את חה"כ ד"ר חנא סוויד מחד"ש הכרתי לפני למעלה עשר שנים כאשר הנחיתי את קבוצת "ישראל 2025". הוא היה ראש המועצה בעילבון והתרשמתי אז מאד מעומק תפיסותיו לגבי שילוב האזרחים הישראלים ממוצא ערבי בדמוקרטיה הישראלית. לאחר סיום הפרויקט לא שמרנו על קשר אבל אני מגלה ענין קבוע בפעילותו. שמחתי בשמחתו עם היבחרו לכנסת ואני עוקב אחרי פעילותו שם.

הבוקר, למקרא הדברים על הנפת תמונות נאסראללה בהפגנת "יום האדמה" בסכנין, החלטתי לספר לו ולקוראים על פגישה שנערכה בשנת 1995 בין ראשי "המועצה לשלום ולביטחון" בראשות שלמה להט (צ'יץ') ובין ראשי המתנחלים של אותה תקופה, ישראל הראל ובני קצובר. התקופה היא הימים שבהם נדמה שחתימת "הסכם אוסלו" בספטמבר 1993 עומדת להביא לחלוקת הארץ לשתי מדינות תוך כמה שנים. "המועצה לשלום ולביטחון" תמכה בהסכמים, וראשיה ביקשו לפגוש את ראשי המתנחלים בכדי לבחון את המשמעויות הפנימיות של התהליך.

מאותו מפגש אני זוכר בעיקר את דבריו של אפרים ריינר ז"ל. הוא התייחס להקצנה החריפה המתרחשת בציבור המתנחלים ובעיקר התייחס לאופן שבו ציינו רבים מהם את יום השנה הראשון לטבח של ברוך גולדשטיין במערת המכפלה. היה אפשר לראות אז את ניצני הפיכתו של גולדשטיין לגיבור ולסמל הזדהות של רבים מהם.

אפרים ריינר סיפר להראל וקצובר על יצחק שמיר, כשהיה ממפקדי הלח"י, ועל האופן שבו טיפל באליהו גלעדי כאשר נדמה היה לו שהוא מוביל את הארגון לקיצוניות ומעשים נמהרים. ריינר גם סיפר להם על מאיר יערי, המנהיג הבלתי מעורער של מפ"ם ו"השומר הצעיר", ועל האופן שבו טיפל באנשי קיבוץ "הראל" באמצע שנות ה-50 כאשר היה חשש שהם מבקשים להוליך את התנועה להקצנה אידיאולוגית חריפה.

הסיפא של הדברים של ריינר היתה ברורה. כאשר מנהיגים רוצים לעצור הקצנה הם יודעים כיצד לעשות זאת. השתיקה של מנהיגי המתנחלים נוכח אירועי יום השנה לטבח גולדשטיין מעידה כי אין להם כוונה לעצור את התהליך ואל להם לרחוץ בניקיון כפיהם. מקדשי זכרו של גולדשטיין אינם בשוליים.

אני אחסוך מכם את התשובה המתחמקת של המתנחלים. נדמה לי שאין כל ספק שנוכח על מה שקרה למתנחלים מאז אמצע שנת 1995, אי אפשר שלא להתרשם מראייתו המפוקחת של ריינר – כשמנהיגים מכירים בכוחה ההרסני של הקנאות, הם יכולים להתמודד איתה. מי שמעריך שהוא יכול "לרכב על גב נמר הקנאות" ולשלוט בו, ימצא שיום אחד הנמר יטרוף אותו.

יש גבולות שאסור לחצות. מי שתומך בנאסראללה שרוצה להשמידני לא יוכל למצוא בי שום טיפת הבנה. ד"ר חנא סוויד ידידי, מה שהיה נכון להגיד לראשי המתנחלים בשנת 1995 ראוי שייאמר גם לראשי הציבור הערבי בשנת 2010. למען כולנו אל תתנו לקנאות להשתלט.