שלום לכולם ! בתקופה האחרונה נחשפתי לתחום טיפולי שהיה חדש לי לחלוטין - תחום התרפיה בתנועה, וזאת בעקבות התנסות מוצלחת ביותר של קרוב משפחה שלי (אינני מעוניין לפרט כ"כ אך מדובר בילד בן 7 עם קשיים בריכוז ובעיות למידה בכיתה). ההצלחה איתו היתה כ"כ גדולה, שהתחלתי להתעניין בתחום, וגיליתי המון על גוף ונפש (וזה לא טיפול אלטרנטיבי !!). כדי לפתוח את הנושא למי מכם שלא מכיר, החלטתי להעתיק טקסט מהאתר של המטפלת - לירון כפרי http://www.lirona.co.il (גילוי נאות וקרדיט) לטובת הקהל הרחב - כדאי לקרוא (וזה לא רק למי שיש ילדים) אז בבקשה... תהנו :) תרפיה בתנועה היא בעצם טיפול המשלב טכניקות תנועה שונות שתפקידן להביא לשינוי חיובי אצל המטופל (ילדים / נוער / מבוגרים והגיל השלישי) בתחומי היומיום השונים כגון: √ שיפור היכולות הגופניות (יציבה, קואורדינציה, חיזוק ..) √ שיפור היכולות החברתיות (מודעות, ביטחון עצמי, פתיחות..) √ שיפור היכולות הלימודיות (הפרעות קשב וריכוז, רכישת כלים ומיומנויות..) לדוגמא, תלמיד עם הפרעות קשב ילמד במהלך הטיפול להתמודד עם הסחות דעת בעזרת תרגילים תנועתיים שונים כגון נשימה נכונה, קואורדינציה, גבולות גוף וכיוצ"ב. הרגלי התנועה והכישורים הנרכשים אשר נטמעים בו, יבואו לידי ביטוי בתחומים שונים בחייו, ובכללן גם ביכולת ריכוז גבוהה יותר בכיתה, בעבודה על שיעורי בית וכיוצ"ב. התנועה הינה חלק מההוויה של האדם. במהלך החיים כל אדם מסגל לעצמו תנועות שאופייניות רק לו (צורת הליכה, ישיבה, תנועות ידיים בזמן שיחה..). החזקת הגוף, היציבה ודפוסי התנועה האופייניים לאדם, יכולים לרמז על מצבו הגופני והרגשי. המטפל אוסף מידע גופני / תנועתי תוך כדי תהליך הטיפול (איבחון תנועתי), ומשתמש בדרכים של התערבות בתנועה ע"י תרגילי תנועה מתאימים לצורך הטיפול. בנוסף לכך, נעשה גם עיבוד מילולי, שמטרתו לאפשר למטופל להבין את הקשר בין התנהלותו הגופנית והשפעות שיש לכך על ההתנהלות המנטלית / רגשית שלו ביומיום. השלב הראשון בתחילת טיפול בכלל ובתנועה בפרט הינו כמובן בניית קשר ואמון במטפל וכן אמון בגוף ובתנועה. האדם לומד להקשיב לגופו, להיות מודע לו וגם ללמוד להנות ממנו. במהלך המפגשים מפתחים את יכולות הגוף ולומדים לשכלל אותן. התנועות מתורגמות למילים והמודעות גדלה. בדר"כ, בשלב התרגום, המטפל פעיל יותר ומוביל את המטופל להבחנות הנדרשות. טיפול בתנועה בילדים: בעבודה עם ילדים בבתי ספר, הסובלים בחלקם הגדול מלקויות למידה, הפרעות קשב וריכוז ו/או היפר אקטיביות בדרגות שונות, אנו נשאף לתת מקום לצורך של הילד במשחק ובפעילות מוטורית מגוונת, תוך כדי חשיפה הדרגתית לגירויים סנסומוטוריים (תנועתי-תחושתי), קינסטטיים (תנועה במרחב) וטקטיליים (תחושתי- מגעי), בהתאם לצרכיו. במקביל שואף הטיפול ליצור מקום ומרחב בטוח המאפשר לילד לפגוש בתסכולים, בפחדים, בכעסים ובתבניות חשיבה שגויות, להמשיגם ולעבדם מחדש בעזרת המטפל, תוך כדי יצירת אופציות חדשות ומיטיבות לתנועה מוטורית, תגובה רגשית, חשיבה וקוגניציה, קשר עם הזולת והתנהגות בכלל. כל אלו מצריכים שזירה נכונה של תנועה, משחק וסוגים נוספים של אינטראקציה ורבלית ויצירתית כאחת. לסיכום: |