0

הטֵרוֹרִיסְטִים

0 תגובות   יום שלישי, 30/3/10, 10:50

 

הם הפתיעו בשישי בצהריים, עם ציוד ליומיים.

מתגאים בנעליים חדשות

ידעתי מימיי העבר - זה לא הולך להיות קל .

 נשאתי עיניים לשמיים , תהיתי מאין יבוא עזרי

הצדיק הבטיח - "אני אעזור לך" !

  את הלילה, העברתי על כורסת טלויזיה.

לידי בעגלה, נמה בדממה נכדה בת יומה . 

 רציתי לחוש  בחום המיטה, להתערסל בזרועות הצדיק. 

 ניסיתי, בחיי שניסיתי להשתחל בין השניים .

 אך כשראיתי, איך בן השנתיים שלצידו , מנחית לו מכה  בחלציים.

  החלטתי - לא אהיה שק חבטות  !

 עדיפה לי הכורסה, אפילו אם לא נוחה.

 כורסה, שלא הכילה את אורך גופי.  

הרגליים חרגו מן המסגרת, הכחילו מקור עם שחר  

 

  בבוקר התנדב הצדיק לשחק מחבואים - חוויה של פעם בחיים .

בלתי אפשרי למצוא אותו אפילו לאור פנסים

מתחפר ומוסווה כבאתר קרבות  פעיל .

קול נשמע מעומעם  מאי שם " ילדים, איפה סבא"?

קשה לקטנים מלאכת החיפוש, חסרי אונים פונים אלי שאמצא את בן הבליעל . 

מחדר אפל הוא מפתיע אותנו  ב....הווווווו .

 

בערב בצאתם לשלום, מצויידת כל יד קטנה, בשקית עמוסה ממתקים .

 חיבוק ארוך לסבא שלא מרפה , נשיקה לסבתא המוציאה אנחת רווחה .

  מחריכי התריס  אני מציצה, לראות את אחורי  המכונית בעודה מתרחקת

  בכל  זאת ליבי נצבט , כבר מתגעגעת, רוצה אותם שוב.

 כה שומם  ומשעמם בלעדם. .

                          ''

דרג את התוכן: