רוחשת
רגועה למראית עין.
בתוכי הכל רוחש,
עולה על גדותיו.
פוסטים פופולאריים
-
רצח מאדום לשחור
24/8/15 | 53600 צפיות
-
יחסים
27/1/12 | 8250 צפיות
-
I'm Not The Only Dreamer
28/2/15 | 2032 צפיות
-
בעד עונש מוות
28/7/15 | 6631 צפיות
-
אונס המריונטות
12/2/16 | 4692 צפיות
-
chatroulette | צ'אט רולט
21/2/10 | 97067 צפיות
-
אבות ובנים
16/6/12 | 3169 צפיות
-
טירונות בנות
18/4/14 | 3100 צפיות
-
הכביש כמשל
28/12/11 | 1960 צפיות
-
מובינג
17/12/14 | 2478 צפיות
-
נערת קריאה
10/1/14 | 4728 צפיות
-
עיניים
5/7/09 | 213 צפיות
-
על העיוורון : כך או כך, שי חי ממילא לא היה זוכה ב-"אח הגדול 7"
15/3/16 | 2247 צפיות
-
הפעם האחרונה
22/12/09 | 2270 צפיות
-
פסק זמן
21/3/15 | 2539 צפיות
-
אלגרו
19/12/09 | 5034 צפיות
-
מהר.לפני שיגמר.
15/11/09 | 2067 צפיות
-
יפה, רק אחרת.
15/7/09 | 1234 צפיות
פוסטים אחרונים
- על העיוורון : כך או כך, שי חי ממילא לא היה זוכה ב-"אח הגדול 7" 15/3/16
- אונס המריונטות 12/2/16
- חזרתי מברלין 22/1/16
- Работа (*רבוטה) 23/10/15
- חנוך והנערה 14/9/15
- רצח מאדום לשחור 24/8/15
- דרך נמיר 20/8/15
- קניות באתרי אינטרנט 17/8/15
- מה לא עשית אף פעם ? 11/8/15
- Same Same - but Different 8/8/15
- בעד עונש מוות 28/7/15
- ספיישל מעקבים : המדריך לנרדפת 25/7/15
- הפונדק 13/6/15
- בגיל 444 תגיעי לירח 6/6/15
- קוף שרוקד לו צ'ה צ'ה צ'ה 23/5/15
- בית 15/5/15
- הזכות למות 2/5/15
- הטבעת 11/4/15
טראפיק
שמתם לב לכך שהתנועה בקפה פחתה באופן משמעותי ? בשפה המקצועית קוראים לזה "טראפיק".
הטראפיק של האתר היה הרבה יותר צפוף ועמוס עד לא מזמן.
איך אני יודעת שירידת הטראפיק מורגשת ? מאד קל להבחין בכך. למשל,בעבר תחלופת הפרצופים ברשימת "החברים שלי" התעדכנה באופן תדיר, וכל הזמן נוספו לרשימה עוד ועוד דמויות חדשות שנכנסו לאתר און ליין.
כיום המצב הוא שונה, כלומר התזוזה מאד איטית. העמוד של " החברים שלי " תקוע הרבה מאד זמן על אותם אנשים שמקוונים (שנמצאים און ליין) ברגע נתון.
מה תרם לזה ?
האם פייסבוק אשמה בגזל , בתחרות על תשומת הלב ?
האם התקלות החוזרות ונשנות בחוית הגלישה והיחס של ההנהלה - הם שתרמו לכך שחברים פה התייאשו ונטשו ?
האם לאנשים אין יותר על מה לכתוב ? (לי זו נשמעת סיבה לא הגיונית בעליל. בכל יום נערמים לי עוד ועוד רעיונות בנושאים ותחומים שאני רוצה לכסות אותם, ולהעלות אותם בשלב כלשהו לבלוג)
כל מיני חברים שאהבתי נעלמו לאיטם, ובזה אחר זה פרשו מהקפה.
האובדן הראשון והכבד ביותר קרה עם אלי,הדוקטורנט שחקר את תחום התרבות הדיגיטלית,והפליא לעניין בפוסטים מרתקים ומאתגרים.הוא פתח בלוג עצמאי מקצועי וככה איבדנו כולנו חבר יקר וכותב מוכשר. אני מתגעגעת.
מנגד,כאנטיתזה אליו,היה זה פאנג'ב השטותניק,שהאמת שרוב התכנים בפוסטים שלו בכלל לא היו לטעמי,אבל התגובות שלו בהם היו הלהיט האמיתי,וגם התגובות שלו בפוסטים של חברים אחרים בד"כ מתחו חיוך רחב על שפתיי. הוא חסר לי מאד.
אוטוטו עוזבת אותנו גם יערה,שהודיעה על עבודה מצויינת, שממתינה לה מעבר לים, ושהבלוג היחודי שניהלה פה היכה גלים גם מחוץ לקפה. היא תחסר פה בנוף הפוליטי, יהיה מוזר בלעדיה.
הבוקר גיליתי שגם רחלה חברתי החליטה שנמאס לה, והיא מקווה שלא תחזור,אבל את זה עוד נראה ;-)
היו גם חברים אחרים בקפה,שנהנתי לקרא אצלם בקביעות, למרות שמעולם לא היו ברשימת החברים הרשמית שלי באתר, ואף הם חסרים לי לא פחות,כי הם תרמו לי לא מעט השראה, ולמדתי מהם דבר או שניים שבו הם חידשו לי.
אם תהיתם, אין לי כוונה לעזוב.
אני נשארת,
גם אם זה אומר שאשאר פה לבדי,
אחרונה.
|
פרופיל
תגובות אחרונות
-
לירוןקורל
בתגובה על שירותים ציבוריים
-
77777777
בתגובה על על העיוורון : כך או כך, שי חי ממילא לא היה זוכה ב-"אח הגדול 7"
-
goodyear2016
בתגובה על ספיישל מעקבים : המדריך לנרדפת
-
goodyear2016
בתגובה על תראו משהו מדליק :)
-
--()--
בתגובה על אונס המריונטות
תגובות (92)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נמרוד,
אני באופן אישי מאד שמחה שחזרת,
כי בזכות זה הכרנו, אתה ואני
}{
חח אז את אוהבת את משפחת כלי הקשת! (:
(ככל הנראה לימודי הצ'לו עוד רחוקים ממני. אסתפק בינתיים במה שיש).
נשמע סרט מעניין מאד ונושא שבהחלט קרוב לליבי. אנסה לצפות בו איכשהו.
אהבתי את החיבור שעשית! האוירה בהחלט מורגשת.
כשתרגישי שהקפה חזר לחיים תשימי איזה וידאו או תמונה שימחיש/תמחיש את הצמיחה, התחדשות או משהו ;)
מכבדת את זה לחלוטין.
עם עבר מוזיקלי כזה או אחר קנית אותי כבר עם אהבתך לצ'לו ולמוזיקה.
מלאכיות,
אם הסיבה שאנשים נמצאים פה היא בריחה מהחיים במציאות - אז ברור שאתן צודקות,
ולכן אולי זה תהליך טבעי ,להיות פה לתקופה מסויימת וקצובה, ואז להמשיך הלאה מכאן.
ומנקודת המבט הזו - העזיבה היא הגיונית והכרחית.
אבל אני בדיעה שניתן וחייבים למנן.
ואם דואגים למינון,
אז אין סיבה לא לשלב בין החיים הוירטואלים לבין המציאות,
להמשיך להישאר פה,
ולקבל מפה את מה שאי אפשר לקבל "בחוץ".
אני עדיין בהלם (לטובה) מהתגובה הרצינית.
חשבתי שאתן תמיד מבודחות ומתבדחות כאלה.
:-)
בסופו של דבר, הדברים שעושים באמת טוב לנשמה לא יכולים להימצא מאחורי מסך.
:-))
--- וואלה! ---
במובן מסויים, אתה צודק.
(היה קשה לי להודות בזה,
התלבטתי אם כן או לא,
ובסוף החלטתי שכן).
מיכל,
בחרתי את הוידאו הספציפי הזה משתי סיבות.
אחת - גם אני כמוך מאוהבת בצ'לו, וגם בנבל,בקונטרה באס ובכינור
(בהצלחה עם התוכנית/החלום שלך ללמוד לנגן :-))
השנייה - זה קטע מתוך הסרט היפני "פרידות",שהוא צוהר לעולם התרבות היפנית, עמוסת הטקסיות.
הגיבור היפני שבקליפ הוא מוסיקאי,נגן צ'לו, שהופך במהלך הסרט למתמחה/בעל מקצוע כעורך טקסי הפרידה מהמוות, בטרם הגופות מועברות לשריפה,כנהוג ביפן.
כל היחס שלהם למוות מאד שונה משלנו,הישראלים,וזה מרתק לראות את הכבוד למת,דרך טקסי הפרידה שלהם.
מאחר שגם פה,בקפה,כל פרידה ממישהו אהוב שעוזב ולא חוזר,היא מוות קטן (קטן מאד),זה היה נראה לי חיבור מתאים.
זו מנגינה מאד עצובה,וזו האוירה שרציתי לרמוז עליה בפוסט, לכן הבחירה בקליפ.
בקשר לשאלה האחרונה שלך - יש לי קשר וחיבור מיוחד למוסיקה,וגם היסטוריה מוסיקלית בחיי הפרטיים מחוץ לקפה,אבל מעבר למה שציינתי,אני לא מעוניינת לפרט באיזה אופן התבטא העבר המוסיקלי שלי.
גם אני שמתי לב לתופעה.
אבל אולי צריך להתייחס לזה ביתר קלות ראש. זו מין תחנת רכבת בה עוברות רכבות, לפעמים הן מסתנכרנות זו עם זו ולפעמים דוהרות על פסים מקבילים (חלק גם יורדות מהפסים, אם כבר אני מתעקש למתוח את הדימוי הזה כמסטיק...)
לפעמים אני שם לב ושואל את עצמי "מעניין איפה ההוא, או ההיא". אני חושב על זה ואחר כך שוכח. בסופו של יום, זו אינה קהילה אמיתית, בעיקר במובן שלפרטים בתוכה יש משמעות בחייך מעבר לרגע ספציפי.
אז נכון שיש גם רכבות ותיקות, שסוחבות את הדרך לצידך לאורך זמן, והסתלקותן משאירה חלל מסויים. אבל בוירטואלי כמו בטבע, חללים נוטים להתמלא מחדש. נראה לי שזה טיבו של החלל הוירטואלי.
(נו, טוב, לפאנג'ב גם אני מתגעגע...)
וד"א,
אני מכירה את הסרטון שהעלת מyoutube.
החלום שלי בשנה האחרונה זה להתחיל ללמוד לנגן על צ'לו.
לצערי התנאים לא מאפשרים לי כרגע.
אבל אני מתנחמת בכך שאף פעם לא מאוחרת ללמוד לנגן, עדיף ככה לא?
את מנגנת על משהו?
אלף נשיקות לך, אהובי !
הנה,
רחלה נשארה בסוף,יערה הודיעה שזה זמני,אתה שבת במפתיע לכבוד החג,ועכשיו רק חסר שאלי פתאום יופיע פה ויכריז כמוך על חזרתו, ואז הכל יהיה (כמעט) כמו פעם..
וכמו שאמרת , אתה באמת תמיד נשאר איתי,
בלב,
גם שאתה נעדר.
}{
מיכל,
תודה רבה לך על המשוב,
וברוכה הבאה לקפה
:-)
אני בכלל לא הלכתי!!!!
בסה"כ עליתי דרגה!
חוץ מזה שאני נמצא בכל מקום ואם תסתכלי לתוך הלב שלך אז תראי אותי שם
וגם חוץ מזה מספרים שאם בלילה מאוחר מאוחר מקשיבים טוב טוב אז שומעים את הבכי של ראג'
למרות שאני חדשה כאן באתר,אני בהחלט מבינה לליבך.
האנשים שהערכת ונקשרת אליהם עזבו והיו מיוחדים בעינייך.
אני אמנע מלהגיד שלכל אדם יש תחליף (על אף שהרגע כתבתי זאת) אבל תביני שתמצאי אנשים נוספים.
ואת זה אני יכולה להבטיח לך.
עוד תכירי אנשים מצחיקים,שנונים,פוליטים ומיוחדים לא פחות.
אפילו באחת התגובות שהשארת כאן כתבת שאת קומץ האנשים הטובים צריך לדעת היכן לחפש!
לכן, אל תתייאשי עדיין.
במשך החיים אנשים באים והולכים.
אבל תזכרי שישנם אנשים שנשארים!
נהנתי לקרוא את הפוסט (:
תודה רבה, שטוטית
}{
אם את תעזבי,אז זה באמת יהיה כבר מוגזם.
ממש משונה יהיה פה בלעדייך.
היה מעניין לרחף כאן בין התגובות
אין ספק שזה כבר לא אותו דבר
אני עדיין כאן
לכמה זמן?
מי יודע
לילה/בוקר טוב
חג שמח
משטוטית
אני הבנתי שלכך התכוונת.
הבעיה שזה אף פעם לא באמת משנה..
(הזדהות,הזדהות).
טוב מאד שהרגעת אותי בעניין.
הסרתי דאגה מליבי,
ועל הדרך גם צחקתי עוד קצת,בעיקר מהמשפט האחרון שלך.
:-)))))
בקשר לשאר התגובה שלך,אני מניחה שאת צודקת.
אין לי מה להוסיף.
אוףףףף! הדיסלקציה האצבעתית הזאת תהרוג אותי...
התכוונתי לומר "במיוחד לאור העובדה שלאף אחד מכם אין שמץ של מושג מה הם בדיוק."
הו, לא התכוונתי להפוך את זה לדיון בענייניי האישיים. במיוחד לאור העובדה שאף אחד מכם אין לי שמץ של מושג מה הם בדיוק.
אני לא מטיפה בעד ולא נגד, וניסיתי לתת תמונת מצב אובייקטיבית, בלי קשר למה שאני באופן אישי מחפשת או לא מחפשת. כל מה שרציתי לומר זה שכל אחד נמצא כאן עם רצון לקבל משהו.
המשהו הזה יכול להיות כסף, עבודה, סקס, תשומת לב, חברה, אהבה, עניין... והכל לגיטימי בעיניי. לגיטימי לרצות ולגיטימי לומר - "זה" כן/לא בשבילי.
בענייני לשמור על עצמי - אני חוששת שהסתובבתי במאורות חשוכות מאלו כשחלק ניכר מהאנשים כאן עוד היה בחיתוליו (הוירטואלים, או לא), כך שהסירי דאגה מליבך.
אני לבושה היטב ויש לי מאצ'טה שיודעת לבתר זאבים :)
קודם כל תודה.
אחר כך - התנצלות על כל טעויות ההקלדה בתגובה הקודמת שלי (האצבעות שלי עוד לא התחברו הבוקר למוח)
ולסיום - דבריך בתגובה המצוטטת מחזקים בדיוק את מה שניסיתי להסביר בתגובתי האחרונה.
את "מאד שמחה בחברות שלנו" (וגם אני), אבל לטענתך - אם לא היה לך בן זוג ו/או אם היינו לסביות ו/או היינו מוצאות גם עניין רומנטי אחת בשניה - הרי שהיה צריך להוקיע ולהקיא אותנו מתוך האתר הזה מיד.
נשמע מפגר לגמרי. מכעיס אפילו. לא?
I rest my case :)
הדס?
בהצלחה :-)
אני דווקא חולקת על דעתכן.
תרשו לי לנחש שאתן לא מבלות את זמנכן בלקשקש ולהגיב כאן רק עם/מול בני משפחה וחברים שהבאתם מהבית, נכון?
הרי כולנו כאן כי אנחנו רוצים להכיר אנשים חדשים שיקראו את הפוסטים שלנו, יסתכלו את התמונות, יכתבו תגובות, ירססו אותנו באבק של כוכבים ירוקים... חלק מהאנשים פה גם יוצרים קשרים עיסקיים, או מנסים לקדם ולחשוף את הביזנס שלהם כאן - ושוב, גם זה סוג של היכרות למטרה מסויימת.
לא ברור לי למה להכיר על רקע "חברי" אפלטוני/תמים זה לגיטימי, להכיר על רקע עסקי - גם לגיטימי, אבל אם חלילה הכותבים ו/או המגיבים הם במקרה גם פנויים לקשר אז הפוטנציאל הרומנטי באותה היכרות ממש פסול פתאם?
עצם זה שיש אנשים (וברור שיש) שלא כותבים מילה ולא מגיבים על כלום אלא רק מטיילים בין הפרופילים כדי למצוא חתן/זיון/כלה - זה לא פוסל את הפלטפורמה ברמה העקרונית. ניצול "לרעה" (נגיד) לא הופך את הפטנציאל למשהו רע. צריך לעשות הפרדה בין שני הדברים.
שניהם :-)
תודה.
:-)
את מדברת מניסיון או מהגיון ?
יפה אמרת.
לחלוטין לא פלטפורמה לגיטימית להיכרות.
יריב,
הבטחתי שאתייחס להערה שלך על זירת ההיכרויות בקפה.
יש לי בעיה עם האינטרנט כפלטפורמה שמקבלת לגיטימיות להיכרויות רומנטיות.
עבורי זה לא עשוי להתאים.
הקלות הבלתי נסבלת הזו שיש לך פה שפע של דמויות,ואתה צריך רק לבחור,
מבלבלת ביותר.
אנשים פה נפגשים עם יותר מאדם אחד,פוסלים וממשיכים הלאה בקלילות לאופציות הרבות הנוספות,או שלא פוסלים אבל מנהלים במקביל מספר מפגשים עם חברים שונים מבלי ליידע שאין אקסלוסיביות או בלעדיות שלהם לאחד מהם.
זה דוחה בעיני.
מסתובבים בו גם הרבה נשואים שמצהירים שהם לא כאלה,ואין שום דרך או אפשרות לאמת את נכונות הפרטים שאדם מצהיר על עצמו.
יותר מדי אנשים נפגעו פה,בעיקר נשים.
אפילו יערה שיתפה פה פעם בגילוי לב, בבלוג שלה,מניסיונה האישי.
כשקראתי את מה שהיא כתבה,נתקפתי בחילה עמוקה.
אני מסרבת להיכנס לסיחרור הזה.
ועל תכתוב לי על אינטאיציות ועל זהירות.
אני בן אדם תמים,ואני מאמינה לאנשים.
אני לא יכולה להרשות לעצמי להיפגע מכל המתחזים/שרלטנים למיניהם,
שמסתובבים פה ומשחרים לטרף,מחפשים הרפתקה וחמימות חולפת,
אולי איזה רומן מהצד,להפיג את השיעמום הקיומי.
כי אני טרף קל,ואני עלולה ליפול בפח כמו שאחרות נפלו.
לא אקח את הסיכון הזה.
האינטרנט לדידי אינו מקום לגיטימי לפגוש בן זוג.
זה מחוץ לתחום.
נקודה.
:-)))))
שרון,
כפי שהצהרתי בסיום הפוסט,
בשורה האחרונה,
תהיה זאת אני שתכבה את האור כאן.
;-))
כולנו בשלב כזה או אחר מצויים בתקופות עמוסות,ולוקחים הפוגות קלות מפה.
גם לי היו כאלה,בהן מיעטתי להיכנס.
אבל לא עלה דעתי לפרוש.
פשוט הייתי עסוקה,אז יצאתי לחופש.
התקופה הכי לחוצה היתה כשעברתי דירה,והיו לי המון סידורים לפני ואחרי המעבר.
אז מן הסתם היה איזה חודש שבו הייתי פה אולי בקושי כמה שעות בשבוע.
דווקא אחרי חופש מהקפה,חוזרים עם חשק גדול יותר לקרא ולכתוב פה.
ככה זה היה במקרה שלי.
מתרעננים, ומעריכים מחדש את כל היופי שאליו שבים.
:-)
תודה שלוימה,
באמת שמתי לב להיעדרות שלך בזמן האחרון.
}{
שהאחרון יכבה את האור.
אני מאד עסוק לאחרונה
אז אני כמעט לא כותב ומשיך לקרוא...
עוד פוסט משובח. אני אוהב איך שאת מלטפת את הנושאים שלך.
הכל חלק ממגמה עולמית וכתבתי על כך בבלוג המקצועי שלי כבר בנובמבר 2009:
יש ווב 2.0 ויש פייסבוק.
מי שרוצה לכתוב לא רק לחברים בסביבה סגורה צריך במה כמו הקפה.
:-))))
הדס,
אני מצחקקת פה בהנאה מהשעון המתקתק שלך בסוגריים..
את שנונה וחריפה,כהרגלך.
מאד אוהבת את הראש שלך,
(את החלק של המוח,החושב,הפרוע,המפתיע והיצירתי),
ומאד שמחה בחברות שלנו.
}{
צר לי לבשר לך, אבל זו מלחמה אבודה מראש.
תחושת הגועל עולה בהרבה מקומות כאן, לפחות אצלי, אבל אני בטוחה שגם אצל הרבה אחרים.
אני כאן פחות משלושה חודשים וכבר אני נזקקת לטרבאמין אחרי שתי דקות של טיולי פוסטים (רק אתמל למשל ניתקתי את עצמי מאחת הקהילות בשל מנת יתר של טמטום, רדידות וגועל נפש)
אבל המלחמה אבודה מראש כי כמו בכל מקום, ממשי או וירטואלי, גם כאן - תמיד יהיה יותר זבל מיהלומים.
מה לעשות... אלו החיים.
יש להניח שזו אחת הסיבות שאנשים נוטשים.
ככל שנוקף הזמן כך אנשים נחשפים ליותר דברים שמעצבנים אותם, או שהם סתם לא אוהבים.
תוסיפי לזה את עייפות החומר שתמיד מגיעה באופן טבעי, קחי בחשבון כל מיני אילוצים ומגבלות טכניות, שלא לומר בעיות פונקציונליות באתר והנה - קיבלת נדידה המונית.
זה לא באמת מפתיע.
זה תהליך צפוי ומוכר לי מכל חור וירטואלי ברשת שנתקלתי בו בעברי. אני לא רואה למה כאן זה יהיה שונה.
(או בקיצור - טיק טאק, טיק טאק, טיק טאק....)
:)
תודה גלילה
}{
אני נשארת, אל חשש
:-)
מרגישה צורך מאד גדול להתבטא פה,
ומאד נהנית מהבלוג שלי ומהבלוגים של אחרים.
בעיקר מהשיחות אם אנשים שונים ומגוונים,
מהם אני נתרמת לא מעט.
אני מוצאת את עצמי חושבת ומהרהרת הרבה בתכנים שאני קוראת פה,
"הופכת" בהם גם כאשר אני לא פיסית און ליין בקפה.
אין בי הרבה רגש שינאה כלפי דברים.
אבל את זה אני שונאת.
זה מגעיל אותי ממש.
במובן הפיזי של המלה.
נגעלת לראות את כל התמונות האלה של איברי גוף נשיים בעירום בתמונות הפרופיל.
איכס.
וזה מדוייק לומר שזה מוציא לי את החשק לפעמים,
להיווכח שפרופיל של ציצים או תחת גורם לכל מזילי הריר להיכנס אליו/ה בזכות הטריק הזול הזה.
ובמקום שבעל/ת הבלוג יושעו לאלתר,כי התמונה הרי רחוקה מלהיות תקנית,
זה ממשיך לזהם פה האתר,למשוך זבובים עלובים ולהעלות את הפופלריות של המשתמש/ת.
גועל נפש.
אני מבקשת שתמשיכי לתרום פה לשיח מהגיגייך המחכימים.
אם יש לך מה להוסיף,עשי בפוסט הזה כשלך,והגיבי כאוות נפשך.
תרגישי בבית.
(אין לי מה להוסיף/להתייחס בקשר להמשך התגובה שלך.)
יערה,
מחקתי את כל מה שכתבת בתגובה,לא כי לא הסכמתי.
אני חושבת שאת צודקת,וגם מודה לך על הפירוט ועל הפגנת האיכפתיות,
במיוחד כי את כבר עם רגל בחוץ.
המשפט הזה שאיתו סיימת את התגובה הוא לב העניין.
זה מה שגרם לי לכתוב את הפוסט.
זה דיגדג לי .
אני שותפה לתחושה הזו שחייבים להשאיר פה את הכותבים המעניינים,היצירתיים,שיש להם מה להוסיף ולתרום לכולנו.
חייבים להתעורר ולהעביר מסר חד משמעי למערכת הקפה שדברים צריכים להשתנות.
כי אחרת הסוף יהיה שנישאר פה רק יריב ואני..
;-))
כמו שאמרת,בוחרים מה לקרא .
ניתן ואף רצוי לסנן.
אהבתי את המשפט האחרון והאופטימי שלך.
זה היה נכון מאד, לתחושתי, בעבר.
הבעיה שאט אט כל המצויינים הולכים מפה,
והמיטב שהיה הולך ומתמעט.
:-(
היי קולקו
אני ממש חדשה כאן
נכנסתי מטעמים עסקיים גרידא
הופתעתי למצוא כאן פוסטים מעניינים, ובעיקר, דיונים מעניינים!
לא היה לי מושג מה קורה ברשתות חברתיות
(בפייסבוק לא מצאתי את רגלי וידי. הרגשתי כמו בג'ונגל נטול תוכן)
נראה לי שהמקום הוא מראה של המציאות
מצאת 2-3 שבאמת מעניינים אותך? - זכית!
רק שאת לא תחליטי לנטוש פתאום
אויש בירי. בכלל לא על זה דיברנו.
קול קוראת אמרה, בצדק, שהטראפיק האיכותי כאן הצטמצם. אמרתי שהסיבה, אחת מהן, היא שהאתר מעוצב כך שהוא חסר גבולות. זה יצר נפח תנועה גדול אבל עם הזמן התלוו לזה תופעות לא נעימות שגרמו לאנשים להתרחק. האתר מעוצב כך שהוא משך הרבה אנשים בזמן קצר, אבל לאורך זמן וגם כשיכנסו יותר אתרים מתחרים, יכול להיות שהבחירות האלו יהיו בעוכריו בעיקר מבחינת התוכן האיכותי.
נו. גם אני אומר את זה. ברחוב לידי כולן עם רעלות :-)
אף אחד לא "חייב" לכתוב או לקרוא בלוגים. רק מי שרוצה.
ואף אחד לא חייב לסבול את המעצבנים/מרעילים וכו'.
אבל הבלוג שלך למשל חייב להיות בכיכר העיר. כי בפינה לא ישמע.
נסי פעם לפתוח בלוג בפינה על הנושאים הללו. המילה לא תגיע.
ויחד עם התפוצה בא הזבל. אבל ככה זה בכל תחום.
נכון איפה תתחיל עם נשים ותנסה להפעיל עליהן את קסמך ברחוב? לא !!! כאן רק כאן . זה המקום
ומפני שזה משעמם, לא עושים את זה. אם צריך לסגור את הבלוג, למה לכתוב אותו. יותר פשוט לעזוב את הקפה. בסוף, רוב האנשים לא חייבים לכתוב בלוג. חברים שלי שעזבו את הקפה, זו היתה הסיבה שלהם. לפעמים אפילו סיבה יחידה.
נו. להתגונן.
גם בכביש אנחנו מתגוננים וגם בכל מקום אחר.
הכי קל לשבת בחדר שלך ולהסתכל על הקירות. רק רעידת אדמה מסוגלת להזיק.
הם יכולים לדבר לעצמם בבלוג פרטי בפינה נטושה. ומקסימום יכניסו כמה חברים
שיגידו לכל מה שהם אומרים "כן" / "צודק/ת" "באמת" וכו'.
משעמם :-(
יתרונות וחסרונות לכל דבר. זו הסיבה שנשארתי כאן ולא עברתי לפלטפורמה אחרת. יש כאן עדיין טראפיק משמעותי. אבל קול קוראת אמרה נכון, ורבים הסכימו איתה כאן, התחושה היא שהתנועה מתמעטת. היא עדיין רבה אבל יש סימנים שכיכר העיר תעבור למקום אחר.
אחלה הגיגים יש לך...תמשיכי:)
ברשותכם אני ממשיכה להגג -
חסרון נוסף הוא התחושה שצריך להתגונן. אני שומעת את זה מהרבה אנשים. הקפה בשבילם הוא מרחב מאיים ומסוכן ובסוף אנשים אומרים - ראבק, זו לא העבודה שלי, זה רק תחביב לשעות הפנאי שהפסיק להיות כייפי, כל המועקה הזו בשביל רשת חברתית?
מה שניסיתי לומר זה שהקפה לא השתנה. גם האנשים לא.
זה השמות של האנשים. דמויות כאלה ואחרות התחלפו.
הכל היה פה קודם. מריבות, סקס, אלימות מילולית וכו' זה פועל יוצא של קהל מעורב.
ונכון. Notes מסודר. שקט ורגוע וגם במה חדשה ועוד אתרים שכאלה.
אבל אני בעד הבלגאן. בעד הפעילות והרעש וכו'. כי אחרת זה היה בית קברות.
תסתכלי למשל על DEX או קפה עכבר. משעמם שם. שקט שם. פוסטים בודדים ביום
אז עם כל הכבוד לכל המקומות הללו כיכר העיר היא בקפה הזה. לטוב ולרע. עם פקקי החנייה ועם העשן והרעש. ולמי שזה לא מתאים ..... זז לכפר. לשקט ולירוק.
חבר שלי פה (וחבר שלי מהצבא גם) בעל בלוג פה (וגם בחוץ). הפוסטים שלו מתפרסמים פעמיים. פה יש סביבם חיים ושם דממה דקה. אז מה כדאי ? אני בעד הרעש.
בירי (-;
זה הרי עניין של מיתוג. אפשר לעצב מרחב ווירטואלי ולהחליט שמכוונים גבוה. אפשר למשל לברור את הכותבים ולא לתת לכל בלוגר לפתוח בלוג או בלוגים (הרי לרבים כאן יש יותר מבלוג אחד והרבה פעמים למטרות התנגחות), כמו ב notes. כמובן שיש גם לזה חסרונות.
אפשרות אחרת היא לאפשר לכל אחד לכתוב אבל לעצב את הפלטפורמה כך שגבולותיה ברורים. אם מישהו נוהג להתנגח ומפתח התנהגות טרולית, וכל המעורבות שלו באתר כרוכה במלחמות, הוא יוצא מהאתר, בהתחלה לכמה ימים ובהמשך לתמיד. אלימות מילולית ואיומים מטופלים לא במחיקת ההודעה כולה, כמו שנהוג בקפה, אלא בהערה מאת העורך, מובלטת בצבע, שחלק מההודעה נמחק בשל תכנים לא ראויים. שחר אילן עשה את זה בקהילת אקטואליה ממש לא מזמן. גם כאן, אחרי כמה הודעות אלימות הכותב יוצא החוצה. גם תמונות חושפניות מנמיכות את האתר. וגם הספאם וגם הכפתור שמאפשר לכל אחד להעתיק פוסט לבלוג שלו כאילו כלום.
אבל אתה אומר דבר אחר שאיננו נכון. אתה אומר לקול קוראת, קחי את מה שטוב תתעלמי ממה שרע. שזה נשמע יופי, אלא שכדי לקחת את מה שטוב צריך קודם לקרוא קצת כדי למיין. אבל זה יותר מזה. מיתוג לא כרוך בדרך שקול קוראת או אני או אתה בוחרים תכנים. מיתוג הוא אווירה כללית. ומיתוג נמוך יוצר דינמיקה שכותבים טובים לא רוצים לקחת בה חלק. וזה בקצרה מה שקרה לאתר. נעשתה בחירה בקשר למידת החופש של גולשים לכתוב כאן ושל עורכים להתערב והבחירה היתה כמה שפחות התערבות. יש לזה יתרונות ויש לזה חסרונות, החסרון העיקרי, מבחינתי לפחות, הוא שהאתר מכיל פחות ופחות תכנים מענינים ואנשים שמעניין אותי להכיר.
אני כבר משווק פה 3 שנים.
ויש פה תוכן שיווקי מאז (ולא רק אני)
פשוט לא חייבים לקרוא הכל (בעצם אני כן חייב/רוצה)
הכל שטויות. הקפה הוא הישראליות הוירטואלית במיטבה.
עוד סיבה (נוסף לסיבות הטובות שכבר הוזכרו כאן) היא שיש כאן המון המון תוכן שיווקי. בחודשים האחרונים במיוחד. זה קרה בגלל שהאתר הצליח אבל זה גם מסמן את תחילת הסוף.
וכן - הפלטפורמה מעוצבת כך שהיא מזמינה התנצחות ווויכוחים והתלהמות. אפילו עניין הכוכבים. אבל עוד יותר מזה, בחירות לא מוצלחות שעשו מנהלי הפלטפורמה. תמיד אמרתי, הקפה הוא לא רק קרנבל נרקסיסטי, הוא גינת ירק לפסיכופאטים.
חברים, זו אזעקת שווא.
ככה -
1) בהחלט יש אפשרות חזרה לקפה.
2) לא כותבת משם. אני כותבת על המחסומים בעומק הגדה. אי אפשר לכתוב עליהם ממקום אחר. ככה זה.
3) הסלט היה מצוין. היה בו שמן זית מפלסטין. כבר עשו לאנשים דברים יותר גרועים.
4) אולי אפרסם כאן תמונות שאצלם שם. נראה.
הכי חשוב - בסוף כל כעס יש רק עצב גדול.
אצלי זה בד"כ צער,לא כעס.אז את משאירה פתח לחזרה לקפה ,בשובך ארצה ?
:-)
ומבטיחה לכתוב משם ? (אחרת מוציא לך איזה צו מעצר מסיבה כזו או אחרת (אולי על זה שהכרחת אותי לאכול סלט?))אוי מותק. ישר פיתחת חרדת נטישה. גם אני כזו. נקשרת ואז נעלמים לי ואני כועסת.
צ'מעי, זה לא לתמיד. אני נוסעת לחצי שנה וחוזרת. יהיה בסדר.
אפילו עוד לא שנה.
הגעתי ביולי 09
:-)
תודה,יריב
}{
בקשר להתחלה של מה שכתבת,
קודם אקרא את הפוסט שאליו הפנית (עוד מעט),
ואז אתייחס בתגובה נפרדת.
:-)
לגבי הקפה כאתר הכרויות זה לא חדש. כתבתי על זה פוסט באוקטובר 2007
http://cafe.themarker.com/view.php?t=175052
וזו זירת הכרויות נהדרת. כי זה לא גיל/גובה/משקל אלא גם מוח (למי שמחפש את זה) ולמי שלא מחפש מוח אז כל מקום שיש בו את בני המין הרצוי זו זירה ראוייה.
ולגבי העורכים/ות ? אני לא חושב שהם אשמים ואני לא חושב גם שיש התדללות של תכנים. אנשים נצמדים לעבר. אבל בהווה נולדו להם כותבים חדשים מעניינים (כל אחד ותחומי ההתעניינות שלו) והוותיקים שנמאס להם המשיכו הלאה.
לדעתי אין שום רגרסיה באיכות של הקפה. רק אבולוציה. מותם של כותבים (ברמת התוכן ולא החיים שלהם) וותיקים ולידתם של צעירים.
קחי לדוגמה אותך. את כותבת יפה ? את פה שנה ? את הדור הצעיר :-)
לחיי התוכן :-)
זה נכון,יריב.
אבל זה לא אותו דבר,כשכולם פה באתר, תחת קלחת אחת.
והגעגוע קיים,לקשר היומיומי הזה,לדיאלוג הנוח בין כולם.
הקהילות פה גם כן שוממות,ואין הרבה דיונים חדשים ושווים שעולים לקפה,כשם שהיה פעם.
זה כמו מוות קטן, בכל פעם שנפרדים מחבר וירטואלי שלא יחזור.
הו !
מאד יעניין אותי באופן אישי לקרא וללמוד על האתר הזה (פייסבוק),
דרך הפוסט העתידי שלך,
שהוא כרגע בבחינת זר גמור לגבי.
תכתבי על היתרונות שיש בו שכל כך מבדילים אותו מהאחרים,
ומה לטעמך סוד ההצלחה הכבירה שלו.
וכשאת כותבת את הפוסט,
תחשבי (גם) על קהל יעד של קוראים כמוני,שאין לו שמץ.
יהיה מרענן לקרא פוסט שלך שאינו עוסק ביחסים שבינו לבינה,לשם שינוי
;-)
כן, וזה נראה לי סבבה.אכתוב על זה פוסט בקרוב, כשאגבש את אבחנותיי.
לא התחתנתי עם אותם כותבים. ודבורית נמצאת בבלוגה בתפוז.
ואלי ? גם במקומו.בבלוג הפרטי שלו אז אפשר להמשיך שם.
ויערה בטח תכתוב מאיפהשהו ? בטח בבלוג האנגלי
אז מצאנו את כולם פה וממשיכים איתם בכתובת החדשה.רק בגלל זה כבר שווה להיות פה :-)
מריבות ומלחמות היו פה תמיד,
מאז שאני בקפה הייתי עדה להתכתשויות וההתקוטטיות הללו,
אבל עובדה שהטראפיק היה עדיין מרשים וגבוה.
כיום אני דווקא מאמינה שהויברציות השליליות פחתו לעומת העבר,
ובכל זאת חלה הגירה שלילית לזירות של המתחרים.
עושה רושם שלפייסבוק באמת יש יד בדבר.
גם את בפייסבוק, מיא ?
אתה מסתגל בקלות לשינויים, הא ?
לא נקשרת פה לכותבים שעזבו ?
אתה לא מצר על הפרידה מהם ?
וכן, נכון האתר דינאמי,
אבל התחושה הכללית שלי היא שהתנועה כעת דלילה באופן ניכר,
כזו שטרם הורגש כמותה,
המון כותבים מצויינים שהיו פה אינם עוד.
וזה בעיקר ההפסד שלנו,הקוראים.
אז ככה.
קודם כל כתבתי על זה בפוסט לפני חודש כמדומני.
כאפה דה מרקר
ודרך אגב קיבלתי שם יותר תגובות
מהפוסטים האחרונים שלי.
(והסוד הוא שנכנסו כל מיני בוחשים בקפה...)
בכל מקרה, יש כנראה כמה סיבות:
1.הקפה הפך לאתר הכרויות
כלומר, לא מתאמצים לכתוב אלא מנסים לצוד.
2. כותבים קצת יותר ססגוניים
קיבלו גשם של מחאות והתראות.
3. עייפות החומר.
4. לפני שנה אני חושב
קיבל עורך הקפה החלטה שגויה
כנראה בכדי לשלוט על הדף הראשי
לפיה בדף הראשי הדיפולט הוא פוסטים מומלצים.
כלומר פוסטים חדשים אפשר לראות רק אם לוחצים על הכפתור שלהם.
זה לא היה ככה בזמנו, ונראה לי שפשוט זה גרם לחוסר מוטיבציה.
5. פייסבוק.
6. פייסבוק.
7. פייסבוק.
אני גם נשאר כאן.
אבל לא בכל מחיר.
אנשים באים ואנשים הולכים.
יש שלל אנשים שהלכו ואחרים שבאו.
ואני פה כבר יותר משלוש שנים וזוכר את הפוסט הראשון של יערה ושל אלי וגם של דבורית ובמקביל כל יום צציםפ פה חדשים שכותבים כך שהתמונה הכללית משתנה אבל לא לרעה.
הקפה אתר דינאמי.
ויערה ? הגיע הזמן שתנוח במה שיחלה לו הרבה זמן. למרות שמעשייה פה חשובים מאוד מאוד לשני העמים שחיים פה. חבל שהיא נוסעת (ביחוד בגלל המעשים).
גם עכשיו,
בעוד אנחנו מנהלים פה את השיח הזה בינינו,
השרתים של האתר תקועים.
התקלות הטכניות הבלתי פוסקות האלה הן טעם לפגם.
הפנית אותי לדיון ארוך.
התחלתי לקרא חלק מהתגובות בעמוד הראשון שלו.
אני אקרא יותר מאוחר את השאר ואגיב.
תודה
:-)
הנקודה הזו שהעלית היא בהחלט רגישה.
יש טעם לשינוי היחס והשירות של ההנהלה,
וגם של הרבה מהכללים הנוקשים והבלתי מתקבלים על הדעת.
עורכי הקפה חייבים להבין שהסבלנות שלנו תיגמר בסוף, אפילו שלי.
מאד מסכימה,מבינה ומזדהה עם מה שכתבת.
אבל למה להיכנע לשלילי ?
למה לא ליצור אלטנטיבה חיובית לכל התחלואים הללו ?
יש פה גם כותבים אחרים,ואפשר לבחור לקרא אותם.
ובד בבד לנסות לשנות ולהשפיע ככל שניתן.
הנטישה ההמונית הזו היא לא פתרון.
בעיני לפחות.
פה תמצאי תשובות מכל הסוגים.
בכלל טיול בריא בקהילה הזו, עונה על המון שאלות.
יש כמה שאני יודעת עליהן. הרבה אנשים שאני מכירה מאסו בהתנהלויות שונות כאן באתר. הכפשות, ניצול, התלהמויות, השתלחויות. ומיני התנהגויות שונות ופחות יפות של המין האנושי. מסתבר שהיד הרבה יותר (מידי) קלה על המקלדת כשמדובר בוירטואליה. וכמובן שיש כאן עולם שלם של התנהלות של אתר היכרויות (רומנטיות) והיריעה באמת קצרה לתאר את אוסף התחלואים שבאים תחת הכותרת הזו...
זה היה יכול להיות הסבר מניח את הדעת.
אבל זה התחיל עוד קודם.
אולי זה קשור לחגים?
זה מאד מצער אותי.
קשה לי עם פרידות ועם שינויים.
:-(
יש לך הסבר לכך ?
כלומר,מהן לפי דעתך הסיבות לכך שהקפה שומם ופחות פופולארי ?
אה, אם כך, טוב שהבהרת
:-)
בקשר להבל - הוא היה תמיד,
גם קודם,לפני הנטישה הגדולה.
אבל היו גם טקסטים מעולים.
ויש עדיין.
צריך רק לדעת לחפש ולמצא אותם
:-)
:-)התכוונתי לאורך חיי האתר.
תנועת העמים הגדולה..
הבנתי נכון ?
התכוונת אלי בשאלה שלך?
אם כן - אני אדם פרטי.
:-)
הרבה הבל ניכתב פה. גם זו סיבה טובה לפרוש.
יש גם את ההנהלה שבכלל לא מתפקדת והמון מחדלים בקהילות.
מאחר והאתר מכוון מסחרית, הרבה משרדי יחסי ציבור שלא חלמת שמנהלים כאן בלוגים במסווה של אישיים מחליפים תפאורה.
המעגל עגול.
אני מקווה שכאן מדובר בקו יש אחד.