כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    עפיפונים וחופש, בחג החירות

    79 תגובות   יום שלישי, 30/3/10, 14:48

              

     

    עפיפונים וחופש, בחג החירות

     

     

    עדיין תחת רוח חג החירות מסתבר, כי הכתבה זרקה אותי אחורה לילדות, למשהו שהיה פעם נפוץ מאד, וכיום פחות – לעפיפונים. בעיני הם, והנלווה אליהם, מסמלים את רוח החופש, והרי זה חג החירות...

    עשייתם, הוואי שנוצר כשרבים מתקבצים יחד להעיף אותם, המיומנות הדרושה, היופי שלהם בשמיים, ייחודו של כל אחד מהם – כל אלה בעיני הם מסורת ומנהג מקסימים ומאד סימבוליים, במיוחד לימים אלה. אם חושבים על זה אפשר לראות בעפיפונים דברים נוספים, שכן הם לא "חופשיים לגמרי" ועדיין קשורים בחוט.

     

    אולי בכל אחד מאתנו, כמה שרוצה להיות חופשי יש לו צורך במשהו, ולו זה חוט דק לקשרו למציאות לאדמה, למי שמחזיק בחוט, למשהו.  אחד זקוק לחוט עבה וחזק יותר, אחד לדק, כל אחד והעפיפון והחוט המקשר שלו, ומידת החופש והחירות שלו, לה הוא זקוק... 

     

    אבי האהוב ז"ל בזמנו היה מומחה בבניית עפיפונים, בהרכבתם, וכמובן בלהעיף אותם.

    אני זוכרת כילדה איך היינו מתאספים במרפסת צופים ולפעמים "עוזרים" בתהליך הבניה שלהם. אבי היה מסביר ככל יכולתו אבל אני ואחותי קלטנו רק את הצבעים והצורות.

    הוא היה מתכנן, מרכיב את השלד מקני במבוק חזקים אך קלים וחלולים, נייר דק מיוחד צבעוני קצת שקוף, ועוד כמה דברים.

    אחרי שסיים היה נותן לנו קצת לעזור עם בניית והרכבת "הזנב". ביום המיועד היינו הולכים לחולות, או "לוואדי שלנו" ותמיד היו שם עוד אנשים שבאו גם להעיף עפיפון, או סתם מגבעה קטנה ליד הבית (אז עוד היו חולות וטבע חופשיים במטווחי כמה צעדים מהשכונה), ועד מהרה השמים היו מלאים עפיפונים, והמראה היה פשוט מקסים, ומעבר לכך - החוויה. 

     

    הכתבה כאן על העפיפונים, בחג החירות, הזכירה לי את כל אלה (הארץ  "וושינגטון מברכת את האביב בתחרות עפיפונים צבעונית" (28.3.2010) נטשה מוזגוביה), ואי אפשר מבלי להזכיר את "עפיפונים לגלעד 2009" ומופעי עפיפונים נוספים: פסטיבל עפיפונים בתאילנד, מפגן עפיפונים כפר תבור 2008, עפיפונים בקיסריה קיסריה על הגל, ועוד... 

     

    כיצד עפיפון שלם מפואר ומקסים תלוי בחוט לקרקע, למציאות, למי שמנווט אותו...

     

    ואולי בכל אחד מאתנו יש עפיפון כזה, מיוחד מפואר, כל אחד בפני עצמו, ששואף לחופש, אך תמיד נשאר קשור בחוט למי שמעיף אותו, למציאות, לעגנו לקרקע, שאחרת אם יאבד את החוט, יעוף לו לאינסוף, לבלתי ידוע, ויאבד. 

     

     

     


       

    דרג את התוכן:

      תגובות (79)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/4/10 21:16:

      פוסט מעניין וכתוב היטב*,אף בילדותי בניתי

      בכוחותיי עפיפון, וזה היה הפרויקט הכי גדול

      של ילדותי, מצאתי עשרה גרוש על המדרכה

      בפינת זבוטינסקי בן יהודה וקניתי אתם חוטים

      וניירות שבחרתי, בוסים הבאתי מהירקון, ואת

      הידע הבסיסי למדתי מילדים גדולים ממני, הייתי

      בן עשר וזו הייתה ההצלחה האישית ה- I

      של חיי.  תודה וחג שמח.

        2/4/10 06:48:

      צטט: bonbonyetta 2010-04-01 22:15:59

      צטט: הדב מהיער 2010-04-01 20:56:09

      גם אני, כילד, בניתי עפיפונים, והעפתי אותם על שפת הים של חיפה, מה שסלל אחר כך את הדרך לקריירה בתחום ההנדסה האווירונוטית, אבל אף פעם לא הגעתי ליכולות של "רודף העפיפונים"

       

       

      תודה, היות ואינני יודעת על מה הספר, אני הולכת "לגגל" כדי לראות זאת...

      חזרתי, קראתי על התוכן, הוא קשה ומעניין מאד, אך ועיקרו כלל אינו עפיפונים אלא דברים אחרים.... :-)

       

      בונבונייטה, הספר מספר את סיפורם של שני ילדים שגדלו בקאבול, ערב עליית הטליבאן לשלטון, ואחר כך נפרדו דרכיהם.

      דווקא יש שם הרבה עפיפונאות. בקאבול נערכו מדי שנה תחרויות הפרחת עפיפונים והמנצח בהם הוא זה שעפיפונו נותר האחרון בשמים, מכאן שמו של הספר (וגם הסרט).

       

        2/4/10 00:41:

      צטט: orlym101 2010-04-01 23:33:19

      בונבוניטה

      הזכרת לי את השיר של שלמה ארצי: עפיפונים הפכו פתאום למטוסים של שיר הילד מאבד חלום , הגבר מישהיא

      האנשים , ממה הם אנשים . אולי על גב העפיפון אבוא כדי לומר לך , לומר לך את השיר ....

      אהלן, טוב תתני לינק לשיר....  :-)

       

        1/4/10 23:33:

      בונבוניטה

      הזכרת לי את השיר של שלמה ארצי:

      עפיפונים הפכו פתאום למטוסים של שיר

      הילד מאבד חלום , הגבר מישהיא

      האנשים , ממה הם אנשים .

      אולי על גב העפיפון אבוא כדי לומר לך ,

      לומר לך את השיר ....

       

       

        1/4/10 22:15:

      צטט: הדב מהיער 2010-04-01 20:56:09

      גם אני, כילד, בניתי עפיפונים, והעפתי אותם על שפת הים של חיפה, מה שסלל אחר כך את הדרך לקריירה בתחום ההנדסה האווירונוטית, אבל אף פעם לא הגעתי ליכולות של "רודף העפיפונים"

       

       

      תודה, היות ואינני יודעת על מה הספר, אני הולכת "לגגל" כדי לראות זאת...

      חזרתי, קראתי על התוכן, הוא קשה ומעניין מאד, אך ועיקרו כלל אינו עפיפונים אלא דברים אחרים.... :-)

        1/4/10 22:11:

      צטט: גלעד זהר מאמן אישי 2010-04-01 18:03:49

      בטור שרוף על עפיפונים שנוהג להעיף כל שבת עפיפון חדש אני מתחבר לחופש האין סופי שבמעוף ולא פחות ביצירה 

      מה אתה באמת כל שבת מעיף עפיפון ?

      אפשר לבוא ?

       

        1/4/10 22:08:

      צטט: studio 2do 2010-04-01 00:33:55

      עד היום אני מחפש את החוט שלי ...חג שמח בונבוניטה

      אהלן ....ואולי החוט שלך ממש לידך ואתה אינך רואה אותו איכשהו?

        1/4/10 22:06:

      צטט: עיל"ם 2010-03-31 23:09:36

      לפחות נותרו הזיכרונות... אני לא חושב שמישהו היום בונה עפיפונים בעצמו כולם קונים את העפיפונים שעטופים בניילון מתוצרת סין עיל"ם - עם ישראל לא מוותר לחצו בכדי להצטרף לתנועת עיל"ם בקפה 

      כן, היום נוטים תמיד לבחור באיסטנט מוכן, ולרוב זה הזול מסין....

      וזכרונות ...  אף אחד לא יכול לקחת ממך :-)
        1/4/10 20:56:

      גם אני, כילד, בניתי עפיפונים, והעפתי אותם על שפת הים של חיפה, מה שסלל אחר כך את הדרך לקריירה בתחום ההנדסה האווירונוטית, אבל אף פעם לא הגעתי ליכולות של "רודף העפיפונים"

       

       

        1/4/10 20:41:

      צטט: נורית ש. 2010-03-31 22:10:37

      ואולי עפיפון זה מין יצור כזהשבא להזכיר לנו צבעוניות ויופי וקלות ושמחה ומשחק.

      אולי הוא בא להזכיר שהכל פשוט.

      ואולי אין לו משמעות כל כך גדולה, רק מי שמשחק איתו חווה כמה דקות או יותר של שמחה ופתיחות.

      ואולי....

      ואולי הוא הרבה דברים,

      ואולי לא היו הדברים מעולם,

      ואולי...

      גם זה נכון בהחלט, הכל נכון, העפיפון יכול להיות הרבה דברים, וכל אחד רואה וחש לגביו דברים שונים, ובמצבים שונים של החיים רואה בו דברים שונים..   .

       

        1/4/10 20:35:

      צטט: NotJustAPrettyFace 2010-03-31 19:16:03

      מקסימה שכמתך יש לי קטע ידוע עם עפיפונים זה משהו שמזכיר לי ישר את אבי ז"ל שאחד הדברים האחרונים שקנה לי היה עפיפון והיינו הולכים להעיף אותו מידי שבוע... וגם מסתבר שגם אני עפיפון..... הרבה הרבה חופש יקירתי

      וגם לי הרי העפיפון מזכיר את אבא...

      לגבי היותנו מעופפים....

      בינינו, ראית מישהו שמבחינה מסוימת ולו קטנה, מי פחות ומי יותר אינו מעופף או שואף להיות כעפיפון ?

      תודה יקרה, גם לך

       

        1/4/10 20:32:

      צטט: fritz the cat 2010-03-31 17:55:06

      בובונייטה יקרה, חג אביב שמח העפיפונים יפים מאד, גם הפרייקט שלהם..טל פריץ חתול* 

      תודה פריץ חתול, חג שמח גם לך

      תמיד שמחה לראותך מבקרני

       

        1/4/10 20:30:

      צטט: תמו'ש 2010-03-31 17:24:49

      חווייה אדירה.. לבנות העפיפונים. תחרות שכונתית ולצאת להעיפם בחוף הים בנתניה זו החוויה שךי. פעם לא היה ילד שלא ידע כיצד לבנות עפיפון.. תודה על ששיתפת.

      שמחה שנהנית, אכן חוויות של פעם....

        חג שמח חברה

       

        1/4/10 20:28:

      צטט: mzukan 2010-03-31 12:24:42

      צהרים טוביםלך בונבונייטה,

      אני עדייןלא תופש מדוע לא משתמשים בעפיפון כסמל לחופש ,  שחרור ,פרישת כנף, עצמאות וכדומה, ואולי בגלל שהעפיפון  הוא יציר פאסיבי, הנוהג ע'פ  כשרון זה המעיף אותו, והנתונים שלו, כפי שנשבעו עי' היצרן, שיהיה לך חג שמח גם בפסח שני, בידידות אשר

      אולי....אולי באמת בגלל סיבות אלה, אבל עדיין בעיני לפחות הוא באיזה מקום סמל לא רק לחופש אלא גם ליחסיות שבחופש, למחיר שלו....

      תודות, חג שמח גם לך ולמשפחתך אשר יקר

        1/4/10 20:25:

      צטט: מלאך מקומי 2010-03-31 10:27:24

      תראי בונבון!!

      קודם חג שמח.. יש לי הרבה לספר על הנושא אני מומחה מס'2 אחרי אביךז''ל  אני מתמצא כהלכה בבנית קיפקות

      טאיירות וטאבות עד היום ויודע ליבנות אותם בעיניים עצומות וגם אחרי הגב וכמובן להטיס אותם מה שניקרא

      ''לעשות להם חלה'' אז תודה על ההסטוריה הילדותית שלקחת אותי וכל זיכרונות הילדות ואם תיתעקשי ,אחזור

      להוסיף ולפרט.... מניסיוני איתך אני יודע שאת לא אוהבת תגובות ואותיות ארוכות וגדולות!

      כן, אני בהחלט מתעקשת ואשמח אם תמשיך ותפרט.

      ולמעשה אם אתה מומחה מה דעתך שאי פעם בעתיד הנראה לעיין תיזום איזה מפגש בו יעשו עפיפונים יעיפו אותם כמובן בהדרכתך?

      מה אתה אומר? יש מצב?

      בא לי להחיות את החוויה הזו....

      אבל בינתיים כדי שלא תצא לנו הנשמה מגעגועים לתקופה, לעפיפונים אשמח מאד אם תוסיף כאן כפי שבא לך, איך בונים עפיפונים, איך מעיפים, תמונות, חוויות, מה בראש שלך.

      ותודה על ההתחשבות לגבי האותיות. 

       

      באמת אינני מוצאת טעם או אוהבת את הכתיבה באותיות ענק...רואים מצוין גם בגודל הרגיל. בעיני זה קצת כמו לצעוק במקום לדבר...אני יודעת שהקפה כאן מבחינה טכנית עושה בעיות קצת גם בנושא הזה, ולא תמיד מה שכותבים יוצא כמו שרוצים, אבל שתופסים את השגעונות שלו, תאמין לי, אפשר להסתדר אתו...

       

       

        1/4/10 20:18:

      צטט: ליריתוש 2010-03-31 10:01:09

      גם אני אהבתי את ההגדרה של העפיפון החופשי אך נותר עם החוט הקושר לקרקע... לא חשבתי כך קודם, זו מחשבה חדשה עבורי, על כך התודה. המשך חג שמייח ומלא כיף!

      כן,,,,תמיד חשבתי על כך, על הפרדוכס הזה של העפיפון, שתמיד רוצה שואף לחופש המוחלט וקשור בחוט אבל חוט זה האחיזה הזו למציאות, למפעיל המעיף מחזיקה אותו כאילו "בחיים" שאם הוא מאבד זאת והחוט נקרע, הלך עליו....מאד סימבולי...

      נסיעה טובה, סעו וחזרו בשלום :-)

       

        1/4/10 20:16:

      צטט: פ.ר. 2010-03-31 09:37:22

      כתבת מאוד יפה.המשך חג שמח.פרץ.

      תודה

        1/4/10 20:15:

      צטט: נהר גועש 2010-03-31 09:11:42

      יפה כתבת. העפיפון שעף לחופש ובכל זאת נאחז באיזשהו חוט...יפה

       

        1/4/10 20:13:

      צטט: רויטל ברזילי 2010-03-31 08:10:31

      בונבונייטה יקרה איזה אבא יקר. כמה הקדיש כדי לשמח... שיהיה חג שמח

      כן....אבא, איש יקר, שכל כך טרח ודאג בדרכים כך כך רבות, והיה איש של מעשים ולא של דיבורים... :-)

      חג שמח רויטל

        1/4/10 20:12:

      צטט: ירין 2010-03-31 07:29:32

      בוקר קסום הבוקר החזרת אותי לילדות ..... את העפיפון הראשון בניתי יחד עם סבי זל .... הייתי אולי ילד בן שש או שבע ... במרפסת ביתי הקט בשכונה שגדלתי  הייתי יושב ומסתכל עליו במשך שעות כיצד הוא בונה את העפיפון והייתי מרותק ומחכה לרגע שאוכל להעיף אותו בשמיים והדמיון שלי כילד היה כל כך מפותח שהייתי מדמיין את העפיפון  וחושב על זה על המסלול באויר .. והיה חוט חזק מיוחד זה שקשרתי את העפיפון שלא יעוף והתחרות בשכונה למי עפיפון יותר גדול מרשים צבעוני ומי גבוהה יותר בשמיים ולימים שעסקתי בחינוך את מה שלימד אותי סבי הנחלתי לילדים בשיכבה אותם לימדתי מה שלימד אותי סבי ... כך מין חוג עפיפונים  כזה אף פעם אטין לדעת מה תעשה בידע שרכשת ...

      ועכשיו את עם פוסט מיוחד החזרת אותי הבוקר לנוף ילדותי ..... תודה וחג חירות שמח מהלב ירין

      שמחה שהחזרתי אותך למחוזות קסומים... :-)

      אז אתה יודע אם כך לבנות עפיפונים הא?

      איזה כיף....אתה עדיין מעיף לפעמים?

      חג שמח איש, אם יתחשק לך פעם לעסוק בזה, לבנות, להעיף ותרצה קהל אוהד, אני אתך, רק תקרא לי  :-)

       

        1/4/10 20:09:

      צטט: שולה63 2010-03-31 06:47:35

      היו זמנים שבנינו עפיפונים לבד וגם היה הרבה מקום להעיף אותם בין הבתים ועל שפת הים.

      אכן, בדיוק כך, היו זמנים

      מכל מקום כמעט היה אפשר להעיף אותם ...גם ליד הבית, היום אין מקום להכניס סיכה ולנשום, אין גבעות, אין חולות, יש בטון ושכנים נרגנים....

      גם בשפת הים אי אפשר תמיד ובכל מצב להעיף כבר...

        1/4/10 20:03:

      צטט: ענבל ר נקש 2010-03-31 04:46:40

      אצלנו מעיפים עפיפונים בחג השני :-) יש בזה המון חופש. 

       

      איזה יופי

      ואתם גם בונים אותם לבד?

      אכן יש בזה המון חופש, יופי,

      וווו....שולחת לך מסר אישי


      בטור שרוף על עפיפונים שנוהג להעיף כל שבת עפיפון חדש אני מתחבר לחופש האין סופי שבמעוף ולא פחות ביצירה.  
        1/4/10 18:03:
      מרגיש לי כמו ציפור...
        1/4/10 13:24:

      חג אביב שמח ופורח לך ולכל בני ביתך

      .

       

        1/4/10 09:38:
      כולנו מידי פעם מתעופפים כאילו היינו בעצמינו (:
        1/4/10 09:17:
      נראה לי שהחזרת את כולנו לילדות נחמד
        1/4/10 00:33:

      עד היום אני מחפש את החוט שלי ...
      חג שמח בונבוניטה
        31/3/10 23:26:

      צטט: אלי למה 2010-03-31 02:56:26

      הכי כיף זה עפיפון דרקון

      וזהו...? אמר ולא יסף עוד?

      ספר משהו, תן תמונה, הדגמה, זכרונות, משהו....

        31/3/10 23:25:

      צטט: איזמרגד 2010-03-31 01:40:22

      תמיד אהבתי עפיפונים..ואפשר להגיד שעד היום.... החזרת אותי במנהרת הזמן. * יופי של פוסט.

      יופי, האמת, שגם החזרתי את עצמי. ספרי קצת...את זוכרת משהו מאז? 

      היו לך חוויות ילדות עם עפיפונים

       

        31/3/10 23:23:

      צטט: יעל רפואה משלימה 2010-03-31 01:04:34

      פוסט נוסטלגי. באמת שלא רואים עפיפונים עכשיו!

      וכמה זה חבל הא?

      את יודעת למה....

      אחת הסיבות שאין בזמינות דיונות וגבעות שוממות ואזורים פתוחים חופשיים כדי להעיף אותם....הכל בטון, בנינים, ואזורים מאוכלסים בצפיפות. כדי להעיפם צריך לנסוע רחוק....

        31/3/10 23:21:

      צטט: איתן המיסטיקן 2010-03-31 00:35:42

      אני  זוכר  את  הדילמה  ,  הלקנות  אפיפון  מוכן  או  לרכוש  נילון  ומקל  וקצת  חוט  ודבק  וליצר  בעצמנו

      ואיך הלך עם העפתו של העפיפון ?

        31/3/10 23:20:

      צטט: עזרא מורד 2010-03-30 23:12:50

      עפיפון מסמל שתי מגמות הפוכות : הרצון האדם להיות כציפור המעופף חופשי כאוות נפשו והרצון, מאידך, להיות מושרש בקרקע בבחינת כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול.(תהלים פרק א')  העפיפון מסמל את שתי המגמות  המנוגדות גם יחד האדם המשלח את העפיפון לשמים הניצב על האדמה והמשולח  המשייט לו בשחקים.

      מכאן ההנאה בשילוח עפיפון שמימה.    תודה על הפוסט היפה .  

      תודה לתוספת מאירת העיניים, אכן כך, באם חושבים על זה ממש כך....  :-)

        31/3/10 23:20:
      איזה עבודה קשה יש לך...
        31/3/10 23:18:

      צטט: נ.י.ל.י 2010-03-30 23:02:42

      בילדותי הכנתי לבד עפיפוני ניר עם זנב ארוך ועם ילדי כבר העפנו כאלה מתוחכמים פוסט נפלא יקירה!

      תודה וחג שמח לך!

      תודה יקרה, נו, ואת לא זוכרת כמה מעשיות פיקטניות משעשעות מהתקופה בה העפתם יחד עפיפונים? 

      זרקי משהו.... :-)

        31/3/10 23:16:

      צטט: שרה היודעת 2010-03-30 22:49:23

      גם אני אוהבת ולא מצליחה להעיף שלך שרית

      יכול להיות שהעפיפון מלכתחילה אינו הכי תקין....אפילו אם קונים מוכן, או דווקא בשל כך...כדאי ללכת פעם לאיזה פסטיבל וללמוד שם מאנשים, שם גם בטוח אפשר למצוא מי ללמוד ממנו...  :-)

        31/3/10 23:13:

      צטט: הטבחית 2010-03-30 22:47:47

      גם אותי החזרת לילדות אבי בנה לי עפיפונים אהה... צריך לדעת גם לבנות וגם להעיף חופש!

      טבחית יקירתי.....

      אכן צריך לדעת כל אלה, וכיף לדעת אותם, שכחת עוד משהו קטן....צריך לדעת גם לעוף יחד אתם...

        31/3/10 23:09:


      לפחות נותרו הזיכרונות...

      אני לא חושב שמישהו היום בונה עפיפונים בעצמו

      כולם קונים את העפיפונים שעטופים בניילון מתוצרת סין

       

      עיל"ם - עם ישראל לא מוותר

      לחצו בכדי להצטרף לתנועת עיל"ם בקפה 
       

        31/3/10 22:10:


      ואולי עפיפון זה מין יצור כזהשבא להזכיר לנו צבעוניות ויופי וקלות ושמחה ומשחק.

      אולי הוא בא להזכיר שהכל פשוט.

      ואולי אין לו משמעות כל כך גדולה, רק מי שמשחק איתו חווה כמה דקות או יותר של שמחה ופתיחות.

        31/3/10 19:16:

      מקסימה שכמתך

      יש לי קטע ידוע עם עפיפונים
      זה משהו שמזכיר לי ישר את אבי ז"ל שאחד הדברים האחרונים שקנה לי היה עפיפון

      והיינו הולכים להעיף אותו מידי שבוע...

       

      וגם מסתבר שגם אני עפיפון.....

       

       

      הרבה הרבה חופש יקירתי

        31/3/10 17:55:

      בובונייטה יקרה, 

      חג אביב שמח

      העפיפונים יפים מאד, גם הפרייקט שלהם..

      טל פריץ חתול* 

       

        31/3/10 17:24:


      חווייה אדירה..

      לבנות העפיפונים.

      תחרות שכונתית

      ולצאת להעיפם בחוף הים בנתניה

      זו החוויה שךי.

      פעם לא היה ילד שלא ידע כיצד

      לבנות עפיפון..

      תודה על ששיתפת.

        31/3/10 14:00:

      צטט: *רונן* 2010-03-30 22:14:16

      תודה על הזכרונות וחג שמח לך בונבוניטה!

      תודה רונן, חג שמח גם לך, לכם   {

        31/3/10 13:59:

      צטט: 12תמיר12 2010-03-30 21:32:41

      היי חברה .. תודה רבה על הזיכרונות הנעימים זה חיבר אותי לילדות היפה שהיתה לי עם המשחקים הפשוטים שהיו פעם

       אך זה היה כיף לא נורמלי,

      יאללה, בוא נזכיר אחד לשני עוד כמה משחקים נחמדים. מה אתה עוד זוכר?

      יש מישהו שזוכר עוד כאלה ואחרים עיסוקים ומשחקים נחמדים שהיו אז ואינם כל כך נפוצים היום?

        31/3/10 13:57:

      צטט: *מרוית באהבה.* 2010-03-30 21:04:29

      מקסימונת את. מי ייתן והאביב יביא עימו התחלות חדשות,הנאות קטנות ומתוקות והמון הפתעות מרגשות. חג של פריחה, חג של מנוחה חג של "ביחד", חג של נחת חג של תקווה, חג של חום ואהבה ובקיצור, שיהיה לך החג הכי נפלא....
      חג פסח שמח לך ולבני משפחתך. ולכל בית ישראל
      .
      באהבה רוית...נשיקה

       

       

      תודה רוית חג שמח גם לך ולמשפחתך

       

        31/3/10 13:55:

      צטט: א ח א ב 2010-03-30 21:01:20


      אני אוהב את הטיירה בצורת משושה עם זנבות :)

      גם אני, זו הטיירה המסורתית  !  :-)

       

        31/3/10 13:54:

      צטט: Neora 2010-03-30 20:49:24

      לכל אחד מאיתנו יש איזה עפיפון קטן בלב שמלווה אותו כל חייו ומת לצאת החוצה, מאחלת לכולם לזכות לממש זאת. חקצמייח

      לחיי העפיפונים שב  ,  חג שמח חברה

       

        31/3/10 13:53:

      צטט: אביה אחת 2010-03-30 20:46:27

      בונבוניטה

      ואני בשדות ים תמיד עוקבת אחר העפיפונים והילדים המתוקים שבחוט אוחזים והעפיפון עולה למרומים

      שם קרוב לאלוהים ואני את משאלותיי מעבירה במחשבה ביחד עם אותו עפיפון תודה וחג שמח

      כיצד עפיפון שלם מפואר ומקסים תלוי בחוט לקרקע, למציאות, למי שמנווט אותו... ואולי בכל אחד מאתנו יש עפיפון כזה, מיוחד מפואר, כל אחד בפני עצמו, ששואף לחופש, אך תמיד נשאר קשור בחוט למי מעיף אותו, למציאות, לעגנו לקרקע, שאחרת אם יאבד את החוט, יעוף לו לאינסוף, לבלתי ידוע, ויאבד. 

       

      תודה יקרה, חג שמח

      מאחלת לך, לכם המון אצלי ב

       

        31/3/10 13:51:

      צטט: טלא פלא 2010-03-30 18:17:21

      כמה פשטות וכמה יופי יש בעפיפון :) וגם כאן, כמו בכל אספקט של החיים, שם המשחק הוא מציאת האיזון...

       

      אכן   :-)

        31/3/10 13:50:

      צטט: שושי פולטין 2010-03-30 17:30:28

      החזרת אותי לילדותי!


       

       

       

       



       

      תודה שושי, אכן זכרונות נחמדים בעניין העפיפונים....חבל שזה לא נפוץ יותר בשנים האחרונות. יש מדי פעם במקומות רחוקים, כארועים מיוחדים, אבל לא ממש נפוץ, גם מלאכת בניית העפיפונים כבר אינה נחלת רבים לצערי ...

        31/3/10 12:24:

      צהרים טוביםלך בונבונייטה,

      אני עדייןלא תופש מדוע לא משתמשים בעפיפון כסמל לחופש ,

       שחרור ,פרישת כנף, עצמאות וכדומה,

      ואולי בגלל שהעפיפון  הוא יציר פאסיבי, הנוהג ע'פ  כשרון זה המעיף אותו,

      והנתונים שלו, כפי שנשבעו עי' היצרן,

       


      שיהיה לך חג שמח גם בפסח שני,

      בידידות אשר

        31/3/10 12:01:


      השבת אותי לילדותי...

      חג שמח.

      *

        31/3/10 10:28:


      האסוציציה מובנת

       

      חג-שמח

      לאה

        31/3/10 10:27:

      תראי בונבון!!

      קודם חג שמח..

      יש לי הרבה לספר על הנושא אני מומחה מס'2

      אחרי אביךז''ל  אני מתמצא כהלכה בבנית קיפקות

      טאיירות וטאבות עד היום ויודע ליבנות אותם בעיניים

      עצומות וגם אחרי הגב וכמובן להטיס אותם מה שניקרא

      ''לעשות להם חלה'' אז תודה על ההסטוריה הילדותית

      שלקחת אותי וכל זיכרונות הילדות ואם תיתעקשי ,אחזור

      להוסיף ולפרט.... מניסיוני איתך אני יודע שאת לא אוהבת

      תגובות ואותיות ארוכות וגדולות!

        31/3/10 10:01:


      גם אני אהבתי את ההגדרה של העפיפון החופשי אך נותר עם החוט הקושר לקרקע...

      לא חשבתי כך קודם, זו מחשבה חדשה עבורי, על כך התודה.

      המשך חג שמייח ומלא כיף!

        31/3/10 09:37:

      כתבת מאוד יפה.
      המשך חג שמח.
      פרץ.
        31/3/10 09:11:


      יפה כתבת.

      העפיפון שעף לחופש ובכל זאת נאחז באיזשהו חוט...יפה

        31/3/10 08:10:


      בונבונייטה יקרה

      איזה אבא יקר. כמה הקדיש כדי לשמח...

      שיהיה חג שמח

        31/3/10 07:29:

      בוקר קסום

      הבוקר החזרת אותי לילדות .....

      את העפיפון הראשון בניתי יחד עם סבי זל ....

      הייתי אולי ילד בן שש או שבע ... במרפסת ביתי הקט בשכונה שגדלתי  הייתי יושב ומסתכל עליו במשך שעות כיצד הוא בונה את העפיפון והייתי מרותק ומחכה לרגע שאוכל להעיף אותו בשמיים

      והדמיון שלי כילד היה כל כך מפותח שהייתי מדמיין את העפיפון  וחושב על זה על המסלול באויר .. והיה חוט חזק מיוחד זה שקשרתי את העפיפון שלא יעוף והתחרות בשכונה למי עפיפון יותר גדול מרשים צבעוני ומי גבוהה יותר בשמיים

      ולימים שעסקתי בחינוך את מה שלימד אותי סבי הנחלתי לילדים בשיכבה אותם לימדתי מה שלימד אותי סבי ... כך מין חוג עפיפונים  כזה אף פעם אטין לדעת מה תעשה בידע שרכשת ...

      ועכשיו את עם פוסט מיוחד החזרת אותי הבוקר לנוף ילדותי .....

      תודה וחג חירות שמח

      מהלב

      ירין

        31/3/10 06:47:

      היו זמנים שבנינו עפיפונים לבד

      וגם היה הרבה מקום להעיף אותם בין הבתים ועל שפת הים.

        31/3/10 04:46:

      אצלנו מעיפים עפיפונים בחג השני :-)

      יש בזה המון חופש. 

       

        31/3/10 02:56:

      הכי כיף זה עפיפון דרקון
        31/3/10 01:40:

      תמיד אהבתי עפיפונים..ואפשר להגיד שעד היום....

      החזרת אותי במנהרת הזמן.

      * יופי של פוסט.


      פוסט נוסטלגי. באמת שלא רואים עפיפונים עכשיו!
        31/3/10 00:35:
      אני  זוכר  את  הדילמה  ,  הלקנות  אפיפון  מוכן  או  לרכוש  נילון  ומקל  וקצת  חוט  ודבק  וליצר  בעצמנו
        30/3/10 23:12:

      עפיפון מסמל שתי מגמות הפוכות :

      הרצון האדם להיות כציפור המעופף חופשי כאוות נפשו

      והרצון, מאידך, להיות מושרש בקרקע בבחינת

      כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול.(תהלים פרק א') 

      העפיפון מסמל את שתי המגמות  המנוגדות גם יחד

      האדם המשלח את העפיפון לשמים הניצב על האדמה והמשולח  המשייט לו בשחקים.

      מכאן ההנאה בשילוח עפיפון שמימה.   

      תודה על הפוסט היפה .  

        30/3/10 23:12:

      עפיפונים... זו אומנות..

      גם לעצב ..וגם להעיף...

      אני מאד אוהבת לשכב על החול בים ולהסתכל על אלו שבאוויר..יש משהו מרגיע בזה... 

       

        30/3/10 23:02:

      בילדותי הכנתי לבד עפיפוני ניר עם זנב ארוך

      ועם ילדי כבר העפנו כאלה מתוחכמים

      פוסט נפלא יקירה!

      תודה וחג שמח לך!

        30/3/10 22:49:


      גם אני אוהבת ולא מצליחה להעיף

      שלך שרית

        30/3/10 22:47:


      גם אותי החזרת לילדות

      אבי בנה לי עפיפונים

      אהה... צריך לדעת גם לבנות וגם להעיף

      חופש!

        30/3/10 22:14:
      תודה על הזכרונות וחג שמח לך בונבוניטה!
        30/3/10 21:32:


      היי חברה .. תודה רבה על הזיכרונות הנעימים זה חיבר אותי לילדות היפה שהיתה לי עם המשחקים הפשוטים שהיו פעם

       

       אך זה היה כיף לא נורמלי,

        30/3/10 21:04:

      מקסימונת את.
      מי ייתן והאביב יביא עימו התחלות חדשות,
      הנאות קטנות ומתוקות והמון הפתעות מרגשות.
      חג של פריחה, חג של מנוחה
      חג של "ביחד", חג של נחת
      חג של תקווה, חג של חום ואהבה
      ובקיצור, שיהיה לך החג הכי נפלא....

      חג פסח שמח לך ולבני משפחתך.
      ולכל בית ישראל
      .

      באהבה רוית...נשיקה

       

       

       

       

        30/3/10 21:01:


      אני אוהב את הטיירה בצורת משושה עם זנבות :)

        30/3/10 20:49:


      לכל אחד מאיתנו יש איזה עפיפון קטן בלב שמלווה אותו כל חייו ומת לצאת החוצה,

      מאחלת לכולם לזכות לממש זאת.

      חקצמייח

       

        30/3/10 20:46:


      בונבוניטה

      ואני בשדות ים

      תמיד עוקבת אחר העפיפונים

      והילדים המתוקים שבחוט אוחזים

      והעפיפון עולה למרומים

      שם קרוב לאלוהים

      ואני את משאלותיי מעבירה במחשבה

      ביחד עם אותו עפיפון

      תודה וחג שמח

       

       

      כיצד עפיפון שלם מפואר ומקסים תלוי בחוט לקרקע, למציאות, למי שמנווט אותו...

      ואולי בכל אחד מאתנו יש עפיפון כזה, מיוחד מפואר, כל אחד בפני עצמו, ששואף לחופש, אך תמיד נשאר קשור בחוט למי שמעיף אותו, למציאות, לעגנו לקרקע, שאחרת אם יאבד את החוט, יעוף לו לאינסוף, לבלתי ידוע, ויאבד. 

       

        30/3/10 19:47:

      * * * * * *

        30/3/10 18:17:

      כמה פשטות וכמה יופי יש בעפיפון :)

      וגם כאן, כמו בכל אספקט של החיים,

      שם המשחק הוא מציאת האיזון...

       

       

        30/3/10 17:30:

      החזרת אותי לילדותי!

       


       

       

       

       



       

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין