לקראת חג הפסח הזה מספר פעילי ימין נעצרו בדרכם להקריב קורבנות בהר הבית. "בושה שהמשטרה מנסה למנוע מיהודים לעלות להר הבית ולהקריב קורבן," אמר נועם פדרמן, אחד הפעילים, אחרי מעצרו. באמת אין מה להגיד. זאת בהחלט בושה.
ראוי לפתוח ולומר, שאין בהקרבת הקורבן הזאת דבר וחצי דבר עם היהדות. הקרבת הקורבן, לפי המסורת היהודית, היא משהו שצריך ויכול להיעשות רק בבית המקדש. בית המקדש, למקרה שמר פדרמן לא מעודכן בעניין, לא קיים כבר כמה אלפי שנים טובות, ובמקומו שוכן כעת מסגד אל אקצה, שבו, לפי השכל הישר, לא כל כך אפשר להקריב קורבנות לאלוהי היהודים. לא שיש צורך כלשהו להקריב יותר קורבנות, שכן חכמינו טרחו והתקינו מבעוד מועד תיקון שממיר את קורבן הפסח בשלל התפילות שאנו אומרים בחג. המעשה הזה נותר מיותר לחלוטין.
אחרי שמורידים את הציווי האלוהי מהמשוואה, מתבררת תמונה עגומה למדי. לפדרמן, כמו לחבריו, אין שום סיבה או הצדקה להקריב קורבנות. מטרתם היחידה היא לעורר פרובוקציות, מהומות, ולא עלינו - את האינתיפאדה הבאה. אלו אנשים, שתוך כדי שהם מסווים את עצמם כיהודים טובים מהשורה, רק מנסים לחתור תחת היציבות והשלום, לעורר כעס ושנאה, ולדרדר את מדינתנו הקטנה לשפיכות דמים - מצווה גדולה בתורה גם כן מסתבר, לדעת פדרמן לפחות.
אם פדרמן וחבריו היו מצליחים במעשה, הנזק שהיה נעשה לישראל היה קשה. אפשר רק להיזכר כמה גינויים ספגה ישראל לא מזמן על אישורם הפורמלי של עוד כמה יחידות דיור שתוכננו להיבנות בשטח כבוש אומנם, אך לא מיושב בערבים ונטול כל משמעות עבורם. ספגנו גינויים כאילו מינימום הכרזנו על כוונתנו להשתלט על העולם בעזרת אותן יחידות דיור אימתניות. תארו לעצמכם מה היה הנזק אם יהודים היו פורצים למסגד אל אקצה, שבו אסור להם אפילו למלמל תפילות, ומטנפים את כל הרצפה הקדושה עם הביפנוכו של איזה גדי. נזק תדמיתי שלא יתואר במילים, זה מה שהיה קורה.
אבל לפדרמן מסתבר, לא אכפת. לא אכפת לו מהיהדות, לא אכפת לו מהמדינה, ובטח שלא אכפת לו משלטון החוק. כל מה שאכפת לו ממנו זה מהפצת הכעס, השנאה, והאיבה, שעד עצם היום הזה ממש מונעים מאיתנו לחיות בביתנו הלאומי בשלום ובביטחון. אז כן, לא נשאר עוד מה להגיד על המקרה הזה. פשוט בושה וחרפה שיש במדינה הזאת "יהודים טובים" שכמותו. |