כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    על הפן האוניברסלי של יציאת מצרים

    1 תגובות   יום רביעי, 31/3/10, 00:22

     

    האם האדם הוא אדון לגורלו? האם יש לנו יכולת בחירה? או שמא איזו יד נסתרת משחקת בנו, מתעתעת, ורק נדמה לנו, שאנחנו שולטים בגורל.

      

    יציאת מצרים מאירה  סוגיה זו, וקוראת תיגר על התפיסה הדטרמיניסטית של מצרים העתיקה, לפיה המלך (פרעה) הוא מלך, והעבד -  עבד. יציאת מצרים היא בין השאר, שיר הלל לרוחו של האדם, שיכול לשנות את גורלו - שיר הלל לעבד שיכול להיות אדם חופשי.

     

     

    אבל אף שהצליח להשתחרר מהעבדות, עליו לזכור אותה  כך יוסיף ויהא אדם, ולא יתעמר בגר ובעבד.

    "וזכרת כי עבד היית במצרים" וגם "וגר לא תונה ולא תלחצנו - כי גרים הייתם בארץ מצרים".

     

    אפילו אכילת המצה, לחם העני - הא לחמא עניא - נועדה להזכיר לנו את עוניינו וגם את הצורך לוותר על סיר הבשר למען החפש (איך הגענו משם לזלילה הגדולה של ליל הסדר - זה ספור אחר), אבל בו בזמן עליה להזכיר לנו גם את עוניים של האחרים, אלו שלא יצאו עדיין ממצרים.

     

    את חג הפסח חוגגים באביב. אין כמו האביב לסמל תהליך של שינוי, תהליך שבו הטבע מממש את הפוטנציאל הטמון בו, הטבע פורח ומתחדש ואתו מתחדש האדם היוצא מן המיצרים, או ממצרים או מהעבדות. במובן זה, האדם הוא חלק מהטבע, חלק מהסדר העולמי.

     

     

    למרות  שיציאת מצרים היא הארוע המכונן של עם ישראל, שבו שבטי ישראל מתגבשים והופכים לעם, למרות החשיבות הלאומית של חג זה,  זהו גם חגו האישי של כל אדם ואדם (שימו לב, אדם, לוא דווקא יהודי) -  "בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים."  יציאת מצרים היא יציאתו של כל אדם ממצרים שלו.

      

    זאת ועוד, "אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה- מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים".

     

    התבונה, החכמה והידע אינם פוטרים אדם ממצוות ספור יציאת מצרים. גם החכמים חייבים לקחת חלק  בספור , כי עיקרו של הספור  לא בחכמה, אלא ביכולתו לפנות אל הלב ולעורר את הרגש. שפת הספור היא שפת הרגש, שפתם של הילדים.

      

    הספור אינו אלא עלילה והעלילה אינה אלא מילים (משפטים, מאמרות, דברים) המסודרים על ציר של זמן  (רצף זמני) ןהמטרה - "והגדת לבניך"  -  כפשוטו לילדיך, אבל גם לילד שבתוכך, לחלק הרגשי והטהור שבכל אחד מאתנו.

     

    לחלק הזה שבנו - שיהיה חג שמח.

     

     

     

    בתמונה: חרוב מנץ  בטיילת גולדמן - צלום באבא יאגה

     

     

    © כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      .

      הסיפור והספירה.*

      .

      ''

      ארכיון

      פרופיל

      באבא יאגה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין