החדש שלי.


      סליחה על ההצפה, אבל אני פשוט מופיעה בטלוויזיה מחר, ומכאן הבהילות.

       

      צטט: בת הטוחן 2010-03-30 15:02:31

      צטט: יומנה של מטורפת 2010-03-30 13:32:31


      חיי מין ונטיות מיניות לא אמורים להתלות לראווה. זה לא עניינו של איש ....

       

       


      שמעי נא, "יומנה של מטורפת", את שאמר ידידי הדגול אייל גרוס:

      "ישנה רק נטייה מינית אחת שהיא 'איננה עניינו של איש'...".

      חשבי היטב - האם תוכלי להעלות בדעתך מהי?

       

      בת הטוחן. כוונתי רחבה בהרבה ממה שייחסת לה. חירות אמיתית מגיעה כשלא דנים אדם לפי הפעילות המינית שלו והמשיכה המינית שלו. אני לא מתממת, פוליקר כנראה פחדן. למה? לדעתו יש לו מה להפסיד. הפחד כנראה (אני לא פסיכולוגית...) מוביל אותו. למה נפשו לא חשובה? אנחנו הרי לא תחת שלטון אחמדינג'אד, ואין הומו או לסבית שאני מכירה שמתביישים בזה או מחביאים את זה מהסיבה שהם לא מרגישים נרדפים. כי בישראל של היום אף אחד לא רודף את הקהילה. אלה רק זכרונות מפעם, וצריך להניח להם. יש עוד כמה אנשים מפעם...שהזכרונות של ימים עברו רודפים אותם. למה לא להתייחס למבנה הנפשי שלהם? למצוקות שלהם? פוליקר הוא גבר של דור אחר. מי יודע מה בנפשו? כנראה שזה כל כך חזק שאפילו הלחץ הנורא והמבהיל שהוא זוכה לו, לא מצליח לשבור את זה. איך קהילה נרדפת הופכת לרודפת? למה? יש מספיק אנשים שפרצו. למה להכריח אותו? למה להוציא אותו בעל כורחו? קראי לו איך שתקראי לו, זו דעתך . אני מבינה אנשים שלא ישמעו מוסיקה של אמן יוצר כשהוא עצמו מסתיר, זכותם. אבל אוחובסקי ופוקס לא יכולים להיות שופטים ומוציאים לפועל על דעת עצמם. המעשה שלהם נתעב בעיני והוא לא יכול להיות נכון ואי אפשר להצדיק את זה בישראל של 2010.

       

        30/3/10 20:27:

      צטט: הנסיך הקטן. 2010-03-30 20:12:20

      קראתי .

      אז טוב שיש מקום בו ניתן להוציא קיטור, משום שזה באמת חשוב.(אגב, יש לי דהז'וו,אותו דיון כמו לפני שנה.איך שהזמן טס..)

      אני זוכרת מספיק שנים של מריבות, איפה יבלו הילדים, אצלי /אצלו..כך שזה לא פסח עלי.

      וכמו שכבר כתבתי, גם עלי לא פסחו תחושות הלבד מול משפחתיות.( אצלי זה חזק יותר בראש השנה בשל רצף הימים..)

      אבל אני חושבת שהכל בחיינו זו בחירה, כי כמו שכתבו רבים , רבים העדיפו

      לבד במקום חברים/או משפחה.

      וזה משהו שקבעתי לעצמי בשנה האחרונה. יש מספיק ימים/תקופות שאני לבד, לפעמים מבחירה ולפעמים

      ככה יצא.

      אבל  בחגים, במודעות אני בוחרת להיות עם משפחה.

      אני יודעת שעלי לא ניתן ללחוץ במכבש משפחתי, משום שאפחד לא יעז להעלות את הנושא ,בטח שלא בפני,

      מה עוד שלפעמים הצעירים יותר במשפחה מקנאים בי על החופש..:)

       

       כבר אריך פרום כתב את מנוס מחופש - רוב האנשים פוחדים מחופש. מעוניינים בכבלים, בחיבוק - גם הדוב - של המשפחתיות, של החברה, של הטקסים. שיהיה להם לבריאות, אבל שלא יחנקו את מי שלא מעוניינים.

       

        30/3/10 20:25:

      צטט: ♥ניתי♥ 2010-03-30 19:24:00


      חג שמח!

      אנחנו חשבנו אתמול בלילה לצלם את כמות מקומות החנייה שהיו- את לא מבינה רחוב שלם כחול לבן..........

      ואז חשבנו שיש רק יומיים בשנה ככה- ראש השנה וליל הסדר, עכשיו גילית שלי שיש גם מלחמות (ב91' הייתי בכיתה ד' וגרתי בירושלים אז אין לי מושג)

       חחחחח. כן, יש גם מלחמות. טפו טפו, שלא יהיו.

      רחוב שלם כחול לבן - ממש חלום כחול!

       

        30/3/10 20:24:

      צטט: arikr7 2010-03-30 19:04:22

      אין כמו קצת אמביולנטיות בחג בשביל לסדר את האיסדר שקיים שם כל הזמן.

       אי סדר בכל העולם כל הזמן, ומי שאומר אחרת לא יודע על מה הוא מדבר. חג שמח!

       

        30/3/10 20:24:


      כבר חמש שנים שאני חוגג אי-סדר. אם חירות - אז חירות.

      נפטרים מהילדים של כל הצדדים ומתרכזים באכילה חזירית, חמצה בעיקרה, שבסופה שכיבה פשוטת איברים, מתנשפת, פרומת כפתורים (לא, זה לא משחק מקדים, זו תשנקת מזון)

      כל הבוג'ראס המשפחתי של הסדר עם ה"אצל שלו" או "אצל שלה" וה"צריך להביא משו" והפקקים, והדודים והילדים ש"אלוהים יודע איפה חינכו אותם" והיין הרע והטקסט הלא-מובן... זה כל כך...מצה (שכידוע, היא, לגמרי לא השחור החדש).

      ומה נסגר באמת עם יודה והארון? יצא? לא יצא? זה נחשב? הוא אמר? ממש? מישהו הבין??!!!

        30/3/10 20:23:

      צטט: דיאבוליק 2010-03-30 18:47:32

      "והעדכון הוא שהשיחה נסבה בעיקר על סקס כמובן....."

      אז לא רק אצלי סקס זה הכל?

      מיה'לה ביום העצמאות אני בא לנפנף אצלך,

      מקווה שגם אז נדבר הרבה על סקס....

      דיאבוליק.


       

       בדיוק כתבתי שטקסים ציבוריים הם ממש לא כוס התה-צמחים שלי, ויום העצמאות עולה על כולם

       

        30/3/10 20:12:

      צטט: מיא 2010-03-30 18:16:24

      צטט: הנסיך הקטן. 2010-03-30 14:06:41


      טוב, אני רואה שאני הולכת להשבית  שמחות. ( אפילו שאני לא פולניה..)

      היום, בגילי המתקדם, אני מעדיפה לחגוג את אי הסדר בחיי, במקומות/מצבים אחרים

      ואת מקום ליל הסדר, אני שומרת בקנאות, מכמה סיבות.

      השנה המשפחה של אבי הצטמצמה בשתי נפשות,כך שהקיום הזמני שלנו בחיים

      רק מזכיר שאנו צריכים לנצל אותם עד תום, כי לא לעולם חוסן.

      כך, שהסדר, הוא אחד הטקסים, בהם אנחנו( משפחה די קטנה,הורי , עם זוג דודים אחד, ואני ושני ילדי)

      אני לפחות, מרגישה שצריכה לנצל את השהות איתם,כי זה לא יהיה לעד.

      מה שפעם, לא עבר על דל מחשבתי, וחג כזה משפחתי, עמד בניגוד גמור לחוסר זוגיותי, והצליח לי לגרום מחנק

      ורצון עז להסתלק.

      לשמוע, את סדר הקראת הסדר , עם המאכלים המוכרים של אמי מימי קדם( כל פעם שהיא מעזה לשנות בישולים,

      ולהכניס טעמים של חיים כהן ודומיו, היא נתקלת במתקפה חריפה של ילדי- "סבתא רוצים אוכל שלך. תשאירי את תבשילי אהרוני וכו לארוחות של אימא " )

      וכן, בנוסף חשוב לי לשמור על המסורת, שילדי ,אני מקווה שימשיכו( ולפי מה שאני רואה, הם בעד וממשיכים)

      כי, זה מבדיל אותנו מעם אחר.

       

      ומכיוון אחר, ארוחת סדר, זו ארוחה בד"כ משפחתית, הקיום המשפחתי שלנו נסב סביב האוכל, שהוא אחד מתענוגות החיים .

       

      אוי, אני נשמעת כמו מורה....

       

      אין לך מושג כמה אני מכבדת אנשים שאוהבים סדר או מסורת בכלל ומקיימים סדר ומסורת מבחירה, ויותר מזה - אתמול ליד השולחן אפילו הצהרתי, שתמיד היו לי חברות דתיות והיו תקופות שלמענן שמרתי כשרות בבית שזו לא בעיה קשה כי אני צמחונית, ואין לי בעיה אפילו עם בן זוג דתי - אמה מה, שיכבדו את האתאיזם שלי במידה שווה. אצלי זה ממודעות ולא מעצלות, ואני לא 'עגלה ריקה'. כמו כן, כמו שדבורית אמרה בפוסט, הטקסים שלי אישיים (וכפייתיים) ואני לא מתחברת לטקסים קולקטיביים.

       

      הבעיה גם אם טקסים קולקטיביים, שאם משום מה נמנע ממך להשתתף בהם, אתה מרגיש אומלל, עלוב, חסר ערך. קראי את התגובות בדיון הזה, של הורים גרושים שילדיהם לא נמצאים איתם בחג, כמה הם מסכנים. או חשבי בכלל על אנשים בלי משפחה. זה פשוט נורא איך שהם מרגישים בחגים. או רווקים שיש עליהם לחץ נוראי להתחתן או הומואים בארון. המכבש המשפחתי הוא נוראי ובא לידי ביטוי במיוחד בהתכנסויות כאלה, והסדר הוא שיאן מהלך-האימים.

       

      קראתי .

      אז טוב שיש מקום בו ניתן להוציא קיטור, משום שזה באמת חשוב.(אגב, יש לי דהז'וו,אותו דיון כמו לפני שנה.איך שהזמן טס..)

      אני זוכרת מספיק שנים של מריבות, איפה יבלו הילדים, אצלי /אצלו..כך שזה לא פסח עלי.

      וכמו שכבר כתבתי, גם עלי לא פסחו תחושות הלבד מול משפחתיות.( אצלי זה חזק יותר בראש השנה בשל רצף הימים..)

      אבל אני חושבת שהכל בחיינו זו בחירה, כי כמו שכתבו רבים , רבים העדיפו

      לבד במקום חברים/או משפחה.

      וזה משהו שקבעתי לעצמי בשנה האחרונה. יש מספיק ימים/תקופות שאני לבד, לפעמים מבחירה ולפעמים

      ככה יצא.

      אבל  בחגים, במודעות אני בוחרת להיות עם משפחה.

      אני יודעת שעלי לא ניתן ללחוץ במכבש משפחתי, משום שאפחד לא יעז להעלות את הנושא ,בטח שלא בפני,

      מה עוד שלפעמים הצעירים יותר במשפחה מקנאים בי על החופש..:)

       

        30/3/10 19:24:


      חג שמח!

      אנחנו חשבנו אתמול בלילה לצלם את כמות מקומות החנייה שהיו- את לא מבינה רחוב שלם כחול לבן..........

      ואז חשבנו שיש רק יומיים בשנה ככה- ראש השנה וליל הסדר, עכשיו גילית שלי שיש גם מלחמות (ב91' הייתי בכיתה ד' וגרתי בירושלים אז אין לי מושג)

        30/3/10 19:04:
      אין כמו קצת אמביולנטיות בחג בשביל לסדר את האיסדר שקיים שם כל הזמן.
        30/3/10 18:47:

      "והעדכון הוא שהשיחה נסבה בעיקר על סקס כמובן....."

      אז לא רק אצלי סקס זה הכל?

      מיה'לה ביום העצמאות אני בא לנפנף אצלך,

      מקווה שגם אז נדבר הרבה על סקס....

      דיאבוליק.


       

        30/3/10 18:39:

      צטט: אוסטרליה 2010-03-30 18:03:23


      בהחלט חוויה של פעם בשנה

      חוויה שונה מכל סדרי הפסח

      שמחה שזה עשה לך טוב בלב

      ויפה שעשית שידרוג מדנונה

      לממתקים חחחח :)*

      חג שמח חברה שלי

      חג אביב פורח

        







       

       חג שמח לך, ואביב פורח!

        30/3/10 18:37:

      צטט: DRGALI 2010-03-30 17:25:15


      בדרך כלל אני אוכלת את השאריות של הילדים.

      ובפסח מצבי משודרג ואני ואוכלת ארוחה נורמאלית.

      גדול!

      ובאשר לחתולים. אפילו חתולים מוצאים ביטוי בהגדה: "ואתא שונרא ואכל לגדיא".

      אני מיא שכיבה את נורא!

      כלומר, אם תשאלי רב הוא יפרש לך את המשפט הזה בארמית כך: הביאי נא את החתול שלך והגדי יאכל אותו!

      מעניין אם שוקי שלי מוזכר בהגדה? מה שבטוח שוקי חיכה לליל הסדר כדי לקבל שאריות עצמות מהגדיא.

      ואתה שוקא ואכל בונזא?

      לשוקי שלי יש חברה כלבה מהשכונה. איזו אהבה פורחת ביניהם. הם כל הזמן יחד ומלקקים אחד את השני. היא באה לגדר של הבית שלנו ומבעד לסורגים קוראת לו: "האו, האו"... ומייללת ומלקקת אותו. את רואה. בני אדם לא יודעים אהבה מהי כמו חיות.

      אוי, איזה תיאור מרגש... אני ממש מקנאה בשוקי. 

       

       

        30/3/10 18:33:

      צטט: שרון אבני 2010-03-30 10:13:03

      למרות מה שטענו חלק מהתגובות ורוח הפוסט דיברתי עם לא מעט אנשים ביומיים האחרונים שפתאום משוועים לקצת משפחתיות (ולא משנה אם זה חברים או קשר דם) והסדר הוא סוג של אי בו קורה משהו שלא קורה כל השנה. הביחד. ובכל מקרה זה לא סותר את מה שאתם עשיתם, גם אם עשיתם דקונסטרוקציה של הדברים, השורה התחתונה שהייתם ארבעתכם יחד, עם דגש על היחד. כי אין כמו חברים, למרות המיזנטרופיה.

       

      חג שמח, נראה לי שהיה לכם אחלה סדר.

      :)

       

       חמישה.

        30/3/10 18:28:

      צטט: בת הטוחן 2010-03-30 15:18:52


      אני לא חושבת שצריך להוציא בכוח מישהו מהארון, וגם לא מרגישה צורך ללעוג לאלו שאינם מסוגלים לצאת מהארון. יכולה רק להצטער בשבילם ובשבילנו.

      +

      אבל כאשר אדם כמו פוליקר (יוצר מדהים בעיני, שירים מפעימים) מתפתל בניסוחים עמומים ומספר על יכולתו, כיום, לכתוב מילים כמו "אם זה גבר או אשה" (נו, באמת) -

      ועוד להמשיך ולערפל את זה במילים "אהבה שאין לה דת, מין או צבע", משהו כזה -

      ובאותה נשימה הוא יורד על כל פעילי הקהילה הזועמים ומכנה אותם "הזאבים והשועלים הנובחים" -

      הוא חוטא חטא מסוים. כי לולא כל אותם "זאבים ושועלים" ששינו את המציאות החברתית, בישראל ובעולם -

      מוגי לב כמוהו לא היו מסוגלים לכתוב, גם היום, אפילו שירים עמומים כזה, שמזגזגים עלק בין "גבר או אשה".

      +

      ועוד הוא אומר:

      "אני לא צריך לנקד לקהל שלי את השירים, הקהל צריך לבוא עם מפה... אני צריך לתת את זה פתוח". מה זה???

       

      אני כמובן חותמת על דברייך ורוצה לחדד פה נקודה משנית שאני תמיד כותבת עליה, שכבר נשבר לי הזין מזה שכל פעם שאנשים רוצים לקלל אנשים אחרים הם מלכלכים על חיות, שהן בריות טהורות פי כמה מאנשים: הנה כאן בתמונה הזאב האירופי, שכמעט מכחד, ואחרי שבריז'יט ברדו פעלה להצלתו והקימה קרן בשבילו, הצליחו להרבות אותו, וכיום נמצאים אלפים ממנו בפארקים במזרח אירופה, למשל בסלובניה. הנה, תראו כמה הוא יפה. זו חיה נהדרת, שאגב לא נובחת אלא מייללת, וזו חיה מאוד נאמנה וטובה, שאפשר אגב לגדל גם בבית כחיית מחמד, והיו מקרים כאלה, כיוון שהיא חיה בלהקה ונאמנה למנהיג, ואנשים מרושעים צדו אותה כמעט עד להכחדה בשל פרוותה היפה. אז בבקשה, שאנשים יפסיקו לקלל בשמות של חיות.

       

        30/3/10 18:20:

      צטט: forte nina 2010-03-30 14:14:19


       יש עוד כמה אנשים ידועים שמיניותם מדוברת

      ומעוררת הרבה התלחשויות

      האמת מה שעוש אומן עם אומנותו היא חשובה מאוד

      ברור שאם יש בו אמירה המדברת על מין ואהבה

      אז רצוי שתהיה קוהרנטית.

      לחשוב שרוק הדסון שחקן שצעירי הקפה אפילו לא יודעים מיהו

      נפטר מאיידס ורק אז התגלה שהוא גיי.

      ובהוליווד של ימי רוק הדסון ,זה היה מאוד לא פוליטקל קורקט

      שתהיה שחקן המשחק תפקידים רומנטייםעם דוריס דיי ובעצם

      אתה גיי.

      אבל בעיקרון בישראל בגלל הביצה הצפופה ,וכי כולם יודעים על כולם

      אז 20 שנה ידעו על יהודית רביץ ורק לאחרונה,יצאה מהארון

      והיא שרתה בשנים שהיא בילתה בארון את ההומופובים ואת הצעירים

      שחששו לצאת והיא הייתה עבורם דוגמא של אולי "לא כדאי לצאת מהארון"

      אם בישראל של היום הייתה פתיחות גדולה יותר ,אין ספק

      שזה גם לא היה נושא שיחה כרגע בפוסט שלך.

       

       הנה, אני מביאה תמונה לדור שלא ידע את רוק החתיך, אבל זה באמת היה בשנת הקוקוס:

       

        30/3/10 18:16:

      צטט: הנסיך הקטן. 2010-03-30 14:06:41


      טוב, אני רואה שאני הולכת להשבית  שמחות. ( אפילו שאני לא פולניה..)

      היום, בגילי המתקדם, אני מעדיפה לחגוג את אי הסדר בחיי, במקומות/מצבים אחרים

      ואת מקום ליל הסדר, אני שומרת בקנאות, מכמה סיבות.

      השנה המשפחה של אבי הצטמצמה בשתי נפשות,כך שהקיום הזמני שלנו בחיים

      רק מזכיר שאנו צריכים לנצל אותם עד תום, כי לא לעולם חוסן.

      כך, שהסדר, הוא אחד הטקסים, בהם אנחנו( משפחה די קטנה,הורי , עם זוג דודים אחד, ואני ושני ילדי)

      אני לפחות, מרגישה שצריכה לנצל את השהות איתם,כי זה לא יהיה לעד.

      מה שפעם, לא עבר על דל מחשבתי, וחג כזה משפחתי, עמד בניגוד גמור לחוסר זוגיותי, והצליח לי לגרום מחנק

      ורצון עז להסתלק.

      לשמוע, את סדר הקראת הסדר , עם המאכלים המוכרים של אמי מימי קדם( כל פעם שהיא מעזה לשנות בישולים,

      ולהכניס טעמים של חיים כהן ודומיו, היא נתקלת במתקפה חריפה של ילדי- "סבתא רוצים אוכל שלך. תשאירי את תבשילי אהרוני וכו לארוחות של אימא " )

      וכן, בנוסף חשוב לי לשמור על המסורת, שילדי ,אני מקווה שימשיכו( ולפי מה שאני רואה, הם בעד וממשיכים)

      כי, זה מבדיל אותנו מעם אחר.

       

      ומכיוון אחר, ארוחת סדר, זו ארוחה בד"כ משפחתית, הקיום המשפחתי שלנו נסב סביב האוכל, שהוא אחד מתענוגות החיים .

       

      אוי, אני נשמעת כמו מורה....

       

      אין לך מושג כמה אני מכבדת אנשים שאוהבים סדר או מסורת בכלל ומקיימים סדר ומסורת מבחירה, ויותר מזה - אתמול ליד השולחן אפילו הצהרתי, שתמיד היו לי חברות דתיות והיו תקופות שלמענן שמרתי כשרות בבית שזו לא בעיה קשה כי אני צמחונית, ואין לי בעיה אפילו עם בן זוג דתי - אמה מה, שיכבדו את האתאיזם שלי במידה שווה. אצלי זה ממודעות ולא מעצלות, ואני לא 'עגלה ריקה'. כמו כן, כמו שדבורית אמרה בפוסט, הטקסים שלי אישיים (וכפייתיים) ואני לא מתחברת לטקסים קולקטיביים.

       

      הבעיה גם אם טקסים קולקטיביים, שאם משום מה נמנע ממך להשתתף בהם, אתה מרגיש אומלל, עלוב, חסר ערך. קראי את התגובות בדיון הזה, של הורים גרושים שילדיהם לא נמצאים איתם בחג, כמה הם מסכנים. או חשבי בכלל על אנשים בלי משפחה. זה פשוט נורא איך שהם מרגישים בחגים. או רווקים שיש עליהם לחץ נוראי להתחתן או הומואים בארון. המכבש המשפחתי הוא נוראי ובא לידי ביטוי במיוחד בהתכנסויות כאלה, והסדר הוא שיאן מהלך-האימים.

       

        30/3/10 18:03:


      בהחלט חוויה של פעם בשנה

      חוויה שונה מכל סדרי הפסח

      שמחה שזה עשה לך טוב בלב

      ויפה שעשית שידרוג מדנונה

      לממתקים חחחח :)*

      חג שמח חברה שלי

      חג אביב פורח

        







        30/3/10 17:25:

      הטקסט כתוב בצורה יוצאת מהכלל!

      ולגופו של עניין.

      אני מתה על ההגדה. אומרים ויהי שעמדה, ויהי שעמדה לנו ולאבותינו.

      זה משפט מאוד חשוב למשל.

      יש מכות על מצרים. חבל שאין מכות על איראן.

      מספרים על רבי אליעזר שמשך בגזר.

      שרים די, די, יינו, ואוכלים.

      בדרך כלל אני אוכלת את השאריות של הילדים.

      ובפסח מצבי משודרג ואני ואוכלת ארוחה נורמאלית.

      ובאשר לחתולים. אפילו חתולים מוצאים ביטוי בהגדה: "ואתא שונרא ואכל לגדיא".

      כלומר, אם תשאלי רב הוא יפרש לך את המשפט הזה בארמית כך: הביאי נא את החתול שלך והגדי יאכל אותו!

      מעניין אם שוקי שלי מוזכר בהגדה? מה שבטוח שוקי חיכה לליל הסדר כדי לקבל שאריות עצמות מהגדיא.

      לשוקי שלי יש חברה כלבה מהשכונה. איזו אהבה פורחת ביניהם. הם כל הזמן יחד ומלקקים אחד את השני. היא באה לגדר של הבית שלנו ומבעד לסורגים קוראת לו: "האו, האו"... ומייללת ומלקקת אותו. את רואה. בני אדם לא יודעים אהבה מהי כמו חיות.

        30/3/10 17:10:

      צטט: גלית א' 2010-03-29 22:51:54

      השבח לאל, זה נגמר. דווקא היה סביר יחסית, משפחה קרובה, כולה תשעה אנשים. אתם (מיא, דבורית והאורחים) אנשים בני חורין. אני אצא מעבדות לחירות ביום שלא אצטרך עוד לעשות ליל סדר בשביל הילדים. מה לעשות שכל שנותיהם הראשונות במערכת החינוך, כל מה שהם לומדים זה חגי ישראל והם דורשים ליל סדר. יישר כוח, אתם מודל לחיקוי.

       גלית,

      תמיד יש לנו את האלטרנטיבה בקרומהולץ... ודווקא השנה היה יחסית רגוע

      יש לך דש 

       

        30/3/10 15:36:

      צטט: בת הטוחן 2010-03-30 15:18:52


      אני לא חושבת שצריך להוציא בכוח מישהו מהארון, וגם לא מרגישה צורך ללעוג לאלו שאינם מסוגלים לצאת מהארון. יכולה רק להצטער בשבילם ובשבילנו.

      +

      אבל כאשר אדם כמו פוליקר (יוצר מדהים בעיני, שירים מפעימים) מתפתל בניסוחים עמומים ומספר על יכולתו, כיום, לכתוב מילים כמו "אם זה גבר או אשה" (נו, באמת) -

      ועוד להמשיך ולערפל את זה במילים "אהבה שאין לה דת, מין או צבע", משהו כזה -

      ובאותה נשימה הוא יורד על כל פעילי הקהילה הזועמים ומכנה אותם "הזאבים והשועלים הנובחים" -

      הוא חוטא חטא מסוים. כי לולא כל אותם "זאבים ושועלים" ששינו את המציאות החברתית, בישראל ובעולם -

      מוגי לב כמוהו לא היו מסוגלים לכתוב, גם היום, אפילו שירים עמומים כזה, שמזגזגים עלק בין "גבר או אשה".

      +

      ועוד הוא אומר:

      "אני לא צריך לנקד לקהל שלי את השירים, הקהל צריך לבוא עם מפה... אני צריך לתת את זה פתוח". מה זה???

      מסכימה איתך. ואני מצרה על המבקרים שלא ידעו את נפשם מהתרגשות שיהודה סוף סוף דיבר.כאילו

      סארטר שתק 30 שנה.שירגעו. ושישאלו כמה עמימותו תרמה לגיי הישראלי ,אבל מה איכפת להם.העיקר קיבלו

      קצת צהוב לארוחת ערב.

       

        30/3/10 15:18:


      אני לא חושבת שצריך להוציא בכוח מישהו מהארון, וגם לא מרגישה צורך ללעוג לאלו שאינם מסוגלים לצאת מהארון. יכולה רק להצטער בשבילם ובשבילנו.

      +

      אבל כאשר אדם כמו פוליקר (יוצר מדהים בעיני, שירים מפעימים) מתפתל בניסוחים עמומים ומספר על יכולתו, כיום, לכתוב מילים כמו "אם זה גבר או אשה" (נו, באמת) -

      ועוד להמשיך ולערפל את זה במילים "אהבה שאין לה דת, מין או צבע", משהו כזה -

      ובאותה נשימה הוא יורד על כל פעילי הקהילה הזועמים ומכנה אותם "הזאבים והשועלים הנובחים" -

      הוא חוטא חטא מסוים. כי לולא כל אותם "זאבים ושועלים" ששינו את המציאות החברתית, בישראל ובעולם -

      מוגי לב כמוהו לא היו מסוגלים לכתוב, גם היום, אפילו שירים עמומים כזה, שמזגזגים עלק בין "גבר או אשה".

      +

      ועוד הוא אומר:

      "אני לא צריך לנקד לקהל שלי את השירים, הקהל צריך לבוא עם מפה... אני צריך לתת את זה פתוח". מה זה???

        30/3/10 15:02:

      צטט: יומנה של מטורפת 2010-03-30 13:32:31


      חיי מין ונטיות מיניות לא אמורים להתלות לראווה. זה לא עניינו של איש ....

       

       


      שמעי נא, "יומנה של מטורפת", את שאמר ידידי הדגול אייל גרוס:

      "ישנה רק נטייה מינית אחת שהיא 'איננה עניינו של איש'...".

      חשבי היטב - האם תוכלי להעלות בדעתך מהי?

       

        30/3/10 14:14:


       יש עוד כמה אנשים ידועים שמיניותם מדוברת

      ומעוררת הרבה התלחשויות

      האמת מה שעוש אומן עם אומנותו היא חשובה מאוד

      ברור שאם יש בו אמירה המדברת על מין ואהבה

      אז רצוי שתהיה קוהרנטית.

      לחשוב שרוק הדסון שחקן שצעירי הקפה אפילו לא יודעים מיהו

      נפטר מאיידס ורק אז התגלה שהוא גיי.

      ובהוליווד של ימי רוק הדסון ,זה היה מאוד לא פוליטקל קורקט

      שתהיה שחקן המשחק תפקידים רומנטייםעם דוריס דיי ובעצם

      אתה גיי.

      אבל בעיקרון בישראל בגלל הביצה הצפופה ,וכי כולם יודעים על כולם

      אז 20 שנה ידעו על יהודית רביץ ורק לאחרונה,יצאה מהארון

      והיא שרתה בשנים שהיא בילתה בארון את ההומופובים ואת הצעירים

      שחששו לצאת והיא הייתה עבורם דוגמא של אולי "לא כדאי לצאת מהארון"

      אם בישראל של היום הייתה פתיחות גדולה יותר ,אין ספק

      שזה גם לא היה נושא שיחה כרגע בפוסט שלך.

        30/3/10 14:06:


      טוב, אני רואה שאני הולכת להשבית  שמחות. ( אפילו שאני לא פולניה..)

      היום, בגילי המתקדם, אני מעדיפה לחגוג את אי הסדר בחיי, במקומות/מצבים אחרים

      ואת מקום ליל הסדר, אני שומרת בקנאות, מכמה סיבות.

      השנה המשפחה של אבי הצטמצמה בשתי נפשות,כך שהקיום הזמני שלנו בחיים

      רק מזכיר שאנו צריכים לנצל אותם עד תום, כי לא לעולם חוסן.

      כך, שהסדר, הוא אחד הטקסים, בהם אנחנו( משפחה די קטנה,הורי , עם זוג דודים אחד, ואני ושני ילדי)

      אני לפחות, מרגישה שצריכה לנצל את השהות איתם,כי זה לא יהיה לעד.

      מה שפעם, לא עבר על דל מחשבתי, וחג כזה משפחתי, עמד בניגוד גמור לחוסר זוגיותי, והצליח לי לגרום מחנק

      ורצון עז להסתלק.

      לשמוע, את סדר הקראת הסדר , עם המאכלים המוכרים של אמי מימי קדם( כל פעם שהיא מעזה לשנות בישולים,

      ולהכניס טעמים של חיים כהן ודומיו, היא נתקלת במתקפה חריפה של ילדי- "סבתא רוצים אוכל שלך. תשאירי את תבשילי אהרוני וכו לארוחות של אימא " )

      וכן, בנוסף חשוב לי לשמור על המסורת, שילדי ,אני מקווה שימשיכו( ולפי מה שאני רואה, הם בעד וממשיכים)

      כי, זה מבדיל אותנו מעם אחר.

       

      ומכיוון אחר, ארוחת סדר, זו ארוחה בד"כ משפחתית, הקיום המשפחתי שלנו נסב סביב האוכל, שהוא אחד מתענוגות החיים .

       

      אוי, אני נשמעת כמו מורה....

        30/3/10 13:37:

      צטט: יומנה של מטורפת 2010-03-30 13:32:31


      חיי מין ונטיות מיניות לא אמורים להתלות לראווה. זה לא עניינו של איש והאמירה של אוחובסקי ואיתן שמפורסם שיוצא מציל נפש של ילד באר שבעי היא אמירה  נכונה אולי לשנות ה-80 המוקדמות ולא להיום. חוץ מזה שזה ממש אונס נפשי להכריח מישהו לצאת מהארון קבל עם וארץ. יציאה לחירות היא יציאה חובקת ובמדינה הזו ובשאר המערב אין חירות אמיתית, יש עבדות שמשתנה. היום עבדים לכסף, לאופנה חולפת, לחיים פלסטיים.

       

       שוב, אם בנאדם רוצה שנקנה את האמנות שלו, אני חושבת - וזו כאמור רק דעתי כי כל המסובים לשולחן כמעט התנגדו לה - ש–כנות היא התכונה החשובה ביותר לאמנות. ובעיניי אם אתה שקרן וכותב שיר אהבה לאשה והולך לישון עם גבר, אני לא אקנה דיסק שלך, נקודה. בלי קשר שאני לא סובלת את המוסיקה של פוליקר כי הוא יללן ובכיין לאוזניי.

        30/3/10 13:35:

      אוהו, אל תמשכי אותי בלשון לדבר על תרופות פסיכיאטריות כי את יודעת שאני יכולה ללהג עליהן שעות.

       

      בעיקרון התרופות מזן הפרוזאק ואחריו עובדות על השילוש הקדוש של חרדה-דיכאון-כפייתיות, ולכל אחד הן עוזרות אחרת, עם תופעות לוואי או בלי, ופשוט צריך לנסות ולראות אם זה עוזר. 

       

      לגבי הארון - אני באמת חושבת שזה נורא צביעות ושקרנות לומר "מה שהאמן עושה בחדר המיטות הוא לא מענייננו", כי אמרה בת הטוחן אתמול בשום שכל, שהעובדה למשל שנורית גלרון הסטרייטית נשואה לרפי רשף היא לא בגדר "מה היא עושה בחדר המיטות שלה".  וכך גם זה שאדם הוא גיי קובע זהות הרבה יותר נרחבת מאשר פרקטיקה מינית או תנוחה. לכן מי שכותב או שר שירי אהבה לנמען x, זה פתטי שזהותו לוקה בעמימות מעין זו, וכל הזקנים - כן הם זקנים, דור ישן, שמסרבים לצאת מהארון - בעיניי זה נלעג ובלתי נסבל. לא חייבים להוציא אותם בכוח, אבל מותר לצחוק עליהם כמו שאוחובסקי עושה. 


      חיי מין ונטיות מיניות לא אמורים להתלות לראווה. זה לא עניינו של איש והאמירה של אוחובסקי ואיתן שמפורסם שיוצא מציל נפש של ילד באר שבעי היא אמירה  נכונה אולי לשנות ה-80 המוקדמות ולא להיום. חוץ מזה שזה ממש אונס נפשי להכריח מישהו לצאת מהארון קבל עם וארץ. יציאה לחירות היא יציאה חובקת ובמדינה הזו ובשאר המערב אין חירות אמיתית, יש עבדות שמשתנה. היום עבדים לכסף, לאופנה חולפת, לחיים פלסטיים.
        30/3/10 13:22:

      באופן כללי, אני לא אוהבת את התנהגותו של אוחובסקי ובעלו. לגישתי, מי שמעדיף להישאר בארון, שיישאר (אלא אם יש לו אמירות הומופוביות ואז הוא לא זכאי לפרטיות).
      מעניין מה דיברתם על הומוסקסואליות, ועוד בעת העתיקה...

      נראה שדיברתם המון :)

      אפרופו תרופות פסיכיאטריות - אתמול הסעתי הביתה את קרוב משפחתי שהוא פסיכיאטר, ושאלתי אותו כל מיני שאלות בנוגע לתרופות להתקפי חרדה (תודה לאל. אין לי. עניין אותי הנושא כי "מישהי" דיברה איתי עליו). קיבלתי תשובות מעניינות.

       

        30/3/10 11:37:

      צטט: mom.doc 2010-03-30 11:03:01

      "וגם דיברנו על כך שקצת נמאס ממלחמת המינים והיה כיף אם כבר יכולנו להתיחס זה אל זה כבני אדם".

       

      תובנה לא רעה בכלל (ופוליקר יצא מהארון? לא ידעתי).

       

      אני לעומתכם ביליתי ליל סדר עם משפחה שאינה משפחתי (בלי הילדים השנה) וגיליתי לתדהמתי

      שמזל גדול שבמשפחתי יש תערובות שונות ומשונות של ספרדים ואשכנזים

      כי כשהאוכל הוא על טהרת האשכנזיות -אין בו קורטוב של ריגוש.

       

      חוץ מזה שיחותינו נסובו כמובן על מחלות (בגללי לעזאזל. אני כנראה מגרה אנשים להגיע לנושא הזה. פעם הבאה שאני בלי ילדים אשים את עצמי בבידוד, או שבעצם אזמין את עצמי אלייך מיא ואז נדבר מקסימום על מחלות..מין:)

       

      הזמיני בבקשה את עצמך אליי בשנה הבאה אילנה, כי מסתמן לו אי-סדר מרובה משתתפים, וזה משמח אותי מאוד. ועל מה נדבר - אולי על נדודי שינה...חיוך

       

      (גם פוליקר לא ידע שהוא יצא מהארון. הוא רק רצה שער בשבעה ימים, אז הוא התפתל יפה עם הדלת של הארון ותוך כדי כך ירד על כל ה"שועלים והזאבים והכלבים" שנובחים סביבו לטענתו אבל לא יוצרים כלום בעצמם - דהיינו גל אוחובסקי וחבורתו. משו די דוחה)

       

        30/3/10 11:24:

      צטט: ord 2010-03-30 10:46:21


      במקרה הספציפי הזה היה מדובר על יוניטד ניוד

      את חייבת לגגל כדי להבין על מה מדובר

      הדבקתי את לימ האדומה וגם את ואל, הן יקרות יחסית אבל בצדק

      אלמביקה מיבאת אותן ובאילת גילינו שיש לה חנות שם

      נו שויין את כבר יכולה להבין איך הדברים התפתחו....

      כנסי- יהיה מעניין לשמוע מה את אומרת עליהן...

      נעלים- אכן ק צרה היריעה... 

       

       

       

       מאמם!!!!

       

      איפה אמרת שקונים?

       

        30/3/10 11:03:

      "וגם דיברנו על כך שקצת נמאס ממלחמת המינים והיה כיף אם כבר יכולנו להתיחס זה אל זה כבני אדם".

       

      תובנה לא רעה בכלל (ופוליקר יצא מהארון? לא ידעתי).

       

      אני לעומתכם ביליתי ליל סדר עם משפחה שאינה משפחתי (בלי הילדים השנה) וגיליתי לתדהמתי

      שמזל גדול שבמשפחתי יש תערובות שונות ומשונות של ספרדים ואשכנזים

      כי כשהאוכל הוא על טהרת האשכנזיות -אין בו קורטוב של ריגוש.

       

      חוץ מזה שיחותינו נסובו כמובן על מחלות (בגללי לעזאזל. אני כנראה מגרה אנשים להגיע לנושא הזה. פעם הבאה שאני בלי ילדים אשים את עצמי בבידוד, או שבעצם אזמין את עצמי אלייך מיא ואז נדבר מקסימום על מחלות..מין:)

        30/3/10 10:46:

      צטט: מיא 2010-03-30 10:10:36

      צטט: בת הטוחן 2010-03-30 06:34:33

      צטט: מיא 2010-03-30 02:30:29

      צטט: ord 2010-03-30 02:21:53

      ...

      אומנם השיחה נסבה ברובה הגדול על נושאים הרי גורל כמו רכש הנעלים האחרון

      או בחינה מדוקדקת של האקססוריז שלי

      ולא בזוטות :)) כשלכם

      אבל עדיין, כייף! 

       

      התעדכנתי בפייסבוק בתפריט המשובח שהכנת. לא ממש צמחונית - היה גם דג! 

      באמת, אני קולטת פתאום שבגלל שהיינו שלוש נשים על שני גברים, סטתה השיחה ממסלול הנעליים/אקססוריז/לקים ונעה למחוזות  לא צפויים ואף מוזרים. ...אז הם באמת היו מוכנים לדבר על סקס (הומוסקסואלי ביוון העתיקה ועירום במשחקים האולימפיים) אבל לדאבוני לא על קניות נעליים. 

       

       

       

      אני רק שאלה:
       מה יש לדבר על קניית נעליים?

      קונים - נועלים.

      מקסימום: קונים - נועלים - מראים.

      עניין של שתי דקות. אפילו פחות.

      לא?

      _

      מיא - בנושאים אלו אני כאחרון הגברים. גם לו היית מסבה סביב השולחן רק עם דבורית ואיתי - לא היינו מדברות על אקססוריז ונעליים. היית מאבדת אותי תוך שניות ספורות. על סקס בשמחה, וגם סתם רכילות.

       

       אוהו!


      מדוע נקנו אלו ולא אחרות, מהו כרגע המבחר בחנויות, אילו חנויות נסקרו במדגם, לאילו בגדים יתאימו הנעליים ולאילו לא, מה יתרונותיהן ומה חסרונותיהן, האם הן יותר נוחות או יותר אופנתיות, האם הם קז'ואל או ליציאות, האם הן היו מאסט (כן, כאילו...) או גחמה של רגע, האם ביוקר או מציאה שאי אפשר לעמוד בפניה, האם איטלקיות או ספרדיות, האם בדיזנגוף נקנו או בחירת'א-טאנק, האם שאר המסובות חושקות אף הן באותו סטייל נעליים וירוצו למחרת לרכוש או לאו, האם הצבע נועז או סולידי, ולסיכום - האם מדובר בקנייה נבונה או בקניית טעות כפי שלצערנו קורה לא אחת, והאם אפשר להעריך זאת און-דה-ספוט, או רק הזמן ישפוט?

       

      רואה את בת-הטוחן שמדובר בסאגה שלמה, ותקצר היריעה בפוסט מצומצם ודלוח זה.

       מלכה שכמותך...

      במקרה הספציפי הזה היה מדובר על יוניטד ניוד

      את חייבת לגגל כדי להבין על מה מדובר

      הדבקתי את לימ האדומה וגם את ואל, הן יקרות יחסית אבל בצדק

      אלמביקה מיבאת אותן ובאילת גילינו שיש לה חנות שם

      נו שויין את כבר יכולה להבין איך הדברים התפתחו....

      כנסי- יהיה מעניין לשמוע מה את אומרת עליהן...

      נעלים- אכן ק צרה היריעה... 

       

       

        30/3/10 10:32:
      אני חושב שיש טוב במה שכינית "מכבש". בעיקר לילדים. אני היום בדיוק בראש שלך. הסדר כהלכתו לא בדיוק מעניין אותי, למרות שאני בעד הארבע כוסות אלכוהול ואם אפשר אז גם שמונה. זה חשוב לילדים בעיקר, ואני חושב כרגע על עצמי, שלגדול ללא אותן מסורות ואותם טקסים מביאים אותך למין ריק רגשי ואינטלקטואלי של מורשת שכשאתה גדל אתה פשוט לא יכול לבחור (כמו שאת ואני בחרנו) בין דבר לדבר, אלא יש דבר אחד שאנו יודעים לעשות (כלומר אי סדר) בעיקר כי אנו לא יודעים משהו אחר. אני אומר כן ללמד, אם כי לאפשר לילד ללמוד ולדעת שיש גם אופציות אחרות לחיות במידה וירצה בהם. ערכים צריכים להקנות, בין היתר אותה לכידות וחברות ודאגה לאחר ושיתופיות היא דבר שהטקסים האלה כן יכולים ללמד.
        30/3/10 10:31:

      מיא

      רק שתדעי מראש שאתם לוקחות על עצמכן סיכון ממוקד

       

      מקווה שהאי-סדר בשנה הבאה לא יהייה כל כך רב משתתפים

      אבל לא איכפת לי אם הוא יהייה רב-חתולים לדוגמא

       

      וחוץ מזה הערה לסדר תל-אביב ריקה בפסח

      לא רק מהגרים מרחבי הארץ שגרים בתל-אביב נסעו

      אלא רבים מהילידים :) התל-אביביים

      היגרו למחוזות הצימרים והמלונות בגליל 

       

      חג שמח

       

      שטוטי

        30/3/10 10:27:

      צטט: velvet 2010-03-30 08:50:07

      צטט: מיא 2010-03-30 00:35:22

       

       היה כיף לדבר איתך בסקייפ. מזל שבציריך לפחות עוד עושים סדר כהלכתו. נשיקה

       נכון, ואלומית ראתה את תספורת הבוב, כמו שהיא קוראת לה. ברגיולר אני מדברת איתה בסקייפ שלי, שהוא משוכלל במיוחד. רק שומעים ולא רואים.

       

       

      בעולם הגדול לא יודעים מה זה "קארה קצר" אלא בוב, ראי גלריית תמונות.

       

      ולידיעתך, במחשבים החדשים המצלמה היא built-in, אז אולי הגיע הזמן לשדרג :-)

        30/3/10 10:25:

      צטט: שרון אבני 2010-03-30 10:13:03

      למרות מה שטענו חלק מהתגובות ורוח הפוסט דיברתי עם לא מעט אנשים ביומיים האחרונים שפתאום משוועים לקצת משפחתיות (ולא משנה אם זה חברים או קשר דם) והסדר הוא סוג של אי בו קורה משהו שלא קורה כל השנה. הביחד. ובכל מקרה זה לא סותר את מה שאתם עשיתם, גם אם עשיתם דקונסטרוקציה של הדברים, השורה התחתונה שהייתם ארבעתכם יחד, עם דגש על היחד. כי אין כמו חברים, למרות המיזנטרופיה.

       

      חג שמח, נראה לי שהיה לכם אחלה סדר.

      :)

       

      כן, כן, שרון, אתה צודק.

      דיברתי על זה עם דבורית בחשש מסוים לפני האירוע: אמרתי לה: אם אנחנו מתכנסים סביב שולחן ואוכלים, זה לא נקרא כבר סדר? אולי את ואני פשוט נצא לצעידה בים, ואז זה לא יהיה סדר! אבל אין חוק נגד להתכנס עם חברים - אגב כולם פליטי סדרים, שניים חברים של דבורית, אחד חבר וירטואלי שלי ולא היכרנו קודם וזו היתה ההזדמנות הראשונה להכיר, ובאמת מה שחיבר בינינו זה שלא רצינו לעשות סדר ורצינו להפגין את זה. היה כיף, פשוט שיחה נעימה, בין השאר על הצורך האוניברסלי של אנשים באמונות, בטקסים. היה באמת כיף גדול. אף אחד מאיתנו אגב לא הכחיש את הצורך הזה, רק דיברנו על המכבש הגדול שהוא הצד האחר שלו - מכבש האמונה, הטקסים, המשפחתיות. המכבש לכל מי שזר, ששונה, שסוטה מהנורמות, שהומו, למשל.

      חג שמח!

       

        30/3/10 10:19:

      צטט: velvet 2010-03-30 08:50:07

      צטט: מיא 2010-03-30 00:35:22

      צטט: אלומית ישי 2010-03-29 23:26:52

      מקסימים שאתם, איזה בלאגן (=אי-סדר) עשיתם.

      תודה שהזמנתם אותי -- שמחתי להתארח ולהרצות לכם על מנהגי החג.  

      לשנה הבאה בירושלים הבנויה חיוךנשיקה

       

       היה כיף לדבר איתך בסקייפ. מזל שבציריך לפחות עוד עושים סדר כהלכתו. נשיקה

       נכון, ואלומית ראתה את תספורת הבוב, כמו שהיא קוראת לה. ברגיולר אני מדברת איתה בסקייפ שלי, שהוא משוכלל במיוחד. רק שומעים ולא רואים.

       

       

       איך יכול להיות דבר כזה?

        30/3/10 10:18:

      צטט: velvet 2010-03-30 08:48:42

      צטט: שטוטית 2010-03-29 22:44:31

      סליחה

      מה זה צריך להיות?

        מיא והרי בפוסט טרום פוסט הקודם הזכרתי לך את הפוסט אי-סדר משותף שלך עם דבורית

      כשהילדים היו בסיבוב חג-אבא

         ועכשיו את ודבורית עורכות אי-סדר ומזמינות את חנוכה שאול ואת בת הטוחן

      ואותי לא? דבורית הלו

      מה אתי?

      דבורית ואם את חושבת שבשעה שתעשי סדר באי-סדר אני אטקבק לך בבלוג

       

      את טועה חיוך

       

       שטו, אני מצטערת, לא ידענו שיש כזה כימהון לבלות איתנו (איש איש מאיתנו לא בנאדם קל לבריות)

      אבל נרשום לשנה הבא.

       

       בהחלט. בשנה הבאה בכיף נעשה אי-סדר רב משתתפים.

       

        30/3/10 10:17:

      צטט: velvet 2010-03-30 08:46:33

      צטט: מיא 2010-03-29 23:51:59

      צטט: ורוד סוכריה 2010-03-29 21:57:15

      כולי קנאה.

      (אז מה אם לא יפה לקנא? לשון בחוץ)

       

      חגשמח!

       

      ומה איתך? התפריט שלנו כלל סלטים מהממים, פשטידת כרישה ובצל, עוגת חלבה ועוגת עוד משו. האמת, היה יותר מדי אוכל.

       

      נכון, תוכלי להאכיל את כל עניי עירנו בשבוע הקרוב.
      ותל אביב ריקה זה תענוג עילאי. תמיד.

      רק כדי לספר איך זה נגמר: אסף הלך ראשון בגלל התחייבויות קודמות, אני אחריו, מתה מעייפות, ואילו השלישייה המובילה נשארה לספר ביציאת מצרים עד שקרא הגבר

       

       

       והחתולים שחזרו את האי-סדר הקודם באדיקות ואמה הציקה לטופי נוראות כל פעם שהוא ניסה להיות חברותי ולבוא להסב לשולחן האי-סדר.

       

        30/3/10 10:15:

      צטט: גלית א' 2010-03-30 07:35:19

      צטט: מיא 2010-03-30 00:34:17

      צטט: שטוטית 2010-03-29 23:18:04

      הדבר הכי שנוא עלי אלה החגים הללו

      המשפחתיות הדביקה כשאין לך בעצם משפחה

      אז איזו אחות שרחוקה ממך שנות דור גם בגיל ובטח בראש

      זה דבר ידוע שהדורות שנולדו אחרי ילדי הפרחים הראש שלהם חנוני לאללה

      ראש טוב זה לא הם !

       

      אז עשיתי הכל כדי שלא אספיק לארוז ולהגיע לרכבת ונשארתי בביתי

      והלכתי לחברה וחזרתי כבר מזמן

      סדר, משפחתיות, חגים, אוירה דביקה זה ממש לא אני

       

      יחי החופש 

      שטוטית_במצב רוח קרבי אבל אפילו עם מי לריב אין

      אין הודעות מערכת כאן בדה-סמארקר

      לא פעילה בפורומים

      ובבנין שלי כולם נסעו 

      אז עם מי אריב עם מי?

       

      שטוטי

       

       

       

       

       

      זה דבר ידוע שהדורות שנולדו אחרי ילדי הפרחים הראש שלהם חנוני לאללה

       

      וואלה, זה מה זה נכון, וכך יוצאש האבסורד שהזקנים יותר מגניבים מהצעירים.

       

      סדר, משפחתיות, חגים ואווירה, דביקה זה גם ממש לא אני!

       

       

       בדיוק מה שחשבתי. כילדה רק ניסיתי להתחמק מכל אירועי החגים וכאדם בוגר התעלמתי לחלוטין (חוץ מאלה שיש בהם צפירות). עד שבאו הילדים. כהורה אני מנסה להנחיל ספקנות וביקורתיות כגישה לחיים, במיוחד כלפי סמלים ומוסכמות וטקסים, והם דורשים ליל סדר! ומתעקשים לקרוא את ההגדה מילה במילה. ועושים לי דווקא כשאני מבקשת לדלג על "שפוך חמתך". לפחות את המשפחתיות הדביקה הצלחתי לבטל. אנחנו מסובים רק עם אנשים שכיף לנו איתם.

       

      כל דור הרי מורד בהוריו, ולילדים שהוריהם מורדים במוסכמות ואינדיווידואליסטים, מאוד קשה במובן הזה. יש אצלהם רגרסיה והיאחזות דווקא במסורת ובמה שמקובל. אצלי זה לא נורא בולט - למשל שאר החגים לא מעניינים אותם, וגם לסדר הבכור היה אדיש, אבל הצעיר רצה לחגוג והבכור הלך איתו. אבל בשאר תחומי החיים, לא מסורת ישראל, זה כן ניכר. 

       

        30/3/10 10:13:

      למרות מה שטענו חלק מהתגובות ורוח הפוסט דיברתי עם לא מעט אנשים ביומיים האחרונים שפתאום משוועים לקצת משפחתיות (ולא משנה אם זה חברים או קשר דם) והסדר הוא סוג של אי בו קורה משהו שלא קורה כל השנה. הביחד. ובכל מקרה זה לא סותר את מה שאתם עשיתם, גם אם עשיתם דקונסטרוקציה של הדברים, השורה התחתונה שהייתם ארבעתכם יחד, עם דגש על היחד. כי אין כמו חברים, למרות המיזנטרופיה.

       

      חג שמח, נראה לי שהיה לכם אחלה סדר.

      :)

        30/3/10 10:12:

      צטט: Shahar Ilan 2010-03-30 07:03:52

      הפוסט מקסים.

      מצד שני, אם רק תערכו עוד כמה שנים את האי סדר שלכן, הוא יהפוך למסורת, תכתבו לו הגדה של אי פסח ואלפיים שנה אנשים יתקעו עם טקסטים שהם לא מבינים על סקס ומדע בדיוני. יכול להיות שזה גם מה שכתוב בהגדה ואנחנו פשוט לא מבינים?

       

      חחחח - איזה רעיון משעשע! סקס, מדע בדיוני ויהודה פוליקר מבצבץ מהמגירה... ואחרי מיליון שנה אנשים יגידו: WTF? 

       

        30/3/10 10:10:

      צטט: בת הטוחן 2010-03-30 06:34:33

      צטט: מיא 2010-03-30 02:30:29

      צטט: ord 2010-03-30 02:21:53

      ...

      אומנם השיחה נסבה ברובה הגדול על נושאים הרי גורל כמו רכש הנעלים האחרון

      או בחינה מדוקדקת של האקססוריז שלי

      ולא בזוטות :)) כשלכם

      אבל עדיין, כייף! 

       

      התעדכנתי בפייסבוק בתפריט המשובח שהכנת. לא ממש צמחונית - היה גם דג! 

      באמת, אני קולטת פתאום שבגלל שהיינו שלוש נשים על שני גברים, סטתה השיחה ממסלול הנעליים/אקססוריז/לקים ונעה למחוזות  לא צפויים ואף מוזרים. ...אז הם באמת היו מוכנים לדבר על סקס (הומוסקסואלי ביוון העתיקה ועירום במשחקים האולימפיים) אבל לדאבוני לא על קניות נעליים. 

       

       

       

      אני רק שאלה:
       מה יש לדבר על קניית נעליים?

      קונים - נועלים.

      מקסימום: קונים - נועלים - מראים.

      עניין של שתי דקות. אפילו פחות.

      לא?

      _

      מיא - בנושאים אלו אני כאחרון הגברים. גם לו היית מסבה סביב השולחן רק עם דבורית ואיתי - לא היינו מדברות על אקססוריז ונעליים. היית מאבדת אותי תוך שניות ספורות. על סקס בשמחה, וגם סתם רכילות.

       

       אוהו!


      מדוע נקנו אלו ולא אחרות, מהו כרגע המבחר בחנויות, אילו חנויות נסקרו במדגם, לאילו בגדים יתאימו הנעליים ולאילו לא, מה יתרונותיהן ומה חסרונותיהן, האם הן יותר נוחות או יותר אופנתיות, האם הם קז'ואל או ליציאות, האם הן היו מאסט (כן, כאילו...) או גחמה של רגע, האם ביוקר או מציאה שאי אפשר לעמוד בפניה, האם איטלקיות או ספרדיות, האם בדיזנגוף נקנו או בחירת'א-טאנק, האם שאר המסובות חושקות אף הן באותו סטייל נעליים וירוצו למחרת לרכוש או לאו, האם הצבע נועז או סולידי, ולסיכום - האם מדובר בקנייה נבונה או בקניית טעות כפי שלצערנו קורה לא אחת, והאם אפשר להעריך זאת און-דה-ספוט, או רק הזמן ישפוט?

       

      רואה את בת-הטוחן שמדובר בסאגה שלמה, ותקצר היריעה בפוסט מצומצם ודלוח זה.

        30/3/10 10:07:

      צטט: מיא 2010-03-30 02:30:29

      צטט: ord 2010-03-30 02:21:53

      טוב,לאט לאט גדל מספר האנשים שמבין שזה בסדר לא לעשות סדר:))

      אז גם השנה אירחתי חברה לארוחה צמחונית למהדרין

      היה נעים , היה מצחיק

      אומנם השיחה נסבה ברובה הגדול על נושאים הרי גורל כמו רכש הנעלים האחרון

      או בחינה מדוקדקת של האקססוריז שלי

      ולא בזוטות :)) כשלכם

      אבל עדיין, כייף! 

       

      התעדכנתי בפייסבוק בתפריט המשובח שהכנת. לא ממש צמחונית - היה גם דג! 

      באמת, אני קולטת פתאום שבגלל שהיינו שלוש נשים על שני גברים, סטתה השיחה ממסלול הנעליים/אקססוריז/לקים ונעה למחוזות  לא צפויים ואף מוזרים. באמת לא ידעתי לשים את האצבע מה בדיוק חסר לי. האמת דיברנו, אפרופו פוליקר, האם כנות וחשיפה אישית הכרחיות לאמן או ליצירה. אני הייתי במיעוט משווע כשאמרתי שכן. כל השאר אמרו שהיו מלא יוצרים גדולים שקרנים ובכלל חרא של אנשים. לצערי אירחתי אינטלקטואלים וזה התבטא בשיחה על עניינים ברומו של עולם - עד שבאיזשהו שלב זה באמת חרה לי וזעקתי חמס, אז הם באמת היו מוכנים לדבר על סקס (המוסקסואלי ביוון העתיקה ועירום במשחקים האולימפיים) אבל לדאבוני לא על קניות נעליים. 

       

       

       40% זה לא מיעוט משווע.

       

        30/3/10 10:04:

      צטט: רולנדו 2010-03-30 04:49:47

      7 פעמים מדיח כלים... למה קוראים לזה סדר????

       מדיח כלים זה עוד טוב, לא? אני שטפתי ביד, אבל אתה יודע, סתם, כוסות יין וכאלה, צלחות של סלט מלפפונים... והיתה לי חברה פטפטנית ונעימה. העיקר שזה מאחורינו. האמת, לא ממש - נשאר המון אוכל ואזמין אליי היום חברות לחסלו.

      (נעמי, ולרי ואורית - קחו לתשומת לבכן)

       

        30/3/10 10:01:

      צטט: ord 2010-03-30 02:59:56

      צטט: מיא 2010-03-30 02:30:29


      התעדכנתי בפייסבוק בתפריט המשובח שהכנת. לא ממש צמחונית - היה גם דג! 

       

       רגע, מה צמחונים לא אוכלים דגים???

      פאק אני חייבת אחת ולתמיד להבין מה הם כן אוכלים...

      רואה, אמרתי לך לבוא לפה היית צריכה להקשיב לי :))

       

       האמת, אני מגדירה את עצמי כצמחונית ואני כן אוכלת דגים... ובאמת צמחונים אמיתיים צוחקים עלי על ההגדרה הזאת...

      את יודעת שהייתן מוזמנות אלינו. חבל, יכולתן לעשות אי-סדר לא-כהלכתו!

       

        30/3/10 09:59:

      צטט: Shahar Ilan 2010-03-30 07:03:52

      הפוסט מקסים.

      מצד שני, אם רק תערכו עוד כמה שנים את האי סדר שלכן, הוא יהפוך למסורת, תכתבו לו הגדה של אי פסח ואלפיים שנה אנשים יתקעו עם טקסטים שהם לא מבינים על סקס ומדע בדיוני. יכול להיות שזה גם מה שכתוב בהגדה ואנחנו פשוט לא מבינים?

       

       לפי ההגדה הרווחת סקס הוא מדע בדיוני.

        30/3/10 09:31:

      צטט: velvet 2010-03-30 08:48:42

      צטט: שטוטית 2010-03-29 22:44:31

      סליחה

      מה זה צריך להיות?

        מיא והרי בפוסט טרום פוסט הקודם הזכרתי לך את הפוסט אי-סדר משותף שלך עם דבורית

      כשהילדים היו בסיבוב חג-אבא

         ועכשיו את ודבורית עורכות אי-סדר ומזמינות את חנוכה שאול ואת בת הטוחן

      ואותי לא? דבורית הלו

      מה אתי?

      דבורית ואם את חושבת שבשעה שתעשי סדר באי-סדר אני אטקבק לך בבלוג

       

      את טועה חיוך

       

       שטו, אני מצטערת, לא ידענו שיש כזה כימהון לבלות איתנו (איש איש מאיתנו לא בנאדם קל לבריות)

      אבל נרשום לשנה הבא.

       

       ומה חשבת דבורית 

      שאני אדם קל לבריות?

       

      חחחחח הבדיחה הכי טובה שמהלכת עלי אדמות

      אני אדם מאוד אבל מאוד קשה לבריות

      במיוחד קשה לעיכול !!!

       

      לשנה הבאה בסדר אי-סדר

      אבל לא מסכימה לדבר על איפור ונעלי סטילטו

      אני דנה על משמעות היות האדם בר-חלוף וכאלה

       

      חג שמח

      }{

       

        30/3/10 08:50:

      צטט: מיא 2010-03-30 00:35:22

      צטט: אלומית ישי 2010-03-29 23:26:52

      מקסימים שאתם, איזה בלאגן (=אי-סדר) עשיתם.

      תודה שהזמנתם אותי -- שמחתי להתארח ולהרצות לכם על מנהגי החג.  

      לשנה הבאה בירושלים הבנויה חיוךנשיקה

       

       היה כיף לדבר איתך בסקייפ. מזל שבציריך לפחות עוד עושים סדר כהלכתו. נשיקה

       נכון, ואלומית ראתה את תספורת הבוב, כמו שהיא קוראת לה. ברגיולר אני מדברת איתה בסקייפ שלי, שהוא משוכלל במיוחד. רק שומעים ולא רואים.

       

        30/3/10 08:48:

      צטט: שטוטית 2010-03-29 22:44:31

      סליחה

      מה זה צריך להיות?

        מיא והרי בפוסט טרום פוסט הקודם הזכרתי לך את הפוסט אי-סדר משותף שלך עם דבורית

      כשהילדים היו בסיבוב חג-אבא

         ועכשיו את ודבורית עורכות אי-סדר ומזמינות את חנוכה שאול ואת בת הטוחן

      ואותי לא? דבורית הלו

      מה אתי?

      דבורית ואם את חושבת שבשעה שתעשי סדר באי-סדר אני אטקבק לך בבלוג

       

      את טועה חיוך

       

       שטו, אני מצטערת, לא ידענו שיש כזה כימהון לבלות איתנו (איש איש מאיתנו לא בנאדם קל לבריות)

      אבל נרשום לשנה הבא.

       

        30/3/10 08:46:

      צטט: מיא 2010-03-29 23:51:59

      צטט: ורוד סוכריה 2010-03-29 21:57:15

      כולי קנאה.

      (אז מה אם לא יפה לקנא? לשון בחוץ)

       

      חגשמח!

       

      ומה איתך? התפריט שלנו כלל סלטים מהממים, פשטידת כרישה ובצל, עוגת חלבה ועוגת עוד משו. האמת, היה יותר מדי אוכל.

       

      נכון, תוכלי להאכיל את כל עניי עירנו בשבוע הקרוב.
      ותל אביב ריקה זה תענוג עילאי. תמיד.

      רק כדי לספר איך זה נגמר: אסף הלך ראשון בגלל התחייבויות קודמות, אני אחריו, מתה מעייפות, ואילו השלישייה המובילה נשארה לספר ביציאת מצרים עד שקרא הגבר

       

       

        30/3/10 07:35:

      צטט: מיא 2010-03-30 00:34:17

      צטט: שטוטית 2010-03-29 23:18:04

      הדבר הכי שנוא עלי אלה החגים הללו

      המשפחתיות הדביקה כשאין לך בעצם משפחה

      אז איזו אחות שרחוקה ממך שנות דור גם בגיל ובטח בראש

      זה דבר ידוע שהדורות שנולדו אחרי ילדי הפרחים הראש שלהם חנוני לאללה

      ראש טוב זה לא הם !

       

      אז עשיתי הכל כדי שלא אספיק לארוז ולהגיע לרכבת ונשארתי בביתי

      והלכתי לחברה וחזרתי כבר מזמן

      סדר, משפחתיות, חגים, אוירה דביקה זה ממש לא אני

       

      יחי החופש 

      שטוטית_במצב רוח קרבי אבל אפילו עם מי לריב אין

      אין הודעות מערכת כאן בדה-סמארקר

      לא פעילה בפורומים

      ובבנין שלי כולם נסעו 

      אז עם מי אריב עם מי?

       

      שטוטי

       

       

       

       

       

      זה דבר ידוע שהדורות שנולדו אחרי ילדי הפרחים הראש שלהם חנוני לאללה

       

      וואלה, זה מה זה נכון, וכך יוצאש האבסורד שהזקנים יותר מגניבים מהצעירים.

       

      סדר, משפחתיות, חגים ואווירה, דביקה זה גם ממש לא אני!

       

       

       בדיוק מה שחשבתי. כילדה רק ניסיתי להתחמק מכל אירועי החגים וכאדם בוגר התעלמתי לחלוטין (חוץ מאלה שיש בהם צפירות). עד שבאו הילדים. כהורה אני מנסה להנחיל ספקנות וביקורתיות כגישה לחיים, במיוחד כלפי סמלים ומוסכמות וטקסים, והם דורשים ליל סדר! ומתעקשים לקרוא את ההגדה מילה במילה. ועושים לי דווקא כשאני מבקשת לדלג על "שפוך חמתך". לפחות את המשפחתיות הדביקה הצלחתי לבטל. אנחנו מסובים רק עם אנשים שכיף לנו איתם.

        30/3/10 07:03:

      הפוסט מקסים.

      מצד שני, אם רק תערכו עוד כמה שנים את האי סדר שלכן, הוא יהפוך למסורת, תכתבו לו הגדה של אי פסח ואלפיים שנה אנשים יתקעו עם טקסטים שהם לא מבינים על סקס ומדע בדיוני. יכול להיות שזה גם מה שכתוב בהגדה ואנחנו פשוט לא מבינים?

        30/3/10 06:34:

      צטט: מיא 2010-03-30 02:30:29

      צטט: ord 2010-03-30 02:21:53

      ...

      אומנם השיחה נסבה ברובה הגדול על נושאים הרי גורל כמו רכש הנעלים האחרון

      או בחינה מדוקדקת של האקססוריז שלי

      ולא בזוטות :)) כשלכם

      אבל עדיין, כייף! 

       

      התעדכנתי בפייסבוק בתפריט המשובח שהכנת. לא ממש צמחונית - היה גם דג! 

      באמת, אני קולטת פתאום שבגלל שהיינו שלוש נשים על שני גברים, סטתה השיחה ממסלול הנעליים/אקססוריז/לקים ונעה למחוזות  לא צפויים ואף מוזרים. ...אז הם באמת היו מוכנים לדבר על סקס (הומוסקסואלי ביוון העתיקה ועירום במשחקים האולימפיים) אבל לדאבוני לא על קניות נעליים. 

       

       

       

      אני רק שאלה:
       מה יש לדבר על קניית נעליים?

      קונים - נועלים.

      מקסימום: קונים - נועלים - מראים.

      עניין של שתי דקות. אפילו פחות.

      לא?

      _

      מיא - בנושאים אלו אני כאחרון הגברים. גם לו היית מסבה סביב השולחן רק עם דבורית ואיתי - לא היינו מדברות על אקססוריז ונעליים. היית מאבדת אותי תוך שניות ספורות. על סקס בשמחה, וגם סתם רכילות.

        30/3/10 04:49:
      7 פעמים מדיח כלים... למה קוראים לזה סדר????
        30/3/10 02:59:

      צטט: מיא 2010-03-30 02:30:29

      צטט: ord 2010-03-30 02:21:53

      טוב,לאט לאט גדל מספר האנשים שמבין שזה בסדר לא לעשות סדר:))

      אז גם השנה אירחתי חברה לארוחה צמחונית למהדרין

      היה נעים , היה מצחיק

      אומנם השיחה נסבה ברובה הגדול על נושאים הרי גורל כמו רכש הנעלים האחרון

      או בחינה מדוקדקת של האקססוריז שלי

      ולא בזוטות :)) כשלכם

      אבל עדיין, כייף! 

       

      התעדכנתי בפייסבוק בתפריט המשובח שהכנת. לא ממש צמחונית - היה גם דג! 

      באמת, אני קולטת פתאום שבגלל שהיינו שלוש נשים על שני גברים, סטתה השיחה ממסלול הנעליים/אקססוריז/לקים ונעה למחוזות  לא צפויים ואף מוזרים. באמת לא ידעתי לשים את האצבע מה בדיוק חסר לי. האמת דיברנו, אפרופו פוליקר, האם כנות וחשיפה אישית הכרחיות לאמן או ליצירה. אני הייתי במיעוט משווע כשאמרתי שכן. כל השאר אמרו שהיו מלא יוצרים גדולים שקרנים ובכלל חרא של אנשים. לצערי אירחתי אינטלקטואלים וזה התבטא בשיחה על עניינים ברומו של עולם - עד שבאיזשהו שלב זה באמת חרה לי וזעקתי חמס, אז הם באמת היו מוכנים לדבר על סקס (המוסקסואלי ביוון העתיקה ועירום במשחקים האולימפיים) אבל לדאבוני לא על קניות נעליים. 

       

       

       רגע, מה צמחונים לא אוכלים דגים???

      פאק אני חייבת אחת ולתמיד להבין מה הם כן אוכלים...

      רואה, אמרתי לך לבוא לפה היית צריכה להקשיב לי :))

       

        30/3/10 02:30:

      צטט: ord 2010-03-30 02:21:53

      טוב,לאט לאט גדל מספר האנשים שמבין שזה בסדר לא לעשות סדר:))

      אז גם השנה אירחתי חברה לארוחה צמחונית למהדרין

      היה נעים , היה מצחיק

      אומנם השיחה נסבה ברובה הגדול על נושאים הרי גורל כמו רכש הנעלים האחרון

      או בחינה מדוקדקת של האקססוריז שלי

      ולא בזוטות :)) כשלכם

      אבל עדיין, כייף! 

       

      התעדכנתי בפייסבוק בתפריט המשובח שהכנת. לא ממש צמחונית - היה גם דג! 

      באמת, אני קולטת פתאום שבגלל שהיינו שלוש נשים על שני גברים, סטתה השיחה ממסלול הנעליים/אקססוריז/לקים ונעה למחוזות  לא צפויים ואף מוזרים. באמת לא ידעתי לשים את האצבע מה בדיוק חסר לי. האמת דיברנו, אפרופו פוליקר, האם כנות וחשיפה אישית הכרחיות לאמן או ליצירה. אני הייתי במיעוט משווע כשאמרתי שכן. כל השאר אמרו שהיו מלא יוצרים גדולים שקרנים ובכלל חרא של אנשים. לצערי אירחתי אינטלקטואלים וזה התבטא בשיחה על עניינים ברומו של עולם - עד שבאיזשהו שלב זה באמת חרה לי וזעקתי חמס, אז הם באמת היו מוכנים לדבר על סקס (המוסקסואלי ביוון העתיקה ועירום במשחקים האולימפיים) אבל לדאבוני לא על קניות נעליים. 

       

        30/3/10 02:25:

      צטט: iri20 2010-03-30 01:35:26

      צטט: מיא 2010-03-30 00:40:50

      צטט: iri20 2010-03-30 00:09:02


      כייף לקרוא את המילים הזורמות ..

      השנה אני בפסח כאן בנכר,

      בהית'רו, נהג ה-minicab הישראלי

      הצליח בשיחת טלפון להשיג לאיזה מנכ"ל big shot צעיר

      כרטיס למשחק מחר ארסנל-ברצלונה..במחיר מפתיע

      שאלתי את עצמי אם היה טורח כל כך אם היה מדובר באיש פשוט

      ובאותה נשימה..השיג מספר טלפון מעורכת דין מוכרת ומדוברת

      היום היה לי שיעור מעניין בתיקשורת..

       

       איך בלונדון? את יודעת שרבים היו מתחלפים איתך, ורבים כבר התחלפו איתך וברחו מהארץ לחג. רק עכשיו הלכו האורחים. שתינו (אני דיאט קולה) ונהנינו מהמרד הקטן שלנו. 

       

       

      דיאט קולה..? למה לא יין או מיץ ענבים ..

      באי-סדר גם כאן.

      לונדון? מי ראה את לונדון

      עם כל כך הרבה עבודות ומטלות  והכל ביחד..לונדון תחכה

      בטח תל אביב ריקה, תענוג.. כי כולם כאן

       

       

       לא, רק אני שתיתי דיאט קולה, מפאת הגזרה. השאר שתו קאבה, שזו השמפניה של הספרדים, ומרלו אוסטרלי משובח. תל אביב ריקה, כי כל המהגרים לתל אביב נסעו לעשות את הסדר עם משפחות המוצא שלהם בפריפריה. באמת תענוג. מדרכות ריקות כחול-לבן. לא יאומן. מחזה כמעט סוריאליסטי. חניתי בפתח הדלת, כאילו אני חונה בדאונינג 10. 

        30/3/10 02:21:

      טוב,לאט לאט גדל מספר האנשים שמבין שזה בסדר לא לעשות סדר:))

      אז גם השנה אירחתי חברה לארוחה צמחונית למהדרין

      היה נעים , היה מצחיק

      אומנם השיחה נסבה ברובה הגדול על נושאים הרי גורל כמו רכש הנעלים האחרון

      או בחינה מדוקדקת של האקססוריז שלי

      ולא בזוטות :)) כשלכם

      אבל עדיין, כייף! 

        30/3/10 01:35:

      צטט: מיא 2010-03-30 00:40:50

      צטט: iri20 2010-03-30 00:09:02


      כייף לקרוא את המילים הזורמות ..

      השנה אני בפסח כאן בנכר,

      בהית'רו, נהג ה-minicab הישראלי

      הצליח בשיחת טלפון להשיג לאיזה מנכ"ל big shot צעיר

      כרטיס למשחק מחר ארסנל-ברצלונה..במחיר מפתיע

      שאלתי את עצמי אם היה טורח כל כך אם היה מדובר באיש פשוט

      ובאותה נשימה..השיג מספר טלפון מעורכת דין מוכרת ומדוברת

      היום היה לי שיעור מעניין בתיקשורת..

       

       איך בלונדון? את יודעת שרבים היו מתחלפים איתך, ורבים כבר התחלפו איתך וברחו מהארץ לחג. רק עכשיו הלכו האורחים. שתינו (אני דיאט קולה) ונהנינו מהמרד הקטן שלנו. 

       

       

      דיאט קולה..? למה לא יין או מיץ ענבים ..

      באי-סדר גם כאן.

      לונדון? מי ראה את לונדון

      עם כל כך הרבה עבודות ומטלות  והכל ביחד..לונדון תחכה

      בטח תל אביב ריקה, תענוג.. כי כולם כאן

       

        30/3/10 01:26:

      צטט: אירית.מ 2010-03-30 01:16:56

      חג מיא...שמח אצלך.

      ומאד מענינות השיחות בשולחן...

      כן סדר, לא סדר.

      הצטרפתי למועדון של "איפה את השנה...?"

      מועדון המגורשות מגן עדן או

       welcome to hell baby

      והיה כל כך נחמד להשאיר מאחורי

      בית עולה בעשן ובלאגן, שכל כך

      לא תאם את דמותי הישנה לפני רגע ממש!

      והאירוח היה לעילא. טעים ונעים.

      וכך יראו חיי מעתה!? יפה לי ביותר.

      פולניה אני היגרתי. היום!!!
      ורק שמח ופורח.

      אירית*

       

      חיים שנדמו לנו שהוכתבו בשבילנו כבר עד הסוף, פתאום מתהפכים - והכי מוזר שזה פעמים רבות לטובה. שלום ולא להתראות לדמות הישנה! חג שמח!

       

        30/3/10 01:24:

      צטט: ננטטעע 2010-03-30 01:00:48

      אכן סדר כהלכתו. כך צריך להיות.

      (גם אצלי ברחוב התגלתה פתאום שפע חניה)... 

       

      הייתי צריכה לצלם את זה. התעצלתי. חג שמח, נטע!

       

        30/3/10 01:16:

      חג מיא...שמח אצלך.

      ומאד מענינות השיחות בשולחן...

      כן סדר, לא סדר.

      הצטרפתי למועדון של "איפה את השנה...?"

      מועדון המגורשות מגן עדן או

       welcome to hell baby

      והיה כל כך נחמד להשאיר מאחורי

      בית עולה בעשן ובלאגן, שכל כך

      לא תאם את דמותי הישנה לפני רגע ממש!

      והאירוח היה לעילא. טעים ונעים.

      וכך יראו חיי מעתה!? יפה לי ביותר.

      פולניה אני היגרתי. היום!!!
      ורק שמח ופורח.

      אירית*

        30/3/10 01:00:

      אכן סדר כהלכתו. כך צריך להיות.

      (גם אצלי ברחוב התגלתה פתאום שפע חניה)... 

        30/3/10 00:42:

      צטט: מירב שביט 2010-03-30 00:19:55


      אכן ההגדה איומה.

      ואני חושבת ששנה הבאה אני לא אעשה סדר. כי זה לא יהיה תורי :)

       

      מקוה שנהנתם.

      האוכל אצלי היה נהדר מקוה שגם אצליכם.

       

       

       מבין חמישה היינו ארבעה צמחונים, אז כרסמנוסלטי מלפפונים וגזרושתינו קאבה ונהנינו. לשנה הבאה אולי ביחד. ושיהיה אביב בלב. נשיקות.

       

        30/3/10 00:40:

      צטט: iri20 2010-03-30 00:09:02


      כייף לקרוא את המילים הזורמות ..

      השנה אני בפסח כאן בנכר,

      בהית'רו, נהג ה-minicab הישראלי

      הצליח בשיחת טלפון להשיג לאיזה מנכ"ל big shot צעיר

      כרטיס למשחק מחר ארסנל-ברצלונה..במחיר מפתיע

      שאלתי את עצמי אם היה טורח כל כך אם היה מדובר באיש פשוט

      ובאותה נשימה..השיג מספר טלפון מעורכת דין מוכרת ומדוברת

      היום היה לי שיעור מעניין בתיקשורת..

       

       איך בלונדון? את יודעת שרבים היו מתחלפים איתך, ורבים כבר התחלפו איתך וברחו מהארץ לחג. רק עכשיו הלכו האורחים. שתינו (אני דיאט קולה) ונהנינו מהמרד הקטן שלנו. 

       

        30/3/10 00:38:

      צטט: קצת פריקית 2010-03-29 23:53:55

      אני לא עושה סדר כבר שנים

      זה הפך למסורת אצלי תמים

      השנה עשיתי משהו שונה

      כתבתי פוסט חדש על זה.

      שיהיה חג שמח מיא וכל 

      מי שקורא כאן חיוך

       חג שמח, אני מיד באה לקרוא. כיף לשמוע שאת משלנו.

       

        30/3/10 00:37:

      צטט: גוףףףףףףףףףףףף1 2010-03-29 23:28:12

      חג שמח מותק !

       חג שמח ליזי, ואביב פורח!

       

        30/3/10 00:35:

      צטט: אלומית ישי 2010-03-29 23:26:52

      מקסימים שאתם, איזה בלאגן (=אי-סדר) עשיתם.

      תודה שהזמנתם אותי -- שמחתי להתארח ולהרצות לכם על מנהגי החג.  

      לשנה הבאה בירושלים הבנויה חיוךנשיקה

       

       היה כיף לדבר איתך בסקייפ. מזל שבציריך לפחות עוד עושים סדר כהלכתו. נשיקה

        30/3/10 00:34:

      צטט: שטוטית 2010-03-29 23:18:04

      הדבר הכי שנוא עלי אלה החגים הללו

      המשפחתיות הדביקה כשאין לך בעצם משפחה

      אז איזו אחות שרחוקה ממך שנות דור גם בגיל ובטח בראש

      זה דבר ידוע שהדורות שנולדו אחרי ילדי הפרחים הראש שלהם חנוני לאללה

      ראש טוב זה לא הם !

       

      אז עשיתי הכל כדי שלא אספיק לארוז ולהגיע לרכבת ונשארתי בביתי

      והלכתי לחברה וחזרתי כבר מזמן

      סדר, משפחתיות, חגים, אוירה דביקה זה ממש לא אני

       

      יחי החופש 

      שטוטית_במצב רוח קרבי אבל אפילו עם מי לריב אין

      אין הודעות מערכת כאן בדה-סמארקר

      לא פעילה בפורומים

      ובבנין שלי כולם נסעו 

      אז עם מי אריב עם מי?

       

      שטוטי

       

       

       

       

       

      זה דבר ידוע שהדורות שנולדו אחרי ילדי הפרחים הראש שלהם חנוני לאללה

       

      וואלה, זה מה זה נכון, וכך יוצאש האבסורד שהזקנים יותר מגניבים מהצעירים.

       

      סדר, משפחתיות, חגים ואווירה, דביקה זה גם ממש לא אני!

       

        30/3/10 00:30:

      צטט: גלית א' 2010-03-29 22:51:54

      השבח לאל, זה נגמר. דווקא היה סביר יחסית, משפחה קרובה, כולה תשעה אנשים. אתם (מיא, דבורית והאורחים) אנשים בני חורין. אני אצא מעבדות לחירות ביום שלא אצטרך עוד לעשות ליל סדר בשביל הילדים. מה לעשות שכל שנותיהם הראשונות במערכת החינוך, כל מה שהם לומדים זה חגי ישראל והם דורשים ליל סדר. יישר כוח, אתם מודל לחיקוי.

       

      תגידי את זה לאמא שלי. היא הסבירה לי היום כמה טקסים חשובים בשביל המשפחתיות, ובני הצעיר נשא באוזניי נאום, שבשביל הקריירה שלי, אני מקריבה את הקולקטיב (אותו). 

       

        30/3/10 00:19:


      אכן ההגדה איומה.

      ואני חושבת ששנה הבאה אני לא אעשה סדר. כי זה לא יהיה תורי :)

       

      מקוה שנהנתם.

      האוכל אצלי היה נהדר מקוה שגם אצליכם.

       

       

        30/3/10 00:10:

      צטט: שטוטית 2010-03-29 22:44:31

      סליחה

      מה זה צריך להיות?

       

      מיא והרי בפוסט טרום פוסט הקודם הזכרתי לך את הפוסט אי-סדר משותף שלך עם דבורית

      כשהילדים היו בסיבוב חג-אבא

       

       ועכשיו את ודבורית עורכות אי-סדר ומזמינות את חנוכה שאול ואת בת הטוחן

      ואותי לא? דבורית הלו

      מה אתי?

       

      שוב מקפחים אותי נו טוב זה דבר ידוע תמיד מקפחים אותי

       

      וגם ברור לי למה זה בגלל שאני חושבת בימין מדינית

      למרות שאני מאוד חושבת בשמאל חברתית

       

      אז את המומחית לאי-סדר לא הזמנתן

      לא יפה

       

      ועכשיו צריך לחכות שנתיים?? נו טוב לא חושבת שיש לי כל כך הרבה זמן

      :-)

       

      דבורית ואם את חושבת שבשעה שתעשי סדר באי-סדר אני אטקבק לך בבלוג

      את טועה חיוך

       

      יאללה בנות

      בשנה הבאה ביפו הבנויה

      או לחילופין בעכו הבנויה

       

       והנה האי-סדר שלי

      ו/או למה אףחד לא מזמין אותי לפסח

       

      חק שמח

       

      שטוטית_במצברוחקרבי

      זה תמיד קורה לה בחגים

       

       

       

      שטוטי? למה שנתיים? חשבתי שאת אצל אחותך. שנה הבאה סגרנו. מאיפה הבאת את השנתיים? הילדים עם אמא שלי ועם אחי  אצל חברים. 

       

        30/3/10 00:09:


      כייף לקרוא את המילים הזורמות ..

      השנה אני בפסח כאן בנכר,

      בהית'רו, נהג ה-minicab הישראלי

      הצליח בשיחת טלפון להשיג לאיזה מנכ"ל big shot צעיר

      כרטיס למשחק מחר ארסנל-ברצלונה..במחיר מפתיע

      שאלתי את עצמי אם היה טורח כל כך אם היה מדובר באיש פשוט

      ובאותה נשימה..השיג מספר טלפון מעורכת דין מוכרת ומדוברת

      היום היה לי שיעור מעניין בתיקשורת..

       

        30/3/10 00:08:

      צטט: לסביסטית 2010-03-29 22:23:46


      נו, אכלת משהו לשם שינוי?

      אני עדיין אצל הוריי. כמה אוכל... עוף ואורז ובשר בקר וגפילטע פיש וכבש ולא יכולה כבר לראות אוכל. אה, ובסוף שוקולדים מעולים מלאונידס באבן גבירול.

      והרבה ילדים ונכדים :)

      עכשיו אחי קרא להם לחפש את האפיקומן.

      מבחינתי - זהו. היה טוב וטעים וטוב שהיה.

      שיהיה לך חג נפלא. זה החג שלנו, הטליות.

       

      דווקא אכלתי הרבה ואפילו עוגה! כבש? זה לא אוכל של ע-ר-ב-י-ם?

      חג שמח טליה!

       

        29/3/10 23:53:

      אני לא עושה סדר כבר שנים

      זה הפך למסורת אצלי תמים

      השנה עשיתי משהו שונה

      כתבתי פוסט חדש על זה.

      שיהיה חג שמח מיא וכל 

      מי שקורא כאן חיוך

        29/3/10 23:51:

      צטט: ורוד סוכריה 2010-03-29 21:57:15

      כולי קנאה.

      (אז מה אם לא יפה לקנא? לשון בחוץ)

       

      חגשמח!

       

      ומה איתך? התפריט שלנו כלל סלטים מהממים, פשטידת כרישה ובצל, עוגת חלבה ועוגת עוד משו. האמת, היה יותר מדי אוכל.

       

        29/3/10 23:42:

      צטט: forte nina 2010-03-29 21:53:01

       

      משהו תם ואולי שאינו יודע לשאול.אגב יש ביניכם אחד כזה?

       

       דווקא כולנו שאלנו אמון. דיברנו על ההבדל בין דת לבין אמונה ועל זה שאין באמת אתאיסטים או אגנוסטים גמורים. ז"א שהם מעטים.

      חג שמח מותק !
        29/3/10 23:26:

      מקסימים שאתם, איזה בלאגן (=אי-סדר) עשיתם.

      תודה שהזמנתם אותי -- שמחתי להתארח ולהרצות לכם על מנהגי החג.  

      לשנה הבאה בירושלים הבנויה חיוךנשיקה

        29/3/10 23:18:

      הדבר הכי שנוא עלי אלה החגים הללו

      המשפחתיות הדביקה כשאין לך בעצם משפחה

      אז איזו אחות שרחוקה ממך שנות דור גם בגיל ובטח בראש

      זה דבר ידוע שהדורות שנולדו אחרי ילדי הפרחים הראש שלהם חנוני לאללה

      ראש טוב זה לא הם !

       

      אז עשיתי הכל כדי שלא אספיק לארוז ולהגיע לרכבת ונשארתי בביתי

      והלכתי לחברה וחזרתי כבר מזמן

      סדר, משפחתיות, חגים, אוירה דביקה זה ממש לא אני

       

      יחי החופש 

      שטוטית_במצב רוח קרבי אבל אפילו עם מי לריב אין

      אין הודעות מערכת כאן בדה-סמארקר

      לא פעילה בפורומים

      ובבנין שלי כולם נסעו 

      אז עם מי אריב עם מי?

       

      שטוטי

       

       

       

       

        29/3/10 22:51:
      השבח לאל, זה נגמר. דווקא היה סביר יחסית, משפחה קרובה, כולה תשעה אנשים. אתם (מיא, דבורית והאורחים) אנשים בני חורין. אני אצא מעבדות לחירות ביום שלא אצטרך עוד לעשות ליל סדר בשביל הילדים. מה לעשות שכל שנותיהם הראשונות במערכת החינוך, כל מה שהם לומדים זה חגי ישראל והם דורשים ליל סדר. יישר כוח, אתם מודל לחיקוי.
        29/3/10 22:44:

      סליחה

      מה זה צריך להיות?

       

      מיא והרי בפוסט טרום פוסט הקודם הזכרתי לך את הפוסט אי-סדר משותף שלך עם דבורית

      כשהילדים היו בסיבוב חג-אבא

       

       ועכשיו את ודבורית עורכות אי-סדר ומזמינות את חנוכה שאול ואת בת הטוחן

      ואותי לא? דבורית הלו

      מה אתי?

       

      שוב מקפחים אותי נו טוב זה דבר ידוע תמיד מקפחים אותי

       

      וגם ברור לי למה זה בגלל שאני חושבת בימין מדינית

      למרות שאני מאוד חושבת בשמאל חברתית

       

      אז את המומחית לאי-סדר לא הזמנתן

      לא יפה

       

      ועכשיו צריך לחכות שנתיים?? נו טוב לא חושבת שיש לי כל כך הרבה זמן

      :-)

       

      דבורית ואם את חושבת שבשעה שתעשי סדר באי-סדר אני אטקבק לך בבלוג

      את טועה חיוך

       

      יאללה בנות

      בשנה הבאה ביפו הבנויה

      או לחילופין בעכו הבנויה

       

       והנה האי-סדר שלי

      ו/או למה אףחד לא מזמין אותי לפסח

       

      חק שמח

       

      שטוטית_במצברוחקרבי

      זה תמיד קורה לה בחגים

       

       

        29/3/10 22:23:


      נו, אכלת משהו לשם שינוי?

      אני עדיין אצל הוריי. כמה אוכל... עוף ואורז ובשר בקר וגפילטע פיש וכבש ולא יכולה כבר לראות אוכל. אה, ובסוף שוקולדים מעולים מלאונידס באבן גבירול.

      והרבה ילדים ונכדים :)

      עכשיו אחי קרא להם לחפש את האפיקומן.

      מבחינתי - זהו. היה טוב וטעים וטוב שהיה.

      שיהיה לך חג נפלא. זה החג שלנו, הטליות.

        29/3/10 21:57:

      כולי קנאה.

      (אז מה אם לא יפה לקנא? לשון בחוץ)

       

      חגשמח!

        29/3/10 21:53:


       

      משהו תם ואולי שאינו יודע לשאול.אגב יש ביניכם אחד כזה?