אחת המשימות המאתגרות והמתגמלות ביותר עבורי
היא ללמד אנשים לטפל בילדים ב BAT
לטפל בקשת רחבה של מצבים החל מבעיות פיזיות (כאבי בטן, אוזניים,שיניים....)
בעיות תקשורת (בין הורים לילדים, ילדים לאנשי חינוך,ילדים בינם לבין ילדים אחרים...קשיים חברתיים)
קשיי למידה (קשב וריכוז,דיספרקציה, עיכובים התפתחותיים)......
ועוד היד נטויה.
הם , הילדים הינם דור ההמשך אי אפשר להתעלם מכך
הם הילדים , המורים הגדולים שלנו אין צורך לחפש אחר גורואים מספיק להסב את המבט קצת למטה
לחברה "הנמוכים" יותר
להביט אליהם בגובה העיניים וללמוד
יש להם הרבה מה ללמד אותנו, המבוגרים.
אנחנו שכחנו את מה שהם מנסים להזכיר
את החדווה שברגע
את התום
את הפשטות
את המשחק
בעב' איתם אני נזכרת בכוח הבלתי נדלה של יכולת הריפוי הטבעית שלנו
תהליכי האיזון מתרחשים במהירות שלא תתואר
החיבור שלהם עם העולם הבלתי נראה שרבים מאיתנו ספקנים לגביו הוא מיידי
וגם אם חלקנו המבוגרים פוגמים בחיבור הזה
הם , ממהרים לשקם את האמון, להשיב ולהפיח תקווה מחודשת
הורה שמגיע לטפל בבן/בת שלו הרבה פעמים מתבקש לטפל קודם כל בעצמו , במערך האמונות שלו, בדפוסי ההתנהגות שלו......
ברצון שלו להפוך את הילד שלו ל.....
חליל ג'ובראן כתב פעם ילדכם אינם ילדכם ..
והוא .....
צדק!
ומהי החובה שלנו?
כהורים , כמחנכים, כאנשים מבוגרים?
להוות דוגמא..
לאפשר את אותו מרחב בונה , מזמין, מפרגן, שיאפשר לילד להתפתח לכדי

אדם שלם