"How to..."
פוסטים אחרונים
- capra aegagrus hircus 13/12/12
- ניסוי מחשבתי באהבה עצמית 5/11/12
- אופטימית לשם שינוי 9/6/12
- אוהב דגים, דייג? 4/6/12
- שלושת סתתי האבן 31/5/12
- הזמנה ל"הזמנה לחתונה" של אחותי. 21/5/12
ארכיון
מיומנה של המנעותית (שלא כותבת יומן)
אני שוב מנסה לבודד אותי מכוח המשיכה של המיטה על ידי פריסה רשלנית של הכיסוי האדום. זה לא תמיד עובד. לא אחת אני מפשילה קמעה את הבד המחוספס ונדחפת בחזרה אל מתחת לכסת המקופלת תחתיה. יש בקרים שבהם אני אפילו לא טורחת. יודעת שאי אפשר לעצור את כוח המשיכה של מרכז עולמי, בעיקר בימים ששום דבר אחר לא קורץ לי אפילו. לפעמים נדמה לי שאני רוצה לכתוב משהו. לא בטוחה מה. בדרך כלל אני מוותרת כשאני מדמה ספר בכריכה רכה שמודבקת עליו מדבקה צהובה האומרת "משתתף במבצע ארבע במאה". אני לא רוצה לכתוב ספר. ובכל זאת לפעמים קוסם לי הדימוי שלי כמי שקמה כל בוקר ומתיישבת ליד השולחן לכתוב. אין לי שום מושג מה התוכן הנכתב אבל אני כמהה לאותה דמות סזיפית שכל יום כותבת כך וכך מלים ואינה לאה. שום תוכן לא קוסם לי רק הפעילות עצמה. הראש שלי ריק מתכנים. למרות הקסם של הדימוי הזה הוא לא מצליח לגבור בכוחו על הכוח הצנטריפטאלי של הסדין הכחול ששיחרר עצמו מאחיזתו באחת מפינות המזרון. אני לא טורחת אפילו לסדר אותו. בין כה וכה הוא מלא בחול שהשירו עליו החתולים אחרי שדבק בפרווה שלהם. לפני כמה שנים החלטתי ללכת לפסיכיאטר ידוע, אחד כזה שלוקח 750 שקל לשעה ומאחר ביותר משעה לפגישות כי הוא התעכב באיזה שידור רדיו. הוא אמר לי שאני סובלת מהפרעת אישיות הימנעותית חמורה. לפעמים נעים לדעת שיש לעצלות שלי הגדרה בדי אס אמ. הוא ציווה עליי לחפש מיד עבודה שתכריח אותי להיות מחוץ לבית לפחות חמש שעות ביום. מצידו שזה יהיה אפילו בחנות ספרים (מאלו שמוכרות את הספרים בארבע במאה). מעולם לא מילאתי את מצוותו כי התיאשתי אחרי כמה קורות חיים שנשלחו ולא נענעו. אפילו את מעט העבודה שממנה אני מתפרנסת אני עושה בקושי. במקום זה לקחתי כלבה. היא לפחות מחייבת אותי לצאת מהבית שלוש פעמים ביום. |
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לא הבנתי מה לא הבנת.
לא הבנתי מה ולמה ניסית לתקן פה משהו.
יותר נכון, שהחיים גדולים עליי.
את גדולה מהחיים!
למדתי משהו חדש.
תודה ענת
חם מהויקיפדיה: (באנגלית: Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders) הוא ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, שמטרתו לאבחן ולסווג את הפרעות הנפש על פי תסמיניהן. את הספר מוציאה לאור האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית.
ואת צודקת "סתם נעים להשאר במיטה ולא לקחת אחריות."
הוא אמר לי שאני סובלת מהפרעת אישיות הימנעותית חמורה. לפעמים נעים לדעת שיש לעצלות שלי הגדרה בדי אס אמ
ענת מה זה די אס אמ
סליחה על הבורות.
אני אוהבת איך שאת כותבת
בפשטות כזאת
אפילו על הפרעה באישיות.
אם תשאלי אותי
אחת שלא מבינה בהפרעויות
זה סתם נעים להשאר במיטה
ולא לקחת אחריות.
מה לעשות, אני לא שותפה לערכים הפרוטנסנטיים האלו. אני רוצה לשנות בשביל שאוהב יותר את החיים ולא בשביל לאהוב אותם פחות.
לצערי, נראה לי שרוב העולם לא מבין לרוחי למרות שזה נראה לי כל כך טבעי.
ברור שחבורתי בקפה מנעימות את חיי הוירטואלים (ועוד יותר הם מנעימות לי כשהם לא וירטואלים) ועל החברות הפרוותיות אין מה לדבר, הן לחלוטין מנעימות את חיי.
טוב-הפעם עלי להודות שאיני מבינה לרוחך-חחח
אמנם לפעמים ממש לא בא לי לצאת מהמיטה
אך את ההרגשות והתחושות שתיארת -איני מכירה.
מקווה שחברותנו בקפה מנעימה את חייך הוירטואליים(:
וטוב כשיש חברים פרוותיים!
כל אחד צריך להכריח את עצמו במשהו אם הוא רוצה לשנות אותו.
בלי קשר לאוהב לא אוהב.
אם כך, תמשיכי להנות מהסדינים :-)
הבעיה היא רק שאני לא אוהבת להכריח אף אחד, גם לא את עצמי. דרך אגב, כשעבדתי רחוק מהבית סבלתי נורא.
מוכר.
הכרחתי את עצמי לקבל מקומות עבודה רחוקים מהביית.
ככה אני מתגברת על זה.
כל יום במקום אחר.
בקפה אני מעדיפה שלום וירטואלי.
זאת אפשרות. אבל בקפה יותר כיף בעיני. :)
מה, בפלייסטשיין?
מלחמות וירטואליות, זאת התרופה :)