כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ציורים

    ארכיון

    אומנות ,ונפש ,וסתם הרהורים

    7 תגובות   יום חמישי, 1/4/10, 16:20


    שמתם לב  שתמיד  מבקשים  מאיתנו  לתייג  כל  מה  שאנחנו  אומרים ,עושים ,חושבים ,מציירים  וכו .כל  משפט צריך  לקבל  את  המסגרת  שלו . כל  כך  קשה  לחיות  במסגרות .

    ואם  זאת , זה מה  שאנחנו  עושים  כל  חיינו .

    עוברים  ממסגרת  למסגרת וחושבים  ,  וואו  ,  איזה  נועזים  אנחנו  שהעזנו  לזוז  ממשבצת  אחת  למשבצת  השניה  .

    אתמול  ישבנו  לנו על  שפת  הים  , שיחת  נשים  אומניות יוצרות .לצד  הבירה  והקלמרי  המטוגן  טרי , רעש  גלי  הים  הנוהמים  , הוזכר שמם  של  אוספנקי- גורדייף כמעצבי  דרך  חיים .

    נזכרתי שפעם קראתי  ספר  שנכתב  על  הפילוסופיה  של  גורדייב  כפי  שרשם  אותה  תלמידו אוספנסקי. כמובן  שמיד  חיפשתי  מידע  על  האדם  ודרכו .

    גורדייב  מדבר  על  זה (ותקנו  אותי  עם  אני  טועה  )שאנחנו חיים את  חיינו  בשינה ,בחוסר  מודעות  עצמית .

    ,

    כל חיינו אנו מאמינים כי יש לנו יכולת בחירה ובעזרתה נוכל להגשים כמעט כל דבר, או לפחות הרבה. קשה לקבל שחיינו הם אולי תסריט כתוב מראש, ובו אנו נעים כמריונטה. עושים מה שהיינו אמורים לעשות. ואולי גרוע מזה, עושים כל הזמן אותו הדבר: אותן הטעויות, אותן הבחירות. חושבים שעכשיו למדנו והנה אנו עושים מה שעשינו תמול שלשום וכו'. "

    איפיוני התודעה הישנונית 

     

    החיים שלנו מאורגנים כך שכמעט הכל מגביל את היקף ועומק התודעה, ומותיר את האדם עצמו במתחם צר, מעין בית סוהר. והסוהרים הם מה שגורדייף מכנה בשם: בולמי זעזועים, שהם שקרים מעין שקרים שאנו מספרים לעצמנו. כך מבפנים, אך גם מבחוץ יש לנו הרבה דברים שמשמרים אותנו במצב של תודעה ישנונית. ומבחוץ יש לנו הרבה דברים שמשמרים אותנו במצב של תודעה מוגבלת, במצב של שינה

    כמובן שאין  אנו  זקוקים לשקרים  חיצוניים  שמציפים  אותנו .אנו בשלים  כלכך  לשקרים  הקטנים  שלנו .לאגו  המנופח ,לכבוד  ההזוי,לפארידגמות  איתם  אנחנו גדלים ,לשקרים  שאנחנו  מספרים  לעצמנו  מבלי לבחון  את  הגבולות  שלנו  .

    וכמובן  חוסר  הענווה  ,היהירות ,חוסר  הכבוד  לטבע ,שבסופו  של  דבר חוזר  אלינו  כבומרנג  כואב  של  מחלות  , מומים ,סבל  נפשי .

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/4/10 17:55:


      פוחדת לכתוב על 3 נשים, בירה וים

      אצלי, אין לדעת איזו צורה הספור ילבוש

       

      יש סבירות שמן הים יעלה דרקון וידרוש את הבירה

      שהנשים תכבנה את הים בכישוף

      ואז תהפכנה לינשוף

       

      לעולם אין לדעת את נפש הדבורים

      צטט: הולוגרמה 2010-04-03 11:49:05

      אני יכולה לראות את התמונה, ובאופן מוזר גם אני התחלתי לכתוב על מפגש דומה-

      שלוש נשים, ים ואוספנסקי.

      גם המפגש שלי הותיר בי מחשבות, כמו סרט טוב שלא ממהרים להפרד ממנו.

       

      אינני יודעת אם במסגרות, גורודייף התכוון דווקא אל המסגרות ה"רעות" שאת מדברת עליהן.

      המסוכנות יותר, והקשות לזיהוי, הן אולי דווקא המסגרות ה"טובות", שהרי גם פעולה על פי מערכות ערכים מוסריות, ואפילו נעלות- אהבת אם לילדיה לדוגמה,  היא פעולה שקיימת בה התנייה של השפעה חיצונית.

       ואשר להפצת תורתו של גורודייף- ע"ע אוספנסקי- האין ההליכה בדרך שהותוותה על ידי אחר, ויהא זה כל גורו,לרבות גורודייף, בעצם "כניעה" למסגרת חיצונית אחרת?

      בגוגל מצאתי שעם השנים היו חילוקי דעות קשים בין גורודייף לחלק מתלמידיו שהובילו לכך שאסר עליהם להפיץ את תורתו. זה מתקשר לסיפור של מיס מוסוליני. (סלחי לי- בדיחה פרטית שלא התאפקתי להכניס).

       

      היתרון העיקרי, בהתעמקות במחשבות של אחרים, הוא שהן מניעות את הגלגלים שלנו. זה חשוב מאד  

       

       

       

       

       

       


      הוא כתב: פקפק בכל

      תורתו לא יוצאת מהכלל. יש לפקפק

        3/4/10 17:47:

      צטט: הולוגרמה 2010-04-03 11:49:05

      אני יכולה לראות את התמונה, ובאופן מוזר גם אני התחלתי לכתוב על מפגש דומה-

      שלוש נשים, ים ואוספנסקי.

      גם המפגש שלי הותיר בי מחשבות, כמו סרט טוב שלא ממהרים להפרד ממנו.

       

      אינני יודעת אם במסגרות, גורודייף התכוון דווקא אל המסגרות ה"רעות" שאת מדברת עליהן.

      המסוכנות יותר, והקשות לזיהוי, הן אולי דווקא המסגרות ה"טובות", שהרי גם פעולה על פי מערכות ערכים מוסריות, ואפילו נעלות- אהבת אם לילדיה לדוגמה,  היא פעולה שקיימת בה התנייה של השפעה חיצונית.

       ואשר להפצת תורתו של גורודייף- ע"ע אוספנסקי- האין ההליכה בדרך שהותוותה על ידי אחר, ויהא זה כל גורו,לרבות גורודייף, בעצם "כניעה" למסגרת חיצונית אחרת?

      בגוגל מצאתי שעם השנים היו חילוקי דעות קשים בין גורודייף לחלק מתלמידיו שהובילו לכך שאסר עליהם להפיץ את תורתו. זה מתקשר לסיפור של מיס מוסוליני. (סלחי לי- בדיחה פרטית שלא התאפקתי להכניס).

       

      היתרון העיקרי, בהתעמקות במחשבות של אחרים, הוא שהן מניעות את הגלגלים שלנו. זה חשוב מאד  

       

       

       

       

      כן

       

        3/4/10 17:46:

      שלוש נשים, ים ואוספנסקי

      שם טוב לספר

       

      המודעות של אוספנסקי היא זכירת האני

      קשה להסביר למה הכוונה כך שאעזר בדוגמאות שלו

       

      זכרונות ילדות- לא זוכרים הכל, זוכרים את הרגעים בהם אדם/ילד זכר את האני שלו

      מסעות למחוזות לא מוכרים ולבד- מצב בו ניתן ביתר קלות לזכור את האני

       

      אדם שזוכר את האני- לא נסחף, מושפע, מיטלטל

      או כפי שג. כתב, הוא אינו מזדהה

       

        3/4/10 11:55:


      הייתי חייבת להוסיף-

      לאחר ששלחתי את התגובה, וכבר התכוונתי לצאת מהאתר,

      נזכרתי שלא כיכבתי, אז חזרתי וכיכבתי,

      ותוך שעשיתי זאת,

      נזכרתי במה שכתבת בגוף הפוסט- על כבוד הזוי ואגו.

      אז במובן מסויים, סלחי לי יקירה-

      אני מכבדת אותך הרבה מעבר לכוכבים הזויים, שאנשים אוספים

      כאות מזוייף להערכה.

        3/4/10 11:49:

      אני יכולה לראות את התמונה, ובאופן מוזר גם אני התחלתי לכתוב על מפגש דומה-

      שלוש נשים, ים ואוספנסקי.

      גם המפגש שלי הותיר בי מחשבות, כמו סרט טוב שלא ממהרים להפרד ממנו.

       

      אינני יודעת אם במסגרות, גורודייף התכוון דווקא אל המסגרות ה"רעות" שאת מדברת עליהן.

      המסוכנות יותר, והקשות לזיהוי, הן אולי דווקא המסגרות ה"טובות", שהרי גם פעולה על פי מערכות ערכים מוסריות, ואפילו נעלות- אהבת אם לילדיה לדוגמה,  היא פעולה שקיימת בה התנייה של השפעה חיצונית.

       ואשר להפצת תורתו של גורודייף- ע"ע אוספנסקי- האין ההליכה בדרך שהותוותה על ידי אחר, ויהא זה כל גורו,לרבות גורודייף, בעצם "כניעה" למסגרת חיצונית אחרת?

      בגוגל מצאתי שעם השנים היו חילוקי דעות קשים בין גורודייף לחלק מתלמידיו שהובילו לכך שאסר עליהם להפיץ את תורתו. זה מתקשר לסיפור של מיס מוסוליני. (סלחי לי- בדיחה פרטית שלא התאפקתי להכניס).

       

      היתרון העיקרי, בהתעמקות במחשבות של אחרים, הוא שהן מניעות את הגלגלים שלנו. זה חשוב מאד  

       

       

       

       

      פרופיל

      חבצלת_השרון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין