אני חושבת שאם אלך הפעם זה יהיה לתמיד, זה יהיה לנצח. אני מדמיינת איך זה יהיה לא לראות אותך יותר. בהתחלה יום אחד לא מתראים. בלילה מתגעגעת, ביום מתעלמת מרגשותיי. כך עוברים הימים,- עד הנצח, מבלי שאוכל לראות אותך, מבלי שאוכל לחבק אותך, מבלי שאוכל לדבר איתך ולספר לך איך עבר עליי היום, מבלי לשכב איתך, או מבלי לנסות להיות הכי אני שאני יכולה איתך. נראה לי מוזר.

אני חוששת שאם אלך הפעם זה יהיה לתמיד, זה יהיה בלתי נסבל. אשב לבד בחושך ואאזין בסתר ל מדפסת לייזר הדוממת, ואפלל ששוב יהיה מי שינגן על המקלדת ויורה לה להדפיס פליירים. רק אתה ידעת לכתוב במיומנות של קופירייטר את כל אותם הדברים הנפלאים ויפים שלך, ועוד לרתום אותם לאג'נדה של יחסי ציבור ו מיתוג . יהיה לי ממש שקט בלילות בלי הטלוויזיה שלך, ובלי היכולת להגיד לך לכבות את הטלוויזיה כשאתה מגזים עם הצפייה בטלוויזיה. וכל פעם שהמחשב יידפק אצטרך לקרוא ל שירות מחשבים , במקום פשוט לבקש ממך שתסדר לי. כי תמיד סידרת לי הכל.

אני חרדה שאם אלך הפעם זה יהיה לתמיד, אני אמות. אזדקן לבד ולעולם לא אתאושש. אתה בינתיים תקים משפחה חדשה ותהיה לך אישה נחמדה כזאת כמו מהסרטים, אחת שתמיד מחייכת ושמחה. היא לא תבקש ממך לכבות את הטלוויזיה ולא תבקש ממך לקחת את הגרביים מהסלון, ולא להוריק את הפח. יהיו לך ילדים מקסימים וחמודים, ותהיה מוקף באוהבים אותך. אני אהיה לבד. אצטער שאי פעם הלכתי ממך.