תרבות הצריכה - גרסת ילדים
בלוג זה ייציג פעילות של ארגון חדש המתהווה בימים אלה, ארגון שבונה כלים לילדים ולהורים להתמודד בתוך תרבות של צריכה. אנו עוסקים בגיבוש ערכים ובניית כלים לילדים שיעסקו בניהול תקציב, חסכון, כבוד להורים, כבוד לסביבה, ארויינות של פרסומות ותקשורת ועוד
*** תרצו להתעדכן? להצטרף לרשימת התפוצה? להתנדב? לתמוך? ***
zarchanim@gmail.com
אנו קוראים לכם לתמוך בפעילות שלנו בפייסבוק: http://www.facebook.com/home.php?#/group.php?gid=123583577964&ref=mf
פוסטים פופולאריים
-
הילד שלך מושפע מפרסומות המזון - מי אחראי המדינה או היצרנים?
9/6/10 | 11106 צפיות
-
מהיום הורים וילדים עוצרים לפני שמפרסמים תכנים אישיים
18/8/10 | 3864 צפיות
-
איך הורים יכולים לטפח משחק ילדים ולמה זה חשוב?
14/11/10 | 2170 צפיות
-
האם כדאי לשים טלוויזיה בחדר הילדים?
10/11/09 | 7190 צפיות
-
חנוכה בפתח - ומה זאת אומרת "לנהל" חג?
8/12/09 | 2770 צפיות
-
על מרקו, חינוך, ודיאטת טלוויזיה - האם צפייה בתכנים מעשירים מצדיקים את זמן המסך הרב של ילדים?
29/7/10 | 3863 צפיות
פוסטים אחרונים
- פרסומת עם מסר שונה להורים ולילדים - האם מדובר במחטף מתחת לאף? 9/5/13
- הפעלות לילדים בקניונים עולות כסף, מה אפשר לעשות כדי למזער עלויות? 24/7/11
- מי המבוגר האחראי בנושא שיווק הוגן ובטוח לילדים? 22/6/11
- ביברמניה, יצירתיות ברשת והחלום האמריקאי החדש 12/4/11
- חג פורים - חג גדול לילדים, חג יקר להורים 16/3/11
- מי הוא אותו ילד-צרכן? 20/1/11
מחקר עדכני - על ילדים, בני נוער והמדיה
"כמות הזמן שצעירים מבלים עם המדיה עלתה כל כך, שזה עולה על שבוע עבודה במשרה מלאה. כשילדים מבלים כל כך הרבה זמן בכל פעילות שהיא, עלינו להבין איך זה משפיע עליהם - לטוב ולרע."
_ דרו אלטמן נשיא ומנכ"ל של הקרן על שם משפחת קייזר - קרן פרטית הפועלת ללא מטרת רווח, שפועלת לייצר ולקדם מחקרים ומידע בתחומי בריאות.
"השורה התחתונה היא שכל התקדמות טכנולוגית מנגישה את המדיה לצעירים והם מבלים איתה יותר ויותר זמן. היום חשוב יותר מאי פעם שחוקרים, קובעי מדיניות והורים יהיו ערים וישלטו בהשלכות שיש לכך על ילדיהם".
_ ויקטוריה ריאווט, סגן נשיאת הקרן ומנהלת המחקר "דור ה-M בריבוע: המדיה בחייהם של גילאי 8-18" שפורסם בינואר 2010. זה הוא המחקר השלישי של הקרן מתוך סדרת סקרים אמריקאים מייצגים הבוחנים ברמה לאומית את השימוש של צעירים במדיה. זה הוא הסקר הגדול והמקיף מכול המחקרים הפתוחים לציבור בנושא.
להלן כמה נתונים של ממצאי הסקר "דור ה-M בריבוע: המדיה בחייהם של גילאי 8-18". כאמור המחקר, נעשה בארה"ב, זאת הזדמנות לבחון מה קורה אצלנו בבית:
ילדים היום מקדישים במוצע 7 שעות ו-38 דקות ביום מול מגוון ערוצי המדיה. לעיתים ילדים מקדישים את זמנם לכמה ערוצי מדיה בו-זמנית (למשל האזנה לרדיו בזמן גלישה באינטרנט), זה ידוע כ- "media multitasking" ובכך למעשה הם "דוחסים" 10 שעות ו-45 דקות של שימוש במדיה באותן 7.5 שעות יומיות. בין השנים 2004- ו-2009, זמן השימוש הממוצע היומי עלה בשעה ו-17 דקות, כמו גם זמן השימוש הסימולטני, רב הערוצים. להלן כמה נתונים נוספים שעלו מתוך המחקר:
יחד עם זאת לא ניתן להוכיח שכמות השימוש במדיה היא זו המשפיעה על ציוני הילד.
מה קורה אצלכם בבית?
למידע נוסף אתם מוזמנים לקרוא את המחקר המלא (באנגלית)
|
תגובות אחרונות
-
נאור גל-ים
בתגובה על חנוכה בפתח - ומה זאת אומרת "לנהל" חג?
-
CINAM0N
בתגובה על פרסומת עם מסר שונה להורים ולילדים - האם מדובר במחטף מתחת לאף?
-
דןשקד
בתגובה על צרכנות זה לא רק קניות - חוגגים את יום "הצרכן הבינלאומי"
-
זכויות הפרט
בתגובה על על יום כיפור ומשחק ילדים
-
צולל בין הצלילים
בתגובה על הילד שלך מושפע מפרסומות המזון - מי אחראי המדינה או היצרנים?
-
rina53
בתגובה על הפעלות לילדים בקניונים עולות כסף, מה אפשר לעשות כדי למזער עלויות?
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה שהבאת..
הטכנולוגיה יכולה להיות בעדנו, אם רק נדע להשתמש בה באופן יחסי
לצערי הרב זה מחיר הקידמה למרות שאני אישית לא כל כך מרוצה מכך!
תודה על המידע
לעצור את הקדמה???????
לא נכון ובלתי אפשרי
הורות כיום יש לה אתגר
איך לאפשר לילדים להתפתח עם הקדמה
ובו בזמן
לעצב דרכים לצריכה תבונית של הילדים
לאמן אותם מה כן ? מה לא. כמה?
ליצר בתוכם אני שמבקר את עצמו ואת מה שהוא נחשף אליו
וכו'
תודה רבה לך פוסט מאוד חשוב
מעורר ומחדד
יש תכנים מועילים ויש תכנים מזיקים. זה עניין אחד.
עניין נוסף הוא שהילדים שלנו יושבים שעות מול מסכים. מחשב/טלויזיה/סלולרי.
ההשלכות של העניין הולכות לכיוון האבולוציוני....תפקודי מוח מסוימים של הילדים מתפתחים באופן היסטרי ביחס לתפקודים אחרים אשר נותרים מאחור ומתנוונים. הגוף מתנוון, היכולת להאט הולכת ונעלמת וההאצה לוקחת אותנו למקומות מדהימים אך עם זאת מאוד מאוד מסוכנים להמשך הקיום שלנו כיצורים לא-דיגיטליים. ואנחנו לא דיגיטליים.
יש כאלו המקשרים התפתחות תאים סרטניים בגופנו לתופעת ההאצה.
ומה עם ריטלין? למה כל כך הרבה ילדים בבתי ספר חיים על ריטלין היום? מה זו התזזית הזו שאוחזת בהם?
כה כתב החכם הידוע מאיר אריאל (מתוך חזון הנביא דניאל/חיית הברזל):
מקובל שהרביעית היא רומי
מקובל שרומי היא אדום
ממש כך או באופן סמלי יש די הרבה מרומי היום
כל הקולוסיאום הכל-עולמי הזה
עם חלונות ההצצה אל הזירה
המלאה גלדיאטורים שהם חיות טרף
ודם מציף את תת ההכרה
תחליף תחנות תמיר ערוצים
תשוטט כאוות נפשך בעולם
תחשוב שאתה מחוץ לכל זה
לא נוגע לך זה שם
אבל בינתיים בעצם מה שקורה זה
שאתה עוד אחד שיורה ויורה
מתרגל לחסל בלחיצת כפתור
חיית טרף גלדיאטור
תקופת המתכת, עידן הברזל
מזכיר לי חיה מחזון דניאל
חיית המתכת, חיית הברזל
כל כך דומה שאני מתבהל...
**
טוב. כולם מתבכינים שהמצב חרא. זה כבר מתחיל לעייף. מה עושים חוץ מלהתבכיין?
למרבה הצער, הפתרון היחיד שעולה במוחי אינו אינסטנט. כיוון מחשבה חדש כבר משפיע, לכן כותבת הבלוג כותבת אותו, לכן אני כותב, ועוד רבים וטובים שחשוב להם "איך" ולא רק "כמה". שמסרבים להיכנע לשטף שאוחז בנו.
מאבק כוחות מתנהל פה, ומה ילד יום?
על רגל אחת אומר, שלדעתי, התשובה אינה טמונה בעוד אביזר או פטנט חיצוני שיגרום לנו להרגיש טוב ולטאטא את הבעיות מתחת לשטיח, אלא בהתפתחות שהיא אישית ופנימית לכל אחד ואחד. וצר לי אם ביטויים אלו הפכו לקלישאות.
על הכביש, כל אחד ואחד מאיתנו יכול להבחין מתי הוא נדבק ודוחף את זה שלפניו; מתי הנהג מאחוריו נדבק אליו ודוחף אותו; להבחין ולעצור. לעצור לפני שאתה מתנהג "כמו כולם". ולבחור אחרת.
כך גם בחיים. להבחין ולעצור, לשבריר שניה, כדי לבחור אחרת. אין כדור שעושה את זה.
טוב אני רואה שזה הולך להיות פוסט::
מייקל ג'יי פ. במבשרת
אני מאד מסכים עם תגובתו של יריב נחשון למעלה.
חוצמזה, גם למכון Pew יש מחקרים מקיפיםבנושא. המחקר שהבאת אכן אינו יכול להקיש על סיבתיות, למרות שבתת מדגם כ700 נחקרים מילאו יומני מידיה במשך שבוע. ההיסטריה בדבר המידיה מזיקה, וגורמת להתייחסות לא מידתית לאינטרנט כמו כל טכנולוגיה, יש בהיתרונות וחסרונות. עמיתי גוסטבו מש כבר הראה במחקריו,שהבעייתיות בשימוש באינטרנט בקרב בני נוער קשורה לעימותים בין דוריים בבית. לדעתי, יש גם קשר בין אקלים עימותי בבית (גםבקרב ההורים) לבין ציונים ירודים. מחקר אחר באנגליה על הקשר בין ציונים ירודים לאינטרנט היה מגוחך מתודולוגית. לאינטרנט יתרונות עצומים עבור בני נוער (ולא רק להם), בצד עליה בסיכונים מסוימים. ראו ספרנו האחרון:Gustavo Mesch and Ilan Talmud (2010). Wired Youth: The Social World of Adolescence in the Information Age, Rouledge,. 168pp
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1497614
על רשתות חברתיות בקרב בני נוער ישראלים ראו:Mesch,Gustavo and Ilan Talmud. (2006). "The Quality of Online and OfflineRelationships, the role of multiplexity and duration". The Information Society,22(3).
22.
Mesch Gustavo andIlan Talmud. (2006). "Online Friendship Formation,Communication Channels, and Social Closeness".InternationalJournal of Internet Sciences. 1, 1, 29-44.
Mesch, Gustavo and Ilan Talmud (2007) “The Impact of Online Relations on Homophily: A SocialNetwork Analysis”. Journal of Research on Adolescence 17,2, 455-466.
Mesch, Gustavo and Ilan Talmud (2007) “The Impact of Online Relations on Homophily: A SocialNetwork Analysis”. Journal of Research on Adolescence 17,2, 455-466.
הי רינה,
אני מאוד אוהבת את מה שאת מציגה - שיחה פתוחה וגלויה עם הילדים. כמו כן, ניתוב נכון של המדיה לזמן משותף, התחלה של שיחה וכמובן תוכניות עם תוכן חיובי ומלמד - כל אלה דברים חיובים.
כדאי לזכור שאפשר גם להחליט להגביל את זמן השימוש הכל ערוץ. . .
תודה על תגובתך,
היו הרבה ספרים וסרטים שגינו את הטכנולוגיה והשלכותיה ההרסניים על התרבות שלנו.
זה לא המצב כאן.
גם הטלוויזיה, וגם המחשבים וכל כלי טכנולוגי חדש הרי שהם מביאים איתם אפשרויות למידה ויצירתיות חדשים.
יחד עם זאת, הורים צריכים לזכור שילד שנחשף לכל כך הרבה שעות מול המדיה כל יום - בין היתר נחשף גם לתכנים בעייתים - ביניהם אלימות, ביטויים ודימויים מיניים, פרסומות מרובות. כמו כן, יש אלמנטים של בריאות שדורשים התייחסות כמו חוסר עשיה ותנועה שמובילים להשמנה, ושינוי באינטראקציה החברית - שבמקרים רבים אינה בינאישית או "חיה" אלא וירטואלית.
במחקר ציינו שניכרת ירידה בכמות הצפיה בטלוויזיה אך מה שמחליף אותה זה צפיה בערוצי הטלוויזיה דרך האינטרנט והטלפון הנייד.
בעיני החשיבות של מחקר שכזה עבור כל הורה הוא שיוכל לעצור ולשאול את עצמו איך מרגיש לו לשמוע את הנתונים הנ"ל. ולבחון במקביל מה קורה בביתו שלו. ייתכן ואותו הורה יחליט שהוא רוצה לכוון את הדברים לכיוון אחר, או להפך, ייתכן וירגיש כי הוא מרוצה ממה שקורה בביתו.
יש מקום לקבלת החלטות משותפת להורים ולילדים. ביחס לקטע שצוטט למעלה, אפשר להזמין את הילדים לצפייה משותפת בסרטי איכות. לדבר איתם על מה שהם אוהבים לראות - במקום לסגור טלוויזיה או לאסור - לשתף אותם ביצירת "כללי משחק" מועילים.
חשוב לדעת שיש לטלוויזיה גם יתרונות. זהו מאגר ידע ענק. הזדמנות לשמיעת מוסיקה מכל סוג...לראיית יצירות אמנות באינספור מוזיאונים... וכמובן ערוץ ההסיטוריה, ערוץ 8 ועוד....
מרתק! ומעורר למחשבה. איך מתמודדים? איך מנצלים לטובה את כוחה של הטלוויזיה?
יש לי משהו לומר :-)
עם כל הכבוד למחקר (ולא קראתיו) מה רע בזה ?
יש הבדל בין מדיה דו כיוונית לחד כיוונית כלומר בין טלויזיה/רדיו ובין אינטרנט וכו'.
זה שהילדים עושים כמה פעולות בו זמנית ודוחסים מדיומים שונים לתוך מוחם בו זמנית זה נפלא. ואני לא חושב שזה כל כך רע (למרות שלא חושב שהמחקר קובע את זה ?)
אני חושב שבעוד דור או שניים יבינו מה היה פה אבל אז כבר יתמודדו בבעיות שיהיו אז :-)
כל דור חוקר את הקודם לו וקובע את מסקנותיו על פי כליו. אבל אנשים שמשתמשים במייל כדרך תקשורת הם זקנים. איטיים ובעצם באותה עת ממש הורייהם חושבים שהם מהירים כמו טיל.
שיהיה לכל הילדים לבריאות. ואם לא תהייה איזו הפסקת חשמל גלובאלית ניראה לי שדור ה MM שאוכל לעיתים גם M&M ישרוד את כל המדיה שנשפכת לו מכל הכיוונים (ובעצם הירידה בצפיה בטלויזיה היא הדוגמה לזה שהם מעדיפים אינטרקציה)
ובני המיעוטים ? כמו שאמרתי. לא קראתי אבל אני מניח שהמדיום העיקרית שהם צורכים היא הטלויזיה ולא מדיום מקוון פשוט כי לרובם אין מחשבים/תקשורת כדי לעשות כך (וחייבים לזכורשיש הבדל עצום בין 2 המדיומים הללו)