פוסטים אחרונים
- מדינה בחיסון 19/8/13
- לגדול 11/8/13
- מילים מילים...יותר טובות מכל דבר אחר 4/8/13
- ילדי הכאב - בעקות סופר נני, .12.8.2012 13/8/12
- פיצה. השילוש הקדוש. טעימטורף!!!!!!!!!!!! 4/7/12
- ציצים? חסל...הגיע זמן התמ"ל! 25/6/12
ארכיון
הכוח הגדול ביותר בגופי
לפני חמישה חודשים התנתקנו ממך. לפני חמישה חודשים, בדיוק ביום-העצמאות קברנו אותך. עצמאות? מוזר. יום? שחור. לפני חמישה חודשים התחלתי לעכל שאני לא מכירה אותך, למרות רצוני העז. לפני חמישה חודשים, הבנתי שפספסת את חיי האבהות שלך איתי. לפני חמישה חודשים, לאחר שנטמנת באדמה קרה וחיפאית, טמנתי אני, חלק משמחת החיים הטבעית שלי. לפני חמישה חודשים, סבתא איבדה בן שהיה קשור אליה יותר מכל אדם אחר בעולם. לפני חמישה חודשים, הבנתי מהו הכאב הכי נורא שניתן להרגיש, למרות הכאבים האחרים שחוויתי בחיי והאבסורד הוא שהם היו ממך, אבא. לפני חמישה ימים לערך, העמסתי את הריהוט שלך לביתי. לפני חמישים דקות, יצאתי מן המקלחת. מקלחת רגילה, של מים המנקים את תלאות היום הארוך הזה. ניקיתי את ראשי, את כתפיי, את חזי, את בטני, את ידיי ואת רגליי. רציתי לנקות את הלב הזה, שבוכה בכל יום כאשר נזכר בך. נזכר ברצון להכיר אותך באמת, רצון שלא אוכל לממש לעולם, וגם אם היית עדיין חי, לא יודעת אם יוכל היה להתממש אי-פעם. ניסיתי לשטוף את ליבי. את כאביי. את העצבות הזו שמחלחלת לנפש שלעיתים חשה עדיין, כילדה האבודה ההיא. אך ליבי התנגד. ראשי החל להבין. לפני חמישה חודשים, התנתקנו ממך. לפני חמישה חודשים, התחלתי להכיר את עצמי באמת. עד כמה ליבי, הוא הכוח הגדול ביותר בגופי.
|
פרופיל
מילים מדברות
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה.
גם אני כאן. לא תמיד יש מילים למקלדת.
לפעמים היא מתרגשת בשקט.
וליבך ענק.
בזכות תגובה כזו, ניתן לי הכוח להמשיך ולפתוח כאן את ליבי.
אתה נפלא.
מאחלת לך חג שמח ואהבה אין קץ.
תודה עמוס.
ניסיתי לשטוף את ליבי. את כאביי. את העצבות הזו שמחלחלת לנפש שלעיתים חשה עדיין, כילדה האבודה ההיא.
אך ליבי התנגד.
ראשי החל להבין.
לפני חמישה חודשים, התנתקנו ממך.
לפני חמישה חודשים, התחלתי להכיר את עצמי באמת.
עד כמה ליבי, הוא הכוח הגדול ביותר בגופי.
לפני חמש דקות קראתי בפעם הראשונה את המילים הללו שלך.
אחריה באו עוד כמה פעמים
באה ההתלבטות אם להגיב לפתיחת הלב הזו
התקרבתי למילים, לתחושות, לכאב, להתנתקות.
(אמש ביקרתי בישוב ניצן המאכלס חלק נכבד ממפוני גוש קטיף.
ההתנתקות שנכפתה עליהם היא רק פיזית. לבם עדיין שם).
הלב הוא אכן כוח גדול
ההתנתקות מיקיר אינה שוטפת את הלב. גם לא המים.
היא גורמת למערבולת, אח"כ אולי גם סדר, הכרה
מקבעת שם פינה שמורה לרגשות, לזכרונות.
הלב הוא הכוח הגדול בגופך
תאפשרי לו לצמוח, להניע, להרגיש.
תלכי בעקבות האותות שהוא ישדר לראשך
הלב הוא הכוח הגדול בגופך
תאפשרי לו להתרחב.
חג שמח ורק טוב,
עמוס
אני שמחה.
נעלמת תקופה, נכון מותק אחד?
הכנסי נא צמרת יקרה.
הכנסי נא.
פ ת ו ח ...
מתוקה,
אם רק היית אומרת,
"כתבתי משהו מהלב, כמו תמיד.
אנא ממך, בואי."
--------
אולי שכחת את הדרך אלי?
אולי ביתי התרחק מדי?.
אין דבר.
מצאתי את הדרך אליך.
נקשתי.
הנני.
רציתי לתת לך כוכב אך אין אופציה אגוצנטרית כאן.
מבטיחה בפעם הבאה.
חמישה חודשים שאני כאן באתר.
חמישה חודשים שבהם מגיבים לי על כל פוסט.
זו הפעם הראשונה , מזה חמישה חודשים, שפוסט שאני כותבת, לא מוגב אף לאחר מספר שעות.
מה שבטוח הוא, שהמילים הן שלי.
מה שבטוח הוא, שהלב הוא שלי.
מה שבטוח הוא, שהפוסט הוא הכי אני.
אוהבת,
שרונה.