כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אסופת דברים ככתבם

    מה בין בנים לבנות ?

    2 תגובות   יום חמישי, 1/4/10, 21:34
    רבים וטובים ממני התעסקו בהבדלים הפסיכולוגיים והתנהגותיים שיש בין נשים וגברים,  העניין שברצוני להתייחס אליו עכשיו היא המגמה החברתית דווקא בהיבטי הבדלים בחינוך שמקבלים בנים לעומת בנות. המגמה הזו מסתמנת בעשורים האחרונים , עדותי כבן תרבות היא כמובן רק על זו המתרחשת כאן, ועל כן הפרק הבא ייגע בשוני שיש בחינוך הישראלי שמקבל ילד לזה שמקבלת ילדה מהוריהם ככל שהדבר נוגע למשחק המינים ובעיקר  להיכרויות חדשות, ובהשפעות שיש לכך על משחק המינים עצמו.

     

     

     

    נתחיל דווקא בחינוך שמקבלת ילדה מהוריה , שכן הוא הכי מוכר וידוע.

     

    ברוב הבתים בישראל מחנכים הורים את בנותיהם (ובצדק מסוים ) שיש להיזהר מזכרים זרים שמנסים ליצור איזהשהי היכרות ראשונית, מלמדים אותן כיצד לשלול כל גבר שמעז לגשת "ולהתחיל איתן" , מסבירים להן מה

     

    גברים רוצים ואיך הם חושבים, ובכלל מעבירים להן מסר כללי שגברים זה עם חרא .

     

    אם כן , ילדה מתבגרת מקבלת מהוריה את מרבית הכלים "לשרוד" במשחק המינים, לשמור על עצמה ,וליצור חומות מגן . עד לרגע שיגיע "האחד" הנכון, או לחילופין עד שתגיע שעת רצון.

     

     

     

    בנים לעומתן מקבלים חינוך אחר לגמרי , אם בכלל.  לדעתי חינוך שמקבלים ילדים (בנים) בבית ישראלי  בנוגע להיכרויות עם המין השני מתחלק לשניים. 

     

    למעשה בפועל , באופן כמעט גורף (מספיק כדי לסמן על מגמה) , בישראל או שילד לא מקבל בכלל חינוך באיך לגשת בעדינות  ו"להתחיל" עם בחורה, או שאביו מחנך אותו שעליו להתייחס לבנות כמו "זבל" .

     

    למה זה ככה ? אני לאיודע...  אבל עובדה היא ש"לערסים יש הרבה יותר בנות מלאנשים נורמלים".  

     

    אז בהנחה שלא גדלתי בבית בו אבא חינך אותי שאם ברצוני ל'הצליח' עם בנות עליי להתייחס אליהן  רע ,  הרי שמרבית הילדים (הבנים) המתבגרים לא מקבלים מהוריהם את הכלים לשחק את משחק המינים. הילד הממוצע בישראל היום לא עובר 'סדרת חינוך' איך להתחיל עם בחורה, כמו שלא מלמדים אותו מה בנות רוצות או חושבות.  למעשה הוא אינו מקבל שום כלים או כישורים...

     

    (גם אם יש לא מעט חינוך והעברת ערכים מצד הורים לילד זכר באשר כיצד יש להתנהג לאישה או מה זה אומר לכבדאישה  , כל זה טוב ויפה. אבל הרי שאין זה נוגע כלל וכלל באיך בכלל לגשת לאישה..)

     

     

    נוסיף על כך את העובדה שבמשחק המינים של ימנו אנו מצפים מהגבר שיעשה את הצעד הראשון, וקבלנו מצב לא הגיוני בו ביום אחד יכולים להתחיל עשרה גברים שונים עם אותה בחורה וכנגד כל אחד ואחד מהם (בלי קשר לסיטואציה) היא תרים את אותן חומות המגן עליהן חונכה.

      

     

    באופן מפתיע למדי ,בעודי כותב את הדברים עולה במוחי אנלוגיה משעשעת... נוכל להשוות את משחק המינים המתנהל כאן ואת התנהגות המשתתפים בו לתהליך ההפריה הביולוגי עצמו:

     

    מאות זרעונים (זכרים)רצים בטירוף במטרה אחת, ללא שום יכולת ממשית או כלים ממשיים להשיג אותה. מנגד ביצית אחת (נקבה) עומדת אדישה גם לה מטרה אחת , מחזיקה במגן עצמתי שהודף כל נסיון שלזכר לחדור. ללא שום שליטה או בחירה (באופן כמעט אקראי) היא מחכה שיגיע"האחד" , רק שאין לה את היכולת לזהות אותו.

     

     

    כן, נראה לי שהתמונה דיי ברורה , יש שוני מהותי בחינוך בבית הישראלי שמקבלת ילדה לזה המקבל ילד בכל הנוגע להיכרויות ראשוניות ומשחק בין המינים.

     

    אין אני בא להתלונן או להאשים על המגמה המסתמנת,  כהרגלי , אני בוחר להביט על ההיבטים החיוביים והשליליים של תופעה או מושג ועדיין ולא לבחור עמדה חד משמעית. בעצם כתיבת הדברים אני מכיר ומוקיר את התרבות ואת הסביבה שבה אני חיי על כל צדדיה.

    אין פה מן הטוב או מן הרע , הן כך הם פניי הדברים,  לכל היותר יהיה גבר אחד בנוסף אליי שברוח הדברים יגיד  לעצמו - את בני אשתדל לחנך אחרת.

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/4/10 12:28:

      לאור בקשת הקוראים  (אלה שמלכתחילה הפוסט נכתב עבורם)  עלה חלק ב' שנכנס קצת יותר לעמק הדברים -  בינתיים בקישור - http://mekusharim.walla.co.il/News/ViewArticle.aspx?ArticleID=238560 

        5/4/10 17:01:

      קודם כל על השורה האחרונה ... אמן .. 

       

      ושנית .. אני מסכימה עם כל מילה כמעט ..

      חוץ מזה שאף פעם .. לא היום ולא בנעורי חזרו אחרי 10 גברים יחד ..

       

      החינוך ה"מיני " פה אכן לוקה בחסר .. מאוד ..

      עד כמה שהבנתי תוכניות מונחות על השולחן במשרד החינוך ..

      אבל המחנכים בכיתות לא מסוגלים ואין להם הכשרה מתאימה להעביר את הנושא הזה ..

       

      וזה בהחלט די מגוחך בעיני שמורה מחנכת תעביר שיעור בוקר בחינוך מיני

      ואחר כך אותה מורה בשיעור אחרי זה תלמד תנ'ך או מתמטיקה  .

      צריך אנשים עם הכשרה מיוחדת ..

       

      ובכלל כתבתי את המילה .. מיני ..בגרשיים .. כי לא ככה לדעתי צריך לקרא לזה ..

      כך שאם אני אמצא שם מתאים אני אציע את זה למשרד החינוך ..

       

      הכיוון בכל מקרה .. הוא אינטימיות .. כי מיניות זה רק חלק מזה ..

      יחסי את אני .. אני ואת ..

      ויש דרכים רבות .. ותרגילים לרוב שאפשר ללמד בני נוער לחדד אינטימיות ..

      ולהבין בכלל מה זה .. הרי את הביולוגיה לא צריך ללמד אותם .. זה הם יודעים .. 

       

      בקיצור .. אני מתחילה לעבוד על תוכנית .. אחר'כ נראה איך פורצים את חומות משרד החינוך .

       

       

      תודה על פוסט מעורר מחשבה ..

      ויש לך הרבה כאילו ..

      אבוא לבקר שוב .  

       

      רשימה

      • The history of Isaac's story is much like the science approach to Trauma - a history of Isolating and Forgetting. If "we are all Abraham" (like Jacques Derrida said), then let us have the courage and decency to take a step forward and admit that we are Oppressors! From the day of the Akedah to our present, Isaac is in a perpetual state of trauma.
      • איך קורה שהמספר הכל-יודע פשוט לא יודע?!
      • That we cannot see how it could be done, does not necessarily mean that we are prevented of trying to do it anyhow. Let us invent the new and unknown way.
      • יומרנות, יהירות ולהט הם כוחות המניעים חוקר צעיר, להאשימו בחוסר צניעות זה כמו לקצץ כנפיו של גוזל המתיימר להצליח בתעופתו.
      • Oh death, sweet and dreadful death, you've been on my desk from the first word, staring at me with your white holes, as eyes piercing through one's soul. Oh death, my dear old friend, always Reminding me that we are to meet and I too shall be dead. You are witnessing my moments of joy and bearing silently my sorrow (but mostly my ashes). I know we share a final destiny, but until then let me live my glorious life.
      • While all in all 'to Be' is not but to stray, 'Not Being' might be not so far away.

      פרופיל

      מאור שיר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין