דיטה תמיד היתה מיוחדת. בתור תינוקת היא היחידה מבין כל אחיה שהסכימה לטעום סרדינים. כשהתבגרה היא היתה הילדה היחידה שביקשה לדוג עם אביה. ובנערותה שלא כיתר הנערות היא לא התעניינה בבחורים, אלא אמרה באופן מוצהר לחלוטין כי היא לסבית . איש מעולם לא התווכח עם נטייתה זו. היו רגעים שאימה קיוותה שהיא דו מינית ותשנה את דעתה ותנשא לבחור, אך הימים עברו, ודיטה המשיכה לאכול סרדינים, ללכת לדוג עם אביה, ולצאת עם בחורות לסביות . כשהיא נסעה לפריז בעקבות השיר של גארי מור (Gary Moore)- מדרגות פריז- היא לא הבינה שהיא חריגה או שונה בכלל. היא התהלכה לה ברחבוות הצרפתיים לבושה כמו גבר והביטה בנשים הפאריסאיות לבושות בבגדים אופנתיים, וכשהלכה לים לחפש דגים, לא יכלה להסיט את עיניה מ בגדי ים מעוצבים שעיטרו את גופיהן החטובים של הנשים שם. איש אחד שאל אותה על מה היא מביטה. אם לא ראתה אף פעם בגד ים כזה? היא לא ידעה מה לענות חוץ מזה שזה נראה לה טבעי להסתכל על משהו כל כך יפה. הברנש נראה די מופתע מהתשובה הכנה, והחליט להמשיך בדרכו מבלי להתייחס לאמרתה זו. כך נמשכה כל שהותה במקום. בסוף היא למדה שלא כדאי לה להסתכל על נשים כי זה מעורר שאלות אצל אחרים. כשחזרה הביתה היא אמרה לאביה שלעולם לא תעזוב שוב את חוות הדגים, כי מחוצה לה היא לא יודעת איך לשחות.